בעולם

המשבר שאינו משבר

אתרי האינטרנט והעיתונים זועקים מרה על משבר אקלים, על בצורות, על שיטפונות, על שריפות ועל התחממות גלובלית. קולות אלה מקבלים מקום מרכזי יותר מאז הוקמה הממשלה לפני כשנה • פרופסור יונתן דובי מפריך את ההפחדות ואומר בהחלטיות: ״אין עדויות מיוחדות לאיזשהו משבר״ • שיחה אופטימית

נתוני השירות המטאורולוגי של ישראל מ-2019 אמורים להטריד אתכם: עד סוף המאה הנוכחית הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות בארבע מעלות צלסיוס, המשקעים יפחתו בכחמישית, אירועי מזג האוויר הקיצוני יתרבו, וגובה פני הים יעלה בשיעור של כארבעה מ"מ בשנה.
'אירופה מתחממת', 'בריטניה שברה שיא עם יותר מ-40 מעלות', 'ארצות הברית עולה בלהבות', 'טמפרטורות חסרות תקדים בסין'. אלה כותרות שראיתי בתקופה האחרונה באתרי האינטרנט. על פניו נתונים מדאיגים, אך האם יש אמת בנתונים שהוצגו? האם יש פה משהו חדש? אולי כדור הארץ שלנו חווה דברים דומים בעבר? ׳משבר האקלים׳ – יש בכלל דבר כזה?
בשיחה מרתקת עם ׳גילוי דעת׳, מסביר פרופסור יונתן דובי כי ״הנתונים מראים שהטמפרטורה של כדור הארץ עלתה במעלה במאה השנים האחרונות. אבל מבחינת האקלים הוא מושפע מהרבה גורמים, לאו דווקא הטמפרטורה, ומהבחינה הזאת אין עדויות מיוחדות לאיזשהו משבר״.
יוני אומר כי אם בוחנים נתונים של אירועי קיצון, רואים שבמאה השנים האחרונות לא היה שינוי גלובלי בסופות, בהצפות, בשיטפונות ובבצורות. ״אם מסתכלים על הנתונים רואים שלא היה שינוי. שינויים מקומיים תמיד יש אבל הם בוודאי לא קשורים לעליה בטמפרטורה ואין לנו דרך לדעת את זה. צריך להבין שכאשר מסתכלים על מצבנו, במאה השנים האחרונות בני אדם כמעט ולא מתים מאירועים אקלימיים. בתחילת המאה הקודמת, אלף תשע מאות ומשהו, סביב 500,000 אלף איש מתו בכל שנה מאירועים אקלימיים, אירועי קיצון. בשנת 2020 מתו בסביבות 3,000. ירידה שלא תאומן״.
״אז כשאומרים ׳משבר אקלים׳ אני שואל ׳מה המשבר? מה הסכנה?׳. ונכון להיום אין עדויות מיוחדות לאיזושהי סכנה קיצונית. יש בעיות, ברור שיש בעיות אבל בטח לא קטסטרופה או משהו שלא ניתן להתמודד איתו, לא משהו שלא התמודדנו איתנו בעבר עם הרבה-הרבה פחות אמצעים טכנולוגיים. פשוט, עוד סדרה של שינויים רגילים לגמרי. שום דבר לא קיצוני ושום דבר לא מיוחד״.

לנו, בני האדם שמזהמים עם הרכבים שלנו את האוויר, יש בכלל השפעה על טמפרטורת כדור הארץ?
״זאת שאלת מיליון הדולר. התשובה הכנה של המדע בעת הזאת היא – שאנחנו לא יודעים. בהחלט יש מכניזם שדרכו בני האדם עשויים להשפיע על האקלים, אלה כמובן גזי החממה. אבל המכניזם הזה הוא נוסף על עוד הרבה מאוד תהליכים טבעיים שקורים למערכת האקלים באופן טבעי בגלל שזו מערכת מסובכת ויש בה שינויים טבעיים על כל סקאלות זמן.

פרופסור יונתן דובי

״השאלה הגדולה היא – מתוך העליה בטמפרטורה של מעלה במאה שנים האחרונות, שגם עליה יש מי שחולקים אבל בואו נניח שזה נכון – כמה מהעלייה הזו מגיעה כתוצאה מפליטות גזי חממה וכמה כתוצאה ממחזורים טבעיים? התשובה היא שאנחנו לא יודעים. יש תזה ששומעים עליה כל הזמן שאומרת שהכל זה בני האדם. זאת תזה מדעית, בוודאי שאינה מוכחת ולמעשה גם קצת מופרכת. כשחושבים שיש מערכת כל כך מסובכת עם כל כך הרבה פרמטרים שמושפעת רק מדבר אחד, זה לא נשמע סביר. במציאות זה איפשהו באמצע, אולי שליש, אולי שלושת רבעי – אבל התשובה היא, שוב, שאנחנו בעצם לא יודעים״.
הם רואים את האדם כסרטן על כדור הארץ
יוני הוא פרופסור מן המניין במחלקה לכימיה וחבר מועצת בית ספר לקיימות ושינוי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון. נחשפתי אליו פעם ראשונה לפני כשנה עם הרצאה שהעביר לסטודנטים של 'חזון לאומי', ומאז האזנתי לדבריו בעוד כמה הסכתים. יוני מתגורר בתל אביב, נשוי ויש לו ארבעה ילדים. הוא מוזיקאי חובב ומנגן בחליל וסקסופון, ואפילו מספיק לתפוס גלים בים. דובי כתב את ההקדמה לספרו הנהדר והמומלץ של מייקל שלנברגר – "אפוקליפסה אף פעם – כיצד בהלת האקלים פוגעת בחברה". על כריכת הספר מופיעה תמונה של דוב קוטב קורץ.
כשמדברים על משבר האקלים אי אפשר שלא להיזכר בקמפיינים בהם נראים דובי קוטב עייפים עם הלשון בחוץ. מחקר משנת 2020 שפורסם בכתב העת Nature Climate Change, חוזה כי דובי הקוטב ייכחדו עד סוף המאה הנוכחית – אלא אם כן יינקטו מאמצים על מנת להילחם במשבר האקלים. במחקר נטען כי אם משבר האקלים ימשיך כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, דובי הקוטב צפויים להתקיים רק עד שנת 2100. האם אמת ונכון הדבר?
״קודם כל נבהיר, מצבם של דובי הקוטב מעולם לא היה יותר טוב במשך המאה ה-20, מאז שהפסקנו לצוד אותם. אם אתה שואל אותי מטרת הקמפיינים הללו היא להפחיד אותנו על מנת לתת כוח וכסף לגופים שמאגנים את הקמפיינים האלה. ׳גרין פיס׳ שם לך תמונה נוראית של דובי קוטב, תמונה מאוד רגשית. הרי מי לא אוהב דובי קוטב? כולנו אוהבים אותם. בתחתית התמונה כתוב ׳תרום לנו כסף׳. הקמפיינים האלה הדבר האחרון שמעניין אותם זה שגשוג אנושי, ומה שמעניין אותם זה בעיקר כסף וכוח. הגופים הקיצוניים הללו, ׳גרין פיס׳ ועוד הרבה גופים כמו ׳מגמה ירוקה והגוף הישראלי ׳המרד בהכחדה׳, הם רואים את האדם כפגיעה, כנטל על כדור הארץ והאידאל שלהם הוא עולם ללא בן אדם. האדם הוא כסרטן על כדור הארץ. בעיניי זה מיצר קמפיינים אנטי הומניסטים״.

הזכרנו את דובי הקוטב. הקרחונים שנמסים בקטבים משפיעים על עליית גובה פני הים כמו שמפחידים אותנו?
"עליה בגובה פני הים אכן מתרחשת. כבר מסוף מהמאה ה-19 אנחנו יכולים לראות עליה ושקצב שלה אחיד פחות או יותר. מה שמדהים הוא שהעליה התחילה הרבה לפני שהתחלנו לפלוט פחמן דו חמצני. זה קורה כי כדור הארץ מתחמם קצת ולכן המים מתרחבים וגם כי הקרח נמס מעט בקטבים. אבל כמו שאמרתי, התהליך נמשך באותו קצת החל מסוף המאה ה-19 ולא רואים שום שינוי שהתרחש עת התחלנו לפלוט פחמן דו חמצני".
"הדבר השני הוא שקצב עליית פני הים מאוד מאוד איטי. הממוצע הגלובלי שכולל גם שקיעת קרקעות הוא שלושה מ"מ בשנה, זאת אומרת 3 ס"מ בעשר שנים ו-30 ס"מ – כמו שני שקי חול, במאה שנים. אין שום בעיה לערי החוף שלהן התהליך הוא רלוונטי להתמודד עם קצב קטן כזה. אגב, בישראל לא חל שינוי בגובה פני הים, בערך 0.7 מ"מ בשנה, מאוד מאוד קטן וזניח.
אנרגיות ירוקות לא מקטינות את הזיהום
נעזוב רגע את עניין משבר האקלים בו אנחנו עוסקים. הזיהום שאנחנו נושמים יום-יום – יש עניין לעבור בגללו לאנרגיה ירוקה כמו שמש, רוח ומים?
״ראשית צריך להפריד בין האקלים לבין בעיות סביבתיות אמיתיות שיש בשפע, כי באופן טבעי בני האדם משנים את הסביבה כדי לשפר את איכות החיים. וכשאנחנו משנים את הסביבה, לפעמים יש לזה עלויות חיצוניות, סביבתיות נקרא לזה. את הדברים האלה בהחלט ניתן לשפר, לנהל אותם. אין בין זה ובין אנרגיות ירוקות שום דבר.
״אנרגיות ירוקות לא מקטינות את הזיהום כי הן לא יציבות בהגדרה. בלילה אין שמש וכשאין רוח אין רוח. לכן תמיד חייבים לגבות אותן עם דלקים פוסילים (מאובנים, א״ה). באופן מובהק המעבר המאסיבי לאנרגיות מתחדשות גם עולה הרבה-הרבה יותר, אין על כך ויכוח – וגם לא תורם משמעותית להורדה בשום זיהום״.
יש לך דוגמה לניסיון שעשו עם אנרגיה ירוקה שלא הועיל?
״האוסטרלים כיבו את התחנה הפחמית וגילו שהם במשבר אנרגיה כי צריך חשמל. הם חזרו לשרוף סולר בשתי תחנות ענק של ׳ג׳נרל אלקטריק׳.
גרמניה, עוד לפני משבר האנרגיה הנוכחי שהגיע בתחילת השנה עם בצורת רוח, ואפילו לפני כן בשנים הכי טובות של הרוח – היא עברה ל-27% חשמל ממקור לא יציב, ויש דוחות שמראים שהיתה ירידה זניחה במזהמים מסוימים אבל עליה משמעותית במזהמים אחרים, בגלל שבעצם שרפו יותר דלק כדי לגבות את המערכות הלא יציבות האלה. אנחנו יודעים את זה״.
זה בוודאי משפיע על מחירי החשמל.
״בהחלט. מחירי החשמל רק עולים. אנרגיות ממקור לא יציב הן מעמסה על רשת החשמל ולכן הן תמיד עולות יותר. יש מתאם מובהק בין כמה אנרגיה ממקור לא יציב מדינה התקינה, לבין כמה עולה בה החשמל. אנחנו מכירים את זה גם כאן בישראל. כל שנה מחירי החשמל עולים בשלושה אחוזים בגלל הסובסידיות לאנרגיה המתחדשת. אנחנו משלמים כסף ישיר מחשבון הבנק של המדינה לחשבון הבנק של היזמים, בין מיליארד וחצי לשני מיליארד שקלים בשנה.

זה לא כולל את העליה בתעריפים בגלל שהגיבוי לחשמל הסולארי, ניהול הרשת והתשתית שהרבה יותר מסובכת – כל אלה נופלים על הציבור. 

״אלה שמתקינים פאנלים סולריים על הבתים והחוות הסולאריות הגדולות כמו שיש בקיבוצים ובאשלים. הנזק הכלכלי של זה ברור – כשאתה מעלה את מחיר החשמל אתה מעלה את המחירים  באופן כללי כי כל דבר צורך חשמל. גם החנויות שמוכרות מזון משלמות יותר והן מגלגלות את זה על הצרכן וכך האלה. זאת אומרת, מלבד העליה הישירה במחיר חשבון החשמל של כל אחד מאיתנו, במיוחד בשכבות מעוטות היכולת שכן חשמל כולם משלמים באופן דומה – זה יגרור לעליית מחירים כללים וזה כבר נעשה״. 

לגבי נזק סביבתי אומר יוני: ״פה זה ברור לחלוטין. בגלל שאנרגיית שמש למשל היא מאוד דלילה, היא נותנת הרבה אנרגיה אבל מעט ליחידת שטח. צריך שטחים אדירים כדי לאסוף את החשמל הזה, אז לוקחים פנינות מדבריות נפלאות, אזורי טבע פראי, ומכסים אותם בפאנלים סולאריים. מי שנוסע באזור אשלים, אני גדלתי במדבר לפני 20 שנה, אלה היו שטחי בר מדבריים נפלאים – והיום אתה מגיע לאשלים ורואה אזור תעשיה ענק שרואים אותו עוד מצומת הנגב, את המגדל התרמו-סולארי המטורף. אתה מגיע לשם ורואה שטחי מדבר אדירים שמכוסים בפאנלים סולאריים. שום חיה לא יכולה לחיות שם ושום צמח לא יכול לגדול שם. אני אומר הפוך, אם אתה רוצה לתרום לסביבה תשקיע במקורות הספק שלוקחים כמה שפחות שטח ליחידת הספק וכך תוכל לצמצם את הפגיעה בטבע״. 

כמה אחוז מהחשמל בישראל מספקת החווה באשלים? 

״כל האנרגיה הסולארית בישראל, כולה-כולה, נותנת בסיבות חמישה-שישה אחוזים. זה חסר משמעות. לחברת החשמל אין שום בעיה לספק את זה עם גז, את הכל. אפשר לסגור מחר את כל הפאנלים הסולאריים ואף אחד לא ירגיש, ודאי באשלים שמספקת שני אחוז מהחשמל״. 

אנרגיה גרעינית היא לא מה שחשבתם

יש סכנה בתחנת כוח גרעינית? 

״לא. דווקא מבחינת בטיחות אנרגיה גרעינית היא הכי בטוחה, הכי יציבה – אתה יכול לקבל את החשמל מתי שאתה רוצה״.

אנחנו נראה בישראל תחנת כוח גרעינית? 

״סיפור מסובך מאוד. בישראל יש כל מיני בעיות עם זה. אם אתה שואל אותי, אנחנו נראה אבל לא בעשר השנים הקרובות אלא בחמישים השנים הקרובות. ישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ולכן קשה לנו לקנות דלק גרעיני, אבל זו בעיה דיפלומטית שקל לפתור יחסית. יש עוד כל מיני בעיות; צריך למצוא מיקום יציב גיאולוגית, צריך להביא לשם מים. אחת הבעיות הנוספות היא שלקנות כור גרעיני מוכן זה כמות אדירה של חשמל ואנחנו לא צריכים את זה. העלות תהיה מיותרת. עדיף לנו לחכות עד שבעולם יתחילו לייצר בצורה תעשייתית כורים גרעיניים קטנים ואז נוכל לקנות ובכל פעם להעלות בצורה קטנה את ייצור החשמל שלנו. זו תהיה טקטיקה יותר חכמה״.

למכוניות חשמליות יש אותיות קטנות

בחודש יולי 2021 אישרה הממשלה בראשות נפתלי בנט מספר יעדים להפחתת פליטות גזי חממה ממגזר התחבורה. שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר, הציגו בגאווה שורה של פעולות שמטרתן להביא להפחתה כמעט מלאה של פליטות הפחמן מתחבורה בישראל עד שנת 2050.  

היעדים שנקבעו למגזר התחבורה הם בלימת הגידול בפליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה בשנת 2030 כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות בשנת 2015. בנוסף, נקבע יעד של הפחתה של 96% בפליטות בשנת 2050 ביחס לשנת 2015. 95% הפחתה בפליטות מרכב חדש במשקל עד 3.5 טון בשנת 2030 לעומת רכב חדש בשנת 2020. החל משנת 2026 כל רישום של אוטובוסים עירוניים חדשים יהיו רכבים נקיים.

העניינים קיבלו משנה תוקף לקראת ועידת האקלים בגלזגו באוקטובר 2021 אליה שלחה ישראל את המשלחת השניה בגודלה (!), לא פחות. באותה העת קיבעו המשרדים בהחלטת ממשלה את דרכי יישום התכנית. לקראת הוועידה נקבע בין היתר כי החל משנת 2035 לפחות 50% מכלי הרכב החדשים מעל 3.5 טון יהיו רכבים נקיים או רכבים העושים שימוש בדלקים המובילים להפחתה של 80% מפליטות גזי החממה ביחס לשימוש בסולר.

מעבר לרצון של האדם הפרטי לחסוך בהוצאות הדלק, יש משהו שאנחנו לא יודעים על המכוניות החשמליות?

״בוודאי. קודם כל, ייצור מכוניות חשמליות, לוקח כמויות אדירות של משאבים, בעיקר ליתיום ומנגן, כל מיני חומרים שצריך עבור הבטריות הענקיות שיושבות בהן. הזיהום הזה, הליתיום, מגיע רובו ככולו מסין, מניו גיני ומכל מיני מקומות כאלה – זה פוגע בסביבה לא פחות, רק שזה רחוק מהעין, רחוק מהלב״. 

״אם משק הרכב יעבור בצורה מאסיבית, למכוניות חשמליות אנחנו נצטרך לספק את החשמל ממקור כלשהו, ואנחנו כבר מבינים שפאנלים סולאריים לא יוכלו לספק את החשמל הזה. גם כי מדובר בהרבה מאוד חשמל וגם כי המודל של מכוניות חשמליות הוא ׳נוסעים ביום ומטעינים בלילה׳, ובלילה כידוע אין שמש. לכן, דחיפה מאסיבית למכוניות חשמליות תיצור בעיות חדשות למשק החשמל״. 

יוני אומר כי טוב תעשה המדינה אם לא תתערב בכלל בשוק הרכבים החשמליים, ומי שרוצה שייבא לכאן מכוניות חשמליות עם אותן מגבלות ואותם יתרונות שיש לרכבים הרגילים. ״שכל צרכן יעשה את החשבון שלו ושהוא יממן את עמדת הטעינה שלו. שהמדינה לא תסבסד מכוניות חשמליות. מי קונה אותן הרי? ההייטקסטים, העשירון  העלין שרוצה להתהדר בזה שהוא עוזר לסביבה, ואז שוב המדינה מסבסדת את הדבר הזה ולוקחת כסף מעניים ונותנת לעשירים. זה מרגיז אותי מאוד״, אומר יוני באופן אישי. 

המכוניות החשמליות מזהמות בדרך כזו או אחרת? 

״יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים במה יקרה כשנעבור בצורה מאסיבית למכוניות חשמליות. אחד הדברים הבולטים זה שהן יותר כבדות ובהרבה, בערך ב-700-800 ק״ג. יש להן מנוע ויש להן בטריה. טנק דלק שוקל 20 ק״ג ובטריה 600 ק״ג. אז הן שוקלות הרבה יותר ויש לכך השפעות חיצוניות שאנחנו עוד לא מבינים אותן. למשל, יש דוח שמראה שהזיהום מהצמיגים, משחיקת הצמיגים הוא משמעותית יותר גדול במכוניות חשמליות״. 

״עוד עובדה שכבר יודעים אותה ולא קשורה לזיהום, היא שבכבישים מהירים תאונות במעורבות מכוניות חשמליות הן יותר מסוכנות בגלל המשקל״. 

פרופסור יוני מסכם: ״נכון להיום מכוניות חשמליות הן שניים-שלושה אחוזים משוק המכוניות אבל אם אנחנו רוצים שהן יהיו 15-20 אחוז ובהמשך אף יותר, כדאי מאוד לחשוב על הדברים האלה ולא להיתפס לאיזו תפיסה ילדותית ש׳אהה זה חשמלי אז זה טוב כי זה תורם לסביבה׳. העולם הרבה יותר מסובך, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות״. 

עוד במדור זה

הנכבה היהודית

הנכבה היהודית

ביו"ש, ארץ התנ"ך, מאות אתרי מורשת שמעידים ומאששים את חיי היהודים על הארץ הזו. כמעט בכל הר או גבעה ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות והעם העתיק ביותר מבין שלל הממצאים הוא העם היהודי.
אתרי המורשת ביהודה ושומרון מנוהלים באופן מנוכר והזוי, במקרים רבים הבעלות עליהם מוגדרת כפלשתינית פרטית על אף שאין שום הצדקה וביסוס להגדרה מקוממת זאת. על מנת להבין את שורשי התופעה צריך לחזור אחורה למלחמת העצמאות אל מה שמכונה ׳הנכבה׳ או אולי אפילו למרד הערבי הגדול בו למעשה החלה החרבת הכפרים השיטתית על ידי השלטון הבריטי.
על פניו נראה שההימנעות מהכרה בבעלות היהודית על אתרי ארכאולוגיה נעוצה בחשש שהכרה כזו עלולה לחשוף את מדינת ישראל בפני תביעה דומה להשיב את הבעלות הערבית על אתרים רבים במדינת ישראל.
יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל קרב ובא ויחד איתו צפה ועולה לא פעם לשולחן הדיונים שאלת הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. לא פעם אוהבים אנשי שמאל לנופף בפגם המוסרי, בטענה שעשרות כפרים ערביים הוחרבו בתקופת מלחמת העצמאות ועל חורבותיהם הוקמו יישובים וערים יהודיות שנמצאים היום בלב הקונצנזוס הלאומי.
מרביתו של השמאל הישראלי איננו מעוניין להחזיר את המצב לקדמותו, אך באופן אבסורדי מיעוט קיצוני מעוניין להשליך את האחריות לתיקון ה׳עוול׳ לשטחי יו"ש שנכבשו לאחר הקמת המדינה ומפציר בפני מקבלי ההחלטות לעוזבם לטובת האוכלוסייה הערבית ולא לבצע בהם פעולות התנחלות יהודיות. עיקרה של הטענה היא, לא לחזור שוב על אותה הבעיה אך טמונה בה גם רמיזה – יתכן ושטחים אלו יפצו על הטרגדיה ויביאו סוף סוף את השלום המיוחל.
למרבה האירוניה, מרביתם של הכפרים הערביים ביו"ש יושבים כיום על חורבותיהם של שרידים קדומים שנותרו עוד מתקופת ההתנחלות היהודית בארץ לפני יותר מ-2000 שנה.
למעשה, שטחי יו"ש הם מודל עתיק של אותה הנַכְּבָּה בדיוק. יתרה מכך, חלק ניכר מערביי יו"ש בזמן מלחמת ששת הימים היו פליטי 48, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו, אחד מכל שלושה ערבים בשטחי יו"ש הוא פליט ממלחמת העצמאות. האיוולת ברורה.
הרצון לתקן עיוות על חשבון הנצחת עיוות זהה הוא לא סביר ולא הגיוני. אם דרוש תיקון התיקון צריך להתבצע באותו השטח שבו קרתה הטעות ואם מעשה הקמת המדינה מוצדק אזי יש להביט למציאות בעיניים ולהודות בה.
בראי היסטורי ניתן לקבוע בוודאות שההתקוממות הערבית היא זאת שהביאה עליהם את חורבנם. אילולי היו נלחמים בנו היו זוכים לחיות לצידנו ללא הפרעה. על אף שהוגלינו מארצנו, כאשר חזרנו הביתה התנועה הציונית עסקה בגאולת האדמה בכסף מלא בדיוק כפי שאבינו הקדמון רכש את מערת המכפלה למרות ההבטחה האלוקית שקיבל.
חשוב לציין שהחרבת הכפרים הערביים התחילה עוד בשלהי השלטון הבריטי לאחר המרד הגדול במהלכו הוחרבו והועלו באש על ידי הצבא הבריטי קרוב ל-40 כפרים ואף הוגלו אלפי ערבים.
בסקר חרום שנערך מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ידי משרד הביטחון אותרו מאות אתרים ארכיאולוגיים מתקופת ההתנחלות הישראלית ואף מתקופות קדומות המוכיחות ללא ספק את קיומו של השלטון היהודי בארץ. הנתונים מראים שלא רק שלטון היה כאן, אלא התיישבות של ממש בכל רחבי יו"ש.
לנתון זה השלכות רוחב עצומות, למשל, בשאלת הבעלות על הקרקעות ביו"ש, אך למרבה הפלא איש כמעט אינו מתייחס לכך ברצינות.
כאשר מגיע ערבי ובידו קושאן תורכי מלפני יותר מ-200 שנה מתייחסים אל זה כקודש קודשים ומעניקים לו זכויות גם אם הוא הפקיר את אדמתו ולא השתמש בה משך דורות, אך מדוע שרידי התנחלות יהודי אינם נחשבים כהוכחת בעלות על הקרקע?
מי שאולי האשם הגדול ב"נַכְּבָּה היהודית" הוא מי שהיה אמון על שמירת אדמות המולדת, הלא הוא ה"מנהל האזרחי". המנהל אימץ במשך שנים גישה לפיה אדמות יו"ש הן פלשתיניות פרטיות עד שיוכח אחרת. כתוצאה מכך תוקנו במרוצת השנים מאות תקנות הפוגעות באופן שיטתי ביהודים ומעדיפות אוטומטית את הנרטיב הערבי.
קחו למשל את הנתון המדהים הזה: המנהל האזרחי מסרב לאשר חפירות ארכיאולוגיות בשטחי סקר! מדוע? כי לטענת אנשיו יתכן שאדמות אלו הנן פלשתיניות פרטיות ומשום כך לא ניתן לאשר שימוש בהן אפילו למטרות חפירות הצלה.
ממלכת יהודה וממלכת ישראל שלטו יחד במרביתה של הארץ במשך מאות שנים. הממצאים הראשונים של המחקר הארכיאולוגי מראים שבתקופה זו אדמות יו"ש יושבו בצפיפות על ידי היהודים. מרביתן של מדרגות העיבוד, ׳טרסות׳ (שנחשבות גם הן אוטומטיות כקרקעות פלשתיניות פרטיות) נבנו בתקופה זו, ועשרות יישובים נפרסו לאורך ולרוחב הארץ. מה שמדהים לא פחות הוא השתמרותן של שמות האתרים כפי שהם מופיעים עוד בספר יהושע. תקוע, חלחול, דביר ובית ענות הם רק חלק קטן מן היישובים היהודיים שעל חורבותיהם יושבים כיום כפרים ערביים.
קחו בחשבון שהמחקר הארכיאולוגי מתרחש 2,000 שנה אחרי המאורעות אז אם מוצאים עשרות אתרים ובהם סימני חיים, הווי אומר שהחיים כאן היו ממש אינטנסיביים וצפופים, קחו גם בחשבון שאוכלוסייה הערבית דאגה להשמיד כמה שיותר סממני זיהוי יהודיים, תוסיפו לזה את העובדה שהמנהל האזרחי לא מאפשר מחקר רציני ארכיאולוגי ומכאן תבינו את העוצמה של כל מטבע או חרס שנמצא למרות כל זאת במעמקי האדמה.
חקר הארכיאולוגיה צריך גם הוא לעבור שינוי קטן. מרביתם של החוקרים מתמכרים לעבר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדמיין אפילו פגיעה קלה שבקלים בממצאים ההיסטוריים. הגדילו לעשות מספר חוקרים שאף הציעו לכסות אתרי מורשת שלמים על מנת לשמור אותם באופן המיטבי ביותר לאלפי השנים הבאות.
מה שקורה בינתיים בשטח, הוא כמובן הפוך לחלוטין וזאת בשל אוזלת היד המכוונת של המנהל האזרחי. הערבים לא מפספסים הזדמנות להרוס ולהשמיד את שרידי החיים היהודיים שהיו כאן ועל הדרך אף הורסים אתרים בעלי חשיבות בין לאומית כדוגמת מזבח יהושוע בין נון.
תכלית הממצאים ההיסטוריים היא להוכיח לכל את דבר זכותנו על הארץ ויחד עם זאת להשתלב ממש בחיים החדשים שהולכים ונבנים בארץ הזו. אין יותר מרגש לנסוע בדרך האבות המקורית ומאידך גיסא אין מנוס מלהתאים אותה למציאות החדשה בחלק מהמקטעים. אך שימו לב עד כמה השילוב בין העבר הרחוק למציאות העכשווית מייצר את העוצמה שלנו כעם העתיק ביותר בעולם.
הגיע הזמן ששטחי הארכיאולוגיה יוכללו באדמות המדינה ויוקצו לאחר חפירה ושימור להתיישבות המחודשת של העם החוזר לארצו לאחר 2,000 שנות גלות. ■

הפרטים שמאחורי רכבי הביטחון החדשים בהר חברון

הפרטים שמאחורי רכבי הביטחון החדשים בהר חברון

רכב שעבר תאונה

ביום שני השבוע חולקו עשרה רכבי ביטחון חדשים לרבש"צים במועצה האזורית הר חברון. עשרת הרכבים החדשים שהחליפו עשרה רכבים ותיקים, נמסרו בנוסף לשלושה שנמסרו שבמהלך השנה, ושניים שנוספו למחלקת קרקעות, ובסך הכל במועצה מרוצים מ-15 רכבים חדשים.
לא רבים מכירים עד כמה חשובים רכבי הביטחון – הן בפעילות הביטחון השוטפת, והן בעתות חירום. “רכב הביטחון היישובי משמש את הרבש"ץ והמאבטחים ביישוב לביצוע הפעולות הנדרשות בהגנה על התושבים, ובאירוע חירום מסייע בהגעה מהירה לזירת האירוע, עם הציוד הנדרש לשלבים השונים באירוע", מסביר מנהל מחלקת הביטחון במועצה, נדב צחור.
בסוף אוקטובר 2022 נרצח רונן חנניה הי״ד, תושב קריית ארבע על ידי מחבל ערבי, מוחמד ג'עברי. בפיגוע נפצע קשה החובש עופר אוחנה ומאבטח נוסף שהגיעו למקום כדי לטפל בחנניה ובנו. לאחר מכן הגיעו לזירה הרבש"ץ של קריית ארבע שדרס את המחבל שחוסל בהמשך על ידי חייל בחופשה. הרכבים החדשים, כמו רוב מוחלט של הרכבים מוגנים נגד אבנים אולם לא נגד ירי, "לכן, בניגוד לאירוע המוכר ליד קרית ארבע, כאן אין סיפורי גבורה כאלה ב"ה. הרכב כפי שציינתי מסייע לרבש"ץ בהקשרי הגעה מהירה והציוד הנחווה הנדרש עבורו לטיפול באירועים".
רכישת הרכבים החדשים לא זולה כלל וכלל. משרד הביטחון ופיקוד העורף מעבירים 145,000 שקלים עבור כל רכב, והמועצה נדרשת להשלים את השאר. בסך הכל מחירו של רכב כולל אבזור מתאים עומד על כרבע מיליון שקלים.
ברכבי הביטחון עושים שימוש יומיומי 7\24 ובכל רכב נוהגים במהלך היום והלילה מספר אנשים – הרבש"ץ והמאבטחים, כל ישוב והסידור שלו – ומשכך לתחזוקת הרכב חשיבות גדולה מהרגיל. נדב צחור מפרט: “פיקוד העורף מתקצב את המועצה בתקציב אחזקה דיפרנציאלי המשתנה בין היישובים בהתאם לנוסחה מוגדרת המחשבת את גודל הישוב, ובהתאם את התקציב המוגדר לביטוחים, טיפולים משתנים וכו'. בכל מצב של עלויות נוספות המועצה סופגת את העלויות".
נציין כי תקציב לשדרוג רכבי ביטחון מגיע אחת לשש שנים בסיוע היחידה להתיישבות במשרד הביטחון ופיקוד העורף, בהתאם לתקציב מדינה ותיעדופים של פיקוד מרכז.
היישובים המאושרים: תלם, אדורה, נגוהות, בית חג"י, מעלה חבר, טנא-עומרים, שמעה, שני, סוסיה ואשכולות. ראש המועצה יוחאי דמרי אומר כי החלפת צי הרכב הבטחוני לצי חדש ואיכותי, מהווה נדבך חשוב וחיוני במעטפת הבטחון של כל ישוב וישוב וביחוד בימים אלו של מציאות ביטחונית לא פשוטה. “זה הזמן לומר תודה לכל העוסקים במלאכה – הן ליחידה להתיישבות במשרד הביטחון, פיקוד העורף, למליאת המועצה על הוספת התקציב הנדרש, למנכ"לית, לגזבר, לקצין הביטחון בתעבורה חיים תבו, ולמחלקת הבטחון המסורה והאיכותית. וכמובן לרבש"צים היקרים והאהובים, אנו בטוחים שהכלים יהיו לעזר רב. תתחדשו, וכשאתם שומרים עלינו תזכרו לשמור גם על הנוהגים בכלים, ועל הכלים עצמם".
דבריו של ראש המועצה והבקשה לשמירה על הנהגים והרכבים לא נאמרים ללא ביסוס. לרוב הנסיעה ברכבי הביטחון נעשית במהירות נמוכה בתוך הישובים, אולם בעת הצורך – התראות ממצלמות האבטחה, התראות על גדר הביטחון, ואירועי חירום שונים – הנסיעה נעשית פחות בטוחה בשל דרכי ביטחון לא סלולות ונהיגה שאינה זהירה מספיק.
כך למשל, בינואר 2023 אירעו שלוש תאונות תוך ארבעה ימים במהלך נסיעות ברכבי ביטחון ביהודה ושומרון. “תעשו עצירה מהמרוץ היום יומי, תנו תדריך לנהגים ברכבים, תוודאו שכל סייר מבין את משימתו ואחריותו – השבתת הרכבים פוגעת בביטחון היישוב, וכמובן סכנת חיים בתאונה", נכתב בהודעה שנשלחה לרבש"צים. ■

ראש…
הילדים של יהונתן ואסתר פולארד

הילדים של יהונתן ואסתר פולארד

את אסתר פולארד כולנו הכרנו בתור מי שהלכה ממקום למקום, מדלת לדלת, מלשכה ללשכה, כדי למצוא את הדרך שתוביל לשחרורו של בעלה מהכלא האמריקאי בו נמק במשך עשרות שנים ארוכות. אך בין מאמץ אחד למשנהו הייתה לאסתר מטלה נוספת שלקחה על עצמה בשביל בעלה יהונתן. שליחות מיוחדת אותה לא יכול היה לעשות ממקום שביו.
במשך כל השנים בהן היה מאחורי סורג ובריח לא פסק יהונתן מלעקוב ולשמוע על המתרחש בארץ ישראל. הקורבנות והנפגעים בפיגועי הטרור הנוראיים לא נעלמו מעיניו ומליבו. את הדרך להביע בפניהם את תנחומו וכאבו על אובדנם או לחזק אותם בעת משבר מצא יהונתן באמצעות מי שהייתה שליחתו המסורה ושותפתו לדרך, שביום ראשון הקרוב יחול יום השנה הראשון לפטירתה.
"לחבוש קצת את הפצע הנורא"
"בזמן שאנחנו ישבנו שבעה אסתר הגיעה אלינו ואמרה שהיא באה בשליחות בעלה להביא לנו מתנות לילדים היתומים, נשארו שלושה והיא הביאה בשבילם שלושה דובים נחמדים לתת להם", מספר הרב יהודה בן ישי, אביה של רותי פוגל שנרצחה בפיגוע הנוראי באיתמר, יחד עם בעלה אודי ושלושת ילדיהם, יואב, אלעד והדס. "מאוד התרגשנו מזה".
"היא אמרה שבעלה ביקש ממנה לבוא ולעודד אותנו, לחזק אותנו. זה היה לחבוש קצת את הפצע הנורא שהיה, כאשר שמישהו כל כך רחוק בתנאים כאלה, חושב עלינו. זה היה חיבוק חשוב ומשמעותי, שאי אפשר לשכוח. כמובן סגרנו מעגל כשנסענו לבקר את יהונתן בכלא בארה"ב".
הרב בן ישי ביקש מאסתר לבדוק את האפשרות לנסוע ביחד עם הנכדה הגדולה, תמר, כדי לבקר את יהונתן בכלא. הדברים אכן הצליחו להסתדר ולאחר מבצע התארגנות רציני מאוד ברוך השם הפגישה יצאה לדרך למרות מאסרו של יהונתן.
"ראיתי איפה הוא יושב, איפה הוא נמצא ואיך הייתה לו מחשבה לשלוח את אסתר אלינו אלפי קילומטרים משם. איך היה רגיש לכל דבר ולמה שקרה אצלנו. הם היו עם מבט מאוד כללי, התעלמו מהמציאות האישית שלהם וחשבו על העם. אנחנו יודעים עד כמה יהונתן מסר את נפשו על כך. השתוממתי מזה שאדם שסובל כל כך הרבה – המחשבה העיקרית שלו היא לנחם את המשפחה הזאת. ראיתי כמה הוא מחובר וקשור לכלל.
"כשהלכנו לבקר אותו הוא היה אבל על אביו והרשויות לא הרשו לו ללכת להלוויה. אנחנו בהשגחה מדהימה הגענו אליו באותו זמן. הוא שלח את אסתר אלינו לניחום אבלים והגענו אליו כשהוא אבל. החזרנו לו טובה כביכול".
הרב בן ישי מספר על הקשר העמוק אליו נחשף בין יהונתן ואסתר במהלך התקופה בה זכה להכיר אותם. "התרשמתי כל הזמן כמה היא דואגת לו כמה היא מרגישה אחריות עצומה על גורלו של יהונתן. כמה הקשר בניהם היה קשר מיוחד, של אדם אחד שחולק לשניים. אחד בבית סוהר ואחד בחוץ, כאשר חלק אחד עושה כל מה שהוא יכול כדי שהחלק השני ייצא לחופשי. הרגשתי שהיא חיה בתחושת שליחות להוציא את יהונתן מבית הסוהר ושיזכה להגיע לארץ".
"יהונתן מתפלל לשלומו"
ליה ירד היא אם לתשעה. בשנת תשס"א פצמ"ר שנורה אל עבר היישוב עצמונה בו התגוררה עם משפחתה פצע את בנה השביעי, אריאל בן השנה, והותיר אותו במצב קשה. "אריאל היה מאושפז שלושה שבועות בסורוקה ותקופה ארוכה לאחר מכן בשיקום בבית החולים אלי"ן", מספרת ירד, "בזמן שאריאל היה מאושפז הגיעו לבקר אותנו שתי נשים. אחת מהן הייתה אסתר פולארד. היא אמרה לנו שהיא הגיעה בשליחות בעלה הנמצא בכלא, וביקש ממנה להגיע לבקר את בננו. היא הביאה איתה מתנה בשביל אריאל, מכונית גדולה. יהונתן ביקש ממנה לקנות".
"כיום אריאל בן 23, סיים בגרויות, בעל רישיון נהיגה, לומד בישיבה גבוהה ועושה שירות לאומי. כשהוא נפצע אמרו לנו שאולי הוא לא יחיה, או שיהיה צמח או בעל נכות רצינית. אני זוכרת שאסתר הגיעה לבקר בערך חודש לאחר שנפצע. היא מסרה שיהונתן מתפלל לשלומו והביאה את המתנה. שמעתי מאחרים שאסתר ביקרה עוד הרבה נפגעים ומסרה להם את התפילות והאיחולים של יהונתן. אני כל הזמן זוכרת מאז את הביקור הזה שלה".
"אחרי שיהונתן שוחרר והם הגיעו לארץ, רצינו מאוד לפגוש אותם ולהגיד ליהונתן 'הנה הילד שהתפללת עליו', אבל אמרו לנו שאסתר צריכה מאוד להישמר בגלל שהיא חולה ולא יכולה להיפגש איתנו אז לא פגשנו אותה, אבל הגענו עם אריאל בשבעה ליהונתן והוא סיפר לנו גם על אסתר וגם על הקשר לגוש קטיף. קיווינו שהם יחיו ביחד הרבה זמן בארץ אחרי שיהונתן שוחרר, לצערנו זה לא קרה".
"לא היה יום שלא בכינו על כך"
בשל תנאי המאסר הנוקשים של יהונתן, הוא ואסתר מעולם לא זכו להביא ילדים משלהם לעולם. כעת יהונתן רוצה לגמול חסד לאסתר ולהנציח את זכרה באופן ראוי ומשמעותי כיאה לפועלה למען עם ישראל במשך שנות חייה ולהקים את 'מרכז ילדי אסתר – מרכז לחינוך יהודי מהגיל הרך ועד בני נוער שימוקם בעיר תל אביב'".
ביום ראשון הקרוב, היום בו ימלאו שנים עשר חודשים לפטירתה של אסתר ע"ה – יתקיים ערב שגרירים מיוחד במלון 'רמדה' בירושלים, ביחד עם יהונתן, בו כל אחד כפי כוחו יוכל להגשים את חלומו ולהכיר טובה עצומה לאסתר על כל מה שעשתה למען יהונתן בפרט ועם ישראל בכלל.
"לצד הפעילות הבלתי פוסקת שלה למען שחרורי והשבתי לארץ ישראל, אסתר עשתה הכול כדי להשמיע את קולי ולהיות שליחה עבורי במקומות שאליהם לא הייתה לי אפשרות להגיע", מספר לנו יהונתן פולארד, "הדבר המשמעותי ביותר עבורי היה העובדה שאסתר כיתתה את רגליה פעם אחר פעם לבתיהן של משפחות שכולות ונפגעי טרור על מנת לנסות לנחם, לעודד ולחזק את מי שנשאו את כאביו של עם ישראל באופן האישי ביותר. היו מקרים שבהם הביקור החד פעמי התפתח לקשרים משמעותיים מאוד שהמשיכו במשך שנים וממשיכים גם היום. זו בעיני אחת הדוגמאות המייצגות ביותר למי ומה הייתה אסתר עבורי ועבור עם ישראל.

"אסתר הייתה מורה במקצועה ולאורך כל המאבק לשחרורי מה שהיא עשתה בעצם זה להמשיך ללמד. היא לימדה אותי כיצד לא לאבד אמונה ותקווה וסייעה לי לצאת מהכלא אדם טוב ושלם יותר מאיך שנכנסתי אליו 30 שנה לפני כן. היא לימדה את עם ישראל כולו מהי ערבות הדדית ומחויבות בלתי מתפשרת לצדק".
"הכאב הגדול ביותר שלנו היה העובדה שלא זכינו להביא ילדים לעולם. לא היה יום שלא בכינו על כך. לקראת סוף השבעה חשבתי על כך שיש עדיין דבר אחד שאני יכול לעשות למענה וימלא חלק מהחוסר הזה – הקמת מרכז חינוך יהודי לילדים. אני עובד כבר קרוב לשנה יחד עם שותפים יקרים בכדי להפוך את החלום הזה למציאות וכעת אנו מתקרבים לרגע המשמעותי ביותר בדרך להגשמת החלום הזה".
"אני הבנתי שכמו המאבק לשחרורי – זה חייב לבוא מהעם", אומר פולארד, "ביום ראשון הקרוב יתקיים בירושלים אירוע מיוחד שאליו יגיעו בעזרת השם כל מי שרוצה לקחת חלק בקמפיין ויחד נצא בשבוע הקרוב לזכות את כל עם ישראל לקחת חלק בהנצחתה של אסתר באמצעות מאות ואלפי ילדים שיתחנכו לזהות יהודית ולאחדות ישראל לעילוי נשמתה. אני מתרגש מאוד מהמחשבה שאפגוש כל כך הרבה אנשים שעשו כל כך הרבה למעני ומתפלל שיחד נצליח במשימה".

חודש בית הכנסת שפוצץ בשואה

חודש בית הכנסת שפוצץ בשואה

לפני מספר שבועות התקיים בקהילת קוברסדורף-בורגנלנד שבאוסטריה מאורע מרגש. סימפוזיון שאורגן על ידי תנועת המזרחי בווינה בראשות נחמיה גנג על אודות ׳שבע הקהילות׳ היהודיות שהתקיימו בבורגנלנד עד מלחמת העולם השנייה.
יום העיון כלל שלושה מושבים. הראשון, הקהילה – גנג עסק באוסקר דויטש, נשיא המזרחי בווינה ובפועלו, ופרופסור שלמה שפיצר מאוניברסיטת בר-אילן נאם על רבני שבע הקהילות. את המושב השני פתח הרב יוסף פרדס, רב קהילת המזרחי בווינה, בשאלה האם יש מקום לחדש מבנה בית כנסת על פי ההלכה, וכן פטר אדם נשא דברים בנושא הארכיטקטורה של בית הכנסת בקוברסדורף ושחזורו. מושב שלישי עסק בשואה באזור בורגנלנד. שושנה דויצן-ינסן דיברה על סופה של קהילת קוברסדורף בימי שלטון הנאצים, ומיכאל ריגלר דיבר על הגירוש מבורגנלנד לווינה, הבריחה ממנה ודרך הנדודים עד בואנו לארץ ישראל.
ביום הכנס חידשו אנשי המקום את מבנה בית הכנסת ששרד את תקופת השואה. חשוב לציין שכיום לא חיים במקום יהודים, המשפחות האחרונות שחיו בקהילה גורשו ממנה כאשר המשטר הנאצי השתלט על העיירה.
שבע הקהילות היהודיות
בבורגנלנד היו שבע קהילות יהודיות ובהן מאות משפחות יהודיות. כאשר סופחה אוסטריה לגרמניה בשנת תרצ״ח-1938 היה גורל יהודיה כגורל יהודי גרמניה – רדיפות ונישול הרכוש. יהודי הקהילות נאלצו לעזוב את יישוביהם שבהם חיו מאות בשנים בתוך זמן קצר, ולעקור למקומות אחרים, בעיקר לעיר הבירה וינה. כל בתי הכנסת נהרסו בפקודת הנאצים, אולם בית כנסת אחד שרד בעיירה קוברסדורף בשל אסון שפקד את מבצע ההריסה – ילדה נהרגה בעת הפיצוץ, ויש אומרים שזו הייתה בתו של מבצע הפיצוץ.
בית הכנסת המשוחזר
מבנה אבן מרשים בגודלו וביופיו נשאר עומד על מקומו כאבן שאין לה הופכין. אנשי המקום שדדו את תכולתו – ספסלים, סטנדרים ואף לחלונות הוויטראז׳ שלחו את ידם. בית הכנסת עמד בשיממונו, קוצים ודרדרים הקיפוהו וקירות האבן החלו להתפורר.
׳מקדש המעט׳ הפך לחורבה ממש. לפני מספר שנים נרכש המבנה על ידי ׳הוועד היהודי של יהודי אוסטריה׳ והוחלט לשקמו. תמונות מהעבר הרחוק ששרדו בארכיונים אפשרו לשחזר את פנים בית הכנסת.
פנים בית הכנסת כלל אולם תפילה רחב ידיים, חלונות גבוהים מצוירים, ומעל לארון הקודש התנוסס חלון עגול מצויר. האדריכל וחבר עובדיו מצאו את החלון המקורי בביתו של תושב המקום והחזירוהו למקומו, והוא עתה מתנוסס ביופיו במקומו הקבוע. עובדי השחזור התקינו ארון קודש העשוי שני קירות אבן ולצידם ציור פרוכת. כיוון שבית הכנסת אינו משמש לתפילה, לא הוקמה בו בימה לקריאת התורה ו׳עמוד׳ עבור החזן. נורות חשמל חדשות הותקנו באולם התפילה, וכן נבנתה עזרת נשים כפי שהייתה במקורה. הכניסה לעזרת הנשים היא בגרם מדרגות לולייני בכניסה נפרדת, כיאה לבית כנסת שרוב יהודיה היו שומרי מצוות. אגב, כאשר גורשו אחרוני היהודים מהמקום השכילו היהודים וקברו את שלושה עשר ספרי התורה בבית הקברות היהודי, ומצבה הוקמה על מקום קבורתם.
בשחזור נוספו פרוזדור המוליך אל בית הכנסת, מטבחון, שירותים ועוד. החצר נוקתה היטב וגדר אבן ועץ מקוריים מקיפים את בית הכנסת. הבניין מתנוסס עתה לתפארה, ולידו בתים שבחלקם חיו פעם יהודי המקום.
הוזמנתי גם אנוכי לטקס חנוכת הבניין על ידי נחמיה גנג העומד בראש ארגון המזרחי בווינה, מכיוון שמקור משפחתנו בקוברסדורף. סבי, ר׳ משה ריגלר זצ״ל, היה ראש הקהל בעיירה, ואבי ז״ל נולד בה וחי במקום עד נישואיו לאימי ז״ל שנולדה בפראואנקירכן, אף עיירה זו אחת מ׳שבע קהילות׳ בבורגנלנד.
ביום העיון לקחו חלק כ-60 איש ואישה ורוב הנוכחים היו בני המקום שמצפונם התעורר באיחור של שמונים שנה. מספר יהודים מווינה השתתפו ביום העיון שכלל נאומים, ברכות, דברים מפי מלומדים על תולדות היהודים בבורגנלנד, וכן מידע על עבודת המשחזרים, ואנוכי סיפרתי את דבר הצלת משפחתנו וסירוב הבריטים להישארות נוסעי האוניה בארץ, הגירוש למאוריציוס, השהייה שם במשך חמש שנים בתנאי בית סוהר, ושובנו לארץ ישראל בחודש אלול תש״ה.
כל השיחות התנהלו בשפה הגרמנית, ורק קומץ היהודים שהשתתפו בכנס זכרו את אשר אירע לפני כ-84 שנה. אציין שוב כי ככל כנראה המבנה לא ישרת עוד לצורכי תפילה, אלא לצרכים תרבותיים אחרים שעליהם תחליט עירית קוברסדורף.

עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל

עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל

משפחת גולדין מתנהלת בשמונה השנים האחרונות בצורה רגילה ככל האפשר. על אף סדר יומו העמוס, ממשיך שמחה גולדין, לצד רעייתו לאה, להיאבק למען שחרור בנו הדר שנחטף על ידי ארגון הטרור חמאס במהלך הפסקת אש ב-01 לאוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה.
מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב שהתנהל בעזה בין התאריכים ביולי 08 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד). המבצע הוכרז בעקבות ירי ארטילרי משמעותי שביצעו ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר יישוב דרום ישראל, והחל לאחר מבצע "שובו אחים" למציאת שלושת הנערים היהודים שנחטפו בידי טרוריסטים מוסלמים, ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה. שמונה שנים חלפו וההורים ממשיכים במאבק החשוב מול ממשלות ישראל.
בשיחה נוקבת עמו, מדגיש שמחה גולדין את מרכזיותו של שר הביטחון בני גנץ באי השבת הבנים, שכן שבאותה העת כיהן גנץ כרמטכ״ל ואליו הוא מפנה את עיקר טענותיו. ״הוא זה שהוציא את החיילים לקרב ולא החזיר אותם. יותר משנתיים הוא כבר שר ביטחון ולא רק שהוא לא עושה שום דבר בשביל להחזיר אותם, הוא עושה ההפך״. גולדין מסביר את דבריו, ואומר כי גנץ ״מכניס פועלים מעזה ולא מתנה את המהלך בהשבת החיילים, זה דבר שלא עשו מאז 2014״.
לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שמתקיים השנה בתאריכים 09-13 ביולי, הודיע בתחילת השבוע (א') מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון, אלוף רסאן עליאן, על שורת צעדים אזרחיים לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יו"ש, לאחר שאושרו על ידי השר גנץ בכפוף להערכת מצב ביטחונית.
הצעדים האזרחיים לתושבי יהודה ושומרון: ביקורי משפחות בישראל. מכסה של 500 היתרי יציאה לחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון. מכסה של 200 היתרים לביקור בעיר אילת. הרחבת שעות פעילות המעברים. הצעדים האזרחיים לתושבי רצועת עזה: מכסה של 400 היתרי ביקור בירושלים; עבור גברים מעל גיל 55 ונשים מעל גיל 50.
מה אתה חושב על ההקלות של גנץ לקראת חג הקורבן?
״הכל לכבוד החג שלהם, את החגים שלנו הוא לא סופר. לפני שנה היה מבצע שומר החומות שבסופו גנץ הצהיר על ׳שין תמורת שין׳ – לא יהיה שיקום בעזה אלא בהשבת החיילים. הוא פועל בדיוק הפוך על אף הצהרתו״.
כל שנה בתאריך י׳ בתמוז מתקיים ׳יום צוק איתן׳. השנה מכיוון שהתאריך נופל בשבת האירוע יתקיים ביום ראשון. גולדין מספר כי ״מדובר באירוע ממלכתי בהר הרצל ובמשך ארבע השנים האחרונות אנחנו, ההורים של הדר, לא נכנסים פנימה ועומדים שם בחוץ עם הרבה מאוד מפגינים אחרים. חלק מהמשפחות השכולות עומדות בחוץ לבושות בחולצות עליהן נכתב ׳צוק איתן לא נגמר עד שובם של אורון והדר׳, וחלק נכנסות פנימה. גנץ יוצא ומדבר איתנו ומבטיח ושוב מבטיח לפעול״.

״בשנתיים האחרונות הצוות של הדר הצליח לתפוס לשיחה קצרה את גנץ, והחבר׳ה אמרו לו – ׳היית המפקד שלנו בצוק איתן, שלחת אותנו לרצועת עזה, מה אתה הולך לעשות?׳. 

לפני שלוש שנים הוא אמר להם שהוא עדיין חסר כוח פוליטי, שהוא לא משפיע על כלום וברגע שיהיה לו הכוח הפוליטי זה יהיה אחרת. בשנה שעברה הוא שוב אמר שיפעל בנידון״.
השנה, כך לטענתו של גולדין, ״הצוות של הדר לא יגיעו כי הם כולם במילואים. אני חלילה לא אומר ששלחו אותם למילואים בתקופה הזאת בכוונה כדי שלא יגיעו״.

מה לדעתך הקשר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לכך שהדר עדייו לא שב?
״עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש פה מחדל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התחיל במחדל בכך שלא העמיד שום רף, שום תנאי בכל מה שנכנס לעזה כדי להביא את החיילים וגם את האזרחים השבויים בעזה. נפתלי בנט המשיך את זה בשנה האחרונה בצורה משוכללת אף יותר, זאת אומרת הכל נכנס ואין שום דרישה להביא את החיילים. ועכשיו גנץ ממשיך את הסיפור. הדרישה שלי מראש הממשלה יאיר לפיד ומהרמטכ״ל אביב כוכבי, לתקן את זה. אלה החיילים שלו״.

״אתה חושב שמשהו ישתנה אצל ראש ההמשלה הנכנס יאיר לפיד?
״עד עכשיו הוא היה ראש מפלגה, הוא היה שר חוץ, בתקופת צוק איתן היה שר אוצר. היום הוא ראש הממשלה, זאת אומרת, אם יצטרכו מחר לצאת לקרב – הוא זה שיוציא את החיילים לקרב. אז השאלה היא איך הוא מוציא אותם לקרב לפני שהוא מחזיר את החיילים הקודמים הביתה. זה לא שהוא מנותק מהעניין, הוא היה בקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת צוק איתן, כמו נתניהו, בוגי, גנץ ובנט – כולם. 

[elementor-element…
הילדים בבריכה? הניחו את הטלפון בצד - מניסיון

הילדים בבריכה? הניחו את הטלפון בצד - מניסיון

01לפני כמה שבועות הגענו לנופש קצר בצפון – וילה עם…