01
הדרך לכותל ב׳שבת שובה׳ הייתה זרועה בעלי שלכת זהובים, שבלטו בשלל גווניהם. למרות שהחמסין הירושלמי עדיין הורגש בכל עוצמתו, עצי הרחוב נצבעו בגווני זהב, כאילו מנחמים את עוברי הדרך המיוזעים ומבטיחים להם, שימי חגי הסתיו המוזהבים והקרירים אכן ממשמשים ובאים.
פועל הניקיון הערבי גרף את העלים המוזהבים למיכל האשפה. לרגע היה נדמה שהוא מנקה את הרחבה, בכיכר ציון, עבור דר-רחוב ותיק, שלקראת ימי הסתיו זכה לשדרוג ״ביתו״, הצמוד לחלון ״המשביר״ – מארגז קרטון בלוי, לאוהל מרווח, שעליו מתנוססת פרסומת של חברת אשראי גדולה…
רצי הבוקר הדחופים, שפניהם כבר מוכרות לי היטב, ניצלו את הרגעים הנעימים, שלפני זריחת החמה, כדי לחלץ את עצמותיהם ולהתאמן לקראת מרוץ המרתון הירושלמי החורפי.
כדרכי, אני מקפיד לברך אותם בשבת שלום חגיגית, כל אימת שהם חולפים על פני. הם מחזירים לי ברכת שבת שלום, מלווה בחיוך חם ורחב, תוך כדי שהם מסדירים נשימתם, במאמץ לסיים ולהקיף את פסי הרכבת הקלה, שלשמחת כולנו, אינה מופעלת בשבת.
02
רחבת הכותל ההומה בשבת שובה באורחים רבים, הזכירה לכולנו שבימי הסליחות והרחמים נפתחים שערי שמים לקבל את תחינתנו בנוהל מקוצר ובאוזן קרויה וזמינה. ההתעוררות מלמטה מביאה התעוררות מלמעלה. איש את רעהו מברך בחום, ב׳גמר חתימה טובה׳. המחיצות נופלות, הלבבות נפתחים ויש תחושה נעימה של פיוס באווירה הקדוש של ירושלים. פיוס בין אדם לחברו ופיוס בין השכינה לכנסת ישראל.
ימי הבחירות יוצקים שמן על גחלים לוחשות – אך התחושה ברחוב היא שעם ישראל רוצה דווקא אחדות. נמאס לכולנו מההשמצות ומהקטילות האישיות. ברור לכל, שמפלגה שתדבר רק באופן חיובי, תזכה ביותר קולות בקלפי. התבגרנו.
השיטה הישנה והפסולה – ׳להקטין את הזולת כדי לצמוח על חשבונו׳ כבר מזמן עושה פעולה הפוכה. העצה המקצועית, הראשונה במעלה, שאני נותן לנציגי ציבור, שמתייעצים איתי בתקופת הבחירות – ״תעזבו את החסרונות של המתחרים, תתרכזו ביתרונות שלכם״. ותאמינו לי, זו לא ׳צדקנות׳, זו נוסחה מקצועית, עמוקה, בדוקה שעובדת היטב.
03
בראש השנה זכינו להתארח בכפר מימון. ביקור בכפר מימון הינו תמיד, עבורנו, חוויה מופלאה, שקשה לתארה במילים.
שולחנות ארוכים, ערוכים בכל טוב, עמוסים בתקרובת מעשה ידי אומן, מוקפים בילדים, נכדים ונינים.
רווקות ורווקים, אלמנות ואלמנים, זוכים להזמנות מכל עבר ולהכנסת אורחים לבבית, שממיסה כל מבוכה, כדי שח״ו לא יוותרו בביתם בגפם.
בית הכנסת מואר באור יקרות.
התפילות מתובלות במנגינות מוכרות ואהובות. בעלי התפילה המוכשרים והבקיאים, כולם מתנדבים, מתושבי הכפר.
קהל המתפללים מצטרף בשקיקה למזמורים והתפילות מפלסות דרכן בין הרקיעים ועולות אל מקום השכינה.
בעל התפילה במוסף של היום השני, היה אלעד אנגלסמן, העניו והצנוע, שריגש את הקהל, עת עלה לבימה עם ילדיו המתוקים, ששרו איתו יחד, בקולות צלולים ובניגון סוחף ומטלטל, את ׳ונתנה תוקף קדושת היום׳, של רבי ברוך ממגנצא, הי״ד. עין לא נותרה יבשה.
שליחי הציבור, תושבי כפר מימון, מכירים היטב את המנגינות השגורות בפיהם של בני הכפר, שעוברות מדור לדור. חלקן נחקקו עוד בימיו של הרב יעקב אריאל, שליט״א, ששימש במשך עשרות שנים, כרב האהוב והנערץ על תושבי הכפר, ממש מימיו הראשונים.
כשהרב אריאל עבר בחגים לפני התיבה, יש אומרים שאפילו הציפורים לא צייצו. הן היו מתיישבות בדממה דקה, על עדן החלון של בית הכנסת, מקשיבות לתפילה המיוחדת, המתנגנת מתוך הלב הענק, תוך שהן משתדלות ללמוד את הניגונים, ע״מ להפיצם בעולם כולו.
שפע שיעורי תורה של המרא דאתרא, הרב מיכאל אדרעי וחבריו, שידרגו את החג לחוויה רוחנית מחכימה ומרוממת.
בשיעור הדף היומי, שבו אני מתמיד כבר שנים רבות, שמתי לב שביום הראשון של ראש השנה שבו התחלפה תשפ״ב לתשפ״ג למדנו בכפר מימון כמו בארץ כולה, את דף פ״ב במסכת כתובות ואילו ביום השני של ראש השנה למדנו כסדר את דף פ״ג. הרהרתי – אין מקרה בעולם! שנזכה גם השנה להתמיד ואף להגדיל תורה. בע״ה.
04
במוצאי החג קפצנו למשק של יעקב ציפילביץ׳, הידוע בשם החיבה -׳ציפי׳, כדי להצטייד ארבעת המינים מהודרים, מהיצרן לצרכן. הפרדסים של אתרוגי ציפילביץ׳ ידועים בעולם כולו, באיכותם, בכשרותם ובחזקתם – שאינם מורכבים.
יעקב-׳ציפי׳, מגרעין המייסדים של כפר מימון, הוא מדריך חקלאים ותיק, בתחום גידולי ירקות, ידוע ומבוקש בארץ כולה. יעקב ליווה, באהבה רבה, גם את מגדלי הירקות בגוש קטיף, שעתה חלקם פועלים בחלוצה. במקביל, יעקב מטפח במקצועיות את פרדסי האתרוגים המשפחתיים, לשם מצוות ארבעת המני ולשם מצוות יישוב הארץ, מתוך אידאל של הפרחת השממה, ייהוד הנגב בכלל ועוטף עזה בפרט.
מצוות יישוב הארץ ומצוות סוכה, יחד עם מצוות ציצית, היו חביבות מאד על מורי ורבי, הרב צבי יהודה זצ״ל. הרב הדגיש לי פעמים רבות כי מצוות סוכה דומה וקשורה למצוות יישוב ארץ ישראל ולמצוות ציצית (שרומזת בקשריה, על תרי״ג מצוות) כי נכנסים לכל שלושת המצוות האלו, באופן מיוחד, ׳עם כל הגוף׳ וראוי שנשתדל להיכנס למצוות המיוחדות האלו גם ׳עם כל הנשמה׳…
זכיתי לפגוש בסככה של משק ציפילביץ׳ גם את ידידי, איש כפר מימון, הרב שמעון אמור, שבמשך ימים ולילות עמל לברור ולאשר לולבים ואתרוגים משופרא דשופרא. משפחת ציפילביץ׳, לדורותיה, מתגייסת לנצח על המלאכה הקדחתנית, לספק ארבעת המינים, לפני ימי החג, לכל ישוב בארץ. כולם עמלים יחד כדי לבחור ולארוז בעדינות ובקפידה את האתרוגים הנפלאים, אותם הם מגדלים במקצועיות במשך עשרות שנים.
בשנת השמיטה האתגר גדול יותר ודורש הדרכה צמודה של רבנים ואגרונומים – מה מותר ומה אסור. ציפי הוא האיש הנכון במקום הנכון, מוקיר רבנן, עניו, צנוע, קשוב, חרוץ מאד, אוהב הארץ ובעל ידע חקלאי נרחב.
אין חולק שזהו מפעל ארץ ישראלי לתפארת – ערכי ומיוחד במינו.
05
ביום כיפור אני זוכה להתפלל בבית הכנסת שייסד הרב שלמה גורן, הצופה על קודש הקודשים. המניין והתפילות המרגשות במיוחד, משתמרים במשך עשרות שנים, בזכות מסירותם של רמי וקיקה גורן, ילדיהם, נכדיהם וממשיכי דרכו של הרב שלמה גורן ואיתם עוזרו האישי של הרב (שמוסר לנו תיאורים רבים על מסירותו וגדולתו של הרב גורן) ועוד.
ספר התורה השמור בהיכל, שמוצא בחיל ורעדה לקריאת התורה במניין המיוחד, בעיצומו של יום הכיפורים, הוא הספר אותו נשא הרב גורן בחיקו, במסעותיו הרבים, כחלוץ לפני המחנה, לחיזוק יחידות צה״ל במלחמות ישראל.
בית הכנסת ממוקם בסמוך מאד לאבן השתיה ולקודש הקודשים וחולש מעל רחבת הר הבית – מקום ׳שכינה במערב׳, בפינה הצפונית של הכותל המערבי.
על פי הנחייתו של הרב גורן, ההשתחוויה מתבצעת כאן, במהלך התפילות, בפישוט ידיים ורגלים, ממש כמו במקדש. (הסיבה שאני אוזר עוז להיכנס למקום הקדוש הזה היא בזכות הפסיקה, של הרב גורן שמקורה בגמרא: ׳כיפין ומחילות לא התקדשו׳).
אשתדל לספר לכם יותר על המניין המיוחד הזה, בקרוב ממש, בסמוך לבניין בית שלישי.
06
בהושענא רבה נזכה, בע״ה, זו השנה הט״ו, ללמוד ולהתפלל בהר הזיתים, בצידו המזרחי של הר הבית, עם ה׳קומנדו׳ של רבני ארץ ישראל, שמוסרים נפשם על הרבצת תורה, יום וליל בכל הארץ בכלל ובהר הזיתים בפרט.
נלמד תורה בשיעורים מרתקים, במשך כל הלילה. נתמוגג, נשיר ונרקוד לקול ניגוני המקדש ושמחת החג, עם רפי ביטון האגדי ומקהלת ׳קולות מן השמיים׳. נצפה בסרטונים מרגשים של ׳המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון׳.
לפנות בוקר נצא למצפה רחבעם, מול הר המוריה ומול ירושלים של מעלה, לתפילת ׳הושענא רבה׳ חגיגית, ברוב עם, עם מנגנים שינגנו ׳מזמורי הושענות׳, שכמו בכל שנה ילהיבו, ירקיעו רקיעים ויקרעו את השחקים, עד שייקרע גזר דיננו.
שבת שלום. שלוחה לכם ברכת ׳גמר חתימה טובה׳ – מהכותל, מהר הזיתים, מול הר הבית ומירושלים כולה, העתיקה והמתחדשת.
בתמונה הראשית: הרב גורן תוקע בשופר ליד הכותל
