בדרך לכותל

אם לכותל היו גלגלים

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
החמסין הכבד ששרר בירושלים בשבת קרח לא הרתיע רבים וטובים להגיע לתפילות בכותל בשבת מברכין חודש תמוז.
השמחה הייתה כפולה, כי זכינו לארח במניין אורחים יקרים מבוני הארץ – שנוקטים במנהג מבורך, כמו רבים משוחרי הכותל, ומתארחים מידי פעם, בסוף שבוע בירושלים כדי לזכות להגיע עם בני המשפחה ועם חברים לכותל. חשבתי לעצמי שלא בכדי אני פוגש רבים מבוני הארץ בכותל, ללא ספק הם שואבים מקדושת ירושלים ומהתפילות כאן כוחות והשראה מיוחדת כדי להוסיף ולחזק את בניין הארץ, לאורכה ולרוחבה.
במשך כאלפיים שנה מיליוני יהודים מכל העולם התפללו לזכות לקיבוץ גלויות ולעמוד ליד הכותל המערבי. לכן הכותל הוא חוד החנית בגילוי המופלא של שינוי המגמה בהנהגה האלוקית, שמקבצת את נדחי עמו ישראל לארץ הקודש, לירושלים ולכותל המערבי, שריד חומת בית מקדשנו. החזרה לתפילות בכותל היא עוד נס ועוד סימן שאנו בעיצומו של תהליך הגאולה, שמחייב כל יהודי להשתתף בכל יכולתו ביישוב הארץ ובבניינה, ולהפנים שאנו ניצבים כולנו רגעים אחדים לפני בניין הבית השלישי, לאחר אלפי שנות גלות וחורבן.
02
מידי שבוע אני מקבל פניות ממשפחות מכל הארץ, שמבקשות לדעת היכן ומתי מתקיימים המניינים הקבועים בכותל. אורחים מהצפון הרחוק ומהדרום ניגשים אליי בסיום התפילה כדי להודות על ההמלצות, על החיזוק, על העידוד ועל הטיפים שסייעו להם להגיע וליהנות מהתפילות המופלאות בכותל.
בדרכי לכותל אני משתדל למלמל את ברכות השחר ולהריץ מחשבות בונות ושמחות בראשי. תוך כדי צעידה, חשבתי לעצמי כמה חשוב להקים מוקד אינטרנטי או טלפוני, שייתן מידע עדכני וזמין על התפילות ועל האירועים בכותל. אומנם קיים מידע באתרים שונים כמו אתר ״הקרן למורשת הכותל׳, אך אני סבור שעדיף לרכז במוקד אחד או באפליקציה ייעודית מידע חי ושוטף מהנעשה בכותל. מידע זמין ומעודכן שיסופק בזמן אמת על ידי הגבאים של המניינים הקבועים. מה אתם אומרים על זה?
03
בשבוע שעבר זכינו, רעייתי ואני, להתלוות לטיול מאורגן של קבוצה מקסימה של ותיקים ממייסדי כפר מימון. קבוצה של חלוצים אמיצים, מראשוני החקלאים החרוצים, שנרתמו לחזון של הפרחת השממה בנגב.
הסיור המרתק התפרס על שלושה ימים מופלאים, ונערך בעקבות דורות המייסדים של ההתיישבות המתחדשת בארץ ישראל – בעקבות החקלאים הראשונים במזכרת בתיה, בעקבות המתיישבים הראשונים בכפר הרוא״ה, בבית פיינברג בחדרה ועוד.
המכנה המשותף שמאפיין את דור המייסדים הוא האמונה, החזון, הנחישות, החריצות, הדבקות במטרה והעקשנות. אכן גילינו במסע המקסים שחברי דור המייסדים עדיין מהלכים ופועלים בקרבנו, ליחם לא נס, עינם לא יבשה ונחישותם לא כהתה.
כשהמדריך קובע שעה מוקדמת בבוקר שבה צריך לעלות לאוטובוס, כל משתתפי המסע, נשים וגברים, מתייצבים זמן רב לפני השעה הנקובה כשבידם צידה לדרך, איש לא נעדר. כשמכריזים על שעה לפינוי חדרים, כל החברות והחברים שנמצאים כבר עמוק בעשור השמיני ואף התשיעי לחייהם, התוססים והמלאים בעשייה חלוצית, מתייצבים כאחד בכניסה למלון עם מזוודות ארוזות להפליא, זמן רב לפני השעה שנקבעה. הם מכניסים בעצמם את הכבודה לבטן האוטובוס, נשים וגברים, ותופסים את מקומותיהם בזריזות ובחיוניות כאילו לא מדובר כלל בוותיקי גיל הזהב… למרות גילם המתקדם, רובם מתעקשים שלא להיעזר במקל הליכה ומסרבים להזדקק לכל משענת. זו עקשנות וחיוניות של חקלאים בוני הארץ.
גדעון קלאר, הי״ו, דור שני למייסדי כפר הרוא״ה, גם הוא בעיצומו של העשור השמיני לחייו, סיפר לנוכחים, בענווה רבה ובהתלהבות של נער צעיר – על ההתמודדות של החקלאים הראשונים בכפר הרוא״ה עם הפרחת השממה לפני כ-100 שנה, ועל ההתגברות על הקשיים, דור אחר דור מאז ועד היום.
הקבוצה סיירה במוזיאון השואה ׳שם עולם׳ המופעל ברגישות ובכישרון רב על ידי חברי כפר הרוא״ה. החוויה שעברה הקבוצה במוזיאון הייתה בלתי נשכחת. כל הזיכרונות מומחשים לקהל, עטופים במלא החופן של ידע מגוף ראשון. המידע המצמרר מועבר ומוגש בשום שכל ובמחשבה עמוקה ורחבה. ומכניס אותנו הצופים, לתחושה ממשית כאילו היינו שם, בתופת. ואכן רבים מבני כפר הרוא״ה וכפר מימון היו שם.
לאחר חוויית החורבן מתבקש סיור דחוף במוזיאון כפר הרוא״ה, המכנס בתוכו מוצגים המאירים את אור התחייה והתקומה ההיסטורית המנצחת של עם ישראל. ניצחון המתבטא בבניית כפר הרוא״ה, כפנינה התיישבותית וחקלאית בארץ ישראל, על ידי ניצולי השואה הנוראה. גם כפר מימון נוסד וטופח על ידי דור ראשון ודור שני של אודים מוצלים מאש, כתשובת המשקל לאלה שרצו להשמידנו.
במוזיאון התקומה של כפר הרוא״ה גדעון מתאר ומסביר כל פריט בתצוגה הלקוח מחיי היום יום של משפחות המייסדים. ההסברים של גדעון והמוצגים שנאספו והונחו בקפידה רבה, מחיים את תקופת ההתמודדות של בוני הכפר עם קשיי הלידה, המחלות, המלחמות, ההצלחות והכישלונות. גדעון עדיין לוקח אחריות גדולה ונושא בהתנדבות בתפקיד מפתח של העברת הכפר הוותיק לדור ההמשך.
בשל הלו״ז הצפוף דילגנו על מוזיאון הציונות הדתית הגדול והמרווח, הפועל במבנה ההיסטורי האדום עם הכיפה הגדולה, שהוא האתר ההיסטורי הראשון שאכלס את הישיבה המפורסמת של הרב נריה זצ״ל. הסיור במוזיאון המושקע של הציונות הדתית, שייסד ר׳ צבי צוויבל, מצריך כשלוש שעות של סיור, ומלווה בהתבוננות בסרטים שמשחזרים בצורה מרתקת תקופות משמעותיות בבניין הארץ, סיור מעניין עם הרבה לימוד שכולל בסופו מפגש סיכום והפקת לקחים.
ונחזור למייסדי כפר מימון, גם כאן בוני הכפר עסוקים בהעברת המורשת והעשייה החקלאית לבני דור ההמשך. חלק גדול מהצעירים לא ממהרים לצאת לשדות ולפרדסים. כבר כתבתי כאן לא פעם שלצערי המדינה לא מעודדת עשייה חקלאית, ולעיתים קרובות גם מפריעה ומעכבת.
אבל לא אלמן ישראל. למרות הקשיים ולמרות חוסר הסיוע הכלכלי, בני דור ההמשך מקימים מפעלים בתחומים רבים וגם עוסקים בעבודת האדמה בעזרת תאילנדים… לא מעט מצעירי הכפר, בהמשך לדור הוותיקים, מטפחים פרויקטים חקלאיים משגשגים בכל תחומי החקלאות – גידולי שדה, גידולים בחממות ללא תולעים, מטעים, פרדסי אתרוגים ולימונים, דיר עיזים גדול ומשוכלל, מחלבה, מערך ענק, משוכלל ומודרני, לקטיף חוחובה, ועוד ועוד.
בתום שלושת ימי הטיול המשותף קשתה עלינו הפרידה. אנשי החסד של כפר מימון, שחוגג 64 להיווסדו, לא מפסיקים ממנהגיהם הידועים והמובהקים – מכניסי אורחים, אנשי הצנע לכת, אנשים שמדברים מעט ועושים הרבה, אנשי עמל ונתינה, אנשי תרבות ויצירה.
חלק גדול מהוותיקים פרשו זה מכבר מהעשייה החקלאית וחלקם אף זכה להעביר את המשק לדור ההמשך. אך הבטלה רחוקה מאיתם – הם עסוקים באירוח הנכדים, הנינים והחימשים, פועלים ללא הרף בהתנדבויות שונות, בניהול הכפר, בטיפוח הארכיון ההיסטורי, שיהפוך בוודאי, בקרוב, למוזיאון מרתק כמו בכפר הרוא״ה. מתנדבים בספרייה, במפעלי החסד הרבים, בעזרה לזולת, בניהול בית הכנסת ובית המדרש.
לא מעט מדור המייסדים המוכשר, שחלקם דוקטורים ופרופסורים, מרצים במוסדות אקדמאיים ויש מהם שעדיין נותנים הרצאות, עד היום. לא מעט מהם אגרונומים ומדריכי חקלאות מנוסים וידועים. לא מעט מדור המייסדים התפנו זה מכבר לעסוק בעבודות אומנות מופלאות – בפיסול אומנותי בברונזה, באבן, בעץ, בחימר וכו׳. יש שמציירים על קנבס ויש שבונים ויטראז׳ים צבעוניים מרהיבים על אהילים מוארים, על חלונות מעוצבים, על תמונות שמקרינות אור יקרות ומפליאים בעוד יצירות אומנותיות עוצרות נשימה. מוזמנים להתרשם.
בתי הכפר מוקפים בגינות נוי המטופחות להפליא על ידי החברים. השבילים בוהקים ובצידי הדרכים מטופחות פינות חמד ציבוריות עם חורשות ירוקות וצמחייה פורחת סביב גני משחקים לזקן ולטף. מי היה מאמין שבס״ד ובזכות מסירות הנפש והאמונה של בני הכפר, הנגב יפרח וילבלב כל כך.
החברים והחברות שבן זוגם לצערנו הלך לעולמו לא יישארו בדד בביתם. בני הכפר ידאגו להם – הם יוזמנו לארוחות, יזכו לביקורים רצופים של שכנים, של חברים ואפילו של רב הקהילה ורעייתו. הם יקבלו תמיד אוזן קשבת ואם צריך אז גם תבשיל חם ועוגה טעימה הישר מהתנור. הכול בשקט ובדיסקרטיות.
כפר של חסד, כבר אמרנו?
זאת ועוד, כל מי שיבקר בכפר יזכה לטעום מהתבשילים וממיני המאפה של נשות הכפר המקסימות, שלמרות שרובן עסקו כל השנים בעשייה חקלאית, יצירתית, חינוכית ובכל תחומי העשייה והנתינה, לעולם לא זנחו את טיפוח הבית והמשפחה הגדולה והמרשימה. והכול בצניעות גדולה, בענווה מיוחדת, באמונה גדולה, ביראת שמיים פשוטה, עמוקה ואמיתית, באהבת תורה, ביראת חכמים, במסירות נפש על אהבת העם והארץ, בתחושת שליחות ובעשייה בלתי פוסקת.
ייתן ה׳ לאהובי כפר מימון חיים ארוכים, בריאים ונעימים.
שבת שלום בתחילת חודש תמוז של גאולה, של בניין הארץ, של עבודה חקלאית, גדולה, פורייה ומוצלחת, של ייצוא חקלאי, של ביטחון למדינת ישראל, של אהבת הזולת, של שלום אחווה ורעות, ביננו. ■
לתגובות היכנסו לאתר ׳גילוי דעת׳ www.giluydaat.co.il

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…