פרשת וישב
חנוכה: להדליק אור בלילה
חודש כסלו מסמל את האור, אור הנצחון של המכבים על היוונים, בכל שנה בחג החנוכה מתחדש האור המיוחד עלינו ועל עולמנו. ניצחונם של המכבים היה ניצחון של הטוב נגד הרע, האור נגד החושך. אנו מדליקים את נרות החנוכה ללמדנו מה הוא אור וחושך, מה הוא טוב ורע, מי הגיבור ומי הוחלש. ליישר את עולם המושגים שלנו. לאור המיוחד הזה יש דרך הופעה מיוחדת, הוא מופיע תמיד בליווי חושך. מסבירים חכמים שדווקא מתוך הנפילה יש תקומה, מתוך הרע יש טוב ומתוך החושך יש אור, כך בהיסטוריה של עם ישראל וכך בחגי ישראל ובחנוכה.
המאבק של מכבים בודדים מול המעצמה היוונית היה מלווה בהרבה אמונה ותקווה לאור. לא לחינם אנו מדליקים את אור החנוכייה בלילה, בחושך, כי כך דרך גאולתנו, אור מתוך החושך. גם ההתקדמות הרוחנית, תרבותית ומוסרית שבעולמנו קשורה לעקרון זה של הארת האור מתוך החושך. תופעות רוחניות ותרבותיות שליליות הפוגשות אותנו והמאבק בהם הם המשך מאבקם של החשמונאים על מציאת פך של שמן טהור.
לפני מלחמת יהודה המכבי בבית חורון באים אחיו וטוענים: ׳ובראותם את המחנה הבא לקראתם (את מחנה סירון) אמרו ליהודה: איך נוכל אנחנו המעטים, להלחם עם ההמון החזק הזה, ואנחנו עייפנו, לא אכלנו היום׳. האחים ברגע של משבר, מעמידים את נצחון המלחמה על יחסי כוחות נחות, חוסר מוכנות, עייפות וכו׳ אך יהודה מעמיד את סיבת נצחון המלחמה ברובד אחר לגמרי: ׳ויאמר יהודה: ׳נקל כי יסוגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים: כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה, ומן השמים הגבורה. הם באים אלינו ברוב גאוה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו. ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו, והוא (ה׳) יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם״. (מכבים, א׳, יז׳).
מחזיר אתנו יהודה לסיבה העומק של הנצחון במלחמה, לא בדברים גשמיים אלא במאבק נחוש נגד הרשע בעולם, נגד מי שיוצא נגד אלוקים ונגד עם ישראל. לכן הנצחון מובטח כי ׳אנחנו נלחמים על נפשותינו ותורתנו׳.
אכן כל המתבונן במלחמות ישראל, ובמיוחד מאז קום המדינה, יכיר בכך שמלחמותינו אכן התקיימו מתוך מסירות נפש עילאית של חיילינו אך בסופו של דבר הנצחון היה ניסי מאת ה׳.
בכדי לנצח במלחמה, האומה והיחיד צריכים תמיד לשאוף לפך שמן טהור, אפילו קטן. שיאיר לנו את צדקת דרכנו כי יש מקום פנימי בחיי האומה ובחיי היחיד שעליו אי אפשר לוותר ולהתפשר. יש משהו בשמן הטהור שהוא השאיפה אל נקודת העומק הפנימית שאף אחד מאתנו לא יכול ולא רוצה לוותר עליה. זו הנשמה המאירה של כל יהודי ויהודי שבכל דור ודור.
לכן חג החנוכה הוא חג המחבר את כולנו לאור של החנוכייה. כאשר מתבוננים בחנוכייה הדולקת, כאשר מתבוננים בגווני הצבעים המרהיבים שהחנוכייה מאירה לנו, כאשר רואים את העליות והירידות של האור, נדע שזה ממש אנחנו ועם ישראל חי וקיים. חנוכה שמח! ■
