טור אורח

נר חנוכה כבתה אין זקוק לה

הראי״ה בספרו ״עין איה״ (שם) מסביר את ההבדל בין נר שבת לנרות חנוכה לא רק בתחום המעשי אלא גם לסמלים שכל אחד מהם מייצג: השבת מייצגת את האוטנטיות היהודית היא כולה יצירה אלוקית שנקבעה כאות וברית בין הקב״ה לכנסת ישראל, נר השבת מורכב בשני חלקים משמן ופתילה – השמן מסמל את התורה כמו שאומרים במדרש (ויק״ר פר׳ ג): ״ואין שמן אלא תורה״ ואילו הפתילות המאפשרות לשמן להאיר הן מסמלות את המצוות המביאות את אור התורה למציאות הממשית. באורה הזו שנר השבת מסמל אותה אין בה מקום לפשרות, לכן בהדלקתה צריך להקפיד שגם השמנים וגם הפתילות יהיו באיכות משובחת, כדי שיאירו יפה ויתמידו בהדלקתם. ואכן בהיסטוריה שלו הצליח עם ישראל לשמר את אור התורה בכל מסלולי החיים שלו ובכל מצבי החיים, והבטחת התורה ״כי לא תשכח מפי זרעו״ נתקיימה בעם ישראל גם בשעותיה הקשות. אלא שבימי נדודיה בגלות על ידי התערבותה בין הגויים נשמעו בבית יעקב דעות רבות הנשאבות מחכמת האומות והיה חשש שמפני השפלות הלאומית ימשך היהודי אחרי הדעות המפורסמות בין אומות העולם ששעתן מצלחת אבל אינן יותר מאשר ״אומדנות ונטיות לב אנוש״, וככל שיתפרסמו ויתפשטו הדעות הללו בישראל הן עלולות למשוך אחריהן רבים ולהרחיקם מגבול ישראל, וכאן עומדת בפני חכמי הדורות הדילמה איך צריך לנהוג עם התופעה הזו, האם להתעלם ממנה או אדרבא למצוא להן סמך גם מהמקורות שלנו?

על כך כותב הראי״ה: ״אם לא היו [הדעות המתחדשות] כלולים באור תורה היו רבים מחלושי הדעות נסוגים מאחרי תורת  ה׳ בשביל הבלי נכר. על כן יד ה׳ הכינה לשמור כללות האומה שיהיה פנים בחכמתה לתן מקום גם כן לאותן הדעות המפורסמות ומוצלחות בשעתן״. כלומר לא לדחות את הדעות הללו – אבל הפתיחות לדעות המפורסמות שבאומות העולם והמוצלחות בשעתן אינה יכולה להיעשות בקלות דעת אלא כשאנו באים לתת להן מקום במרחב החיים הדתיים עלינו לנהוג בזהירות רבה, ואם גם אנו מסכימים לאמץ אותן רק כדי להגן על חלושי הדעת מפני זרמי הזמן. בה בשעה עלינו להתנהג עמן בשתי מגבלות: האחת, ״כבתה אין זקוק לה״ – אין עלינו החובה לשמר אותן בכל מקרה, ולכן כאשר יכבה אורן (כלומר שוב לא יהיו מקובלות במרחב הציבורי) אין אנו זקוקים עוד לקיים דבריהם. והמגבלה השנייה: ״אסור להשתמש לאורה״ – שגם כאשר אנו נותנים מקום לדעות המחודשות בשעתן, חלילה להסיק מהן מסקנות להתנהגות מעשית ולשלוח יד במעשים שהם לפי התורה ולשנות אותם לפי רוח הזמן. אלא יש להשתמש בהן רק בתור רעיון המעורר ומניח את הדעת לשעה. את הרעיון הזה לומד הראי״ה מנרות חנוכה: שאנו משתמשים בהדלקתם גם בשמן שאינו צלול וטהור ובפתילות שאינן מושכות אחריהן את האור, מפני שנרות חנוכה הם נרות שעה, שאנו עושים זאת זכר לניצחון היהדות על ניסיון היוונים להשתלט ולכלות את התורה והמצוות מישראל .

ומסביר הראי״ה שאת הרעיון הזה על נרות חנוכה יש ליישם גם במציאות ימינו, כך היה בעבר כאשר ה״סוציאליזם״ שטף את העולם  ורבים מצעירי ישראל נמשכו אחרי מחשבת הסוציאליזם שכבשה גם אותם, ואז כתשובת המשקל היו רבים מחכמי ישראל שהוכיחו לאותם צעירים שאת מה שהם מבקשים יוכלו למצוא במחנה ישראל וגם בתורה יש רעיונות סוציאליסטים כמו השמיטה וכדומה, וכל זאת כדי שאותם צעירים לא יינטשו את עמם ותורתם לגמרי וכך גם נהג מורי ורבי הרב משה צבי נריה בהקימו את תנועת בני עקיבא שבראשית דרכה היו בה ריקודים מעורבים והכל כדי שנוער לא ינטוש את היהדות. ואח״כ בהקמת רשת ישיבות בני עקיבא. שבזכותם מלאה ארץ ישראל תורה. ■

עוד במדור זה

שלח: האם המרגלים לא דיברו אמת?

שלח: האם המרגלים לא דיברו אמת?

בעיצומן‭ ‬של‭ ‬ההכנות‭ ‬לקראת‭ ‬הכניסה‭ ‬לארץ‭. ‬לכאורה‭ ‬נראה‭ ‬נכון‭ ‬וצודק‭…
בהעלותך: מנורה - עולים מדרגה

בהעלותך: מנורה - עולים מדרגה

פרשתנו‭ ‬פותחת‭ ‬בציווי‭ ‬הדלקת‭ ‬המנורה‭. ‬הכהן‭ ‬מדליק‭ ‬את‭ ‬הנרות‭ ‬בין‭…
נשא - שבועות: היום לפני 3338 שנים

נשא - שבועות: היום לפני 3338 שנים

לכל‭ ‬חג‭ ‬האווירה‭ ‬המקדימה‭ ‬לו‭, ‬קישוטי‭ ‬סוכה‭, ‬תחפושות‭, ‬חנוכיות‭, ‬ולחג‭…
במדבר: מסע חיינו!

במדבר: מסע חיינו!

המעבר‭ ‬בין‭ ‬גלות‭ ‬מצרים‭ ‬למתן‭ ‬תורתנו‭ ‬לקח‭ ‬שבעה‭ ‬שבועות‭ ‬של‭…
בהר בחוקותי: ירושלים: ציפור הנפש של האומה

בהר בחוקותי: ירושלים: ציפור הנפש של האומה

מועדי‭ ‬אייר‭ ‬מזמנים‭ ‬לנו‭ ‬את‭ ‬האפשרות‭ ‬להתבוננות‭ ‬בדבר‭ ‬ה‮'‬‭ ‬המופיע‭…
אמור: על העומר, התורה ומה שביניהם

אמור: על העומר, התורה ומה שביניהם

את‭  ‬ספירת‭ ‬העומר‭ ‬אנו‭ ‬סופרים‭ ‬כדי‭ ‬לחשב‭ ‬את‭ ‬זמנו‭ ‬של‭…
אחרי מות קדושים: להיות ׳קדוש׳ – מהו סוד הדבר?

אחרי מות קדושים: להיות ׳קדוש׳ – מהו סוד הדבר?

מי‭ ‬רוצה‭ ‬להיות‭ ‬קדוש‭? ‬במציאות‭ ‬של‭ ‬חיינו‭ ‬זה‭ ‬אולי‭ ‬נראה‭…
תזריע מצורע: ליל הסדר: לא חוזרים לשגרה!

תזריע מצורע: ליל הסדר: לא חוזרים לשגרה!

לכל‭ ‬אדם‭ ‬יש‭ ‬רצון‭ ‬טבעי‭ ‬‮'‬לחזור‭ ‬לשגרה‮'‬‭. ‬השגרה‭ ‬מוכרת‭, ‬אינה‭…
פסח תשפ״ו: ליל הסדר: הופכים את הגנות לשבח

פסח תשפ״ו: ליל הסדר: הופכים את הגנות לשבח

חג‭ ‬הפסח‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬של‭ ‬הפכים‭, ‬הדבר‭ ‬בא‭ ‬לידי‭ ‬ביטוי‭…
צו - שבת הגדול: פסח תשפ״ו: ממשיכים להגאל

צו - שבת הגדול: פסח תשפ״ו: ממשיכים להגאל

כל‭ ‬חגינו‭, ‬שבתותינו‭ ‬ושאר‭ ‬ימי‭ ‬החול‭ ‬מלאים‭ ‬בזכירת‭ ‬יציאת‭ ‬מצרים‭,…
ויקרא: לחמם את האמונה בלימוד תורת הקרבנות

ויקרא: לחמם את האמונה בלימוד תורת הקרבנות

בס"ד‭ ‬מתחילים‭ ‬אנו‭ ‬השבת‭ ‬את‭ ‬חומש‭ ‬ויקרא‭, ‬תורת‭ ‬הכהנים‭ ‬השייכת‭…
ויקהל פקודי: שגרה ומחוץ לשגרה

ויקהל פקודי: שגרה ומחוץ לשגרה

חיי‭ ‬האדם‭ ‬מורכבים‭ ‬משני‭ ‬חלקים‭ ‬עיקריים‭: ‬הדברים‭ ‬השגרתיים‭ ‬של‭ ‬חיי‭…
כי תשא - פרה: אין הסבר? זה גם הסבר!

כי תשא - פרה: אין הסבר? זה גם הסבר!

'אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה… הגדיל ה'…
תצוה - זכור: מצווה לשנוא את עמלק!

תצוה - זכור: מצווה לשנוא את עמלק!

מצווה‭? ‬לשנוא‭? ‬הרי‭ ‬התורה‭ ‬והמצוות‭ ‬שלנו‭ ‬מלאות‭ ‬אהבה‭ ‬ומה‭ ‬פתאום‭…
תרומה: לבנות משכן בלב

תרומה: לבנות משכן בלב

פרשיותינו‭ ‬עוסקות‭ ‬בציווי‭ ‬האלוקי‭ ‬לבנות‭ ‬משכן‭. ‬כיצד‭ ‬באמת‭ ‬בונים‭ ‬משכן‭?…
יתרו: לשמוע בשכל ובלב

יתרו: לשמוע בשכל ובלב

פרשתנו‭ ‬פותחת‭ ‬במילים‭ ‬‮'‬וישמע‭ ‬יתרו‭…‬‮'‬‭. ‬איפה‭ ‬בדיוק‭ ‬שמע‭ ‬יתרו‭? ‬בחדשות‭?…