01
כנראה שאי אפשר לעבור שבוע בלי להזכיר את היועצת המשפטית לממשלה, שזרועות התנין שלה מנסות להטביע את ממשלת הימין בטביעה איטית ובטוחה. והפעם המבט מופנה כלפי הממשלה, ולא כלפי היועמ"שית. היא כבר העבירה מכתבים ברורים שלא משאירים ספק: היא רוצה לעקור את הכל. אבל איך אומרים? לא משנה מה תגיד היועצת, משנה מה תעשה הממשלה. וחברי הממשלה, לדבריהם, רוצים מאד לפטר את היועמ"שית – לפי בקשתו של איתמר- מכל הסיבות הנכונות בעולם. רוצים, אבל לא עכשיו, עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה, ושערי תירוצים לא ננעלו מעולם. ואיתמר, שלא רגיל שאומרים משהו אחד ועושים משהו שני, לא מוכן לזה. לא מוכן להסכים לכך ששרים יוצאים לציבור ומבטיחים שהם יעשו ויעשו, אבל נכנסים לחדר הפנימי ומשתפנים ומצביעים הפוך ממה שהבטיחו בחוץ. ונמאס לו משנים רבות שבהן הימין אומר בצדק שהוא לא יכול לשלוט כי כובלים אותו, אבל הוא לא מנסה לקרוע את הכבלים, מתוך פחד. אנחנו הצפרדעים שהיועמ"שית מקפלן מחממת על אש קטנה, ואם לא נשלח אותה הביתה הממשלה תשאר גוויה פוליטית. רוצים להבין עד איזו רמה של רוע היועמש"ית מוכנה לרדת כדי להפיל ממשלת ימין? הקשיבו. יש כידוע רצח בכמות גדולה במגזר הערבי. בכניסתו של איתמר לתפקיד, אחת מהמטרות הייתה להפחית את שיעור הרצח במגזר הערבי. הערבים לא משתפים פעולה עם המשטרה, והדרך הכמעט יחידה לנצח את המערכה היא בהקשבה לפלאפונים של ארגוני הפשיעה, ומעצרים מנהליים של ראשיה. היועמ"שית, שיודעת שמדובר בחיי אדם, לא הסכימה להכנסת רוגלה לפלאפונים של ארגוני הפשע עד שלא – תחזיקו חזק- יכניסו את אותה רוגלה גם לעבירות שוחד של אנשי ציבור (רק מימין, כמובן). כדי להסביר את גודל הפשע, יש תוכנות ריגול מסוימות שמשתמשים בהם גם היום על עבירות שוחד, וההוכחה היא שצותתו למפקד מוערך במשטרה, בחשד לשוחד (השוחד הוא שהוא רב עם השב"כ שהוא לא מוכן לשקר בשבילם. כל אחד והשוחד שלו מסתבר). אבל היועמ"שית רצתה שתהיה שם גם התוכנה המשוכללת יותר, ואם היא לא תהיה, לא תהיה גם על ארגוני הפשיעה – שהיום אין עליהם בכלל אפשרות ציתות. הבנתם? מבחינתה שימותו כולם. אם אי אפשר לשכלל את האפשרות להפיל חברי כנסת מימין, שערבים ימותו, מה אכפת לה? ובקשר למעצרים מנהליים? היא לא מוכנה שיעצרו את ראשי הפשע. לימים רובם יירצחו או יוחשדו ברצח, אבל מה אכפת לה. היא לא תתן לאיתמר אפשרות להצליח, ושערבים ימותו. אה, והיא אפילו לא גזענית, סתם אישה לעומתית ואנוכית.
02
אמרתי לעצמי שלא אכנס לפולמוס הבלתי נגמר על השיר שבו אנו שמחים שה' אוהב אותי, כי זה רק שיר, למען ה', ושיר שמח ומעודד, וזהו.
אבל אחרי שקראתי גם אנשים שאני מעריכה שהחליטו להסביר את הקושי והבעיה, הנה ה'שקל' שלי:
עם ישראל מאמינים בני מאמינים. וגם כשהם לא מאמינים, הם יעידו על עצמם שהם "אפיקורסים, ברוך ה'". ולפעמים, רוח מלבה את אש האמונה מתוך הסח הדעת, מתוך כאב או כאוס גדול, או סתם, כי הנשמה מתגעגעת ומחפשת פתח.
והדקדקנות הדווקנית והטרחנית הזאת מבאסת אותי, כי יותר גרוע מאנשי לשון שהולכים ברחוב ומתקנים כל מי שעובר מולם, הם אנשי אמונת בית המדרש שיוצאים נגד אמונה תמימה של אנשים. אנשי הלשון אולי פוגמים בחדוות שיחות החול הקולחות, המתלהבות והממהרות, אבל אנשי בית המדרש הדקדקנים מכבים במים קרים את אש האמונה שבוערת בלבבות.
ודווקא שיר של אמונה פשוטה, שמחה ומלאת תקווה חטף קיתונות של זעם. שירים אחרים פחות ראויים לשיח כי הם כאילו מראש לא ראויים, אבל כאשר יש סוף סוף שיר טוב ומצליח – בואו נמצא את הפגמים שבו.
מסופר על החיד"א שהגיע בתשעה באב לתוניס וגילה לתדהמתו שנשות תוניס מצחצחות את הבית. הסיבה לכך היא שלפי המדרשים המשיח נולד בתשעה באב בשעות הצהריים ולכבודו מכינים את הבית, כיאה לקבלת משיח. החיד"א עלה לדוכן בליל תשעה באב והסביר בהרחבה על הטעות הזאת: אסור לצחצח את הבית בתשעה באב, הרי בצהרי היום נשרף בית המקדש והנכון ביותר הוא להמשיך להתאבל!
באותו לילה, כשעשה את דרכו למקום הלינה, שמע שיחת נשים, והן אמרו אחת לשניה- "שמעת?! החיד"א, מגדולי הדור אמר שהמשיח לא יגיע. אין טעם להתכונן לבואו בנקיון הבית" "אוי לנו, המשיח לא יבוא". החיד"א שמע את השיחה, הבין את גודל הארוע ובתפילה בבוקר ביקש לעלות שוב לדוכן ואמר שהוא טעה. חייבים לנקות את הבית מחצות היום, בשביל המשיח. והנה, המשיח בוא יבוא. חזרה האמונה והתקווה.
וזה תמצית העניין בעיניי: יש אמונה תמימה, פשוטה וטובה. כזאת בלי התפלפלויות, כזאת של עמך ישראל. והיא כל כך מתוקה ועמוקה ואמיתית, שכל עוד היא לא מתנגשת במצווה, או באיסור ממשי, פלפולי-פלפולים על קצות העניין לא יועילו לאף אחד. יש פלפולים שכדאי להשאיר לבית המדרש ובמרחב הציבורי להשאיר מרחב ללבבות שפשוט יודעים שה' אוהב אותם, תמיד, ורוצה שיהיה להם רק טוב. ככה פשוט. ה' אוהב אותם אם כבנים, אם כעבדים, פשוט אוהב אותם. ■
