01
יש לנו בעיה ידועה, מוכרת וכואבת ושמה בית המשפט. בבית המשפט אין חוק, סדר או צדק. עוד לפני שהוגשו סעיפי כתב האישום תוכלו לדעת מה יהיה פסק הדין. כל מה שעליכם לעשות הוא לברר מה שם השופט.
מערכת המשפט שהרשיעה יהודי על שריפת שטיח במסגד, בלי פגיעה בנפש, והכניסה אותו ל5 שנים בכלא היא אותה מערכת משפט ששלחה לעבודות שירות בלבד ערבי ששרף בית כנסת.
בית המשפט זרק לכלא לשנים רבות את מי שדרס בן של שופט בעליון, אבל הקל בצורה לא סבירה עם מי שדרסה ילדה אתיופית מתוקה מדבש, כי הדורסת בצבע הנכון.
וזה אותו בית משפט שגזר על אסיר ממורמר 3 שנים על זריקת נעל על שופטת בית משפט העליון כי יש פה סמליות חשובה, אבל באותה נשימה גוזרים רק בין 3.5 ל5 שנים בכלא לחולייה שנתפסה בדרך לרצוח את השר לביטחון לאומי של ישראל, כי כידוע אודם שפתיה של שופטת בית המשפט העליון שנמרח בגלל זריקת נעל, שווה בדמה לנסיון רצח של שר בממשלת ישראל. יש סמלים ששווה להילחם עליהם ויש סמלים שפחות. וגם החשיבות של הסמלים משתנה לפי האדם שמאייש אותם ולא לפי, נניח, חשיבותם המקצועית.
02
וכשמדברים על בית המשפט, עולה גם סוגיית חופש הביטוי. פעם, כשהיו פה ראשי ממשלה מהשמאל או שפעלו לפי חוקי השמאל, היה אסור באיסור חמור לקרוא למי מהם "בוגד". זאת הייתה עילה למעצר ולשיימינג תקשורתי. גם חסימת כבישים, צעקות על איש ציבור ברחוב, ומיצגים משפילים של אנשי ציבור, היו אסורים בתכלית האיסור. ואז הגיע שלטון ימני שפועל בצורה ימנית, ופתאום מותר לחסום כבישים, מותר לרצף את הרחוב בגובה עיני ילד במדבקות "רוצח" עם תמונה של אביו השר, מתפלאים בלי סוף למה אסור לקרוא לח"כים (מהימין, רק מהימין) "בוגדים". חופש הביטוי! כי כמו עם בתי המשפט – הערכים משתנים עם הרוח.
03
כשאני רואה מיני-סערות שעולות מידי פעם בתקשורת, שעולות בכוונה תחילה לעוות את המציאות, לשים זרקור על דברים כדי להגחיך אותם או לשקר אודותיהם, מתחשק לי לענות בצורה רחבה, והיום בעידן הרשתות החברתיות זה גם אפשרי בהחלט, אבל יש כמה בעיות. הבעיה הקטנה היא שכתיבה ברשתות שואבת זמן, וסרטונים בטיקטוק שאובים עוד יותר. הבעיה העיקרית היא שברגע שנכנסים לקלחת של תגובות לתקשורת והסברים אוהבי יהודים, צריך להיות חשופים הרבה יותר לתכנים המרושעים של התקשורת הישראלית, וכל כך נוח לי בפינת השפיות שכוללת חוסר התעדכנות מהתקשורת, וממש לא בא לי להחשף לזה יותר. אה, ואל תראו מודאגים כל כך; בארץ קטנה כמו שלנו כל הידיעות החשובות מגיעות גם בלי צורך בחשיפה לרוע מתמשך.
04
בין אם התקשורת מנסה להנמיך את רוח העם ובין אם היא מנסה לסכסך או להגחיך, פשוט צריך להמשיך בדרך של גאווה יהודית, של שמחה ושל אהבת התורה, העם והארץ.
05
ולא רק אנחנו ככה, אני רואה ברשתות החברתיות שמחוץ למלתעות התקשורת, שרוח העם חזקה, אוהבת, יציבה, רוצה לחיות ומוכנה לכל משימה שצריך. אנשים מרגשים בעוצמה ובחוזק, וזאת המציאות. אנחנו ננצח בעזרת ה'. אנחנו חייבים לנצח, אנחנו יכולים לנצח, ואל תתנו לקולות הרקע של התקשורת ואפילו לא לפסקי דין מרושעים להשפיע עלינו. ננצח על אפם וחמתם של אויבינו מבחוץ ומחלישי דעתנו מבפנים. ■