01
פרשתנו מבדילה בין ארץ ישראל לבין מצרים, ואומרת על ארץ ישראל שהיא "לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם, אשר תזרע את זרעך, והשקית ברגלך כגן הירק" במצרים משקים את האדמה בעבודת רגליים, על ידי העברת מים מהנילוס אל השדות. ההתבססות על הנילוס נותנת לאדם עוצמה רבה, כי המים מצויים לו ומובטחים לו. לכן בארץ מצרים, גישת "כוחי ועוצם ידי" היא מוחלטת, ללא זכירת ה'. המצרי משוכנע שהוא, במו רגליו, שולט בהצלחתו.
02
ארץ ישראל אינה כזאת, בארץ ישראל "למטר השמים תשתה מים". האדם תלוי בגשם, וירידת הגשם תלויה בקיום המצוות: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי… ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש…". היושב בארץ ישראל צריך בכל עת לשאת את העינים כלפי מעלה – וזו היא הסגולה המיוחדת של ארץ ישראל. הגשם הוא החומר האידיאלי – הוא עדין, פשוט, יורד מלמעלה. הוא חלק מהעולם הזה, ומניע את התהליכים בעולם, אך עושה זאת באופן אצילי ומזוכך, שגורם לבני האדם להביט כלפי מעלה. ההבטחות של הקב"ה לישראל בארץ נוגעות לדברים חומריים – שיונקים מהעולם הרוחני. כמו הגשם, שהוא יסוד גשמי, המחלחל לארץ וממלא אותנו ביראת שמים.
03
המדרש מביא ארבע סיבות לכך שבארץ ישראל אנחנו מקבלים את המים מהגשם, ולא מנהר גדול כדוגמת הנילוס שבמצרים: האחת, "בשביל להדיח טללים רעים". זהו הסבר אקולוגי – המעיינות והנהרות אמנם מביאים מים, אבל בגשם יש תועלת נוספת, שהוא מרענן את האוויר המעופש.
04
השנייה, "מפני בעלי זרוע". אנשים אלימים ושתלטנים יכולים להשתלט על המעיינות והנהרות, ולמנוע את המים מאחרים, אבל על הגשם המפוזר בכל מקום הם אינם יכולים להשתלט, והוא יוצר שוויון בין כל ישראל.
05
השלישית, "שיהא הגבוה שותה כנמוך". מהמעיינות, הנהרות ותעלות המים שנמשכים מהם, הבקעות מקבלות מים, אבל ההרים לא. לעומת זאת, הגשם מוריד מים הן על המקומות הגבוהים והן על הנמוכים.
06
הרביעית, "שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה". זו הסיבה החשובה ביותר. גשם מביא את האדם לעמדה נפשית שרואה איך העולם הזה מלא חיים, מים, צמחיה וחקלאות, וכל החיות הזאת באה מלמעלה.
07
מול כל האתגרים, הטללים הרעים והאנשים האלימים העומדים כעת לפתחנו: המחבלים המשתוללים ביהודה ובשומרון; האויבים העומדים בשער ורק מחכים להזדמנות; וגם כנגד אותם מעט יהודים שונאי עמם וארצם, אנו יודעים ש"למטר השמים תשתה מים" – אנו מביטים כלפי מעלה, אל השמים, אל השַם-שַם-שַם; אל אותה שמיימיות שמעניקה לנו כוח לעשות חיל. בעזרת ה'. ■















