בתשרי תשפ"ז ימלאו 80 שנה להקמת כפר דרום. כפר דרום הוקמה במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במבצע עליית י"א הנקודות בנגב. באותו לילה העלו המתיישבים 11 ישובים חדשים בנגב, וקבעו עובדות בשטח נגד השלטון הבריטי שהתנגד להתיישבות היהודית.
כפר דרום נפלה במלחמת השחרור, ונבנתה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים.
השנה, במלאת 21 שנים לגירוש מכפר דרום וכל חבל עזה, ושלש שנים למלחמת התקומה, התשובה הציונית המתבקשת כהמשך לעליית י"א הנקודות בנגב- היא חזרתנו המלאה לריבונות והתיישבות בחבל עזה בכלל, ובכפר דרום בפרט.
חוליה בשרשרת הדורות
סיפורו של כפר דרום מבטא את מהלך שיבת ציון וההתמודדות על הגשמתו.
שורשים עמוקים במקום: מיצחק אבינו היושב בארץ גרר, דרך רבי אליעזר בן יצחק איש כפר דרום בתקופת המשנה, עד גואל האדמות טוביה מילר שגאל את אדמות כפר דרום לפני כ100 שנה אולם לבסוף נאלץ למכור את הקרקע לקק"ל. מימוש ההתיישבות במקום החל לפני 80 שנה במוצאי יום הכיפורים תש"ז, במבצע עליית י"א הנקודות בנגב, כאשר הוקם בכפר דרום קיבוץ דתי.
במלחמת השחרור היתה לכפר דרום חשיבות קריטית בעיכוב הצבא המצרי ומניעת כניסתו אל ליבה של מדינת ישראל הצעירה, וזאת עם אמצעי לחימה דלים ביותר, מעט מאוד אוכל ומים, ולמרות שספגו אבדות בנפש.
בתום שלשה חודשים של לחימת גבורה בתנאים קשים ביותר, פונו לוחמי כפר דרום בהוראת המטכ"ל, כשלמחרת תקף הצבא המצרי את היישוב הריק, במשך שעות רבות, עד ל"כיבושו" של המקום הריק.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בכפר-דרום , ולאחר מלחמת יום הכיפורים אוזרח המקום והיווה בסיס מעבר למתיישבי גוש קטיף. בתשרי תש"ן עלה גרעין הקבע וייסד בכפר דרום יישוב קהילתי תורני, מתוך הרגשת המשכיות, כפי שאמר הרב שמעון בירן הי"ד רבה של כפר דרום בטקס העלייה לקרקע: "אין זה ישוב חדש. אנו רק חוליה נוספת בשרשרת האהבה היהודית למקום הזה, אנו חובקים ידיים עם נחל כפר דרום תשל"א, שמושיט זרועותיו 19 שנה לאחור, אל הקיבוצניקים של כפר דרום בתש"ז, המביטים בחיבה לרוכש האדמות בתרפ"ט – טוביה מילר, המהווה המשך של אלפי שנות היסטוריה יהודית…"
התורה והארץ
במקום הוקמו חממות חקלאיות, מדרשת התורה והארץ ומכון התורה והארץ, העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי של המצוות התלויות בארץ ובהנחלתו לציבור הרחב, ומפעל עלי קטיף, המשווק ירקות עלים נקיים .
במהלך אירועי האינתיפאדה נרצחו חמישה מתושבי כפר דרום: דורון שורשן, הרב שמעון בירן – רב היישוב, אפי איובי, גבי ביטון ומירי אמיתי ה' יקום דמם, ואחרים נפצעו. אך תשובתו של הישוב למכות הקשות שספג הייתה בבחינת "בדמייך חיי":
שטחו של הישוב הורחב, ומספר המשפחות הגיע ל80 משפחות.
בכפר דרום הוקמו תלמוד תורה- ובי"ס לבנות, כולל וישיבה גבוהה. היה זה חלק מעמידת הגבורה של תושבי גוש קטיף שעמדו בפני התקפות טרור רבות , מתוך הבנה שזהו חלק מהמאבק של עם ישראל לקיומו בארצו. מתוך כך בעמידה משותפת ועזרה הדדית, חיבוק וחיזוק לחיילים, משפחות לא עזבו, והגיעו משפחות חדשות.
בי"ג אב תשס"ה נעקר כפר דרום עם כל גוש קטיף, ותושביו גורשו. תושבי כפר דרום הקימו את "שבי דרום" שבשמו מבטא את האמונה לשוב אל כפר דרום וגוש קטיף. חלק נוסף מתושבי כפר דרום פנו להתיישבות במזרח לכיש – והקימו את הישוב "נטע". (עם מגורשי תל קטיפא).
חלק מהנגב
בהבט הגאוגרפי, ההתיישבות בכפר דרום הייתה תמיד חלק מההתיישבות בנגב . במבצע עליית י"א הנקודות בנגב – הנקודה המערבית הייתה כפר דרום (סמוכה לבארי). מתכנני המבצע ראו בה חלק בלתי נפרד מהנגב המערבי. כך גם ההתיישבות בגוש קטיף המשיכה את רצף ההתיישבות בנגב המערבי, וחשיבותה הייתה גדולה ביותר בשמירה על השער הדרומי של ארץ ישראל. את תוצאות עקירת ההתיישבות ראינו בשמחת תורה לפני שלש שנים.
התיקון צריך להיות בתנופת התיישבות בכפר דרום ובכל חבל עזה, שהם המפתח לשמירתו ופיתוחו של הנגב המערבי, לטובת מדינת ישראל כולה. "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה…" ■
