
עינים משתאות
בפרשת בהעלותך קראנו את דברי הבקשה של משה רבינו מיתרו חותנו: “וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם״ (במדבר פרק

בפרשת בהעלותך קראנו את דברי הבקשה של משה רבינו מיתרו חותנו: “וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם״ (במדבר פרק
זכויות האדם – חובות האדם לתפיסת זכויות האדם בתולדות האנושות היסטוריה ארוכה. היא התפתחה בהדרגה במהלך מאות שנים, גם לפני שהמונח 'זכויות האדם' היה בשימוש.

“את חושבת שמורי של לפני כמה שנים היתה גאה בך אם היא היתה רואה אותך עכשיו?” וואו. השאלה הזו תופסת אותי לא מוכנה ואני נעצרת

הקדושה במיטבה היא עשיית רצון ה’. ההלכה היא הבסיס להכול וכדי להגיע לקדושה אמיתית…

האם האמת היא דבר יחסי או מוחלט? האם האמת אמורה להיות מושפעת מנסיבות זמן ומקום או שהיא עומדת כחומה בצורה מול “פגעי” הזמן והמקום? אני

השבוע אני רוצה לפתוח בווידוי קטן. בתור כותב טור ופרשן פוליטי, הדבר המלחיץ ביותר הוא שאני אמור לכאורה לדעת תמיד מה לחשוב. אבל השבוע הצלחתי

השבוע נכנסנו לשבוע השני של ממשלת השיסוי החדשה שבעיקר מדברת הרבה אך ככל הנראה לא תאריך ימים. מדהים היה לראות את הסערה סביב חוק האזרחות

1. בבוקר שבת אביבי ונפלא באמצע הקיץ? רק בירושלים. השבוע הייתה תחושה שהמניינים הקבועים בכותל חזרו להיות גדולים ושוקקים. הקרן למורשת הכותל, בראשות ידידי סולי

“את מאמינה לה?”, כך נשאלתי על ידי הדיין בבית הדין בדיון על אישה שהתאסלמה ורוצה לשוב ליהדות, לחזור לעם ישראל. “כן”, אמרתי, “אני מכירה אותה

אני בדרך לביקור השבועי אצל הורי. ברדיו מתנגנת מוזיקה ישראלית משובחת. אני אוהבת את השקט הזה שיש לי עם עצמי בנסיעות. בתחנת האוטובוס, עומדת נערה