
שנהיה קצת יותר פשוטים…
תורת ירושלים אני מרבה לכתוב בטור זה על דמויות ירושלמיות, משום שאני חש שהעולם הזה הולך ונעלם, גם בתוך עולם התורה. לאחרונה אמר לי הפוסק

תורת ירושלים אני מרבה לכתוב בטור זה על דמויות ירושלמיות, משום שאני חש שהעולם הזה הולך ונעלם, גם בתוך עולם התורה. לאחרונה אמר לי הפוסק

את הליטוף לא שכחתי… סיפר לי שמואל שוורץ: ׳למדתי תקופה קצרה בישיבת פוניבז׳. אני בן 80, לא יכול לזכור ממנה הרבה. אפילו את שמות כל

מה ל״אגרות משה״ולמשחקי הבייסבול? סיפר לי חיים כץ מניו יורק: ׳בצעירותי למדתי בישיבת ״תפארת ירושלים״ של ר׳ משה פיינשטיין. היא נוסדה באזור של מהגרים, עם

ספיחי סוכות בביקור חג אצל מו״ר בעל ״נתיבי ישורון״ הוא סיפר לי על חמיו האדמו״ר מסלונים, בעל ״נתיבות שלום״: ׳חיבת המצוות שלו היתה עצומה. זה

עוד על ״העם שבשדות״ ערב יום הכיפורים אחד נזדמנתי לשיחה עמוקה עם יהודי שהוא ד״ר לפילוסופיה. היו לו קושיות רבות, והרגשתי שאיני רשאי להפסיקו. היה

סיפור חשוב מופיע בספרי תלמידי הבעש”ט (נדמה לי שנמצא בשבחי הבעש”ט, שנכתב ע”י גברא רבה עם רמזים גדולים), ואותו אני נוהג לספר בפני קהילות של

מי אוהב את הגמרא? פעם שאלתי אחד מילדי בהיותו בגיל 15-16 איזה שיעור הוא ממש נהנה לשמוע, מכל מי ששמע בחייו, במובן הכי פשוט. כלומר,

ביקור חולים? הכנסת כלה! בעקבות דברים שכתבתי על הגאון ר׳ חיים קרייזוירט, סיפר לי הרב אריה פינסקי, נכדו של ר׳ אל׳ה לופיאן, המשגיח דישיבת כפר

על ברכה שפג תוקפה בשנים האחרונות, מדי שנה ביום י״א מנחם-אב, אני נוהג להתקשר לרב יעקב פרנק לאחל מזל טוב ליום הולדתו. כך גם השנה,

פה קדוש יתקע בשופר בהמשך לסיפורים על ישוב הארץ ובניינה על ידי האדמו״ר מגור, בעל ה״אמרי אמת״, סיפר לי ר׳ אפרים שרייבר: ׳סבא רבה שלי