1 לאחר שנפרדנו השבוע מט’ באב שמסמל יותר מכל את הכמיהה שלנו לבנין ירושלים שתבנה באהבת חינם אני משתף אתכם בסיפור שכולו אהבת חינם. במהלך

01 לפני כ – 6 שנים בתנו שחר היתה בשירות לאומי במרכז שוסטרמן בירושלים. מרכז חירום שוסטרמן לילדים ומשפחותיהם נותן מענה לילדים בגיל הרך ועד

1 לפני כמה שנים באחד מימי הנישואין שלנו, כבר מהצהרים קיבלתי טלפונים מהילדים והרחתי שמשהו מתרחש. כשחזרתי מהעבודה ראיתי את כנה אשתי מטיילת ברחבי ראש

לפני כמה שנים הייתי בהרצאה של אפי איתם כשהוא עוד היה מפקד בכיר בצבא. אפי סיפר על התקופה שבה הוא היה מפקד סיירת גולני. באותה

התלבטתי מאוד אם לשתף אתכם בסיפור הזה, מחשש שאולי כמה מכם יחשבו שאני לא נורמלי. אבל החלטתי בכל זאת לשתף בגלל הלקח החשוב שנלמד ממנו.

מדי פעם אני מרצה במקומות שונים בארץ. במסגרת אחת ההרצאות שנתתי, סיפרתי את הסיפור הזה:אחת לחודש, בדרך כלל לקראת ראש חודש, היינו יוצאים כמה חברים

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת אחד, יצאתי מהבית לחצר וראיתי

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי החל לשחק בצרפת בקבוצת נאנט.

הייתי ילד קטן מתוך עשרה ילדים, אני זוכר ארוחות שבת עם אחיי ואחיותיי הנשואים. כל פעם שהיה מתחיל איזה ריב בין בני הזוג, שלפעמים כמו

בשבת האחרונה ציין חברי ושכני, מנחם שנדור, יום זיכרון לאימו הניה בת דוב ז”ל. הניה היקרה עברה את זוועות אושוויץ וזכתה להקים משפחה לתפארת בארץ