ביום ראשון הקרוב נחגוג את ראש חודש ניסן שהוא החודש שבו יצאנו לחירות. אשתף אתכם בשני סיפורים מרגשים הקשורים לחג הפסח המתקרב ולחירות.ביום חמישי, 2

לפני כמה שנים העברתי הרצאה בבית ספר בצפון הארץ. לאחר ההרצאה הזמין אותי הרכז החברתי בבית הספר להרצאה נוספת בערב ההורים של בית הספר שהתקיים

בחג החנוכה לפני כמה שנים פנה אלי חבר טוב, הוא סיפר לי שבמשפחתו זוג שזקוק לפונדקאות מכיוון שהאשה אינה יכולה ללדת .החבר סיפר לי גם שתהליך

לפני כמה שנים נסעתי עם משפחתי מראש צורים לחוף הים באשדוד. כשהגענו למחסום הל”ה שיורד מגוש עציון לכיוון השפלה, עצר אותנו המאבטח במחסום והתחיל לתחקר

מי שעוצר אותנו בחיים זה רק אנחנו. לאן שאנחנו מצביעים בחיים לשם אנחנו מגיעים. הבעיה שלרוב אנחנו לא מצביעים. ואם אנחנו כבר מצביעים אנחנו לא

אשתי ואני למדנו מושג מהזוהר הקדוש שנקרא “דרונא דמלכא” – מתנה מהמלך. כלומר, בורא עולם נותן לנו מתנות קטנות כל יום ואנחנו בוחרים לקחת אותם

תקופת החגים עברה עלינו, והשבת אנחנו שוב מתחילים מבראשית. הבעל שם טוב הקדוש הגדיר עקרון שנקרא תורת הבריאה המתמדת. מתורה זו אנו לומדים את עקרון

כבר עברנו את יום הכיפורים, ובכל זאת אינני יכול להתעלם מהסיפור הזה, שרלוונטי לכל השנה ולכל החיים כולם. ביום הכיפורים לפני 11 שנה החלטתי שאני

אשתף אתכם בסיפור מלמד שקרה לי בערב ראש השנה בדיוק לפני שנה. לפני כמה שנים הפנו אליי אדם שהיה במצב כלכלי ואישי קשה מאוד. בשלב

בימים אלו, שבהם אנחנו שוב חווים בלא מעט מחלוקות בעמנו, חשוב לי לשתף אתכם בסיפור חשוב ומאחד שקרה לאחותי הגדולה בשבת הזאת, שבת ניצבים, לפני