"לא תיקח האם על הבנים, שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך". במבט ראשון ברור שהמצווה הזו מגבילה את האפשרות לצוד מזון מן החי

ושמחת בחגך, כל אחד לפי רמתו. האיש ישמח בבשר ויין. האישה בדיאטה, אז היא תשמח את עצמה בבגדים ובתכשיטים, ואילו הילדים ישמחו בדברי מתיקה. החגים

הם היו חברים עוד מימי הסניף. הוא מדריך והיא קומונרית. הייתה איזו קרבה משפחתית ברקע. והינה הם עומדים נרגשים על סף מפתן של חיי נצח.

בפרשת עקב משה רבנו אומר לעם ישראל מהי תמצית עבודת ה' הנדרשת ממנו: "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה'

האם אפשר לצוות על אי-שכחה? בגילי המופלג אני רואה את עצמי מסופקת בכך. יש לזליגות האלה גם יתרונות, למשל בשלום בית. כמה פעמים אני מוצאת

 בפרשת בהעלותך התורה מתארת לנו את הקושי של בני ישראל שחווים מציאות של אי-ודאות. הם מביטים מדי בוקר בעמוד הענן שחופף על המשכן כדי לבחון

לפני שנים במהלך חופש זוגי במלון כינר התבשרנו בטלפון (אז לא היו מכשירים ניידים) ששפר מזלנו וזכינו במכונית. זאת לא הייתה מתיחה. התברר שתרמנו ארוכות

אומנם אני מתפללת על המטופלות שלי, ועדיין, רוח הקודש אין לי. אולם אם היא מרגישה שאני הסגולה שלה, שיהיה לה בהצלחה. נביא הוא אדם שזוכה

תארו לעצמכם את הסיטואציה: מכה אדירה של אלפי נחשים שמסתובבים במחנה ואין שום אפשרות להימלט מהם, ובכל רגע נשמעת צעקה מכיוון אחר, ועוד אחד נוחת.

פעמים רבות כשהיינו צעירים היינו אוכלים בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, שבה שימש בעלי רב מחנך. האמת היא שזה התאים לי מאוד: לא לבשל, לא