טעות לחשוב שאחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים קבלנו תורה רק כדי שהיא תאמר לנו מה לעשות ומה לא לעשות. המחשבה שהתורה היא
הכותרת מוכרת? לא, זה לא עוד סטיקר מהמלחמה האחרונה. כבר בפרשתנו אנו מגלים את ברכת הביחד: 'וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה
האם מותר לנו לייחס למצוות התורה רגש של חמלה ורחמים או שמא המצוות הן גזרות ללא טעם אנושי המובן לנו? ישנם בכך גישות שונות, האם
מי רוצה להיות קדוש? הרצון להיות קדוש נראה שאפתני במציאות של חיינו אך התורה דווקא מעודדת אותנו לקדושה. הקדושה שהתורה מדברת עליה אינה רוחניות מופשטת,
ישנם דברים שהם כל כך פשוטים וישרים שלא אמור להיות עליהם ויכוח. כאשר שאלו את החפץ חיים זצ"ל איפה כתוב בתורה שיש מצווה לגור בארץ
בארוע השיא של חנוכת המשכן ארע האסון הגדול של מות בני אהרון. ותגובת אהרון אביהם: 'וידום אהרון', מה רצתה התורה ללמדנו בדומיה זו? המפרשים הציעו
כאן הבן שואל על כותרת מאמרנו: 'והרי אנו כבר בארץ ישראל' וכן על המשך דברי בעל ההגדה 'השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין' והרי אנו
דור המדבר נצטווה להקים משכן זמני. אבל בכניסה לארץ יש לבנות בית מקדש קבוע, מקום משכן לשכינה, מקום ההתגלות האלוקית ומרכז עבודת ה' לעם ישראל.
נתאר לעצמנו, עם הרבה דמיון יצירתי, שתשלומי מס הכנסה והביטוח הלאומי היו על בסיס התנדבותי, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין לבו לטובת המדינה… לא
אין כמו פורים לשוב ולהתחבר ולהתכנס לתוך עצמנו. עיקר הפורים הוא קריאת המגילה. המילה 'מגילה' רומזת שיש בנו הכח להתגלות מחדש. איך? פשוט שמחים, שותים
