מי שצורך את התקשורת הממוסדת וחשוף לאתרי התוכן המערביים מקבל תמונה מאוד חד מימדית בנוגע למלחמה באוקראינה. התמונה הזו יוצרת תודעה כוזבת ובסופו של דבר מביאה להחלטות, בעולם המעשה, שהן בעלות פוטנציאל לפגיעה ממשית בזהות היהודית של המדינה, כמו קליטת אוקראינים גויים בהמוניהם כאן. אז הנה כמה עובדות היסטוריות, ומראש אבקש סליחתכם על העדר התקינות הפוליטית:
אוקראינה היא ערש הממלכה הרוסית. רוסיה נוסדה בעיר קייב, על ידי המלכים רוריק ואולג ״החכם״;
למעט שנתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, לא היתה מעולם ישות מדינית אוקראינית שמחוץ לאימפריה הרוסית, וזאת עד לנפילת ברית המועצות;
האוקראינים הם מגדולי רוצחי היהודים לאורך ההיסטוריה. ולא, אין המדובר ב״יחידים״. המדובר בזרם המרכזי האוקראיני. בין היתר, אפשר להזכיר את פרעות חמלנצקי, מה שמכונה פרעות ת״ח–ת״ט, שלפי הערכות היסטוריונים נרצחו בהם בין 200,000 לחצי מיליון יהודים, במיתות שונות ומזוויעות, חלקן היוו השראה לנאצים. זאת, כשאוכלוסיית היהודים בעולם עמדה על כשלושה מיליון. לא אפגע בעונג השבת אך אפשר למצוא במרשתת את התיאורים, שחלקם מופיעים גם בקינות שנכתבו. עד לשואה היה יום צום בחלק גדול מקהילת אשכנז בתאריך כ׳ סיון לזכר פרעות אלה, אך פרעות אחרונות משכיחות את הראשונות ולכן תוקפו של יום הצום עומעם לאחר שואת יהודי אירופה. בתחילת המאה ה – 20 היו פוגרומים רבים באוקראינה, שהיו בין הגורמים לעליות הראשונות;
בתקופת מלחמת העולם השנייה היוו האוקראינים גייס חמישי. הם הקימו מליציות ששיתפו פעולה עם הנאצים באופן מלא ופגעו במהלך המלחמתי הרוסי. המליציות האלה, בהנהגת סטפן בנדרה, טבחו מאות אלפי יהודים במקביל לנאצים ויהודים אחרים הוסגרו על ידיהם לנאצים;
האוקראינים היוו את הסגל התפעולי כמעט בכל מחנות ההשמדה ובפעולות ההרג של הצבא הנאצי. ולא בכפיה. יש תיעוד על כך, שחיילי SS נאצים פנו למפקדיהם וטענו, שקשה להם לדחוף יהודים לתאי הגזים, או לירות ביהודים בבורות (כמובן, לא היה קשה להם עם עצם השמדת תתי האדם היהודים, רק לא רצו ללכלך את ידיהם, המסכנים). מי שהתנדבו לעשות זאת היו אוקראינים וכך נפתרה הבעיה;
לאלה ששואלים מדוע לפקוד חטאי אבות על בנים – אציין שזו לא היסטוריה רחוקה. בכל עיר ובכל כפר יש כיכרות, פסלים ורחובות על שם שני אלה – חמלניצקי ובנדרה. לאחרונה צולם ראש הממשלה (היהודי) של אוקראינה מעניק לחיילים האוקראינים שהצליחו לפגוע בחיילים רוסים – אות גבורה על שם חמלניצקי.
האנטישמיות באוקראינה היא רציפה, חיה ובועטת, כל העת ישנם אירועים של תקיפת יהודים והשחתת רכוש יהודי, עד הימים האלה ממש;
אין שחר להצגה של אוקראינה כמדינה דמוקרטית מתקדמת אל מול רוסיה המפגרת והכוחנית. המדובר בשתי מדינות עם תרבות שלטונית דומה. אוקראינה היא עדיין מדינת עולם שלישי. מסווגת גבוה במדדי הפשע והשחיתות העולמיים. ישנם תופעות רבות של פשע מאורגן, פגיעה בחסרי ישע, סחר נשים, זנות קטינים. התוצר לנפש עומד על 4,000 דולר שנתי (בארץ – יותר מפי עשר).
עד כאן לגבי האוקראינים. מכאן למניעיה של רוסיה:
בתקשורת מוצג פוטין כ״מטורף״. התיאור הזה פשוט מבייש ברדידותו. אין כוונתי לטעון, שמדובר בצדיק. הוא אינו מאמא תרזה. גם זלנסקי איננו. אך מדובר במנהיג הפועל בשום שכל, דואג לעמו ולמדינתו, ועד כה תרמה רוסיה בהנהגתו דווקא ליציבות בעולם, כולל באזור שלנו;
כשהתפרקה ברית המועצות, גם בסיבוב הלחימה הקודם, בשנת 2014, נחתמו הסכמים שונים בין רוסיה לבין הרפובליקות שהיוו בעבר חלק מברית המועצות וקיבלו עצמאות. בין היתר, סוכם כי לא יוצבו כוחות זרים, העלולים לאיים על ביטחונה של רוסיה, במרחב שהיה בשליטתה. כמו כן סוכם ספציפית לגבי אוקראינה, כי תתאפשר לרוסיה גישה לים השחור דרך נמלי אוקראינה (זהו עניין אסטרטגי שכן מהים השחור אפשר להגיע לים התיכון). עוד סוכם, כי תתאפשר אוטונומיה מסוימת למיעוט הרוסי המתגורר באוקראינה (כ-30%). כל הסיכומים הללו הופרו ברגל גסה על ידי אוקראינה, בדגש על שנות נשיאותו של הנשיא הנוכחי – זלנסקי, אדם חסר נסיון, ששימש בעבר כקומיקאי וכמנחה תכניות (מזכיר מאוד את יאיר לפיד במאפיינים שלו). זה האחרון נתפס לרגשות לאומיים, לאחר שהאגו שלו ״נופח״ על ידי המנהיגים הפרוגרסיביים במערב, במיוחד הדמוקרטים בארה״ב, שלהם עסקים באוקראינה (בנו של הנשיא ביידן – האנטר – מחזיק באחת החברות הגדולות במדינה), החל להצר את צעדיהם של הרוסים האתניים במדינתו, ו״הקש ששבר את גב הגמל״ היה, כי ביקש להצטרף לארגון נאט״ו ובכך להציב בסיסים צבאיים, כולל טילים, על גבול רוסיה;
אנחנו לא צריכים הרבה המחשות מהו משמעותו של צעד זה, שכן ישראל מתנהלת כששני ארגונים חמושים מחזיקים טילים על גבולותיה, ומצב זה הצר מאוד את צעדנו. אז אנחנו חיים עם זה. פוטין לא מוכן מראש להניח לארצו להיכנס למצב זה ולדעתי זה שיקול הגיוני;
על הרבה פחות מזה, התערבה ארה״ב לא פעם במדינות מרכז ודרום אמריקה. גם משבר הטילים בקובה היה בדיוק על אותו רקע, וארה״ב עמדה לתקוף את קובה בשל הצבת בסיסים צבאיים עם טילים על האי;
סגירת מוצא לים מהווה עילה למלחמה – קאזוס בלי – על פי הדין הבינלאומי, וכדאי להזכיר, שזו היתה העילה של ישראל לפתיחת מלחמת ששת הימים;
בעידוד ובמימון של המערב ושל ארה״ב, הוקמו באוקראינה מעבדות לייצור נשק ביולוגי, גם זאת בניגוד להסכמים;
פוטין מזהיר את אוקראינה מזה 15 שנה מהפרת ההסכמים. בשנת 2014 הסתיים מבצע קודם במעין כיבוש דה פאקטו של חצי האי קרים והבטחת הגישה של רוסיה לים. למרות זאת, זלנסקי המשיך להתגרות ללא סיבה ב״דב הרוסי״ וביקש להכניס את נאט״ו למדינתו, בלא שהיה כל איום שהצדיק זאת. איפה השיח בנוגע לחוסר האחריות שלו כלפי עמו ומדינתו, שחלקים ממנה כבר נהרסו לחלוטין?
לכל מי שטוען לגבי מגלומניה וכו׳ – מדוע לא פעל פוטין נגד מדינות אחרות, שגם הם היו חלקים של האימפריה בעבר? כמו המדינות הבלטיות או מדינות הקווקז? התשובה פשוטה: הן לא ניסו להכניס כוחות זרים לשטחן ולא הפרו הסכמים.
כשלומדים לעומק את הנסיבות וגם בוחנים את הסנקציות, שכמותן לא הוטלו מעולם – לא על איראן, לא על דרום קוריאה, לא על אף משטר רצחני אחר – מגיעים למסקנה אחת והיא – שהדה-לגיטימציה והסנקציות על רוסיה מקורם אינו בתקיפה של אוקראינה, שהמערב הוא שהביא לערעור היציבות בה כשהעלה את הרעיון לצרפה לנאט״ו, אלא בנסיון למגר את שלטונו של פוטין, בהיותו כיום – אחרי נפילת הנשיא טראמפ ואש הממשלה נתניהו – אחד המנהיגים העולמיים היחידים שטרם נכנע לערכי ה״פרוגרס״.
התנהלותה של מדינת ישראל בנוגע לסכסוך חסרת אחריות לחלוטין, שכן חלק גדול ממה שנטען כלפי רוסיה, דומה לטענות שמושמעות כלפי ישראל, והתמיכה בסנקציות חסרות התקדים כלפיה – עוד תופנה כלפינו בעתיד הלא רחוק, על ידי אותם גורמים פרוגרסיביים.
מדינות חשובות כגון סין, הודו, רבות ממדינות דרום אמריקה – שמרו על נייטראליות בסכסוך ולא תמכו בסנקציות. אני שואל – מה בער לישראל לנקוט צד?
ולגבי הפליטים – אוקראינים גויים – שסביהם טבחו ורצחו בנו, והם עודם מעריצים את גדולי הקצבים שביניהם – בוודאי שאין לקבל לכאן. די בכך שנקלוט פליטים יהודים – עולים, בהתאם לחוק השבות.
שבת שלום!
