הרב גבי קדוש

אמונה ואמנות

אמנות היא מלשון אמונה, האמנות הינה לא רק שפה המביעה את מחשבותיו ודעותיו של האומן אלא יש באמנות גם משהו עמוק יותר מכך.

בדרך לכותל לא חשתי כלל בצינת הבוקר של השבת האביבית הנפלאה כי ליבי היה מלא חום ושמחה למראות ניצני האביב ולנוכח הילדים והנכדים שהתארחו אצלנו בשבת קודש.
חתני יהל אופן מעופרה שם פעמיו עימי לכותל ואף זכה לעלות לתורה בשבת פרשת “פרה” ממש כאן מול מקום השלכת אפר פרה אדומה, לטהר את בני ישראל, במעלה הר הזיתים.
בכניסה לרחבת הכותל פגשתי בשמחה גדולה את ידידי, היזם “בונה ארץ ישראל” – ולול הורוביץ. הורוביץ וצביקה אייכל הם שותפים ותיקים, ממש כמו אחים, בחברת ש.א.ג, שבונה במשך שנים רבות כמעט בכל היישובים ביו’’ש מאות בתים מדהימים שמתאכלסים במהירות. כמה מהפרויקטים נבנים בשותפות עם חברת “בתי אמנה”. ספינת הדגל היא השכונה החדשה במצפה יריחו שלידה גר ולול ומשפחתו.
שני השותפים, יחד עם משפחותיהם, מתארחים אצלנו ב”מלון שבע הקשתות” מידי שנה, בשבתות “חופשת תרבות” שאנו מקיימים בהר הזיתים במסגרת “קרן אביה” לע’’נ בננו היקר אביה יהושע ז’’ל שטמון בחלקת הנביאים. השנה הכול השתבש בגלל הקורונה. אמנם הצלחנו לקיים כמה אירועים גדולים בהר הזיתים אבל המפגש היה בעיקר בזום ובלי התקהלות.
“מלון שבע הקשתות” משמש בשנה האחרונה כמלונית קורונה לחברה הערבית, שרחוקה עדיין משליטה בנגיף ומתחסנת בקצב איטי למדי. לכן ברור לי שלא נוכל לחגוג יחד עם החברים היקרים ליד הציון של אביה וליד מקום שריפת פרה אדומה את שבת הגדול, שבת יום ירושלים ושבת שבועות. נתפלל להיפגש בשבתות חודש אלול או בהושענא רבה.
מי שמתגעגע לנוף הנשקף מהר הזיתים ומעוניין לפקוד את קברי הצדיקים ששוכנים בהר, יוכל להצטרף לקרן-אביה לסיורים מרתקים בין שבילי העבר ההווה והעתיד שצופן הר הזיתים, מעליית השכינה לאחר חורבן הבית ועד לדורנו דור הגאולה.
מי שיסייר אתנו בהר הזיתים יוכל להתרשם ולהתרגש ממש במקום המדויק של שריפת אפר פרה אדומה בקו ישר מול שער הרחמים וקודש הקודשים.
המקום הזה מתואר בגמרא כנקודה יחידה שבה הכהן שעוסק בהכנות לטהר את בני ישראל המבקשים לבוא בטהרה אל הקודש, עומד על הר הזיתים ומשקיף דרך שער המזרח ושערי ניקנור עד הפרוכת שמסתירה את קודש הקודשים.
לכן, פוסקת הגמרא שמזבח האבן הגדול הוצב בחזית ההיכל כך שלא יסתיר את שער פתח האולם כדי לאפשר לכהן בהר המשחה להישיר מבטו נוכח קודש הקודשים ולשאוב משם את כוח הקדושה לטהר את בני ישראל מטומאתם. מקום שריפת אפר פרה אדומה בהר הזיתים מגודר היום בתוך חצר של כנסייה. החצר עומדת על חלל גדול שהיה בור מים שחצץ מפני טומאת התהום. בפינת החצר מקווה טהרה גדול, עתיק ומרשים.
הנוצרים בנו את בית התיפלה שלהם כך שהחלון שנפתח בחזית המבנה ממוקם בדיוק מול שער הרחמים שמתחתיו מציץ השער המקורי לרחבת הר הבית. השתי וערב שמוצב על החלון משמש כמו כוונת של מטווח שמכוונת בדיוק לקודש הקודשים. במשך אלפיים שנה ניצלו אומות העולם את הגלות של החורבן הנורא והשתלטו בנחישות ובבקיאות מפתיעה על אתרים קדושים וחשובים לעם ישראל כדי לינוק משם כוחות של קדושה וכדי לנסות לנתק בגסות את העם הנבחר ממקורותיו ומנכסיו הרוחניים.
מבט חטוף על הר הזיתים, הר ציון, הר הבית, אורוות שלמה, העיר העתיקה, מערת המכפלה וקבר יוסף, יחשוף לכל בר דעת את המזימה רבת השנים לחבל ולנכס את כל הקדוש לנו.
ממש ביציאה מרחבת הכותל פגשתי את ידידי מתי דן הכהן, גואל ירושלים, מנכ’’ל “עטרת כוהנים”. מתי הזמין אותי לסיור בכותל הקטן, הסמוך ממש לקודש הקודשים. עיריית ירושלים עשתה לאחרונה בכותל הקטן, מבצע ניקיון ושילוט. אך את מפגעי האשפה שמפריעים ברחבה לא הצליחה לפנות מחשש תגובה של השכנים הערבים. בית המשפט, בצו מיוחד, הורה לפנות את המפגעים והאשפה, אך העירייה עדיין מתעכבת. אני מאמין שבעז’’ה תמצא בקרוב הדרך לפנות את האשפה ואת המפגעים המכוערים מהכותל הקטן. זו תהייה תשובת המשקל למגמה של חורשי רעתנו שמנסים בכל כוחם לכרסם, להשתלט, לחבל ולהרוס כל אתר שקדוש ליהודים.
ביום ראשון ושני השבוע יתקיים בעז״ה כנס ירושלים השנתי מטעם קבוצת “בשבע”. במסגרת הכנס יתארח בבנייני האומה גם ראש ממשלתנו, מר בנימין נתניהו הי’’ו. ועדת פרס ירושלים בחרה השנה ב”קרן אביה” שלנו לקבל את פרס ירושלים. זכות היא לנו לקבל את פרס ירושלים המכובד לצד עמיתים יקרים כמו סיוון רהב מאיר ועוד.
תודה לכול המתנדבים הרבים והיקרים ב’’קרן אביה’’ שעושים איתנו לילות כימים לסייע לכול אדם בקהילה בשיתוף אנשים בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכוי. תודה מקרב לב לצוות “בשבע”, לנשיא דודו סעדה ולמנכ’’ל דודי פינקלר על ההמלצה החמה על ‘’קרן אביה’’ לוועדת פרס ירושלים.
אביה שלנו, בענווה רבה, ברח מכיבודים ומפרסים, אך אני בטוח שבגנזי מרומים הוא זוכה עתה להתעלות ולנחת נוכח ההזדמנות לסחוף עוד ועוד מתנדבים לסייע לכל נצרך בעם ישראל ולחזק מפעלי התיישבות, חינוך ותורה.

עוד במדור זה

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל נר שמיני של חנוכה ה׳תשפ״ג, התבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90 הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ״זאת חנוכה״, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. שנה חלפה מאז שוחחנו עם הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ״עטרת נחמיה״ בתל אביב.

הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.

וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ״ל: ״איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?״, והרב ענה: ״זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל״.

״סימניות בכל ספר״

הרב מיכה הלוי הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים.״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.

כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״

איך היה לעבוד עם הרב דרוקמן?

״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.

ממה זה נובע?

״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.

השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.

אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.  

״המשפחה הייתה שותפה מלאה״

הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה. 

״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?

״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.

האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?

״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.

״אותה החיבה״

מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?

״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה כחודש לפני שנפטר בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.

לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.

באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?

״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״. ■

לוי גבעון בשכם לוי כיום. אל"מ מיל…
תפילה לשלום חיילינו

תפילה לשלום חיילינו

במלחמה הזאת התברר גודל חלקה של מצרים במערכה נגדנו. מצרים…
יום שחרור צפון השומרון

יום שחרור צפון השומרון

כ"ח באייר מזוהה בעיקר עם שחרור ירושלים ואיחודה, אולם באותה…
איך שגלגל מסתובב

איך שגלגל מסתובב

במעט שנותיי בעיתונאות, יצא לי לראיין ולשוחח עם לא מעט…
״נעבור את כל המכשולים״

״נעבור את כל המכשולים״

הרפורמה במערכת המשפט, חוק החמץ, טרור. עם ישראל נמצא בימים…
שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
"לא גידלנו מנהיגים"

"לא גידלנו מנהיגים"

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
האדמה תרעד

האדמה תרעד

רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה…
הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

לא יודע אם כבר יצא לכם לראות או לצפות, השבוע…
על זה הבחירות

על זה הבחירות

׳על זה הבחירות!׳ שלוש מילים שכיכבו בחודשים האחרונים בשיח הציבורי,…
תורה על כל מה שנתת

תורה על כל מה שנתת

״בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ״ אני לא יודע…
מי יאתרג את האתרוג

מי יאתרג את האתרוג

גם עגלה ריקה עם גלגל תקול כמוני יודע שביהדות יש…
חפוי ראש

חפוי ראש

איך אתה יודע שמחנה הימין יכול להתחיל להאמין (אם זה…
לכבס אשמים

לכבס אשמים

ברוכים הבאים למכבסת נווה אילן, אצלנו תיהנו מכיבוס מהיר, כולל…
שירין עד כאן

שירין עד כאן

01הלקאה עצמית היא אשליה מתעתעת, ומשהו שגם אני חוטא בו.…
ראש סיעת העבודה בעיניים

ראש סיעת העבודה בעיניים

סליחה על זה, אבל אני הולך לדבר על נסיעות בשבת.שרת…