01
סמוטריץ' ובן גביר יודעים: כל ריצה של שקד, כמעט בכל קונסטלציה ובכל צורה תפגע בהם. אם יותר ואם פחות. מטרתם העיקרית היא לגרום לה לפרוש. כל פתק בקלפי של שקד הוא פחות פתק לציונות הדתית. זה האלקטורט, משם זה מגיע. אין קולות או קהלים אחרים. סמוטריץ' מנסה כבר שבועות להביא 2-3 מנדטים של הימין הליברלי, זה שחונה בגבעת שמואל, בכפר עציון וברעננה. אופיר סופר ומיכל וולדיגר אמורים להביא אותם, זה עדיין לא קורה.
שקד שחברה השבוע לבית היהודי וליוסי ברודני תנסה למקסם את הכוח ולהגיע מעל אחוז החסימה. במסגרת ההסכם הרשימה תרוץ תחת השם הבית היהודי עם אות ב, שקד תקבל את מקומות 1,3,5 ו-6 ברשימה, ומפלגת הבית היהודי תקבל את מקומות 2, 4 ו-7. אבל סגירת הרשימות היא לא סוף פסוק. עתיד שקד וברודני לא ייקבע בקדומים וגם לא בקריית ארבע, כי אם בקיסריה.
סמוטריץ' ובן גביר יעשו כל מה שיוכלו כדי לגרום לשקד לפרוש. הם מרכזים מאמץ אצל נתניהו שבכוחו לעשות כן. נתניהו מקשיב לכולם, אבל עושה מה שמראים הסקרים הפנימיים של הליכוד. אם יגלה ששקד מביאה עוד 3-5 מנדטים, ולמעשה שוברת את תמונת הגושים ומביאה אותו ל-62-63, הוא לא ילך לה על הראש. זה ישרת גם אותו בטווח הארוך, משום שבמצב כזה הציונות הדתית לא תהיה חזקה מאוד. אם המאמצים אצל נתניהו לא יבשילו, ימקדו סמוטריץ' ובן גביר את המתקפות על שקד בציבור, ויהדהדו את הטענה ולפיה הצבעה לשקד היא זריקת קולות לפח ופגיעה בנתניהו. הציונות הדתית כמרקחה.
02
השבוע דיבר ראש השב"כ, רונן בר, בכנס ביטחון של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. דבריו על השיח המסית והמפלג בחברה הישראלית תפסו אומנם את הכותרות, אבל נאומו היה ארוך וכלל שלל דברים מעניינים אף יותר. בכל הקשור למצב הטרור בזירות שונות ובעיקר בשטחי יהודה ושומרון ועזה, סרטט בר משוואות ומנופי לחץ שיצרו במערכת הביטחון למול הפלסטינים.
שווה לקרוא את הדברים כלשונם: "הזירה הפלסטינית המפוצלת לפתחלנד באיו"ש ולחמאסטן בעזה. בשני האזורים יידרשו שני המנהיגים לקבל החלטות אמיצות. אבו מאזן, בזמן שמעמד הרשות ברחוב נחלש, צריך להבין שהמסגרת בעת הנוכחית מאפשרת לו התפתחות כלכלית ושיפור מרקם הביטחון. לשם כך הוא יידרש לאחד את הפתח, לחזק את מנגנוני הביטחון ולבצע רפורמות אזרחיות. האלימות באיו"ש גואה. נכנסנו למעין מעגל סגור", כך בר.
בנוגע לעזה אמר: "יחיא סינוואר יידרש לבחור בין דרך השיקום והפיתוח לבין דרך ה'מאקאוואמה' וההתנגדות. לאורך זמן לא ניתן יהיה למשול ביד אחת באוכלוסייה ולרצות להיטיב עימה, וביד השנייה להורות על פיגועים או להסית, לא בחגורות, לא בטילים ולא במילים. נכון שישראל תצרף למשוואה גם חשבון הסתה וגם חשבון הכוונת פיגועים מחוץ לרצועה. סינוואר יצטרך להבין שהחלוקה ל'דר אל-אסלאם' ול'דר אל-חרב' לא תופסת יותר. מנגד הציבור העזתי קיבל טעימה של דו קיום דרך היתרי העבודה שהכניסו פועלים מעזה לישראל מידי יום, והצליח להכיר את הישראלי לראשונה מאז 2001 שלא דרך אל-ג'זירה או דרך הכוונת. זה הציבור שיצטרך ללחוץ על סינוואר לבחור בדרך הנכונה. פתרון בעיית השבויים והנעדרים, הפסקת הכוונת הטרור והפסקת ההסתה. או מילים או פועלים". כך בר.
דברי בר הם למעשה הנחת היסודות למשוואה שאותה ייצר שר הביטחון גנץ במהלך השנים האחרונות למול הרשות.
היחס לרשות נמצא במחלוקת קשה בישראל. סער ואלקין אמרו בעבר כי לא ייפגשו עם אבו מאזן שמסית לטרור, אך ראש מפלגתם ומי שהם מייעדים לראשות הממשלה מייצר דיאלוג מול הרשות, ויותר מכך מבסס עליו את תפיסת הביטחון. המשוואה מחלחלת פנימה למערכת הביטחון כפי שניתן לשמוע בדבריו של בר. רק הזמן יגיד אם ההימור על אבו מאזן הצליח.
