כל פעם מחדש, כשאני שומע את הכהנים מסיימים את חזרת הש"ץ בהכרזה, שהם הולכים לברך אותנו באהבה, אני מתרגש.
אנו יודעים שמצב הרוח הכי מתאים לפתוח תפילה, הוא שמחה של מצווה. מתוך השמחה מורגש כמה ברכה יש בתפילה. 'ואעשך לגוי גדול – זהו שאומרים א-להי אברהם, ואברכך – זהו שאומרים א-להי יצחק, ואגדלה שמך – זהו שאומרים א-להי יעקב' (פסחים קי"ז). תפילת עמידה פותחת בברכות שהתברכו האבות מאת ה', ומסיימת בברכת כהנים היא ברכת השלום.
אופן ברכת כהנים מאוד מעניין. שליח הציבור מקריא את הברכה ובעצם מזמין אותה. הכהנים והקב"ה נענים להזמנה ומברכים אותנו באהבה. אנחנו עומדים פנים אל פנים כלפי הכהנים, 'כאשר ידבר איש אל רעהו' (סוטה ל"ח). בברכה זו אנחנו פוגשים את החמלה והחסד שהקב"ה מקרין לעולם.
כאשר אני ניצב בברכת כהנים, אני נזכר שיש ברכה בעולם, בחיים ובאנשים. אני מפתח כלפיהם אמון, ובעצם חש שאני יכול לתת אמון בעצמי. בעקבות ברכת הכהנים אני מפסיק לחיות בחשדנות ועצבנות. בפרשתנו ברכת כהנים מופיעה לאחר פרשת סוטה ופרשת נזיר, ויש להבין את הקשר לפרשיות אלה.
מעירה הגמרא (נדרים י') ביחס לנזיר שנחשב כחוטא נגד עצמו 'ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה. מכאן, כל היושב בתענית נקרא חוטא'. מתוך ברכת כהנים אני רוחש אמון לגופי. הגוף ורצונותיו ראויים לאמון ולביטוי (כמובן, בגבולות האסור והמותר), שהרי זוהי בריאה מבורכת מה'. בואו נפסיק לחיות בחשדנות כלפי עצמנו, כלפי העולם, או כלפי הקב"ה, ונעניק להם את המקום הראוי להם.
בואו נכנס למגרש הביתי, הגמרא (נדרים ס"ו) רואה בפרשת סוטה מעמד של הפגת החשדנות של הבעל כלפי אשתו. 'אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים, לעשות שלום בין איש לאשתו'. שמו של הקב"ה נמחה על מי סוטה לא כדי לברר ולהעניש, אלא כדי להשיב את האמון והשלום לבית.
ומכאן למגרש החיים היומיומי, 'התקינו חכמים שיהא שואל את שלום חברו בשמו של הקב"ה… עת לעשות לה' הפרו תורתך' (משנה ברכות ט', ה'). חכמים הבינו, כי הקב"ה ששמו 'שלום' מוכן למחול על קדושת שמו על מנת להשכין שלום בין יהודים. וכך המשנה באבות מצווה 'הוי מקדים בשלום כל אדם'. בואו נעיז לעשות זאת!
לא אחת אנחנו מוצאים את עצמנו נורא רציניים, נורא שקועים בעצמנו ובהצלחותינו הגשמיות והרוחניות. בואו נהיה ברכה. נכבד ונטפח את הברכה שבתוכנו, בגופנו ונשמתנו, ואת הברכה שבזולת. בואו נהיה אור וחום, נביט בפני החבר ונאיר לעולם. בואו נחייך.
כשאנחנו מברכים ברכת שלום, אנחנו מכירים ומלבים את אש הברכה שבזולת, ונותנים תוקף וערך לקיומו, ובכך אנו נותנים תוקף וערך לברכה שבתוכנו. נהיה מברכים, נהיה מבורכים, נהיה ברכה
