01 מקבץ נדחי עמו ישראל
המקום המתאים ביותר לקבל את שבת מברכין חודש מנחם אב, הוא כמובן הכותל, שריד חומת בית מקדשנו.
הכל נמצא כאן והכל חסר כאן.
קול פעמי משיח נשמע היטב סביב הר המוריה. אך מאז חורבן הבית, חסרה הנבואה וחסר לנו המקדש, לב האומה.
בינתיים, במשך אלפיים שנות גלות כל התפילות והלבבות כוונו לכאן. מאשכנז ומתימן, מבבל וכורדיסטאן… כל יהודי התפלל: ׳מקדש ה׳ כוננו ידיך׳, והיה נותן את כל מאודו כדי להגיע לתפילה במניין בכותל.
זכינו אנו בדורנו, שה׳ מקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, ושומר עלינו בניסי ניסים, ומביא אט אט את עמו ישראל, על כנפי נשרים, אל ארץ אבותינו. ארץ הברית…
רק לפני כמאה שנה, בתקופת המנדט הבריטי האנטישמי והמרושע, יהודים מסרו נפשם כדי לתקוע בשופר ליד הכותל.
והנה אני ניצב כאן, ערב ראש חודש, מול אבני הכותל, במניין השבת הקבוע והשוקק שלנו. סביבנו מתקיימים עוד עשרות מניינים. השירה בוקעת לשמים. חסידים וליטאים, סרוגים וחרדים, אשכנזים וספרדים כולם מתפללים כאן יחד, בנחת, בדבקות ובערגה, כאיש אחד. תפילות כאלה אין בכל העולם, מלבד בבית המקדש עצמו. הצעידה לכותל גם היא חופשית, בטוחה ומרגשת. יהודים/יות מגיעים לכאן מכל הארץ ומכל העולם. קיבוץ הגלויות ניכר כאן בכותל. שלל הסגנונות והנוסחים יוצר הרמוניה נפלאה. למרות אלפי שנות גלות כולם כאן מדברים באותה שפה. המילים בסידור כמעט זהות. שמע ישראל אחד נאמר מילה במילה בכל קהילות ישראל. חזון הנביאים מתגשם ומתרקם מול עינינו המשתאות. דמעות של גיל חונקות את גרוני כשאני מביט על הילדים שבאים להתפלל עם הוריהם במקום שהיה סגור ליהודים במשך אלפי שנים.
רק תפילה אשא הו א-לי, שיהיה רוב עם ישראל בארצו ויאמר ה׳ לצרותינו די! ויבנה המקדש בקרוב ממש.
02 וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה… ויוסי בן יועזר איש צרידה
כמאה מטר לפני השער לישוב פדואל, מצד שמאל לכביש, יש פתח בגדר. כשתיכנסו עם הרכב דרך הפתח, תגלו דרך עפר המתפתלת בין הסלעים והצמחים בנוף הפראי העתיק של הרי השומרון, לא הרחק מתל צרדה המקראית.
סעו מספר דקות, לאט ובזהירות, ותהנו מכל רגע ומכל רגב. בסוף הדרך הקסומה המטפסת מעלה מעלה בין גפנים ועצי זית, תגיעו לחוות צרדה. חווה צרדה היא חווה מלאת הוד, הצופה מגובה רב על היישוב הציורי פדואל, על המרפסת של המדינה ועל ישובי שפלת החוף.
כמידי יום חמישי, התכנסנו לשמוע דברי ׳תורה בחווה׳ והפעם בחוות צרדה שמנוהלת בטוב טעם בידי חוני ורעות בירן.
קשה להגדיר מה הקסים אותי יותר בחווה המופלאה הזו – האם זה הנוף האנושי או הנוף המקראי? אולי הקסם נטוע דווקא בחלוציות של הזוג המופלא בירן, מקימי החווה הנחושים והגיבורים? ואולי אלו המתנדבים המסורים שמרחיבים את הלב ואת יישוב הארץ? אולי הקסם הוא באומץ להקים חווה ששומרת על אלפי דונמים של אדמות מדינה, ליד כפר ערבי, על הר טרשים? אולי דווקא החזון של גאולת הארץ? ההקרבה האישית? הציונות? האמונה? היצירתיות? עבודת החקלאות השומרת מפני הפולשים העויינים? אולי בזכות חריצי גבינות העיזים הטעימות, מעשה ידי רעות? אולי אלו בקבוקי יוגורט העיזים הטרי? אולי הקסם טמון בבית הכנסת החדש, הבנוי כאולם עגול, רב תכליתי, שנתרם ע״י היזם/קבלן האלמוני מפדואל? אולי ההתפעלות שלי באה דווקא מן ההשקעה האישית של אנשי העמל והיזע, העוסקים במלאכת ההתיישבות החלוצית, בצניעות מדהימה? אולי אחזה בי ההתרגשות לנוכח ההתקדמות של פיתוח החווה, החקלאות ודירי העיזים. אך מעל לכל, אין לי ספק שעיקר הקסם של החווה נובע מגבורתם של חוני ורעות בירן, שכאריות גברו, זוכים לגאול אלפי דונמים של אדמת ארץ ישראל האהובה.
מיזם ׳תורה בחווה׳, שהגו אילן ציפורי וחבריו, מושך מדי שבוע אל החוות סטודנטים רבים, בוגרי צבא וישיבות, בוגרות מכללות ומדרשות וחברותיהן. ׳קרן אביה׳ לקחה על עצמה להיות שותפה להצלחת המיזם שמחזק את החוות, שומר על קשר של הציבור הרחב עם המפעל הציוני האדיר והחשוב, ומחזיר את קולות לימוד התורה להרי יהודה ולחוצות השומרון ובנימין.
אני חייב להעלות על נס את הסיוע המופלא של מועצות שומרון ובנימין למשפחות החוות סיוע שהוא כחמצן המחייה את גאולת ארץ ישראל.
הרוח החלוצית של המשפחות המייסדות והמפעילות את החוות היא רוח גבורה, ענוותנית, אוהבת ומדבקת. לימוד התורה בכל שבוע בחווה אחרת, מביא מאות מבקרים לערב שכולו חוויה רוחנית וערכית. פעמי משיח נשמעים בעוז בהרי ירושלים.
הכנסת האורחים בחוות הולכת בדרכם של אברהם אבינו ושרה אמנו. קולות הבקר והצאן השבים מן המרעה, קולות הילדים המשחקים בין הגפנים, מתמזגים עם קולות התורה והתפילה ומרעידים את נימי הלב והנשמה היהודית.
אין לי ספק שזכויותיהם של מצילי הארץ ושומריה עושים נחת בהיכלו של מקום.
באנו לחזק ויצאנו מחוזקים.
03 חזון ונחמה
אנו אבלים על החורבן, אבל יחד עם זאת – הנחמה כבר בפתח: לאחר 2000 שנות גלות, ה׳ מקבץ את נדחי ישראל, מנצח את מלחמותינו במחבלים בני עמלק, ועוד ידו נטוייה…
׆ ׆ ׆
שבת שלום של המשך ניצחון לעם ישראל בכל החזיתות. שט׳ באב יהפוך מיגון לשמחה. שנזכה לתנופת עליה וקליטה טובה. שנזכה לרפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה למשפחות השכולות. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
