בימים האחרונים נתבשרנו על איחוד כוחות במחנה השמאל כשמפלגת ׳תקווה חדשה׳ בראשות גדעון סער התאחדה עם מפלגת ׳כחול לבן׳ בראשות בני גנץ.
כזכור, עד היום הציג עצמו גדעון סער כמי שמקדם מדיניות ימנית-שמרנית, המתנגדת לאקטיביזם המשפטי ואף תומכת בהתיישבות. בשל כך זכה לתמיכה לא מבוטלת בציבור הכללי ואף לתמיכה מסוימת בחוגי הימין השמרני ובכללם בהתיישבות, כולל תמיכה של דמויות מובילות בהתיישבות.
מלכתחילה הופיעו רמזים מקדמים רבים לטענות שהיותו חלק מהימין השמרני אינן מבוססות. עצם הודעת סער כי לא יכהן בממשלה תחת בנימין נתניהו אמורה הייתה להבהיר לכל מי שעיניו בראשו כי האפשרות היחידה היא חבירה לשמאל הקיצוני ולערבים. בהמשך צולם סער במסעדה יוקרתית ביחד עם נשיאת בית המשפט העליון והודיע כי לא ייתן ידו לכל רפורמה במערכת המשפטית (בלשונו: פגיעה במערכת), וגם הוברר הלכה למעשה כי כל המינויים שנעשו תחת כהונתו היו כאלה שמוסכמים על המערכת, ובייחוד – על נשיאת בית המשפט העליון, כלומר, מסיבות השמורות עימו משרת סער בהתנהגותו את המערכת.
ברם כעת, הוסרו כל המסכות ומי שממשיך לתמוך בגדעון סער או לייחס לו ולו בדל של שותפות אידיאולוגית עם הימין השמרני ועם ההתיישבות – אם לא נאמר שהוא שוטה, הרי בוודאי המדובר במי שעוצם את עיניו לנוכח ההתפתחויות.
בני גנץ, שאליו חבר סער, מוביל מדיניות שמאל קיצוני בעלת השלכות חמורות ביותר. בין היתר הכריז מלחמת חורמה על ההתיישבות, תוך פינוי אכזרי של כל מאחז, גבעה, ואפילו פרגולה או מצבת זיכרון הנבנים ביו”ש. כל זאת תוך העלמת עין מכוונת (כדירקטיבה רשמית) מכל בנייה ערבית, ואף יצירת משוואה כוזבת של אישור בנייה ערבית מול אישורים לבנייה יהודית. המשוואה כוזבת מסיבות כה רבות, אך נציין רק כמה מהן: המדינה מתערבת כיום בבנייה באזורי C הנתונים לשליטה ישראלית בלבד, היות שלפי החוק ליישום הסכמי הביניים – מה שמתרחש באזורים A ו- B אינו באחריות מדינת ישראל. מסיבה זו למשל אין אפשרות להתערב בהרס עתיקות; בפגיעה בערכי טבע מוגנים; בפגיעה באיכות הסביבה, בריקון מקורות מים, ועוד – כולם נעשים בשטחים שהועברו לאוטונומיה הערבית. בשטחי האוטונמיה ממילא מתקיימת אפוא בנייה ערבית פרועה ללא כל הגבלה. כך שיצירת המשוואה המזויפת בתוך ׳שארית הפליטה׳ – שטחי C – היא עיוות של ממש.
בנוסף, הערבים בונים תוך התפשטות במרחב, בעוד בהתיישבות כל הבנייה שאושרה היא רק פנימה, בשטחי היישובים, תוך מעבר בלתי מובן נדרש לבנייה רוויה, כשחלק מהפיתוי של מגורים בהתיישבות צריך להיות האפשרות לדור בחווילה פרטית. אפשרות זו המוקנית הלכה למעשה לכל בני המגזר הערבי ויתר מגזרי המיעוטים בארץ – במצב ההתיישבות כיום, כאשר כלל ההתיישבות היהודית אינה מכסה אפילו אחוז בודד משטח יו”ש – אין כל סיבה להגבלות מסוג זה. עוד מנהל בני גנץ מדיניות של התעמרות מכוונת במתיישבים החלוצים, כולל עשרות צווי הגבלת תנועה, מעצרים מנהליים, אכיפת חוק דווקנית על עבירות של מה בכך ועוד.
כך שחבירה לגנץ משמעותה: ניתוק הצהרתי ומלא של כל זיקה לימין השמרני ולהתיישבות. מניעת כל רפורמה רצינית במערכת המשפטית, הן בהגדרת סמכויותיה והן בהרכב הפרסונלי של השופטים והפרקליטים – לא תאפשר בכל קונסטלציה שהיא קידום של אידיאולוגיה ימנית, בכל משרד ממשלתי שהוא, שלא לדבר על כך שתביא בוודאות המשך ההתנכלות למתיישבים ולהתיישבות.
לקראת הבחירות הבאות חשוב מאוד שכל אחד יעשה את השיקולים המתאימים. אותם אלה שנבחרו על בסיס קולות ימין והפכו עורם תוך סיוע לגורמי השמאל הקיצוני ביותר ואף לנציגי הערבים – מן הדין שיתנו הדין באופן ציבורי כמובן על מעשיהם, ולא ייבחרו בשנית. אסור ללכת שבי אחרי הצהרות. רק המעשים מדברים.
בתמונה: צילום: ערוץ הכנסת
