יקותיאל (מייק) בן יעקב
ראש יחידת הכלבנים
השאלה 'איכה?' רלוונטית כעת מתמיד,
היות ששיעור הנעדרים עולה בשנים האחרונות. לפיכך ראיינו את יקותיאל (מייק) בן יעקב, מייסד יחידת הכלבנים (יכ"ל), המסייעת באיתור נעדרים ובשמירה על יישובים ברחבי הארץ
ספר על עצמך
"אני בן 54, נולדתי בארצות הברית, עליתי לארץ בתשמ"ב ואני עומד לקראת סיום תואר שני במשפטים. הקמתי עם עוד שותפים ביוזמה פרטית את יחידת הכלבנים לפני קצת יותר משמונה עשרה שנה, והתורמים שלנו מחזיקים את היחידה באמצעות עמותה. בהתחלה המשימה העיקרית הייתה סיוע לביטחון יהודה ושומרון, ולפני שמונה שנים הוספנו עוד מחלקה של איתור נעדרים.
"באותה תקופה, בשנת תש"ס, היו הרבה פיגועים וחדירות ליישובים ביהודה ושומרון, ורצינו לעשות משהו כדי למנוע פיגועים. כולם יודעים שכלבים הם אמצעי הגנה חיוני, וברור שהצבא לא יכול להציב שומר בכל יישוב. זו הייתה הדרך שלנו להוסיף ביטחון, כמובן בתיאום מלא עם הצבא ועם גורמי הביטחון ביישובים".
איתור נעדרים.
"אנחנו עובדים היום הרבה בתחום הזה אף שהוא באחריות המשטרה. המשטרה אינה פנויה לצאת לחיפושים, שהרי ארבעת אלפים נעדרים מדווחים בכל שנה, נכון לנתוני ועדת הביקורת של הכנסת לפני שלוש שנים.
"בכל שנה מתווספים עוד שלושים וחמישה עד חמישים איש לרשימת הנעדרים שנעלמו עקבותיהם, ומקום המדינה יש בערך 600 נעדרים כאלה בארץ".
איך נעשה החיפוש?
"לרוב המשפחות מתקשרות אלינו, ולפעמים המשטרה, הצבא או שירותי הכבאות. אנחנו מתשאלים את המשפחה על הנעדר כדי לבנות פרופיל וקצה חוט אחרון, ושם מתחילים את החיפוש. זה פאזל שלם. אנחנו יוצאים לשטח לפעמים עם רחפנים ולפעמים עם כלבים.
"בימים הראשונים אנחנו מחפשים עם כלב הצלה בתקווה שנוכל למצוא את האדם בחיים, כי אפשר לשרוד בלי מים אפילו ארבעה ימים. אחר כך בהתאם לנסיבות לפעמים מחפשים גוויות. גם זו מצווה, להביא לקבר ישראל.
"לפני שבועיים יצאנו לחפש נעדר צעיר והוא אותר בחיים, אבל בחיפושים מצאנו עצמות של נעדרת אחרת שעסקנו בחיפושים אחריה ארבעה חודשים. סוף-סוף איתרנו אותה, לצערנו לא בחיים, אבל המשפחה יודעת מה עלה בגורלה".
אבטחת יישובים.
"יש שני דברים עיקריים שאנחנו עושים: אחד הוא מסירת כלבי עבודה וסיור לרבש"צים ולכיתות כוננות או אפילו למשפחות שגרות ליד גדר היישובים. אנחנו נותנים להם כלבים מאולפים ומוכשרים לתפקיד.
"נוסף על כך המתנדבים שגרים אצלנו וחיים בבסיס שלנו פועלים באירועי חירום. אם יש חדירה סמוכה אלינו בתפוח, או סמוך לכלבי ההצלה באפרת, אנחנו יוצאים לחפש את המחבל ולמנוע את החדירה ליישוב. מנענו הרבה פיגועים בתחום הזה וגם מצאנו עשרות נעדרים".
לאן התרחבה הפעילות?
"היו מקרים גם בערבה, בנגב ובגליל. לצערנו יש לתת כתף ולהגן על קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ, ואנחנו עוזרים. כדי להגיב בזמן אמת ברור שאנחנו צריכים להיות בקרבת מקום. לא ייתכן מצב שמחבל נוגע בגדר, נגיד באיתמר, כמו שהיה באירוע של משפחת פוגל הי"ד; לא יכול להיות שחמ"ל מקבל התרעה שבאזור מסוים יש חשש חדירה, ובאים מהצבא ומכיתות הכוננות ומביאים תאורה וראיית לילה ויש חיישנים על הגדר שעלו עשרות מיליוני שקלים, ולא מצליחים לתפוס את המחבל כי הוא מסתתר בשיח עשרים מטר משם, ואחרי שהם הולכים המחבל קופץ על הגדר, נכנס ומחסל משפחה שלמה.
"הכלב משלים את מערך האמצעים היקר שיש בשטח, לכן אנחנו מנסים לשכנע יישובים להיכנס למיזם ולמצוא מישהו שיוכל לטפל בכלב. אנחנו מסבסדים את האפשרות הזאת או אפילו נותנים אותה חינם אם אין ברירה ואין ליישוב אמצעים: אימון גור או קבלת כלב מאומן עולים עשרת אלפים דולר. זה כסף קטן שתמורתו אפשר למנוע חדירה ולהציל משפחה".
מיהם המתנדבים שלכם?
"יש לנו כמאתיים מתנדבים בכמה דרגות, ואנחנו יחידה ארצית, מקריית שמונה ועד אילת. יש גרעין קשה, שבו חמישה עשר איש הגרים במעונות שלנו בתפוח, לומדים את המקצוע ומוכנים להקפצה יומם ולילה. יש גרעין שבו שישים איש מתחום ההצלה המתגוררים במרכז הארץ, בצפון ובאזורים נוספים, שאינם בכוננות מלאה. יש סניפים ברחבי הארץ, שבהם המתנדבים נמצאים בקשר עם המשטרה המקומית ומסייעים בחיפוש מקומי.
"יש מתנדבים מחו"ל ומישראל ויש לנו תוכנית לחיילים בודדים. לפני שהם מתגייסים לצבא ותוך כדי השירות הצבאי הם גרים במעונות אצלנו, ולאחר השירות הצבאי חלקם נעשים מדריכים. יש לנו גם תוכנית משותפת עם מכינות קדם-צבאיות.
"יש לנו שותפות אסטרטגית עם כמה ארגוני הצלה באירופה ובארצות הברית, ואנחנו עורכים סמינרים משותפים. אנחנו מזמינים גם שוטרים וחיילים מיחידת 'עוקץ', והם יכולים ליהנות מהמומחים ומהיכולות שאנחנו נותנים".
האם יש עוד שיתופי פעולה עם 'עוקץ'?
"רשמית אין שיתופי פעולה מיוחדים, אבל אנחנו מנסים לסייע בהעברת מידע ובאמצעים אחרים. בשטח ברוב המקרים אנחנו הארגון שנשאר מההתחלה ועד הסוף. מתוך שלוש מאות חיפושים שהייתי שותף בהם, בפחות מעשרה הגיעו כלבני משטרה או כלבני 'עוקץ'. כאשר הם באים, מובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.
"בראש השנה יצאנו לחיפוש ביער בן שמן. כמה כלבניות מ'עוקץ' הגיעו לשם, והתרשמנו לטובה מהנכונות שלהן לחפש ומיכולותיהן. זק"א ואיחוד הצלה גם הם מחפשים, והעזרה החיונית שלהם היא בדרך כלל בחיפוש בשטח
פיתחתם כלים בעצמכם?
"פיתחנו יישומון העוזר לתעד את החיפוש ולנהלו באינטראקציה מלאה בין המחפשים לחפ"ק. אינני מבין איך המשטרה והגופים האחרים מחפשים בלי העזרה של היישומון שלנו; הוא מוסיף אלפי אחוזים להצלחה אם יודעים איפה כבר חיפשו ואיפה הכוחות בשטח".
שמירה על המאחז החדש על שם ארי פולד.
"אנחנו פעילים מאוד בחווה בגבעת העיטם, בתחום היישוב אפרת. כמה פעמים ניסו לעלות לשם ובכל פעם ירדו, אני מניח שבגלל חלל ביכולת לאבטח את המקום, כי הוא מנותק מאפרת. אנחנו נמצאים שם. ראש הסניף שלנו באפרת מיכה כץ נמצא שם ואיתו כמה מתנדבים וכלבים".
לאן אתם שואפים להתקדם?
"אנו מנסים כל הזמן ללמוד דברים חדשים, לפתח מצלמה טרמית שתאפשר לחפש בלילה: לצערנו היו טביעות בכינרת, והתחלנו לפעול במים. התחלנו לפעול גם באתרי הרס. כל מיני מדענים אומרים שככל הנראה בזמן הקרוב תהיה בארץ רעידת אדמה הרסנית, ואנחנו מתכוננים.
"הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לתרום למדינת ישראל הוא הרוח החלוצית, היכולת להתמסר בלי לקבל תמורה ובלי לבקש כבוד. אנחנו ארגון שעניינו הצלת נפשות, וקוראים לאנשים עם לב מיוחד ורוח התנדבות וציונות לפנות אלינו.
"מבוגרים וגם צעירים לפני צבא ואחריו מוזמנים לעזור בחיפושים, בבדיקת מצלמות בשטח כשמנסים לבנות קצה חוט, ומובן שאפשר לתרום כלכלית. אנחנו גוף שהציבור מחזיק, וזקוקים לחידוש צי הרכב ולכלבים נוספים".
