רגע לפני הפרידה מחודש אדר ומעבר לחודש ניסן חודש האביב, בעוד אנו נהנים מפלאי הבריאה המתחדשת בברכת האילנות, נתבונן במערכת החסד והחמלה האופפת אותנו, הן היהודית והן הישראלית, ואולי נאמר חד הן.
מצוות הצדקה מלווה את עם ישראל, באופן ייחודי יש לומר, על פי המצווה הכתובה בתורה "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" וכן בתלמוד "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" (ב"ב ט, א). חג הפורים מאופיין במצוות הצדקה של מתנות לאביונים, שהינה מצווה חברתית שנקבעה לדורות על ידי אסתר המלכה ומרדכי היהודי, והמשכו של מנהג זה בדורות המאוחרים ליתן קמחא דפסחא לעניי ישראל. החלל, אותו באים מרדכי היהודי ואסתר המלכה למלא בקבעם מצווה זו לדורות, הינו הפירוד שעלול חלילה להיווצר בעם, שאך עתה ניצח את אויביו שבשושן הבירה, עת המוחלשים שבעם לא יטלו חלק באותו מעמד של ניצחון בקרב, נכוח עוני, מחלות, וכיוצא באלו. הקביעה לדורות, השמירה על צביון העם ואופיו, סברו מרדכי היהודי ואסתר המלכה מושתת על החמלה, הרעות והחיבור בעם הנעשה על ידי מצוות הצדקה. לא קריאת שמע, לא תפילה דווקא אלא מתנות לאביונים.
מכאן שמרדכי היהודי לא הסתפק במצווה התורנית, היומיומית, ליתן צדקה, אלא בחר לקבע ולבסס מצווה זו בכתובים דווקא בעת חגיגת נצחונם הגדול של היהודים על המן הרשע וזרע עמלק, ניצחון מזהיר שלא היה כמותו. נראה כי לראשונה, נאבק מנהיגו של העם היהודי בתופעת ההון השחור. אמנם בביזה לא שלחו את ידם, אולם כולם "מנשאים את היהודים", ומרדכי היהודי יודע היטב שאין משוא פנים ללא הענקה כלכלית כספית כזו או אחרת, ולכן נזעק הוא לקבע את מצוות הצדקה דווקא במועד זה של ניצחון העם על אויבו הנצחי, לראשונה בחייו, עמלק.
לא בכדי, לאחר ניצחון היהודים והנהגת מרדכי, בחר אחשוורוש להטיל מס על הארץ ואיי הים, שכן הוא ראה שאין משמעות להנהגה אמיתית, לשרידותו של עם ללא תמיכה ועזרה לנזקקים ומתן צדקה (או שמא אחשוורוש ניצל זאת לרעה והטיל מס לצרכיו הוא נקודה למחשבה…) הפרשת מס חברתי סוציאלי חמלתי.
האימפריה הרומית, היא הראשונה שהטילה מס על הציבור. שהשתנה בסכומו בעתות מלחמה לעומת עיתות שלום. בדרך כלל המס היא בהתאם לעושרו ונכסיו של האדם. בשנה 10 לספירה הנוצרית הקיסר הסיני וואנג מאנג הטיל מס לפי הכנסה אולם מס זה שרד שנים בודדו תעד החלפת הקיסר בשושלת אחרת. מס ההכנסה המוכר כיום הוחל בשנת 1799, להצעתו של ד"ר הנרי ביק, דיקן בריסטול הבריטי. מס ההכנסה הוחל בבריטניה על ידי ראש הממשלה ויליאם פיט הבן. היו עוד תהפוכות אולם כיום מס ההכנסה, ומערכת המיסוי הכללית המדינתית מבוססת על עקרונות אלו.
מוכס שפסקו המלך, כך נקבע במסכת בבא קמא (קיג, ע"א) ואמר שיקח שליש או רביע או דבר קצוב, והעמיד מוכס ישראל לגבות חלק זה למלך, ונודע שאדם זה נמאן ואינו מוסיף כלום על מה שגזר המלך, אינו בחזקת גזלן לפי שין המלך דין הוא. כך שהחובה לשלם מס הכנסה, מע"מ ויתר המיסים הינה חובה יהודית, תורנית מוסרית, ככל מצווה דאורייתא.
במובחן ממיסי ארנונה, שהינם בבחינת מס גולגולת שאינו מחושב לפי הכנסתו של אדם, מעין מחצית השקל, המשולמת בסכום קבוע לכל אדם ואדם בתחומה של אותה הרשות, מס הכנסה הינו בהתאם להכנסתו של האדם. הרווח החברתי מובן אבל גם המוסרי. האדם היצרן, המרוויח מבין שאת המס המשולם על ידיו לחברה הוא בעצם מקבל בדלת האחורית, בעצם הוא עובד עבור עצמו, עבור בני משפחתו ועבור אחרים הקרובים אליו הנזקקים לעיתים לסעד ותמך מהמדינה שלא לומר להילחם ולהגן על רכושו על מדינתו.
מחקרים מראים כי שיתוף עובדים במניות שותפים מגבירה בכך החברה את תודעת השייכות של העובדים והמוטיבציה לעבודה בחברה גוברת ובכך גדל הפריון. ממילא כולם יוצאים נשכרים מגיזה זו, החברה, העובד והמדינה.
רצוי לרוב אחיו, זוכרים? ■
הכותב הינו בעל משרד עורכי דין בנתניה, המתמחה במשפט המסחרי והוצאה לפועל.
