הרב קוק

על פרי שהבשיל ועל פרי שנאסף

באחד ממוצאי השבתות ביקרתי בביתה של אישה בת 106 ושמעתי על דמויות ירושלמיות של פעם. אחרי כחצי שעה היא התנצלה, אמרה שטרם הספיקה לשטוף את כלי השבת, לסיים את התהילים של היום, ועוד מעט יש לה פגישה בענין הגמ”ח שהיא מנהלת… ‘בגיל שלי הזמן נעשה יקר יותר, צריך להספיק. אני מברכת אותך שתגיע לגיל שלי. תבוא שוב ונמשיך’…
היא סיפרה שעלתה לארץ בגיל 20 באביב תרצ”ה (1935) וגרה בשכונת נחלת שבעה. אבל זכרון מיוחד צרוב בה ממספר חודשים אחרי עלייתה לארץ.
היא זוכרת את הלוויית הרב קוק כאירוע יוצא דופן, עם כמות ענקית של בני אדם.
לא הופתעתי. על ההלוויה הזאת שמעתי המון פעמים, כמעט מפי כל מי שחי אז בארץ. אליהו הכהן רומנוב, המהנדס ששרטט את ‘מפת הקו הירוק’ במלחמת השחרור, סיפר לי על הלווית הסנדק שלו, הרב קוק. היו שם מכל הגוונים ממש, כולל אלה שאך אתמול הכפישו את הרב, אמר.
קשה לדעת כמה אנשים היו שם. היסטוריונים מתארים עשרות אלפי אנשים, כשכל הישוב היהודי בארץ מנה כ400,000. כלומר, באופן יחסי, היא דמתה להלוויה הגדולה ביותר שהתקיימה בארץ מאז ימי הבית השני – הלוויית הרב עובדיה יוסף זצ”ל.
תיאוריהם אלו מקבלים גיבוי מסרטון ישן מאותה הלוויה, שהתפרסם ממש לאחרונה.
אספר רק על עוד אחת שזכרה מהלווייתו את מראה “המוני האנשים”, כדבריה. מדי שנה ב’שמחת תורה’ נוהג הייתי לעבור לפני התיבה בבית כנסת של שיכון המזרחי ב”יד אליהו” בת”א. בסעודת החג השתתפה אלמנה ילידת העיר העתיקה בירושלים, שמשפחתה עברה לשכונת ‘בית ישראל’ בעקבות פרעות תרצ”ו. היא סיפרה לי על בעלה, חסיד באבוב, ועל בן דודו, אברהם הויזמן הי”ד, בחור ישיבה חרדי, שנפל במלחמת השחרור בקרבות הקסטל (דוד בן יוסף תיאר את דמות המופת הזאת בספרו “האם יש סיכוי לאהבה”. מ.ד.).
אביה, חסיד קרלין, עם התלבושת החסידית, נלהב תמיד מהזכות שנפלה בחלקו לחיות במדינת ישראל. “אני זוכרת שבאחת השבתות הוא לקח פרי בידו, התבונן בו בהתלהבות, פרי שגדל בארץ ישראל, ולפני אכילתו אמר: ‘אני לא מצליח להבין את אנשי נטורי קרתא. איפה בגלות היו לנו פירות כאלה משובחים?”… אך טבעי ומתבקש היה לשמוע ממנה את הזכרון הבא, מילדותה: ‘כמה פעמים ראיתי את הרב קוק בחיי, ואת הדרת הפנים המיוחדת שהיתה לו לא אוכל לשכוח’.

עוד במדור זה

פשוט להיות ביחד

פשוט להיות ביחד

אנחנו‭ ‬משקיעים‭ ‬משאבים‭ ‬אדירים‭ ‬בבניית‭ ‬תוכן‭, ‬מתוך‭ ‬אמונה‭ ‬שהשינוי‭ ‬יבוא‭…
להקים בנין חדש

להקים בנין חדש

למרות‭ ‬שעברנו‭ ‬כבר‭ ‬את‭ ‬פסח‭ ‬ואת‭ ‬ליל‭ ‬הסדר‭, ‬אני‭ ‬רוצה‭…
לחם האמונה

לחם האמונה

את‭ ‬חטאי‭ ‬אני‭ ‬מזכיר‭ ‬היום‭, ‬בפתח‭ ‬חג‭ ‬הפסח‭. ‬במשך‭ ‬שנים‭…
משמעות

משמעות

‭לפני‭ ‬כשבועיים‭ ‬התבשרנו‭ ‬על‭ ‬נתון‭ ‬שעשוי‭ ‬להפתיע‭ ‬את‭ ‬מי‭ ‬שמתבונן‭…
שהכל נהיה בדברו

שהכל נהיה בדברו

‭ ‬אחיין‭ ‬שלי‭ ‬משרת‭ ‬כרב‭ ‬צבאי‭ ‬באחד‭ ‬מבסיסי‭ ‬חיל‭ ‬האוויר‭…
תקווה מייצרת אמונה.

תקווה מייצרת אמונה.

החיים מזמנים לנו לפעמים רגעים שבהם נדמה שהשמיים נעולים. אנחנו…
"מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ" סוד השפע האינסופי

"מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עוֹד וְתֵעָשׂ" סוד השפע האינסופי

במגילת‭ ‬אסתר‭, ‬ברגע‭ ‬השיא‭ ‬של‭ ‬המתח‭ ‬והגזירה‭, ‬פונה‭ ‬המלך‭ ‬לאסתר‭…
כשהשמיים מדברים אלינו

כשהשמיים מדברים אלינו

לעיתים‭, ‬בתוך‭ ‬מירוץ‭ ‬החיים‭ ‬המטורף‭, ‬אנחנו‭ ‬שוכחים‭ ‬לעצור‭ ‬ולהקשיב‭.‬ הסיפורים‭…
נוער, נוער, נוער...

נוער, נוער, נוער...

לפעמים‭ ‬נדמה‭ ‬לנו‭ ‬שהפער‭ ‬בין‭ ‬הדורות‭ ‬הוא‭ ‬תהום‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭…
הגענו הביתה

הגענו הביתה

לפני‭ ‬כשבועיים‭ ‬זכיתי‭ ‬לפגוש‭ ‬זוג‭ ‬צעיר‭ ‬שהגיע‭ ‬אליי‭ ‬כדי‭ ‬לקבל‭…
לראות את התמונה הגדולה

לראות את התמונה הגדולה

לפעמים‭ ‬החיים‭ ‬מטיחים‭ ‬בנו‭ ‬רגעים‭ ‬שנראים‭ ‬כמו‭ ‬חושך‭ ‬מוחלט‭. ‬אנחנו‭…
על אמונה ויושר...

על אמונה ויושר...

בשבוע‭ ‬שעבר‭, ‬שמעתי‭ ‬את‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬אורי‭ ‬שיש‭, ‬נהג‭ ‬מונית‭…
לבחור בחיים…

לבחור בחיים…

אני‭ ‬הולך‭ ‬לגעת‭ ‬כאן‭ ‬בנקודה‭ ‬לא‭ ‬פשוטה‭. ‬נקודה‭ ‬מורכבת‭, ‬כואבת‭,…
לראות את הטוב

לראות את הטוב

בשבוע‭ ‬האחרון‭, ‬בחג‭ ‬החנוכה‭, ‬התקיימה‭ ‬מסיבת‭ ‬הודיה‭ ‬מיוחדת‭ ‬ומרגשת‭ ‬במיוחד‭…
על הגבורות ועל הניסים

על הגבורות ועל הניסים

בשבוע‭ ‬שעבר‭ ‬הייתי‭ ‬באירוע‭ ‬מיוחד‭ ‬במינו‭. ‬חברי‭ ‬הטוב‭ ‬ערן‭ ‬רולס‭,…
אור מתוך החשיכה

אור מתוך החשיכה

חנוכה‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬שבו‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬מדליק‭ ‬נרות‭ ‬מול‭ ‬החושך‭…