בעיצומן של ההכנות לקראת הכניסה לארץ. לכאורה נראה נכון וצודק לשלוח מרגלים לרגל את הארץ. לדעת כיצד לכבשה, כיצד לארגן את הכוחות, מה טיבה של הארץ ומה טיב האוכלוסיה שם.
וכך דברי משה רבנו למרגלים: 'וישלח אתם משה לתור את–ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את–ההר: וראיתם את–הארץ מה–הוא ואת–העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם–רב: ומה הארץ אשר–הוא ישב בה הטובה הוא אם–רעה ומה הערים אשר–הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים: ומה הארץ השמנה הוא אם–רזה היש–בה עץ אם–אין…' [במדבר יג]
המרגלים מקיימים את שליחותם: 'ויספרו–לו ויאמרו באנו אל–הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה–פריה: אפס כי–עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם–ילדי הענק ראינו שם: עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על–הים ועל יד הירדן'. המרגלים סיפרו בדיוק מה שראו, אם כן על מה יצא הקצף?
נראה שבאמת המרגלים דווחו על שליחותם רק דברי אמת אך נראה שיש 'אמת' ויש 'אמת לאמיתה'. והם אמרו רק את האמת.
נקדים את דברי חז"ל [מסכת ברכות ה, א] :’שלש מתנות טובות נתן ה’ לישראל וכולן לא נתנן אלא ע”י ייסורים, ואלו הן: תורה וארץ ישראל ועולם הבא'. מובא בספר 'קול התור' לר' הלל משקלוב, תלמיד מובהק של הגאון מווילנה: ‘לדעת מראש, כי ארץ ישראל נקנית בייסורים. אבל בזה היא נקנית ממש ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה חס וחלילה איזה קושי, איזה מכשלה בדרך עבודתנו, ולהיות בטוחים כי דווקא ממנה יעקב יוושע ומן המיצר נגיע למרחביה' [קול התור א', י"ג].
אכן עז העם, הערים בצורות ויש ילידי ענק בארץ ומוקפת הארץ באוייבים. אך כאן באה טעות המרגלים וחוסר הבנתם את תפקיד הקושי והייסורים ביחס לקנין הארץ. הייסורים הם המטבע שבו קונים את הארץ. רק עם מטבע הייסורים בטוחים אנו שהארץ תהיה לנו לנצח ואסור לנו חלילה לסגת אחור. הקשיים לא נועדו בכדי שנוותר, בכדי שנגיע למסקנה שלא נוכל לארץ, להיפך: דווקא בגלל הקשיים יכול נוכל לה. לא במתנת חינם ניתנת לנו הארץ! אנו קונים אותה בקניין גמור ומשלמים עליה במטבע קשה של מסירות נפש וייסורים. לכן אכן דברו המרגלים אמת אך אמת חלקית שמטעה ומביאה למסקנה שלא נוכל לה, לעומתם יהושע וכלב, ששאבו כוח מהתפילה אצל האבות במערת המכפלה, הבינו שלייסורים יש תפקיד בקניין הארץ ורק כך תקנה לנו הארץ. 'עלה נעלה וירשנו אתה כי–יכול נוכל לה'. ■
