טרור

״זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד״

המלחמה הכלכלית בטרור נמשכת • שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ עיקל כ-139 מיליוני שקלים מהרשות הפלשתינית והם יועברו למשפחות נפגעי טרור. בני משפחתה של אסתר הורגן הי"ד הגיעו לפרלמנט האירופי בעזרת מועצת שומרון ויוסי דגן • נשיאת ׳שורת הדין׳, עוה"ד ניצנה דרשן לייטנר: "בשביל לגדוע את הטרור אתה חייב לגדוע את צינור החמצן שלו, את הכסף"

הפיגועים המזעזעים שאירעו בשבת האחרונה בירושלים הזכירו לרבים תקופות קשות מהעבר, החל מאינתיפאדת ׳המחבלים הבודדים׳, דרך ׳אינתיפאדת הסכינים׳ ועד האוטובוסים המתפוצצים שאחרי חתימת הסכם אוסלו. מדינת ישראל ואזרחיה כבר למודי פיגועים, מלחמות וקשיים, ועם זאת שאלת תיווך המציאות הקשה לילדים – רלוונטית מתמיד. 

השיר המוכר ׳להיות כאן ילד׳ מתאר את המציאות כפי שהיא משתקפת מעיני הילדים: ״זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד, לשמוע חדשות בכל חצי שעה. לדעת שהיכן שהוא עוד אמא מתפללת, תקתוק שעון הולם, דמעה ועוד דמעה״. ואכן, למרות ניסיונותיהם הרבים של ההורים להגן על ילדיהם ולעטוף אותם ב׳צמר גפן׳, הילדים נחשפים למציאות החיים במדינת ישראל על הקשיים והאתגרים שבכך, ולא תמיד בדרך האידיאלית.

בעוד השיר הוותיק מדבר על חדשות ׳בכל חצי שעה׳, כיום המצב שונה לחלוטין. לאחר פיגוע, אירוע קשה או בעת מלחמה התקשורת כולה מתגייסת בכדי להעביר לקהל הצופים (או השומעים) את החדשות הטריות ביותר. הילדים נתקלים בחדשות הללו בכל מקום סביבם. ברדיו, בטלוויזיה, בלחיצה על מסך הטלפון ואפילו מפי חבריהם. האם אלו הדרכים הנכונות להעברת מידע שכזה לילדים? האם ילדים בכלל צריכים להתוודע פיגועים שהתרחשו? ואיך, למען ה׳, אפשר לגדל במציאות שכזו ילדים עם חוסן נפשי?

מתוך הבנה כי עד בוא הגאולה עוד נכונו לעם ישראל ולמדינת ישראל מלחמות ומאבקים, שוחחנו עם אנשי  מקצוע על הדרכים האידיאליות לתווך לילדים את המתרחש בארץ, איך לענות על שאלותיהם, וכן – כיצד לגדל כאן דור עתיד של ילדים בריאים בנפשם. לא פשוט, אבל אפשרי.

״ההורים הם כיפת ברזל״

מדריכת ההורים, עינת נתן, מסבירה כי הכול תלוי בהורים. לדבריה, ההורים הם השלוחה המגנה על הילד, ׳כיפת ברזל׳ אפילו. לשאלתי האם יש צורך לתווך לילדים אירועי טרור, ואם כן – כיצד, היא משיבה: ״לדעתי אין מה לרדת לרזולוציה כזו, של מה להגיד ומה לא להגיד. ברור שאנחנו לא רוצים להסתיר מהילדים, בטח שלא לשקר להם או להגיד חצאי אמיתות. אבל זה לא העניין, העניין מתחיל הרבה קודם״. 

העניין המדובר הוא חוסנם הנפשי של ההורים, והדרך שבה הם מעבירים את חוויית המציאות לילדיהם. ״החל ממלחמת העולם הראשונה נחקר נושא חוסנם, או טראומותיהם, של ילדים שגדלים בסביבת טרור ומלחמה. המחקרים מצביעים על כך שהילדים שלא נפגעו רגשית ונפשית אלו הילדים שהוריהם לא חוו את המציאות הקשה כאיום קיומי, לא שהו בתוך סיטואציה מתמשכת של חרדה. הורים כאלה יכלו לתווך לילדיהם עולם בטוח בתוך מציאות חיים מורכבת״. 

נתן מביאה כדוגמה את סרט השואה המוכר ׳החיים יפים׳, שבו האב היהודי מסביר לבנו בן החמש כי מדובר במעין משחק מלחמה שבו המנצח מקבל טנק. ״ילדים הולכים איתנו בשדה קרב, וברגע שאנחנו מחזיקים את ידם ומסתכלים עליהם בביטחון – אנחנו מחזיקים את הביטחון ואת הוודאות בשבילם. זה הניצחון שלנו. אפשר להגיד לילדים בכל גיל את האמת הכי כואבת, כל עוד אומרים להם את זה בתור מספר על, ולא מתוך חוויית ׳החשש הקיומי׳. בדיוק כמו שהילדים לומדים ומתחנכים מהצפייה בנו ובהתנהגותנו, ולא מהנואמים חוצבי הלהבות שלנו – כך הם גם מפנימים את החוסן שלנו״.

נתן מחזקת את דבריה לגבי השפעת רמת הלחץ של ההורים על ילדיהם בדוגמאות מתקופת הקורונה: ״ראינו את זה המון בתקופת הקורונה אצל ילדים שהוריהם אמרו להם לשטוף ידיים ולעטות מסכה מתוך חרדה וחשש, לעומת ילדים שקיבלו את אותן ההוראות אבל לא מתוך חרדה, בשילוב עם הומור – הילדים שהוריהם דיווחו על רמת חרדה גבוהה נפגעו קשות״. 

״היום יודעים להגיד שרמות החרדה משפיעות על העובר עוד בבטן אימו. המחקר מראה שלעוברים שייוולדו לאימהות שחוו חרדה מתמשכת בעקבות מצב ביטחוני, משבר וכו׳ – יהיו רמות גבוהות יותר של הורמוני החרדה, כדוגמת אדרנלין וקורטיזול. אלו הורמונים שלטווחי זמן קצרים מהווים הצלה, למשל בזמן שצריך לברוח מתוקף, אך אם הם מופרשים בגוף לאורך זמן זו תקלה רצינית אצל ילדים. ילדים ממש נפגעים ממצבם הרגשי של ההורים, המערכת החיסונית שלהם תלויה בנו״.

״לא רוצים לגדל ילדים שחיים בלה לה לנד״

נתן מדגישה כי ברגע ששמים לב שאחד מההורים עבר את גבול הטעם הטוב בנוגע לחרדות ולחששות, מומלץ לפעול לחזרה לחיים שמחים ושגרתיים. ״במקרה והורה מזהה שהוא יצא מהסוגריים (מהמסגרת האידיאלית, ה״ש), טוב שיש בן זוג נוסף להיעזר בו. אם יש מוטיבציה ללכת לטיפול או למצוא מעגל תמיכה הורי, זו מוטיבציה נכונה וחיובית״.

״הורים חרדתיים רבים יתחילו את המשפט החושש שלהם כך ׳בדרך כלל אני לא חרדתי, אבל..׳. אבל אין תירוצים, גם אם אנחנו נמצאים כעת במלחמה – על מנת שהילדים שלנו לא ייפגעו אנחנו חייבים לעשות עבודה עצמית״.

לדברי נתן, נקודת המבט של ההורים על העולם משפיע על ילדיהם במובן הבסיסי ביותר. ״לעולם יהיה ויכוח בין החרדתיים לבין הרגועים. החרדתיים יגידו שעדיף להיות חרדתיים ולהישאר בחיים, ואילו הרגועים יגידו שעדיף לחיות, ותחת חרדות זה לא נחשב חיים״.

כשאני שואלת את עינת האם עליי לתווך לילדיי עולם חיובי ושמח, היא שמה את אצבעה על דגש חשוב: ״להקפיד שלא לתווך להם עולם טוב ושקרי, אנחנו לא רוצים לגדל ילדים שחיים בלהלהלנד. צריך לגדל אותם כך שבבגרותם יוכלו לסמוך על תחושת הבטן שלהם מצד אחד, ושהחרדה לא תנהל אותם מצד שני. אני יכולה לספר לילדיי שאני חוששת מנסיעה מסוימת בלי לפחד שהם יפתחו חרדות, כי אני עצמי מאמינה שאשוב הביתה בשלום מאותה נסיעה. יש בי אמונה בסיסית שאנחנו יכולים לסמוך על עצמנו, שרוב האנשים בעולם טובים ושהם יושיטו יד 

הרב ד״ר יונה גודמן 

צריך לצמצם את החשיפה האינסופית לחדשות. החדשות חוזרות על עצמן שוב ושוב, לעיתים בצורה גרפית

בדיוק כמונו, ובמקרים החריגים הבטן שלנו תאותת לנו מתי לברוח ולהיזהר״.
״עדיף שישמעו מההורה
ולא מחברים בהסעה״
הרב ד״ר יונה גודמן הוא לשעבר מזכ״ל תנועת הנוער בני עקיבא, אשר עבד במשך 12 שנה בתחום החירום וכיום משמש כמנהל החינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בנ״ע. הרב גודמן סובר כי יש לספר לילדים על האירועים המתרחשים: ״בעת אסון או פיגוע עלינו לספר לילדינו על מה שקרה. מעבר לשקיפות – אני מעדיף שהם ישמעו את הדברים מההורה שלהם בצורה מותאמת, בונה ומרגיעה, ולא מחברים בהסעה בדרך לבית הספר או בהליכה בבוקר. הרבה פעמים המידע שעובר בצורה כזו מילד לחברו הוא עובדתית לא נכון, מנפחים דברים, מוסיפים תיאורים גרפיים, והדבר מלחיץ את ילדינו ומעורר חששות לא נכונים. עדיף שישמעו על אתגרי חיינו מאיתנו ההורים״.
בהמשך, מציע הרב יונה חלוקה בין גילאים. לדבריו, ילדים צעירים, בעיקר בגילאי גן ותחילת בית ספר יסודי, לרוב ישמחו לדבר על מה שמטריד או מעסיק אותם, וייתכן מאוד שהם אלו שיפנו להוריהם. ״עלינו ההורים לשמוח שהם פונים אלינו ולאפשר שיח פתוח בנושא. לעומתם, אצל בני נוער, ייתכן שמראש הם יפנו לחבריהם לגבי האירוע שהתרחש ולא ייזמו שיחה עם ההורים. לכן עם בני נוער כדאי שאנו נפתח את הנושא: ׳שמעתם מה קרה? מה סיפרו? איך הגיבו החברים?׳. מתוך ההתעניינות נדע מה הם יודעים – ואולי גם מה הם מרגישים״.
מלבד ה׳עשה׳ הכולל שיח פתוח עם הילדים והנוער, מצביע הרב גודמן גם על ׳לא תעשה׳ – צמצום החשיפה לתקשורת ולחדשות. ״צריך לצמצם את החשיפה האינסופית לחדשות. החדשות חוזרות על עצמן שוב ושוב, לעיתים בצורה גרפית. זה לא משנה אם זה רדיו בנסיעה או טלוויזיה שפתוחה, פעמים רבות בחדשות מתמקדים בצד המזוויע. מטבע הדברים הם מתמקדים שוב ושוב בפיגוע הנורא, ולא מראים את כל עשרות אלפי בתי הכנסת שבהם הייתה תפילת שבת יפה וזהו. צריך לצמצם את החשיפה, זה יוצר מבט כולל מעוות על המציאות, מלחיץ ולא מוסיף״.
איך כן לספר לילדים בצורה הטובה ביותר?
״הכי פשוט לשאול את הילדים ׳שמעתם על מה שקרה?׳, אם לא שמעו אז לתאר להם ׳היה מקרה עצוב, מחבל הגיע לשכונה שנמצאת בקצה ירושלים״. לדבריו, ״אם הילדים ישאלו האם היו הרוגים, צריך לומר את האמת״. בהמשך, אחרי הזדהות עם הקושי, אפשר לומר ש׳אנחנו שמחים שיש לנו צבא שנלחם במחבלים ושיש לנו מדינה שמגנה על התושבים שלה, הכול בעזרתו יתברך׳. מצד אחד להציג את העובדות בצורה יבשה מבלי להיכנס לפרטים, ומצד שני לתת עוגן עובדתי רחב ואמוני״.
בדומה לדברי עינת נתן, גם הרב גודמן מייחס חשיבות רבה להתנהגות ההורים בזמנים קשים. ״הכול מתחיל באיך אני כהורה מתנהג. אם אחד ההורים בוכה, לחוץ, נמצא בחרדה גדולה – הדבר מוקרן לילדים. ככל שנתייחס לאירוע הקשה בפרספקטיבה רחבה, ככל שאנו נזכור איפה עם ישראל היה לפני 80, 70 ו-60 שנה ולאן אנחנו צועדים, נשדר לילדינו ביטחון. ברור שמדובר באירוע קשה וכואב, אבל אנחנו רוצים לדבר עם הילדים ממבט של פרספקטיבה ושל אמונה. להזדהות עם הקושי ולא לזלזל בו חלילה, אך גם לזכור את המבט הכולל״.
מי הדמות האידיאלית לתווך לילד את המציאות הקשה?
״לרוב, הדמות צריכה להיות המבוגר המשמעותי הראשון שפוגש את הילד. אני אישית מעדיף את ההורים בנושא רגיש ומסעיר. התפקיד החינוכי של בתי הספר הוא לסייע להורים, לא להחליפם. ברם, אם קרה אירוע באמצע יום לימודים, ועוד רגע יצאו להפסקה ובין כה ישמעו מה שקרה – אז המורים הם הדמות הטובה ביותר לתיווך המצב. זאת בין אם מדובר באירוע בסדר גודל לאומי, ובין בתאונת דרכים של מישהו מבית הספר או מהקהילה. נקודת המוצא היא מתן עדיפות להורים. כמובן, בבית הספר ניתן גם לעשות משהו קבוצתי, דבר חשוב שנותן כוח״.
בעקבות תיאור המציאות לילדים, רבים מהם עלולים להעלות שאלות בנושאים קשים של פגיעה, של מוות, של שכול ועוד. איך ניגשים לענות על שאלות כאלו?
״צריך להבין שהשאלות הן טובות ונכונות. אל לנו לגעור בילד על ששאל אותן. אם הילד שואל סימן שזה מה שמעסיק אותו. הייתי מתחיל במתן לגיטימציה לשאלה: ׳אני מבין שאתה מוטרד, זה מלחיץ, גם אותי זה לפעמים מדאיג׳. בנוסף, חשוב לומר לילד את האמת. עשרות אלפי בתי כנסת ברחבי העולם ובמדינת ישראל פעלו ותפקדו בשקט בשבת האחרונה. מיליוני אנשים בישראל יוצאים מביתם ושבים אליהם בשלום. מיליוני ילדים הולכים בשלום ללימודים וחוזרים. החדשות מתמקדות הרבה בפיגוע, ולמי שצופה בהן נדמה שהכול מלא רצח ואירועי טרור, אך עובדתית זו לא המציאות. צריך להסתכל על הכול בפרופורציה, יחד עם הכאב הנוראי״.
הרב גודמן מציע לתעל את הכאב של הילדים למעשים, כגון לטובת משפחות הנפגעים. ״אפשר לברר עם הילדים מה אנחנו יכולים לעשות לטובת אותן משפחות. להגיד תהילים או לכתוב מכתב, להביא חבילה לשוטר או לחייל שמשרתים קרוב, כל משפחה ומה שמתאים לה. צריך לומר לילדים שאומנם יש מי שמנסה לפגוע בנו, אך אנו מאמינים שעם ישראל יתגבר על הרוע״.
כיצד נגדל ילדים בעלי חוסן נפשי?
״החוסן הנפשי יונק מהאופן שבו ההורים תופסים את המציאות. ככל שאנחנו נהיה מלאי עוצמה ואמונה, תוך מבט רחב של איפה היינו ולאן אנחנו הולכים, כך הילדים יגדלו מלאי אמונה וביטחון״, אומר הרב יונה ומוסיף ״שנית, ככל שהבית ביומיום מלא שמחה, כולל דיבור ושיתוף על כל נושא – זה עוזר לילדים גם במקרי קצה. אם לילד יש איזשהו קושי, רפואי או לימודי וכו׳, ונשכיל לדברר איתו על זה – הדבר ייתן לו תעצומות גם לרגעי הקושי. העיקר זה השדר של ההורים שמקרינים לילדיהם באמונה שלמה שהקב״ה איתנו, בצד האוירה היומיומית בבית של שיתוף, של שיח ושל שמחה״.
הרב גודמן מסיים בסיפור על הרב חיים דרוקמן זצ״ל, שנפטר בחודש שעבר: ״לפני כמה שנים, כשהייתי בתפקיד בבני עקיבא, היה פיגוע גדול בזמן של מחנה הכנה לשבט הרא״ה שהתקיים סמוך ליד קנדי. חלק מהמדריכים רצו ההבית, אולי גם חלק מההורים ביקשו שילדיהם יחזרו. אני זוכר איך הרב דרוקמן הגיע במיוחד למחנה, מצד אחד הוא דיבר עם קול חנוק מעצב ומצד שני הוא אמר מעומק הלב, פעמיים כמו בפסוק: ׳בדמייך חיי, בדמייך חיי׳. מתוך הדמים אנו מצווים להמשיך לבנות את החיים. בסוף, החיים הם אלו שיגברו. אני זוכר אותי יושב על הרצפה ומסתכל איתם על הרב דרוקמן. הוא נחנק מהדמעות ומהכאב, ובו זמנית, חיזק את כולנו והזכיר לנו את תפקידנו – ׳בדמייך חיי׳..״. ■"יש ערך מוחלט לבוא בשם קורבנות"

המחקרים מצביעים על כך שהילדים שלא נפגעו רגשית ונפשית אלו הילדים שהוריהם לא חוו את המציאות הקשה כאיום קיומי, לא שהו בתוך סיטואציה מתמשכת של חרדה
 

עו״ד ניצנה דרשן-לייטנר

עוד במדור זה

חנוכת ה-AI

חנוכת ה-AI

01‭ ‬

רבות‭ ‬כבר‭ ‬נכתב‭, ‬ובצדק‭, ‬על‭ ‬הסכנות‭ ‬שב‭-‬AI‭: ‬אבטלה‭ ‬אדירה‭, ‬פייק‭ ‬ניוז‭, ‬שיבוש‭ ‬הסדר‭ ‬החברתי‭ ‬וכו‮'‬‭, ‬אבל‭ ‬החשש‭ ‬העיקרי‭ ‬הוא‭ ‬מבינה‭ ‬מלאכותית‭ ‬כללית‭ ‬‭(‬AGI‭) ‬שתפתח‭ ‬מודעות‭ ‬עצמית‭ ‬ותצא‭ ‬מכלל‭ ‬שליטה‭ ‬אנושית‭. ‬כאן‭, ‬בחידוד‭ ‬ההבדל‭ ‬שבין‭ ‬נשמה‭ ‬לאוסף‭ ‬נוירונים‭, ‬יכול‭ ‬האור‭ ‬הקטן‭ ‬של‭ ‬חנוכה‭ ‬להרגיע‭ ‬אותנו‭:‬

02‭ ‬

היוונים‭ ‬הקדמונים‭ ‬סברו‭ ‬שהחומר‭ ‬מורכב‭ ‬מ"אטומים‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬חלקיקים‭ ‬שאינם‭ ‬ניתנים‭ ‬לחלוקה‭ ‬נוספת‭. ‬מבחינתם‭, ‬קיימת‭ ‬מסגרת‭ ‬סופית‭ ‬למציאות‭: ‬הכל‭ ‬ניתן‭ ‬למדידה‭, ‬לכימות‭ ‬ולהכללה‭ ‬בנוסחאות‭. ‬תפיסה‭ ‬זו‭ ‬עיצבה‭ ‬את‭ ‬המערב‭ ‬עד‭ ‬היום‭: ‬הניסיון‭ ‬להכניס‭ ‬את‭ ‬העולם‭ ‬כולו‭ ‬לטבלאות‭ ‬ומדדים‭.‬

03‭ ‬

בינה‭ ‬מלאכותית‭ ‬היא‭ ‬ביטוי‭ ‬משוכלל‭ ‬יותר‭ ‬של‭ ‬אותה‭ ‬תפיסה‭ ‬יוונית‭. ‬ה‭-‬AI‭ ‬מצטיין‭ ‬בעיבוד‭ ‬מידע‭ ‬עצום‭, ‬בזיהוי‭ ‬דפוסים‭ ‬ובמתן‭ ‬תשובות‭ ‬מבוססות‭ ‬על‭ ‬כמויות‭ ‬אדירות‭ ‬של‭ ‬נתונים‭. ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬לסכם‭ ‬טקסטים‭, ‬לתרגם‭ ‬שפות‭, ‬להציע‭ ‬פתרונות‭ ‬לבעיות‭ ‬ידועות‭ ‬וליצור‭ ‬מכל‭ ‬אלה‭ ‬הקשרים‭ ‬חדשים‭ – ‬מה‭ ‬שאנחנו‭ ‬מכנים‭ ‬בטעות‭ ‬‮"‬יצירתיות‮"‬‭. ‬ומכאן‭ ‬החשש‭ ‬שהוא‭ ‬יפתח‭ ‬מודעות‭ ‬עצמית‭.‬

04‭ ‬

זוהי‭ ‬טעות‭! ‬לעיתים‭ ‬נדמה‭ ‬שה‭-‬AI‭ ‬עונה‭ ‬על‭ ‬שאלות‭ ‬‮"‬חדשות‮"‬‭ ‬שלא‭ ‬נשאלו‭ ‬קודם‭. ‬אך‭ ‬למעשה‭, ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬ניגש‭ ‬לזיכרון‭ ‬אדיר‭ ‬של‭ ‬מיליארדי‭ ‬תווים‭, ‬ומוצא‭ ‬בו‭ ‬מה‭ ‬שכבר‭ ‬נכתב‭ ‬איפשהו‭ ‬ברשת‭. ‬וגם‭ ‬כאשר‭ ‬הוא‭ ‬‮"‬משער‮"‬‭ ‬תשובה‭ ‬לשאלה‭ ‬שלא‭ ‬הופיעה‭ ‬בדיוק‭ ‬במאגר‭ ‬הנתונים‭ ‬שלו‭ ‬‮–‬‭ ‬הוא‭ ‬עושה‭ ‬זאת‭ ‬באמצעות‭ ‬ניתוח‭ ‬סטטיסטי‭ ‬של‭ ‬דפוסים‭ ‬קיימים‭ (‬ומכיוון‭ ‬שהוא‭ ‬מתוכנת‭ ‬לצרכים‭ ‬מסחריים‭ ‬הוא‭ ‬גם‭ ‬פונה‭ ‬למכנה‭ ‬המשותף‭ ‬הנמוך‭ ‬שירצה‭ ‬את‭ ‬המשתמש‭ ‬ולכן‭ ‬‮"‬יזייף‮"‬‭ ‬בכדי‭ ‬למצוא‭ ‬חן‭).‬

05‭ ‬

כאן‭ ‬נמצאת‭ ‬הנקודה‭: ‬ה‭-‬AI‭ ‬חסר‭ ‬יכולת‭ ‬ה‭ ‬becoming‭ – ‬ההתהוות‭, ‬ההיווצרות‭ ‬של‭ ‬משהו‭ ‬חדש‭ ‬באמת‭. ‬אין‭ ‬בו‭ ‬מהות‭ ‬פנימית‭, ‬יש‭ ‬רק‭ ‬עיבוד‭ ‬של‭ ‬צורות‭. ‬הוא‭ ‬מצטיין‭ ‬בעולם‭ ‬הכמות‭, ‬אך‭ ‬חסר‭ ‬לו‭ ‬משהו‭ ‬יסודי‭ ‬באיכות‭ ‬‮–‬‭ ‬היכולת‭ ‬ליצור‭ ‬מציאות‭ ‬חדשה‭ ‬באמת‭.‬

06‭ ‬

נביא‭ ‬דוגמא‭ ‬לדבר‭: ‬מצאנו‭ ‬במסכת‭ ‬בבא‭ ‬קמא‭: ‬‮"‬הוציאה‭ ‬ליסטים‭, ‬ליסטים‭ ‬חייבים‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬אם‭ ‬גנבים‭ ‬הוציאו‭ ‬צאן‭ ‬מהדיר‭ ‬והצאן‭ ‬גרם‭ ‬נזק‭, ‬הגנבים‭ ‬נושאים‭ ‬באחריות‭. ‬הגמרא‭ ‬שואלת‭: ‬‮"‬פשיטא‭!‬‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬הרי‭ ‬זה‭ ‬ברור‭! ‬ועונה‭: ‬לא‭, ‬יש‭ ‬צורך‭ ‬לומר‭ ‬זאת‭ ‬במקרה‭ ‬שהגנבים‭ ‬לא‭ ‬משכו‭ ‬את‭ ‬הבהמה‭ ‬בכוח‭ ‬אלא‭ ‬רק‭ ‬עמדו‭ ‬בפניה‭ ‬וגרמו‭ ‬בעקיפין‭ ‬להליכתה‭.  ‬אם‭ ‬נשאל‭ ‬את‭ ‬ה‭-‬AI‭  ‬מתי‭ ‬ליסטים‭ ‬מתחייבים‭ ‬על‭ ‬נזק‭ ‬של‭ ‬צאן‭ ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬לבחון‭ ‬מאות‭ ‬פסקים‭ ‬דומים‭ ‬ולזהות‭ ‬את‭ ‬הדפוס‭ ‬הסטטיסטי‭ ‬המשותף‭ ‬‮–‬‭ ‬אך‭ ‬זו‭ ‬אינה‭ ‬סברה‭ ‬אמיתית‭. ‬סברא‭ ‬היא‭ ‬היכולת‭ ‬להגדיר‭ ‬מתי‭ ‬נחשב‭ ‬שהצאן‭ ‬יצא‭ ‬מרשות‭ ‬הבעלים‭ ‬המקורי‭? ‬זו‭ ‬תשובה‭ ‬שדורשת‭ ‬‮"‬טביעות‭ ‬עין‮"‬‭ (‬השלב‭ ‬הראשון‭ ‬לפני‭ ‬מדרגת‭ ‬‮"‬רוח‭ ‬הקודש‮"‬‭) –  ‬אינטואיציה‭ ‬עמוקה‭, ‬הבנה‭ ‬מהותית‭ ‬של‭ ‬מושגים‭ ‬כמו‭ ‬רשות‭, ‬אחריות‭ ‬ומוסר‭ ‬שתלויים‭ ‬בעולם‭ ‬ערכים‭ ‬ומשתנים‭ ‬ממצב‭ ‬למצב‭ ‬שלעולם‭ ‬אין‭ ‬אחד‭ ‬זהה‭ ‬למשנהו‭ (‬מה‭ ‬למשל‭ ‬יהיה‭ ‬הדין‭ ‬אם‭ ‬מוציאים‭ ‬צאן‭ ‬מן‭ ‬הדיר‭ ‬כחלק‭ ‬ממאבק‭ ‬לאומי‭ ‬עם‭ ‬אותם‭ ‬אלו‭ ‬שבכלל‭ ‬לא‭ ‬אמורים‭ ‬להיות‭ ‬פה‭ ‬מבחינה‭ ‬היסטורית‭?).‬

07‭ ‬

היכולת‭ ‬להעריך‭ ‬כיצד‭ ‬מתבטא‭ ‬הממד‭ ‬המוסרי‭-‬אלוקי‭ ‬במציאות‭ ‬הנתונה‭ ‬נובעת‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬מסך‭ ‬נתונים‭ ‬אלא‭ ‬מצלם‭ ‬אלוקים‭ ‬שבאדם‭, ‬מהממד‭ ‬הנשמתי‭ ‬שיכול‭ ‬לעבור‭ ‬רק‭ ‬דרך‭ ‬הממד‭ ‬האנושי‭. ‬חז"ל‭ ‬מתבטאים‭ ‬ביחס‭ ‬לפסוק‭ ‬‮"‬אלה‭ ‬מקראי‭ ‬קודש‭ ‬אשר‭ ‬תקראו‭ ‬אותם‭ ‬במועדם‮"‬‭ – ‬‮"‬אל‭ ‬תקרי‭ ‬אותם‭ ‬אלא‭ ‬אתם‭, ‬אפילו‭ ‬שוגגין‮"‬‭. ‬אמת‭ ‬אובייקטיבית‭ ‬איננה‭ ‬סך‭ ‬נתונים‭ ‬אלא‭ ‬חיפוש‭ ‬הנקודה‭ ‬הנצחית‭-‬אינסופית‭, ‬כאשר‭ ‬חכמים‭ ‬פוסקים‭ ‬מתוך‭ ‬רוח‭ ‬קודשם‭ ‬גם‭ ‬‮"‬טעותם‮"‬‭ ‬היא‭ ‬חלק‭ ‬מההשגחה‭ ‬האלוקית‭ ‬שמכוונת‭ ‬את‭ ‬ההחלטה‭ ‬נכונה‭ ‬לרגע‭ ‬הנתון‭ ‬ותתברר‭ ‬בדיעבד‭ ‬כדבר‭ ‬הנכון‭ ‬שקידם‭ ‬את‭ ‬עולמו‭ ‬של‭ ‬אלוקים‭ ‬בחשבון‭ ‬הנצח‭.‬

08‭ ‬

זו‭ ‬כמובן‭ ‬עוד‭ ‬דוגמא‭ ‬קלה‭ ‬יחסית‭ ‬מעולם‭ ‬התלמוד‭, ‬ככל‭ ‬שנעמיק‭ ‬בדילמות‭ ‬אמוניות‭, ‬חינוכיות‭, ‬רגשיות‭, ‬ככל‭ ‬שנחדור‭ ‬לתוככי‭ ‬הנשמה‭ ‬והמהות‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬דבר‭ ‬‮–‬‭ ‬ה‭-‬AI‭  ‬יהפוך‭ ‬להיות‭ ‬חיקוי‭ ‬חיוור‭ ‬יותר‭ ‬ויותר‭ (‬נתון‭ ‬שמעורר‭ ‬חשיבה‭ ‬מה‭ ‬יהיו‭ ‬מקצועות‭ ‬העתיד‭ ‬העיקריים‭. ‬רמז‭: ‬פחות‭ ‬טכניים‭ ‬ויותר‭ ‬רוחניים‭).‬

09‭ ‬

נס‭ ‬פך‭ ‬השמן‭ ‬מייצג‭ ‬בדיוק‭ ‬את‭ ‬ההיפך‭ ‬מהתפיסה‭ ‬היוונית‭-‬כמותית‭. ‬פך‭ ‬אחד‭ ‬של‭ ‬שמן‭ ‬שאמור‭ ‬להספיק‭ ‬ליום‭ ‬אחד‭ ‬דולק‭ ‬שמונה‭ ‬ימים‭. ‬הממד‭ ‬האיכותי‭-‬רוחני‭ ‬הוא‭ ‬העומד‭ ‬ביסוד‭ ‬הכמות‭. ‬זו‭ ‬היצירה‭ ‬האמיתית‭: ‬בבסיס‭ ‬החומר‭ ‬טמונה‭ ‬הרוח‭, ‬בכל‭ ‬אטום‭ ‬מצויה‭ ‬פצצת‭ ‬אטום‭, ‬ביסוד‭ ‬הסוף‭ ‬מצוי‭ ‬האינסוף‭.‬

10‭ ‬

ה‭-‬AI‭ ‬הוא‭ ‬‮"‬יפיפיותו‭ ‬של‭ ‬יפת‭ ‬באהלי‭ ‬שם‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬כלי‭ ‬יפה‭ ‬ונפלא‭ ‬שיכול‭ ‬לשרת‭ ‬אותנו‭ ‬באיסוף‭ ‬מידע‭, ‬בסיכום‭ ‬חומרים‭, ‬ואפילו‭ ‬ביצירת‭ ‬תוכן‭ ‬ראשוני‭. ‬גילוי‭ ‬נאות‭: ‬גם‭ ‬לצורך‭ ‬כתיבת‭ ‬מאמר‭ ‬זה‭ ‬הסתייעתי‭ ‬בקלוד‭ ‬לצורך‭ ‬איסוף‭ ‬נתונים‭ ‬וסגנון‭, ‬אולם‭ ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬יכול‭ ‬לתת‭ ‬לי‭ ‬את‭ ‬הניצוץ‭ ‬הראשוני‭ ‬למאמר‭ ‬וגם‭ ‬לא‭ ‬את‭ ‬הגימור‭ ‬הסופי‭ ‬שהוא‭ ‬יותר‭ ‬מתוצר‭ ‬של‭ ‬אוסף‭ ‬נוירונים‭. ‬ה‭-‬AI‭ ‬יכול‭ ‬לתת‭ ‬לנו‭ ‬את‭ ‬ה"מה‮"‬‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬את‭ ‬ה"למה‮"‬‭. ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬לספק‭ ‬תשובות‭ ‬סטטיסטיות‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬את‭ ‬ה"סברא‮"‬‭ ‬האמיתית‭. ‬ומעל‭ ‬לכל‭ ‬‮–‬‭ ‬‮"‬כל‭ ‬רוח‭ ‬אין‭ ‬בקרבו‮"‬‭, ‬אין‭ ‬בו‭ ‬את‭ ‬צלם‭ ‬האלוקים‭, ‬את‭ ‬כוח‭ ‬ההתהוות‭ ‬האמיתית‭. ‬

קודש הקודשים אני מבקש

קודש הקודשים אני מבקש

01‭ ‬

השבוע‭ ‬ציינו‭ ‬את‭ ‬י"ט‭ ‬כסלו‭, ‬יום‭ ‬מיוחד‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭. ‬ביום‭ ‬הזה‭ ‬לפני‭ ‬שלושים‭ ‬שנה‭ ‬נפטר‭ ‬הרב‭ ‬משה‭ ‬צבי‭ ‬נריה‭ ‬זצ"ל‭, ‬אבי‭ ‬‮"‬דור‭ ‬הכיפות‭ ‬הסרוגות‮"‬‭, ‬האיש‭ ‬שהקים‭ ‬את‭ ‬בסיס‭ ‬החינוך‭ ‬של‭ ‬הציבור‭ ‬הדתי‭-‬לאומי‭. ‬מילותיו‭ ‬האחרונות‭ ‬היו‭ ‬‮"‬קדושה‭ ‬אני‭ ‬מבקש‭. ‬קודש‭ ‬קודשים‭ ‬אני‭ ‬מבקש‭. ‬תנו‭ ‬לי‭ ‬קדושת‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭, ‬תנו‭ ‬לי‭ ‬קדושת‭ ‬אהבת‭ ‬ישראל‮"‬‭.‬

02‭ ‬

‮"‬חול‮"‬‭ ‬הוא‭ ‬דבר‭ ‬שאין‭ ‬לו‭ ‬ערך‭ ‬ומשמעות‭ ‬מצד‭ ‬עצמו‭ ‬אלא‭ ‬הוא‭ ‬אמצעי‭ ‬לדבר‭ ‬אחר‭ ‬ש"יחול‮"‬‭ ‬עליו‭ (‬כדוגמת‭ ‬חול‭ ‬הים‭ ‬שדורכים‭ ‬עליו‭). ‬למשל‭, ‬יהודי‭ ‬לא‭ ‬אמור‭ ‬לאכול‭ ‬למען‭ ‬האכילה‭ ‬עצמה‭ ‬אלא‭ ‬כדי‭ ‬שיהיה‭ ‬לו‭ ‬כוח‭ ‬לעשיית‭ ‬דברים‭ ‬משמעותיים‭. ‬עולם‭ ‬החול‭ ‬הוא‭ ‬עולם‭ ‬החומר‭.‬

03‭ ‬

לעומת‭ ‬זאת‭, ‬קודש‭ ‬הוא‭ ‬דבר‭ ‬שיש‭ ‬לו‭ ‬ערך‭ ‬מצד‭ ‬עצמו‭ ‬ולא‭ ‬כאמצעי‭ ‬למשהו‭ ‬אחר‭ (‬כדוגמת‭ ‬חפץ‭ ‬שאנו‭ ‬מקדישים‭ ‬ומייחדים‭ ‬רק‭ ‬לשימוש‭ ‬בית‭ ‬המקדש‭). ‬יהודי‭ ‬לומד‭ ‬תורה‭ ‬ועושה‭ ‬מצוות‭ ‬לא‭ ‬כאמצעי‭ ‬להשגת‭ ‬כסף‭ ‬או‭ ‬כבוד‭ ‬אלא‭ ‬כפעולות‭ ‬בעלות‭ ‬קדושה‭ ‬ומשמעות‭ ‬מצד‭ ‬עצמן‭ (‬זהו‭ ‬הרעיון‭ ‬של‭ ‬הקידושין‭ ‬‮–‬‭ ‬יחוד‭ ‬איש‭ ‬ואשה‭ ‬זה‭ ‬לזו‭). ‬עולם‭ ‬הקודש‭ ‬הוא‭ ‬עולם‭ ‬הרוח‭.‬

04‭ ‬

קודש‭ ‬קודשים‭ ‬הוא‭ ‬קודש‭ ‬שמופיע‭ ‬בחול‭, ‬רוח‭ ‬שמופיעה‭ ‬בחומר‭, ‬אין‭ ‬סוף‭ ‬שמופיע‭ ‬בסוף‭. ‬פעולה‭ ‬של‭ ‬חול‭ ‬שמגלמת‭ ‬משמעות‭ ‬מצד‭ ‬עצמה‭. ‬החלום‭ ‬של‭ ‬הרב‭ ‬נריה‭ ‬הוא‭ ‬על‭ ‬קודש‭ ‬הקודשים‭: ‬מדינה‭, ‬צבא‭, ‬כלכלה‭ ‬וצרכיו‭ ‬הארציים‭ ‬של‭ ‬הפרט‭ ‬‮–‬‭ ‬שיש‭ ‬להם‭ ‬ערך‭ ‬של‭ ‬קודש‭, ‬בעלי‭ ‬ערך‭ ‬עצמי‭. ‬זוהי‭ ‬קדושת‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וזוהי‭ ‬קדושת‭ ‬אהבת‭ ‬ישראל‭;  ‬מימדים‭ ‬ארציים‭ ‬וחברתיים‭ ‬שמגלמים‭ ‬את‭ ‬‮"‬קדושת‭ ‬תורת‭ ‬ישראל‮"‬‭. ‬ניתן‭ ‬לכנות‭ ‬זאת‭ ‬בשלל‭ ‬מילים‭: ‬תורה‭ ‬ועבודה‭, ‬ציונות‭ ‬דתית‭, ‬שמים‭ ‬וארץ‭.‬

05‭ ‬

בפרשיות‭ ‬הללו‭ ‬אנו‭ ‬לומדים‭ ‬על‭ ‬המתח‭ ‬בין‭ ‬קודש‭ ‬לחול‭. ‬רחל‭, ‬שהיא‭ ‬יפת‭ ‬תואר‭ ‬ויפת‭ ‬מראה‭, ‬ובנה‭ ‬יוסף‭, ‬שמלבד‭ ‬היותו‭ ‬יפה‭ ‬תאר‭ ‬ויפה‭ ‬מראה‭ ‬הוא‭ ‬גם‭ ‬המשביר‭ ‬לכל‭ ‬ארץ‭ ‬מצרים‭, ‬הם‭ ‬ביטוי‭ ‬לכוחות‭ ‬החול‭ ‬שבעם‭ ‬ישראל‭. ‬מצאצאיהם‭ ‬יוולד‭ ‬משיח‭ ‬בן‭ ‬יוסף‭ ‬‮–‬‭ ‬כוחות‭ ‬החול‭ ‬שיבנו‭ ‬את‭ ‬התשתית‭ ‬החומרית‭ ‬לשיבת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬בארצו‭. ‬לעומתם‭ ‬ניצבים‭ ‬לאה‭ ‬ובנה‭ ‬יהודה‭, ‬שמצאצאיהם‭ ‬יוולד‭ ‬‮"‬משיח‭ ‬בן‭ ‬דוד‮"‬‭ ‬‮–‬‭ ‬כוחות‭ ‬הקודש‭ ‬שיבנו‭ ‬את‭ ‬קומת‭ ‬הרוח‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭.‬

06‭ ‬

בין‭ ‬הכוחות‭ ‬הללו‭ ‬ישנם‭ ‬מאבקים‭ ‬לא‭ ‬פשוטים‭. ‬בני‭ ‬לאה‭ ‬מפחדים‭, ‬ובצדק‭, ‬מחלומותיו‭ ‬של‭ ‬יוסף‭ ‬לתקן‭ ‬את‭ ‬העולם‭ ‬בצידו‭ ‬החומרי‭, ‬יוסף‭ ‬מצידו‭ ‬מלמד‭ ‬את‭ ‬אחיו‭ ‬שחייבת‭ ‬להיות‭ ‬בעם‭ ‬ישראל‭ ‬אחווה‭ ‬שתיתן‭ ‬מקום‭ ‬לכולם‭. ‬בסופו‭ ‬של‭ ‬דבר‭ ‬הבית‭ ‬שממנו‭ ‬יצמח‭ ‬המשיח‭ ‬מתברך‭ ‬שיהיה‭ ‬‮"‬כרחל‭ ‬וכלאה‭ ‬אשר‭ ‬בנו‭ ‬שתיהן‭ ‬את‭ ‬בית‭ ‬ישראל‮"‬‭.‬

07‭ ‬

הדרך‭ ‬שמובילה‭ ‬לקודש‭ ‬הקודשים‭ ‬ולאיחוד‭ ‬בית‭ ‬ישראל‭ ‬היא‭ ‬דרך‭ ‬ארוכה‭. ‬בזמן‭ ‬שרבים‭ ‬מתפתים‭ ‬להישאר‭ ‬רק‭ ‬בעולם‭ ‬הקודש‭, ‬ובזמן‭ ‬שעוד‭ ‬יותר‭ ‬רבים‭ ‬מתפתים‭ ‬להישאר‭ ‬רק‭ ‬בעולם‭ ‬החול‭ – ‬דרכו‭ ‬של‭ ‬הרב‭ ‬נריה‭ ‬היא‭ ‬דרך‭ ‬ארוכה‭ ‬שהיא‭ ‬קצרה‭, ‬בסוף‭ ‬כולם‭ ‬יגיעו‭ ‬לקודש‭ ‬הקודשים‭. ‬

פתיון זעם

פתיון זעם

01‭ ‬אוקספורד‭ ‬הכריזה‭ ‬על‭ ‬מילת‭ ‬השנה‭ – ‬‮"‬rage bait‮"‬‭ (‬פתיון‭…
חלום שיתגשם

חלום שיתגשם

01‭ ‬יעקב‭ ‬יוצא‭ ‬מבית‭ ‬אביו‭. ‬חז"ל‭ ‬אומרים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬‮"‬שיציאת‭…
לחפור שוב את הבארות

לחפור שוב את הבארות

01‭ ‬ בפרשת‭ ‬תולדות‭ ‬אנו‭ ‬נפגשים‭ ‬עם‭ ‬הפלישתים‭ ‬שיושבים‭ ‬בסביבות‭…
להילחם כמו מלאך

להילחם כמו מלאך

01‭ ‬למרות‭ ‬שמקום‭ ‬מושבו‭ ‬של‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭ ‬היה‭ ‬בצפון‭ ‬הנגב‭…
להילחם כמו מלאך

להילחם כמו מלאך

01‭ ‬בתחילת‭ ‬השבוע‭ ‬ציינו‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬פטירתה‭ ‬של‭ ‬רחל‭ ‬אימנו‭.…
מלחמת 1948

מלחמת 1948

01‭ ‬רק‭ ‬אחרי‭ ‬כל‭ ‬המאורעות‭ ‬שפקדו‭ ‬את‭ ‬העולם‭ ‬בשתי‭ ‬הפרשות‭…
על מבול וגבורה

על מבול וגבורה

01‭ ‬אתרע‭ ‬מזלו‭ ‬של‭ ‬חודש‭ ‬חשוון‭ ‬להיתפס‭ ‬בתודעה‭ ‬הציבורית‭ ‬כחודש‭…
האזינו היטב

האזינו היטב

01‭ ‬פרשת‭ ‬האזינו‭ ‬פותחת‭ ‬במלים‭ ‬‮"‬האזינו‭ ‬השמים‮"‬‭. ‬משה‭ ‬קורא‭ ‬לשמים‭…
לכפר על הקונספציה

לכפר על הקונספציה

01‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬נקבע‭ ‬בעם‭ ‬ישראל‭ ‬לדורות‭ ‬כיום‭ ‬כפרה‭ ‬על‭…
סמני דרך

סמני דרך

01‭ ‬ בליל‭ ‬התקדש‭ ‬החג‭, ‬טרם‭ ‬האיר‭ ‬השחר‭ ‬בו‭ ‬יסומן‭…
כי תבוא לשנה החדשה

כי תבוא לשנה החדשה

01‭ ‬חודש‭ ‬אלול‭ ‬מביא‭ ‬בכנפיו‭ ‬תחושת‭ ‬התחדשות‭: ‬שנה‭ ‬חדשה‭, ‬התחלה‭…
לתלות על עץ גבוה

לתלות על עץ גבוה

01‭ ‬בין‭ ‬שמיעת‭ ‬מהדורת‭ ‬חדשות‭ ‬אחת‭ ‬לאחרת‭, ‬נשמע‭ ‬השבת‭ ‬גם‭…
הרב שעוטף אותנו באור

הרב שעוטף אותנו באור

01‭ ‬קשה‭ ‬לתפוס‭ ‬שרק‭ ‬תשעים‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬מפטירתו‭ ‬של‭ ‬הרב‭…
מצעד הגויים הרבים

מצעד הגויים הרבים

01‭ ‬את‭ ‬השורות‭ ‬הבאות‭ ‬פרסמתי‭ ‬לפני‭ ‬שנה‭ ‬בדיוק‭, ‬ערב‭ ‬פרשת‭…