אנחנו משוחחים בשעת בוקר מוקדמת יחסית, ממש בשיאו של משבר חורף יבש כשהמרחבים כבר ירוקים מעשב טרי ורענן והאדמה יבשה וצמאה לגשם. הציפורים מצייצות והאוויר נקי, אולם לא בכל רחבי יהודה ושומרון זה המצב, גם לא בכל שטחי המועצה האזורית מטה בנימין. במועצה הגדולה בישראל פועלות 60 משריפות בהן ערבים שורפים פסולת בצורה לא חוקית, חלקן בשטחי B וחלקן בשטחי C. ״את כל הפניות למינהל האזרחי מיצינו ולא קורה הרבה״, אומר ראש המועצה ישראל גנץ. ״מדינת ישראל לא יכולה לפתוח מזבלה סמוך לגבול עם ירדן ולחנוק אותה, זה הדין הבינלאומי, ולכן מדינת ישראל מוסמכת על פי הסכמים הבינלאומיים וגם על פי הסכם אוסלו לפעול בנושא גם בשטחי B״.
״אנחנו עובדים בכמה מישורים״, מפרט גנץ. ״במישור המהותי אנחנו פועלים מול המדינה – נכון להיום ברוך השם מתחילים לדבר. שרת הגנת הסביבה הקודמת זנדברג לא דרכה ביהודה ושומרון כמובן, אבל יש שרה חדשה, עידית סילמן, פגשתי אותה השבוע, דיברנו על הנושא כבר מספר פעמים. מתחילים להכין תוכנית עבודה איך לטפל בדבר הזה. אני מקווה שגם משרד הביטחון ייכנס לנושא בכובד ראש, זה עלה לשני שרי הביטחון – גם לשר גלנט וגם לשר סמוטריץ׳״.
״בנוסף, אנחנו פועלים בזירה התקשורתית – עשינו לא מעט סיורים לעיתונאים וכתבים בשפות שונות. ברמה הבינלאומית אני יכול לומר שהבאתי מספר חברי קונגרס וגם הצגנו את הבעיה בוושינגטון לחברי קונגרס וסנאטורים. ממשל ארצות משקיע 280 מיליון דולר בשנה באוכלוסייה הערבית פה, במקום שהכסף הזה ילך לאנשים פרטיים ראוי שיגיע לפרויקטים תשתיתיים שימנעו את הזיהום, וזו גם מחויבות שלהם. פעלנו בנושא מול מספר חברי ועדת הכספים בקונגרס האמריקאי״.
יש להם קשר? רצון לשנות את המצב?
״הדמוקרטים מאוד מאוד רגישים לאיכות הסביבה. אמרתי להם – ׳אם אתם נושאים דגל כזה של איכות הסביבה בכל העולם, למה כשזה מגיע ליהודה ושומרון אתם לא לוקחים על זה אחריות?׳. היו אצלי מספר ביקורים של חברי קונגרס בכירים במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית, מספר משלחות. הם ראו את הדברים מחלון ביתי ואני מקווה שהם יפעלו״.
ישראל גנץ, 44, מתגורר בישוב פסגות, נשוי ואב לשבעה. בשנת 2007 החל לכהן כחבר מליאת המועצה האזורית מטה בנימין, חבר הנהלת המועצה, חבר הנהלת מתנ"ס בנימין וחבר ועדת המכרזים של המועצה. בשנת 2013 התמנה לתפקיד סגן וממלא מקום ראש המועצה תחת ראש המועצה אבי רואה. בנוסף, גנץ היה אמון במועצה על תחום הפיתוח הפיסי. במהלך תפקידו, ניהל את יישום החלטת הממשלה להקמת היישוב עמיחי למפוני עמונה. ב-30 באוקטובר 2018 נבחר לתפקיד ראש המועצה, בה חיים היום כ-75,000 תושבים.
״גם סמוטריץ׳ וגם גלנט רוצים את טובת ההתיישבות״
איך זה לנהל את המועצה הגדולה בישראל?
״זה אתגר מרתק, משמעותי, מאוד ערכי בעיניי, וזה גם אתגר ניהולי מאוד גדול. זו לא רק המועצה האזורית הגדולה בישראל, היא גם המורכבת בישראל. היא הכי גדולה בארץ במספר תושבים אבל היא לא רק הכי גדולה – היא כמעט פי שניים מהמועצה הבאה אחרינו. המועצה פרוסה על מיליון דונם, יש לנו בשטח עוד חמש רשויות יהודיות שגרות בתחומי המועצה והתושבים שלהן צורכים את התשתיות האזוריות. יש לנו גם שכנים ערבים שלא תמיד רואים איתנו את הדברים עין בעין. ובנוסף שילטון צבאי שהרבה פעמים שאנחנו צריכים גם וגם – גם שר וגם מנהל אזרחי. כל זה הופך את האירוע למורכב מאוד. זאת השליחות שלנו ואני מרגיש זכות גדולה שהקב״ה זיכה אותי לעמוד במקום הזה, ולשרת את הציבור בזירה הזאת. זה דורש הרבה עדינות הרבה רגישות. זכות״.
הזכרת גם ערבים שנמצאים בשטחי המועצה וגם את המנהל האזרחי. מי בעצם מנהל את העניינים האזרחיים? מה ההשפעה של המנהל האזרחי?
״אין חיים אזרחיים ביהודה ושומרון בלי המנהל האזרחי – לכל דבר, אבל לכל דבר״, מדגיש גנץ. ״זה אומר לבנות בית ספר, להרחיב כביש, לאשר תוכניות – כמעט בכל דבר אנחנו זקוקים לאישור של המנהל האזרחי. המנהל האזרחי זה גוף שחייב להיות בטל בצו ההקמה שלו. כשהמנהל הוקם הוא הוגדר כמי שמטפל באוכלוסייה הערבית. בהחלטת הממשלה האומללה על הסכמי אוסלו, כתוב שהמנהל יפורק כי הערבים עברו לשטחי A ו-B וביהודים הוא לא אמור לטפל ומשום מה הוא נשאר פעיל. המנהל לא אמור לטפל ביהודים, הוא לא יכול לטפל ביהודים ועצם קיומו זה פגיעה אנושה בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. צריך לסגור אותו.
לדעתך משהו ישתנה עכשיו עם השר סמוטריץ׳ במשרד הביטחון שקיבל אליו את הסמכויות על המנהל?
״ראשית, לפני השר סמוטריץ׳ ולפני התייחסויות פרסונליות – את השר סמוטריץ׳ אני אוהב ומעריך וגם את השר גלנט אני אוהב ומעריך. אבל אני חושב שהשאלה היא הרבה מעבר לשאלת הפרסונלית. נכון להיום אנחנו מנוהלים על ידי קציני צבא שכל שנה-שנתיים מקודמים או מתחלפים. אין להם רקע והבנה בנושאים האזרחיים. מנכ״ל משרד ממשלתי לא יכול לבוא משום מקום, הוא צריך להיות עם עבר ניהולי, הוא צריך להכיר את התחום. מה שלא קיים אצל קצין שפתאום הופך לאחראי על תשתיות אזרחיות ועל תוכניות והוא פוגש יועצים משפטיים. עם מערכת צבאית אין שום היתכנות לחיים אזרחיים״.
במינהל האזרחי ישנם קציני מטה למספר תחומים דוגמת איכות סביבה, מים, שמאות, ארכיאולוגיה ועוד. אם קצין מטה לא נמצא בגלל מחלה למשל – המנגנון תקוע. ״במשרדים ממשלתיים יש עובדים רבים בכל משרד, יש מערכת. פה יש בן אדם אחד שהוא גם השר, גם העובד וגם העוזר – והוא לא מסוגל לתת שירות לחצי מיליון התושבים יהודים ביהודה ושומרון. זה לא הגיוני וזה לא אפשרי. לכן אני חושב שמעבר לעניין הפרסונלי – אזרוח של המערכת, להביא אזרח שיבין את החיים האזרחיים, ישנה לטובה את החיים בהתיישבות יהודה ושומרון״.
שעות בודדות לאחר הקמת הגבעה, הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי שהודיעו לתושבים כי בקרוב הם יפונו. שעה לאחר מכן כבר פשטו על המקום עשרות שוטרי מג״ב לבושים בסרבלים שחורים, מה שהוביל במהרה למשבר פוליטי חריף בקואליציה, בעיקר בין השר במשרד הביטחון ומי שעל פי ההסכמים הקואליציוניים אמון על מתאם פעולות הממשלה ביו״ש ועל המנהל האזרחי – בצלאל סמוטריץ׳, לבין שר הביטחון יואב גלנט. ״גם סמוטריץ׳ וגם גלנט אנשים מעולים שרוצים את טובת ההתיישבות, שניהם ידידי ואוהבי ההתיישבות. גם אם סמוטריץ׳ היה שר הביטחון הייתי קורא להוציא את המנהל האזרחי ממשרד הביטחון לחיים אזרחיים. גם אם התמונה היתה הפוכה וסמוטריץ׳ היה שר הביטחון הייתי קורא לעשות את זה כי זה נכון להתיישבות. ברור ששניהם אוהדי התיישבות אבל בלי קשר הדגש הוא על הוצאת המנהל ממשרד הביטחון״.
המלחמה והפעולות שלך נגד הממשלה הקודמת הביאו אותך קרוב יותר לראש הממשלה נתניהו. זה יעזור לך לקדם את המדיניות שאתה רוצה פה במועצה? קידום יישובים חדשים או הרחבת שכונות.
״המחויבות שלי בראש ובראשונה היא לתושבים שלי ולהתיישבות במטה בנימין בפרט וביהודה ושומרון בכלל. זאת המשימה שלי, זה גם מה שהניע אותי בממשלה הקודמת, לא הניעו אותי היבטים פוליטיים. זאת ממשלה שפגעה בהתיישבות וכשפוגעים בתושבים שלי אני עושה את הכול על מנת להילחם ולמנוע את הפגיעה בהם. זאת הייתה המציאות״.
גנץ מספר כי נוצר קשר עמוק גם עם ראש הממשלה וגם עם שרי הממשלה. ״לחמנו יד ביד כדי לשפר את החיים ביהודה ושומרון. אני רואה את התוצאות של זה כבר בהסכמים הקואליציוניים שהם מרחיקי לכת לטובת ההתיישבות, ואנחנו נעשה את הכול כדי ליישם אותם. המצב היום הוא שכולם מבינים שחייבים לחזק את ההתיישבות. זה בא לידי ביטוי במיליארדים בכבישים, בשיפור המצב בפקקים, ביותר בנייה ובהקלות בתהליכי האישורים לבנייה. אני מקווה מאוד שנראה שינויים מרחיקי לכת לטובת התיישבות, ואני מתחייב ומחויב לעבוד מאוד קשה כדי שהדבר הזה יקרה״.
מה דעתך על מאחזים של נוער הגבעות, ומנגד – איזו תמיכה אתם מעניקים לחוות בבנימין?
"נוער הגבעות הוא נוער ראוי להערכה על מסירות הנפש ליישוב הארץ. הלב שלהם בוער למטרות נעלות. המשימה שלי כראש מועצה היא שההתיישבות וגם התרחבות ההתיישבות תהיה מקובלת ומוכרת על ידי מדינת ישראל. היום אנחנו נמצאים בממשלה שלראשונה קיבלה על עצמה באופן מפורש להכיר בהתיישבות בדרך המלך". את החוות החקלאיות מגדיר גנץ "כפרויקט ציוני חלוצי", אולם מעדיף לא להרחיב: "על שאר הפעולות שאנו עושים בנושא, כמו אופי מתיישבי החוות, אנחנו מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר".
לא הפסדנו במערכה על השטח? חשיבות הבניה לגובה ברורה לכולם, אבל בזמן שמפרסמים בניינים ובמועצות ביהודה ושומרון אין קרקעות חדשות לבניה – שטחי C נאכלים.
"מצב ההשתלטות בשטח קשה. הממשלה יכולה וצריכה לתקן. נדרש כאן סור מרע ועשה טוב. בשלב הראשון יש לוודא אפס השתלטות חדשה. המועצה מחזיקה מחלקת קרקעות שתפקידה לאתר בזמן אמת פעולות לא חוקיות של הערבים, לתעד ולדווח לגורמי האכיפה. מולנו יש מערכה ענקית של הרשות הפלשתינית שמוכוונת מהאיחוד האירופי. תושבי מדינת ישראל לא לגמרי מבינים את האירוע, אבל אם מיזם ההשתלטות של הרשות הפלשתינית יתממש, לב ארץ ישראל יהיה בפועל בידי מדינה פלשתינית, בלי ירייה אחת. הממשלה חייבת להיות על זה".
בצד של ה'עשה טוב' אומר גנץ: "אנחנו מקדמים מהלכים תקדימיים מול משרדי הממשלה ופועלים לתכנון של עשרות אלפי יחידות דיור במקומות חשובים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. זה כולל כמובן גם את הגדלת היצע הקרקע ביישובים. זה מהלך שאנחנו בעיצומו בשיתוף משרדי הממשלה. מדובר בהיקף שיא של תכנון שלא היה כמותו ואנחנו במועצת בנימין שמחים וגאים על כך. זה לא מספרים באוויר, כשאני אומר עשרות אלפי יחידות, אני יכול להצביע על כל יחידה ולהגיד היכן היא ומה השלבים לקידומה".
״כל הכבישים בנימין במגמת שיפור״
במשך שנה וחצי למועצות ביהודה ושומרון ובפרט בבנימין לא היה עם מי לדבר על פתרון לבעיית הפקקים. ניקח לדוגמה את מעבר חשמונאים: היום במשרד הביטחון מדברים עם מועצת בנימין איפה לעשות שינויים במעבר, איך לקדם עניינים כדי שהפקקים יהיו קלים יותר
וישתחררו, לפחות בזמן הקצר עד לפתרונות ארוכי הטווח של סיום פרויקט כביש 446 המחודש. מטרת הפרויקט היא הסדרה תחבורתית של עורק תחבורה מרכזי באזור מודיעין עילית. במסגרת הפרויקט, מתוכננת הוספת נתיבי תחבורה ציבורית על תוואי כביש 446, מקטע לפיד-שילת ובמקטע לפיד-מודיעין עילית – הכולל גם הוספת נתיב נסיעה שני לרכב פרטי.
מה מזהים במועצה כקריטי יותר לתושבים? המלחמה בפקקים או המלחמה בטרור?
״שניהם סור מרע. אי אפשר לנהל חיים אזרחיים תחת אש וקשה מאוד לנהל חיים אזרחיים כשאי אפשר להגיע לעבודה וללימודים. בשניהם אנחנו לוחמים מלחמות חורמה. את צד הביטחוני התושבים פחות רואים. אגף הביטחון של המועצה ביחד עם הצבא, המשטרה וכלל כוחות הביטחון – אנחנו עובדים בתיאום מלא, משתדלים שהתושבים יפגשו את זה כמה שפחות. את הפקקים לצערי התושבים פוגשים הרבה יותר, ואנחנו עושים הכול כדי להילחם בזה בכל שעה ביממה. יכול להיות שאתקשר למישהו באחת-שתיים בלילה או בחמש בבוקר״.
בוא נעשה סדר ברשותך. אילו פרויקטים קיימים בימים אלה בשטחי המועצה?
״קודם כל, אני חושב שהיום כל הכבישים בנימין במגמת שיפור, הבעיה שהדברים לוקחים זמן״. גנץ חושף: ״בממשלה הקודמת הכביש היחיד שתוקצב בהסכם קואליציוני היה כביש 437 בבנימין. היום בבנימין מושקע הרבה מאוד כסף.
״במערב בנימין כביש 446 יפתור את הפקקים בחשמונאים. זה כביש שמושקעים בו כ-300 מיליון שקל, ואני מקווה שהוא עוד יורחב. כביש אדם-חיזמא – פרויקט שאמור לצאת לדרך בעזרתם השם בחודשיים הקרובים. מדובר בהרחבה מהיציאה מירושלים ועד לשער בנימין. אני מקווה שממש בעוד שמונה עד עשרה חודשים, כאשר הפרויקט הזה כבר יהיה באמצעו, יוכלו להמשיך אותו עד לצומת המשטרה הבריטית, שזה מגה-אירוע – בטווח של שנים ספורות, בעזרת השם, אנחנו מסדירים את הכביש מהכניסה לירושלים ועד לצומת המשטרה הבריטית״.
במקביל לשני הכבישים הללו, אומר ראש המועצה: ״אחד הפרויקטים הגדולים והמשמעותיים שמתקדם זה פרויקט שנקרא ׳שיקוע קלנדיה׳ שיוצר חיבור בין כביש 60 לכיוון כביש 443, שיהיה עוקף צפוני לירושלים.
״בגוש טלמונים נבחנו שבע חלופות בעלות של חמישה מיליון שקלים, ואנחנו בוחנים חלופות נוספות. יש כביש נוסף שמתקדם – כביש 4431 שיוצא מצומת מכבים-רעות לכיוון קריית ספר ומחבר את כפר האורנים מאחור. אנחנו מקדמים את הכביש הזה. בהמשך הכביש הזה אמורה לצאת זרוע לכיוון גוש טלמונים – אז החיבור ל-443 יהיה דרך 4431.
״כל זה מצטרף לרמזורים שנמצאים היום כמעט בכל צומת ובנימין ולא מעט פרויקטים תשתיתיים של שיפוצים, שיקומים וכדומה״.
בתקופת הממשלה הקודמת מספר הפיגועים עלה. גם במועצה ובמחלקת הביטחון היתה תחושה של התעצמות הטרור?
״בוודאי. אמרתי את זה כבר ששר הביטחון (דאז) בני גנץ הלך לאבו מאזן. בעצם ההגעה שלו אליו הוא חיזק את תשתית הטרור הזאת. בסוף, נכון להיום, אבו מאזן מכחיש שואה, מעודד טרור, משלם שכר למשפחות מחבלים. אתה בא אליו, נותן לו חיבוק והמשמעות של זה מאוד ברורה, ראינו את זה בשטח, המספרים מדברים בעד עצמם״.
״אני מרגיש היום שבנימין זאת השליחות הגדולה ביותר עבורי״
על אף החשיבות הרבה של כלל הנושאים בהם נגענו, רבים מתושבי בנימין, כמו בכל אזור אחר, חשים שבסופו של יום יש דבר נוסף שמשפיע עליהם באופן יום-יומי, אני מדבר על ׳השירות לתושב׳.
"אנחנו קודם כל באים בדרישות לעצמנו, לכן הובלנו את מהפיכת השירות לתושב. כשאני דורש מהמדינה להכיר בבנימין כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל אני מחויב לכך שאצלנו נעבוד ברמה הכי מקצועית ואיכותית למען התושבים ופיתוח האזור. ואכן עשינו מהפיכה גדולה בתחום השירות והדיגיטציה. קיבלנו הערכה ממשרדי הממשלה וכיום רשויות מובילות באות לבנימין כדי ללמוד. על המהלך הזה חתומים כל עובדי המועצה".
בסוף השנה האזרחית יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. אתה חושב שצריך להגביל כהונה של ראשי מועצות? של ראש הממשלה?
״אני לא חושב שזה נכון, זה מאוד משתנה במציאות. אנחנו רוצים שמנהיגי ציבור יפעלו לפי מניעים לטווח ארוך ולא לטווח קצר. אם היו מגבילים כהונה לחמש שנים אז ברור שראשי רשויות וראשי ממשלה לא היו עושים פרויקטים ארוכי טווח אלא מסתכלים על הטווח הקצר שבו הם נמצאים. הדבר הזה רע ולדוגמה, כשמדברים על פרויקטים גדולים ברמת מדינה, וגם ברמת מועצה יש לא מעט נושאים – לא טוב להתעסק בטווח קצר. מצד שני, טוב גם לרענן ולחדש את הכוחות, ולכן אני חושב שזה מאוד תלוי באחריות אישית של בן אדם. כל מנהיג ציבור בכל תפקיד ציבורי, צריך כל יום לשאול עצמו ׳מתי אני תורם ומתי אני צריך ללכת׳. לכן אני חושב שלא נכון לפעול בחקיקה אלא נכון שכל נבחר ציבור יבחן היטב את המצב ויקבל את החלטה.
פוליטיקה ארצית – יש שאיפות כאלה? איפה ישראל גנץ יהיה בעוד 10 שנים?
״אני שואל את עצמי כל יום איפה אני משרת את העם שלי ואת המדינה שלי, זה מה שאני בוחן כל יום מחדש. אני מרגיש היום שבנימין זאת השליחות הגדולה ביותר עבורי, זו זכות גדולה ואני עושה אותה בהרבה אהבה ובהרבה שמחה״. ■כל אותה העת ניסה השר סמוטריץ׳ שכאמור, קיבל לידיו גם את הסמכויות על המנהל האזרחי – למנוע את ההרס, אולם השר גלנט לא כיבד את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לפני מספר שבועות, ופקד על הכוחות לבצע את הפינוי עוד בטרם תכנס השבת.
התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו לבוא. גלנט גיבה באופן פומבי את כוחות הביטחון שביצעו את ההרס, ״כל פעולה בשטח צריכה להיעשות לפי חוק בתיאום מלא ובכפוף להערכת המצב הביטחונית״, ולצידו נעמד גם נתניהו, ״הממשלה תומכת בהתיישבות אך ורק כשהיא נעשית באופן חוקי ובתיאום מראש עם ראש הממשלה וגורמי הביטחון, דבר שלא נעשה במקרה זה״. נתניהו, גלנט וסמוטריץ׳ אמנם דיברו ביניהם בתחילת השבוע, אולם המחלוקות בעינן עומדות.
״ממשלת הימין הנוכחית היא הזדמנות חד פעמית לשינוי אמיתי״
בשיחה עם ׳גילוי דעת׳, מספרת חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, נציגת הקואליציה שהגיעה לשטח כדי לנסות ולמנוע את ההרס – על התחושות שלאחר הפינוי הנוכחי שבוצע תחת הממשלה בה היא חברה. ״היה חשוב לי להגיע לשטח כדי להעניק גיבוי מלא למשפחות הגרעין של גבעת ׳אור חיים׳. האנשים האלה הם החלוצים של הדור שלנו, שעזבו בית חם ונוח, והלכו אל ארץ לא זרועה כדי למנוע את השתלטות הרשות הפלשתינית על אדמות המולדת. ניסיתי למנוע את הפינוי, אך לצערי לא הצלחתי״, היא אומרת, ומציינת לשבח גם את השר בן גביר וגורמים נוספים בקואליציה, ״שעשו מאמצים רבים כדי למנוע את ההרס״.
כנבחרת ציבור, את מרגישה שיש לך יכולת לשנות משהו במציאות הזו של פינויים והרס ביהודה ושומרון?
״שינויים גדולים כידוע לא קורים ביום אחד, אבל אנחנו עובדים ללא הפסקה, ביום ובלילה, כדי לשנות את המדיניות האנטי ציונית ששררה כאן בשנים האחרונות. ממשלת הימין הנוכחית היא הזדמנות חד פעמית לשינוי אמיתי בכל הנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון ואסור לנו להחמיץ את המועד״.
מה האידאל מבחינתך בנושא הקמת מאחזים? כי יש מי שלא מבינים שמדובר במלחמה על אדמות, ואומרים שיש לבנות ישובים רק בצורה מסודרת ועל פי חוק.
״ברור שהאידאל של כולנו, גם של החלוצים בגבעות, הוא שמדינת ישראל תקים בעצמה ישובים ותיקח אחריות על שטחי יהודה ושומרון, בדיוק כפי שבצד השני יודעים לעשות היטב. אולם כפי שאנחנו רואים בצער, מדינת ישראל לא הקימה ישוב כבר יותר משני עשורים, והשטח נותר מופקר לתוכניות הרשות הפלשתינית שכבשה כבר מאות אלפי דונמים. הדבר היחיד שבולם ויבלום את הבניה הערבית וימנע הקמת מדינה פלשתינית דה פקטו״, היא אומרת בלהט, ״הוא נקודות ההתיישבות החדשות בשטחים הפתוחים, כמו גבעת ׳אור חיים׳ שהוקמה בשישי האחרון״.
״אל הפעילים הללו אנו צריכים להתייחס כלוחמים לכל דבר ועניין, להגדיר את פעילותם כיעד אסטרטגי ממדרגה ראשונה ולתמוך בהם באופן מלא, באופן ממשלתי ואזרחי״.
