01
מבחינה היסטורית חודש אב נקרא כך משום שבשפה הבבלית 'אב' משמעו 'אש' עקב מזג האויר הלוהט. האש משתוללת כעת וחורכת בכל החזיתות; בית המקדש נשרף גם הוא באש. אנו נמצאים באחד החודשים החמים בחייה של מדינת ישראל. במשך שנים ידענו, והדחקנו, שהתלקחות של מלחמה אזורית היא בלי נמנעת; והנה היא באה. רבים נלחצים מכך שאנו נמצאים בימים שהם מיועדים במסורת לפורענויות.
02
בעברית 'אב' הוא הטייה של 'אבא', מקור החיים של האדם. אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן היא מידה המכונה 'בניין אב', היינו עיקרון יסודי שמשמש כמקור והשראה ללימוד למקומות נוספים. המילה 'אב' גם קשורה למילה 'לאֲבוֹת', כלומר לרצות. בחודש זה אנו רוצים לגעת בשורש החיים, להתחבר לא"ב הגדול – אבינו בשמים.
03
אחד מתפקידיו של האב הוא לנחם. להעניק פרופורציה לילדיו. גם שהאש משתוללת בחוץ האב והאם מגוננים ומנחמים. נכון הוא שימי חודש אב עלולים לפורענות אבל גם המשיח, מנחם, נולד בתשעה באב (ירושלמי, ברכות); בחודש זה גם חל גם ט"ו באב. אתם תראו כשהאש תפרוץ היא תהיה הרבה פחות נוראית ממה שנדמה ותביא בסופו של דבר לתשועה ולאהבה.
04
ספר דברים שנתחיל לקרוא השבוע מכונה "משנה תורה" מצד ששומעים בו פעם שנייה את התורה באופן שונה מארבעת החומשים הקודמים. בספר דברים ישנה סקירה של המאורעות מהזווית האנושית של משה; לא רק כיצד דברי התורה נאמרו באופן אובייקטיבי מאת א-לוהים, אלא כיצד הם נקלטים ונשמעים אצלנו באופן סובייקטיבי.
05
בכל דבר בחיים יש את המאורע האובייקטיבי מצד עצמו ויש את הספיגה הסובייקטיבית שלנו. "אחת דיבר א-לוהים שתיים זו שמעתי" (תהילים סב, יב). יש את הכיסא מצד עצמו, ויש את הדרך שבה החושים שלנו קולטים את הכיסא; יש את המלחמה ויש את הדרך שבה אנו מתייחסים אליה.
06
בפרשת 'דברים' נאמר על השופטים: "ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר: שמע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון. לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא, והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו". הפועל שמיעה מופיע כאן שלוש פעמים בהטיות שונות. לעומת ראייה שמבטאת משהו אובייקטיבי שמיעה היא הקליטה הסובייקטיבית שלנו, כל אחד שומע משהו קצת אחר. השפיטה בעם ישראל מתבצעת דרך השמיעה של השופטים, דרך העולם האנושי.
07
השבת גם נקראת 'שבת חזון', על שם ההפטרה מחזון ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה על יהודה וירושלים. שם כתוב: "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר…". הנביא מדבר במונחים של שמיעה, על המבט הזה שלמרות שעכשיו בית המקדש לא בנוי, למרות שעכשיו אנחנו לא רואים, אנחנו כן שומעים. אנחנו מצויים בעמדה שגם אם בית המקדש לא נבנה עדיין בפועל, אנחנו בונים אותו בתוך הלב שלנו.
08
ישנם כאלה שנותנים לתקופת המלחמה "לעבור לידם", סוג של ניתוק שאולי עוזר לשרוד אולם לא יותר מכך. לעומתם יש כאלה ששומעים היטיב מה הקדוש ברוך הוא אומר לנו בזמן המלחמה. אני מציע לא לתת לימים הללו לעבור לידינו, לנסות למצוא מה כל אחד ואחת מאיתנו מצליחים למצות בלב מתוך התקופה התנכי"ת שאנו נמצאים כעת בתוכה. בית המקדש יבנה מתוך התקופה שלנו. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל". ■
