השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…

שליפות

אביחי בוארון | מקום 42 ברשימת הליכוד לכנסת ה-25

רע״מ היא הזרוע הישראלית של התנועה האסלאמית והיא האחות הקטנה של הזרוע העזתית – חמאס

אביחי בוארון

אביחי בוארון | מקום 42 ברשימת הליכוד לכנסת ה-25

אבא
רבי זבולון בוארון ז״ל. תלמיד חכם במובן המילולי הפשוט. כל חייו דולה ומשקה – לומד תורה ומלמד תורה. מחנך דגול. ציוני גדול. מרצה, דרשן בחסד. בנה אותנו והחדיר בנו אהבת הלימוד, אהבת הארץ והמחויבות לכלל. בפנסיה השלים את הדוקטורט והחל ללמד באוניברסיטה על חכמי המזרח. לוחם גדול. הוא ההסבר למה העולם אומר – בית אב.
אימא
מלכה לבית דבוש. מלכה אמיתית. אם המשפחה. תמיד מגשרת, מפשרת מלטפת תמיד ונותנת על הראש כשצריך. אי של יציבות. החדירה בנו מידות ופשטות. היא ההסבר למה העולם מכנה אדמה – אימא.
החצי השני
עפרה רות לבית רונד. שותפת חיי. חסד פשוט – תודה ל-ה׳. יחד הלכנו שנים רבות בארץ לא זרועה. יחד עלינו לעמונה, יחד עמדה לצידי בהקמת תנועת מעייני הישועה, יחד הקמנו את מגזין פנימה שאותו ערכה שנים ארוכות, ויחד עברנו עוד כמה הרפתקאות. אשת חסד מדהימה, אלופת האלתור ויזמית בלתי נלאית. לפעמים אני המום מהמקרים שאיתם היא מתמודדת כעובדת סוציאלית, מהחשיבה מחוץ לקופסה בדרך למציאת הפתרון המושלם.
המשפחה
סלע קיומי. החמצן, המים, הקן. המקום שאליו חוזרים. התבנית שאליה מתכנסים. בעבר הייתי ׳מדלג׳ על לילות בבית לטובת כל ׳המשימות החשובות׳. היום, ברוך ה׳, גם בימים מלאים במשימות ובעבודה חשובה ככל שתהיה, הדחף הוא לחזור כל לילה הביתה אל המשפחה. ככל שחולפות השנים אתה יותר ויותר מבין שיציבות ובריאות המשפחה והילדים הם הדבר היותר חשוב, גם ברמה הפרטית-הרגשית, אבל גם לעם ישראל.
נתניה
נתניה זו תרבות. לחות. דביקות. נתניה זה טמפרמנט – אוהו איזה טמפרמנט. זה ים וגלים וחולות. נתניה זה שכונה ודודים, ולב חם ומזג חם, ולשים הכול על השולחן בווליום גבוה. נתניה זה פלאפל ומפרום וקוסקוס ותוניסאים ומרוקאים וריכוז של טריפולטאים ואשכנזים. נתניה זה עם ישראל חי עם כל הבלאגן הישראלי. בשנות ה-70-90, טרום עידן המזגן, הסלט הזה היה נפיץ משהו. נתניה – מחוזות ילדותי.
עטרת כהנים
השפיץ. תמצית האידיאל של התורה הגואלת. ישיבה שבעצם קיומה עוסקת בגאולת העיר העתיקה והעברתה לידיים יהודיות. יש משהו אקסטרימי בלחיות ובלגור בלב הרובע המוסלמי. להיכנס לעין הסערה, גוב האריות, ושם להכריע את האויב ולהוציא יקר מזולל. זכיתי ללמוד בישיבה ולעצב בסמטאות הרובע את השקפת עולמי.
מעייני הישועה
ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה – תרגום: ותקבלון אולפן חדת בחדווה מבחירי צדיקיא. בדור הגאולה עם ישראל יקבל ׳אולפן חדת׳ – ׳לימוד חדש׳ – תורה ארץ-ישראלית שמחברת את הקודש לחול, שבונה מערכות חיים שהן נחזות חול, (כלכלה, חקלאות, צבא, משפט) אבל באמת יונקות מהקודש. מי שיוביל את הצד הרעיוני של המהלך הם ׳בחירי צדיקיא׳ – תלמידי חכמים שיקהילו קהילות בישראל. זו תנועת ׳מעייני הישועה׳ שאותה זכיתי להקים לפני 20 שנה – רבני קהילות, כ-70 נכון להיום. מתפלל שתמצא הדרך להגדיל מספרם למאות רבות שיבנו את קומת הקודש בישראל.
נוף ציון
שכונה במזרח ירושלים בין ארמון הנציב לבין כפר ג׳אבל מוכבר. בשנת 2009 כשהגעתי אליה הייתה בנויה לתלפיות, רק היה חסר בה דבר אחד – תושבים. במשך שנים אף אחד לא היה מוכן לרכוש שם דירות. גייסתי כמה אנשים טובים, חברים, ובמאמץ משותף הצלחנו בתוך מספר חודשים לגבש קבוצת משפחות ומשפחתי ביניהן, והן רכשו במרוכז עשרות דירות ובעצם גאלו את השכונה, רגע לפני שהשכונה כולה נופלת לידיים ערביות. לא אשכח כל חיי את המראה של עשרות משאיות נכנסות לשכונה למחרת ט באב תשס״ט (2009) ופורקות את כליהן של המשפחות שנכנסו ליישב את המקום. היום נבנות שם עוד מאות יחידות דיור. גאולה כפשוטו.
פורום ציון וירושלים בליכוד
לפני שלוש שנים החלטנו, כעשרים וחמישה חברים מייסדים, להקים את הפורום ולבנות אותו כמנוף פוליטי שיפעל לקדם את ההתיישבות ואת הזהות היהודית. פנינו להשתלב בליכוד מתוך תחושה פנימית שאיננו יכולים עוד ללכת בקטנות במפלגות סקטוריאליות. איננו רוצים לשים למישהו ׳יד על ההגה׳. אנחנו רוצים להיות חלק בלתי נפרד מהיד שאוחזת בהגה הישראלי.
הקרן לישראל החדשה
המנוף המרכזי של השמאל הקיצוני המגדיר סדר יום משפטי-פרלמנטרי. ׳המשולש הקדוש׳ בנוי משלוש צלעות – עמותות השמאל; מחלקת בג״צים והיועמ״ש; בג״צ. עמותות השמאל הממומנות, מודרכות ומונחות על ידי הקרן לישראל חדשה ובאי כוחה, מכדררות את הכדור בשלל נושאים אל בית המשפט.
היועמ״ש
מחלקת בג״צים בתיאום עם היועמ״ש מגבשת את תשובת המדינה ובעצם קובעת את הכללים שעל פיהם תתנהל הרשות המבצעת. את עמדת המדינה מעבירה מחלקת בג״צים לבית המשפט. היועמ״ש הוא זה שגם מאשר חקירת פוליטיקאים. רוצה לומר, תפקידו של היועמ״ש ביד ימין לחזק ולבצר את שלטון בג״צ, וביד שמאל להחליש את שלטון נבחרי העם הן בהנפת חרב החקירות מעל ראשם והן בהנחיית היועמ״שים במשרדים הממשלתיים.
בג״צ
מאמץ את עמדת המדינה ונותן לה תוקף של פס״ד ולמעשה הופך אותה להלכה פסוקה. אם עמדת המדינה לא עולה בקנה אחד עם משנתו הליברלית-פרוגרסיבית של בג״צ, הוא ילך צעד נוסף קדימה ו׳יישר׳ את המדינה ואת הפרקליטות. כך בעצם בג״צ שולט בראשות המבצעת ומורה לה מה אסור (סדר יום ימני-לאומי-יהודי) ומה מותר (סדר יום שמאלי-ליברלי). היוצר והמחולל והקונסטרוקטור והאדריכל של המשולש הקדוש הזה – אהרן ברק.
המגזר הסרוג
אנשים מדהימים, מלאי נתינה, התנדבות וחסד. נושאים בעול עם ישראל באשר הם. מקיימים בגופם ובחייהם את המחויבות העמוקה לתורה, לעם ולארץ, ובשקט אופייני מובילים ביודעין או שלא ביודעין את רעיון שיבת ציון בהתיישבות, בצבא, באקדמיה, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ובעצם בכל אתר ואתר.
עמונה
יישוב ותיק שבו התגוררו 40 משפחות נחושות שלא היו מוכנות לוותר בשום אופן ובעד שום הון שבעולם על ערך חייהן – התיישבות חופשית בארץ ישראל. נחישות אנשי עמונה הוכיחה את עצמה פעמיים. פעם אחת ב-2006 כשאולמרט רצה להוציא לפועל את ׳תוכנית ההתכנסות׳ אחרי תוכנית ההתנתקות ש׳הצליחה׳. אחרי האירוע הקשה אז – התוכנית לפינוי עשרות יישובים צעירים נעצרה. הפעם השנייה הייתה ב-2016 אז חוקק חוק ההסדרה והוקם הישוב עמיחי.
חוק ההסדרה
החוק שנולד בעקבות המאבק הציבורי למניעת פינוי עמונה ובעצם להסדרת בתי עמונה ובתי אלפי משפחות ביו״ש שביתן נבנה על קרקע פרטית. החוק נחקק כנגד כל הסיכויים על אפו ועל חמתו של היועץ המשפטי לממשלה ושל כל מערכת המשפט. זו הייתה הפעם הראשונה שבה המערכת הפוליטית בראשות נתניהו שוברת את הכלים מול מערכת המשפט ולא מיישרת איתה קו. בעקבות החוק שנחקק בסוף 2016, יצאה מערכת המשפט למסע ציד של נתניהו ופתחה בארבע חקירות שונות שלו.
עמיחי
פעם ראשונה אחרי עשרות שנות בצורת שממשלת ישראל מקימה בהחלטת ממשלה יישוב חדש ׳מהניילונים׳, מתוקצב וממומן. היו החלטות להסדיר יישובים קיימים, מאחזים וכדומה אבל כאן באה ממשלת ישראל ומגלה דעתה שאנחנו כאן כדי להישאר. המטרה שלי, שלנו, להפוך את האירוע הזה למגמה. להקים עוד עשרות יישובים חדשים ביו״ש.
בנייה יהודית ביו״ש
מדינת ישראל חייבת לבנות ביו״ש בדיוק כפי שהיא בונה בשאר חלקי הארץ. פעם אחת כדי להפריח את השממה, ופעם שנייה כדי לתפוס שטח – מה שלא ייתפס על ידי יהודי ייתפס על ידי האויב. לכן בנייה לגובה לא מספקת. ופעם שלישית – עתודות הקרקע ביו״ש הן עצומות. השימוש במרחבים ביו״ש הם כלי ראשון במעלה כדי להוריד את מחירי הדירות ולשחרר את הלחץ במרכז הארץ.

ההשתלטות הערבית על השטחים הפתוחים 

דו״ח משרד המודיעין שיצא ביוני 2021 קובע: הערבים, על ידי הרשות הפלסטינית אבל לא רק, משתלטים על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון הן בשטח סי אבל גם בשטח איי ובי – גם כדי ליצור טבעות חנק סביב ההתיישבות, וגם כדי ליצור רצף ערבי מיושב מבאר שבע והנגב ועד לעפולה ולגליל כולל מזרח ירושלים, הבקעה והמשולש – הכול כדי ליצור מדינה ערבית דה-פקטו בלב ישראל. זה מתחבר לערים המעורבות, לבנייה המופקרת בגליל התחתון ולהפקרות בפזורה הבדואית. מדינת ישראל נרדמה בשמירה. אני סבור שאם לא נתעשת ונעצור את ההשתוללות גם ביו״ש וגם בגליל ובנגב, אנחנו נגיע לקטסטרופה מטורפת. הערבים בכל הארץ ייצאו להתקוממות אלימה מאוד. שומר חומות היה רק הקדימון. 

סימטריה בבנייה בין יהודים לערבים ביו״ש 

האלמנט הראשון בבלימת השתוללות הבניה הערבית ביו״ש הוא לומר לערבים ולקהליה הבינלאומית – כמו שאני הישראלי נדרש לסטנדרט של don׳t skip a hill – אל תדלג עם הבנייה לגבעה הבאה אלא תבנה בתוך קו המתאר של הישוב הישראלי או בצמוד לו – כך אנחנו צריכים לדרוש מהערבים: תבנו בתוך היישובים, כפרים, ערים שלכם או בצמוד להם. בלי שום קשר לזה, ברור שאנחנו הישראלים צריכים לשמור על אדמות המדינה שלנו בכל יו״ש ולמקם בהם חוות או גרעיני התיישבות שישמרו על אדמות המדינה ושמורות הטבע. 

הליכוד 

מפלגת העם. מפלגת השלטון עוד הרבה מאוד שנים. תנועה שהיא השתייכות חברתית. קהילה חמה ותוססת שהיא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. חייב לומר שכיף בליכוד. אוהב את האנשים, את האנרגיות, את המסורתיות הטבעית – את הליכוד. 

רע״מ 

התנועה האסלאמית היא התנועה האידיאולוגית שממנה צמחה רע״מ הדתית הפונדמנטליסטית. רע״מ היא הזרוע הישראלית של התנועה האסלאמית והיא האחות הקטנה של הזרוע העזתית – חמאס. רע״מ (בדיוק כמו פלגים ערביים אחרים) אינה יכולה לעולם להעדיף את האינטרס של העם היהודי על פני האינטרס של ערביי עזה או יו״ש. לכן, כל זמן שאנחנו, עם ישראל, בסכסוך לאומי עם ערביי ארץ ישראל לרבות ערביי יו״ש, לא ניתן לאפשר למי מערביי ישראל לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות כיוון.

בנימין נתניהו 

המנהיג הבלתי מעורער של הימין בישראל ובעצם של עם ישראל כולו – מנהיג ישראלי בסדר גודל תנ״כי שזוכה להוביל את ישראל כבר מעל 15 שנה. השמאל עושה הכול להפיל אותו במטרה לעשות לימין ׳שח-מט׳. דווקא בגלל שהשמאל קידש מלחמה על מנהיג הימין בתואנות משפטיות, גם אם למישהו יש ביקורת על נתניהו, אנחנו חייבים לצופף שורות ולא לאפשר נפילתו בשום אופן. שאם לא כן כל מנהיג ימין שיבוא בהמשך יהיה חשוף למניפולציות משפטיות ולהדחה על ידי השמאל הישראלי. 

איתמר בן גביר 

חכם ומוכשר. מאחל לו עוד שנים רבות בעשייה למען הציבור. מתפלל עליו שהעלייה המרשימה שלו לא תסנוור ותשפיע על שיקול דעתו. על כתפיו מוטלת אחריות כבדה. אם איתמר ירוץ לבד בבחירות הקרובות הוא לא יעבור את אחוז החסימה כיוון שאין לו בסיס איתן של מצביעים. כל אותם אלה שנותנים לו את קולם בסקרים יחזרו בקלפי לליכוד. אסור לו לסכן את המחנה הלאומי בעליית לפיד וביצוע תהליך מדיני כולל פינויים. איתמר צריך להמשיך בעבודה הקשה, להתקדם ולתת לדברים להיבנות במתינות וביציבות.  

נפתלי בנט 

אדם מסוכן. נטול ערכים. שקרן פתולוגי. אופורטוניסט שהיה מרוכז בדבר אחד בלבד ובהשגתו בכל מחיר – כס ראש הממשלה. שותפה של איילת שקד – אמור לי מי חבריך וכולי. ברוך שפטרנו מעונשו של זה. אנחנו צריכים לנקות את הפוליטיקה מסוג זה של אנשים.

שיר שמרגש אותך? 

׳שאו ציונה נס ודגל׳. השורה, ״שובו שובו ממעמקים בעזרת שוכן ערבות״ – שורה מדהימה. וואוו.

מקום שאתה חוזר אליו בטבע?

הליכת בוקר בעמונה כשריח הקורנית נישא חזק באוויר. הרי ירושלים בחורף. 

הספר האחרון שקראת?

׳הרפון׳ של נצנה דרשן לייטנר, על המערכה המרתקת שאותה מנהלת קהיליית המודיעין נגד מקורות הכסף המממנים את הטרור נגד ישראל ואזרחיה.
שבת בשבילך

ממש עולם הבא. מטעמים. שירים. לימוד עם הילדים. התרפקות על המשפחה. נחת גדולה.
איך אתה קובע עיתים לתורה

במהלך השבוע ׳חוק לישראל׳ מידי יום ומשלים כשצריך. בשבתות לומד בעיקר עם הילדים. 

שאיפה עתידית
כמו בהווה – להסתכל אחורה בכל רגע נתון ולדעת שפעלתי בכל כוחי למען העם, התורה והארץ, על פי אמונתי וצו מצפוני.

עוד במדור זה

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

חיילת כבר לא אלמונית - לזכרה של יעל בן דב

בשבת שעברה נפטרה אחת מאחרונות לוחמות לח"י, יעל בן -דב. יעל נולדה בשנת 1928 בירושלים כחיה ברנדווין. למרות שגדלה במשפחה חרדית היא הצטרפה לתנועת בית"ר. בעקבות פעילותה בתנועה היא סולקה מסמינר הגננות של המזרחי שמנהליו אסרו על הפעילות בבית"ר. לאחר שהחליטה שבית"ר אינה מתאימה להשקפת עולמה היא עברה לתנועת הנוער הדתית 'ברית חשמונאים' (ברי"ח). רבים מחניכי ברי"ח ומדריכיה היו חברים בלח"י, ועל חיה שחיפשה קשר למחתרת הוטלו אט אט משימות שונות. לאחר שהשכילה להעביר מזוודת נשק גדולה היא הפכה לחברת המחתרת, וככינוי מחתרתי בחרה את השם 'יעל'. שם שלימים הפך לשמה.
בתחילה פעלה יעל בתאי הנוער של המחתרת ובגיוס צעירים. מסירותה וכישרונה לא נעלמו מעיני מפקדיה, והיא מונתה כאחראית לאחד מתאי הנוער בירושלים. אחד מחניכיה היה הצעיר אלכסנדר רובוביץ' שנחטף בידי חיילים בריטיים ועונה למוות. גופתו לא נמצאה עד היום והתעלומה סביב מקום קבורתו לא נתנה ליעל מנוח כל חייה.
מלבד פעילותה בנוער השתתפה יעל בפעולות קרביות. ביניהן פעולת שחרורו של ד"ר ישראל אלדד (שייב), האידיאולוג של לח"י שנאסר בידי הבריטים ונפצע קשה כשניסה להימלט. הוא הובא לטיפול אצל האורתופד הירושלמי, ד"ר טרוי, וחברי לח"י הצליחו לשחררו בפעולה נועזת. תפקידה של יעל היה לתצפת על המרפאה ולהזעיק את חבריה כשאלדד יגיע.
הפעולה המפורסמת ביותר הקשורה ביעל הייתה ניסיון ההתנקשות בגנרל בארקר, מפקד כוחות הצבא הבריטי בארץ-ישראל. לזכותו של הגנרל נזקפה בין השאר פקודה אנטישמית שאסרה על החיילים הבריטיים לבקר בבתי עסק ובבתי שעשועים השייכים ליהודים. לשם חיסולו חברו האצ"ל והלח"י לפעולה משותפת: התוכנית שהתגבשה הייתה להציב במסלול ההליכה 'מטפלת' עם עגלת תינוק, אך במקום תינוק תהיה בובה והיא תמולכד, וכאשר הגנרל יעבור לידה היא תתפוצץ. לתפקיד המסוכן של ה'מטפלת' נבחרה יעל. במשך יומיים היא חיכתה להפעיל את המטען, אך לשווא. באחד הימים היא אף עוררה את רוגזה של עוברת אורח שהתרעמה על כך שהיא מוציאה את 'התינוק' בקור העז של ירושלים. בדיעבד התברר שהגנרל לא היה בארץ באותם ימים וכך ניצלו חייו. העגלה ניתנה במתנה לאחד מהפעילים שבאותם ימים נולד לו בן. "נשמתי לרווחה", סיפר מפקד הפעולה שעקב בחשש כבד אחרי יעל. "זו הייתה לי הפעם הראשונה שלא הצטערתי שפעולה לא בוצעה. כיום, כשאני פוגש את יעל עם נכדיה, אני שמח שבעתיים".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו יעל ובעלה, שבתי בן דב, איש רוח חבר לח"י שנכלא לשנים ארוכות, לקבוצה מיוצאי הלח"י שהתגוררו בבית השבעה בשכונת בית חנינא בירושלים. יעל התמחתה בחינוך מיוחד ונהגה להתנדב במוזיאון אסירי המחתרות בכלא ירושלים. היא הקדישה את חייה לקידום מורשת המחתרת שאליה השתייכה ונשארה נאמנה לעקרונותיה הרעיוניים

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

השבוע לפני 65 שנים, כ״ה בטבת ה׳תשי״ח (17.01.58) קבע בית המשפט העליון כי ישראל קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים ולא היה שותף ולו במעט להשמדת יהודי הונגריה וגזל רכושם. אולם פסק הדין שניתן כמעט שנה לאחר ההתנקשות בקסטנר, לא הצליח למחות את תוצאות המשפט הראשון מזיכרונו של הציבור: ״קסטנר מכר את נשמתו לשטן״.
ישראל קסטנר נולד בהונגריה, ובזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד העזרה וההצלה בבודפשט. הארגון סייע ליהודים שנמלטו מפולין ומארצות נוספות להונגריה, שנחשבה בטוחה יחסית, ואנשיו ידעו על השואה נגד היהודים בפולין וברוסיה. כשכבשו הנאצים את הונגריה נפגשו נציגי הוועד עם עוזרו של אייכמן וניסו להציע עסקה שתכלול את הצלת יהודי הונגריה תמורת תשלום. לבסוף הצליח קסטנר לשכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של מעט יהודים, במה שזכה לכינוי ׳רכבת המיוחסים׳ או ׳רכבת קסטנר׳.
על הרכבת היו 1,684 אנשים, ביניהם עשירי הקהילה היהודית בבודפשט, רבנים, ידידיו של קסטנר ובני משפחתו – ובהם אימו, אשתו ואחיו. לאחר עיכובים רבים הגיעה הרכבת לשוויץ הניטרלית, כשבמקביל מתרחשת השמדת יהודי הונגריה בקצב הולך וגובר.
משפט גרינוולד
שמו האמיתי של משפט קסטנר היה אמור להיות ׳משפט גרינוולד׳. ליתר דיוק, משפט קסטנר כלל לא התנהל נגד קסטנר – אלא נגד עיתונאי זקן בשם מלכיאל גרינוולד. בשנת 1952 פרסם גרינוולד האשמות חמורות נגד קסטנר, טען כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה על ידי הנאצים וכי השתתף בגזל רכושם יחד עם ידידו הנאצי, קורט בכר. גרינוולד גם טען כי קסטנר העיד לטובת בכר במשפטי נירנברג, עדות שהיא עדות שקר.
קסטנר, שהיה מאנשי מפא״י ומקורב לשלטון, עבד באותה העת עבור השר ד״ר דב יוסף ונחשב עובד מדינה. השר והיועץ המשפטי לממשלה הותירו בפניו שתי ברירות: תבע את גרינוולד תביעת דיבה או שתתפטר. קסטנר הגיש תלונה נגד גרינוולד, והפרקליטות מיהרה להגיש נגדו תביעת דיבה. אלא שבמשפט הכול התהפך.
את גרינוולד ייצג עורך הדין שמואל תמיר, במקור כצנלסון, בן למשפחת אנשי ציבור. אימו, בת שבע כצנלסון, הייתה חברת כנסת בכנסת השנייה של מדינת ישראל, ואביו, ד״ר ראובן כצנלסון, הקים את קופת החולים עממית (לימים הפכה למאוחדת). תמיר נולד בירושלים בשנת 1923 והתחיל את דרכו הציבורית כבר בהיותו נער בן 15, כשהצטרף לארגון האצ״ל בירושלים. בהמשך הפך תמיר לסגן מפקד האצ״ל בירושלים, ואף הוגלה לקניה באפריקה לשנה וחצי, לאחר שהלשינו עליו לבריטים בתקופת הסזון. עם הקמת מדינת ישראל חזר תמיר מקניה, ושוחרר.

הנאשם גרינוולד, שהפך למאשים, יוצא מבית הדין לאחר זיכויו, יוני 1955

שמואל תמיר בכנסת

בתאריך ז׳ בתשרי תשע״ט, בין כסה לעשור, ב-06.09.18, בשעת בוקר, בעודו צועד סמוך לכניסה לקניון ״הרים״ בגוש עציון אשר בצומת גוש עציון הגיח מחבל מאחורי ארי פולד, התנפל עליו ודקר אותו בגבו ובצווארו. ארי הסתובב אל המחבל, הבחין בסכין המגואלת בדמו, קרא: ״מחבל, מחבל!״ הדף את המחבל ונאבק בו. עם מנוסת המחבל, ועל אף פציעתו האנושה, רדף ארי בגבורתו העצומה אחר המחבל בשארית כוחותיו, והצליח לירות בו בנשקו האישי לפגוע במחבל בטרם התמוטט ונפל על הארץ. ארי פונה לביה״ח שערי צדק פצוע אנושות, ולמרבה הצער מת כתוצאה מפציעתו. בפעולותיו, על אף פציעתו האנושה, ובכוחותיו האחרונים, מנע ארי מהמחבל להמשיך את מסע ההרג של המחבל והציל אחרים. לארי ז״ל הוענק עיטור המופת האזרחי על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת לחברה ולקהילה.
ארי פולד הי״ד היה בן 45 בהירצחו. והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר עציון. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים וארבעה אחים.
לאחר מותו והענקת עיטור המופת האזרחי, נצרבה דמותו הגיבורה בתודעת העם, ומאז היא משמשת כדמות מופת בעיני רבים. נוסף על אתר הנצחתו בשמורת עוז וגאו״ן הצופה אל מקום הרצח, מקימים בימים אלו חבריו ושכניו בשכונת הזית שביישוב אפרת בית מדרש שייקרא על שמו של ארי ז״ל. בית המדרש שייבנה בע״ה כחלק מבית הכנסת זית רענן, ייתן מענה למגוון צרכי הקהילה של ארי בו הוא היה חבר ואף ממייסדיו. בית המדרש יהווה מקום חי ותוסס של לימוד תורה, תפילה וקדושה. מקום מלא חיים ואמונה.
ארי (יואל) פולד הי״ד, גדל בניו יורק עד גיל 18, במשפחה עם ארבעה אחים, בן לאבא איש חינוך. בגיל שמונה עשרה הגיע לבדו לשנה בארץ, וקבע את מושבו בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. לצד לימודי התורה, למד ארי להתאהב בנופים המרהיבים ובאנשים הנעימים החיים כאן בארץ. על כן, גמלה בליבו ההחלטה כי יישאר לגור כאן את חייו.
אף על פי שלא היה חייב, בחר ארי לאחר שנת לימודים בישיבת הכותל להצטרף לשירות המדינה כחייל לוחם בחטיבת גולני. ואחרי שהשתחרר, גילה ארי שבגלל הגדרתו כ׳מח״ל׳ = מתנדב חוץ לארץ, אין הוא מחוייב בשירות מילואים. ארי לא היסס לרגע, ובשיתוף פעולה עם רחבעם (גנדי) זאבי דאג לכך שישובץ במהרה ביחידת מילואים שם שרת עד יום נפילתו.
בשנה לאחר עלייתו ארצה, סחף אחריו ארי גם את הוריו.
מגיל שבע ארי למד קראטה בשיטה מיוחדת המשלבת טכניקות שונות מכל אמנויות הלחימה המזרחיות. גם בארץ המשיך ללמוד ואף לימד קראטה – בבית שמש, בירושלים ובאפרת. ארי אהב במיוחד את האמונות שמאחורי הקראטה, הוא תירגם את הכלים שמלמד אותנו אומנות הלחימה בשביל להתכוון בתפילה. עם השנים הוא התקדם והגיע לדרגה הנקראת ‘חגורה שחורה DAN 4׳.
ארי היה ציוני מובהק, עסק בהסברה והיה מאוד פעיל ברשתות החברתיות, התראיין לתוכניות שונות ונלחם למען עם ישראל בארץ ישראל. הוא היה בעל ידע עצום בהיסטוריה, במלחמות ישראל, בתאריכים ובעובדות היסטוריות. הוא לא התבייש ולא התנצל על כך שזוהי הארץ שלנו וזכותנו להיות כאן. ״כשהוא דיבר על ישראל עיניו בהקו – זה מה שהוא אהב לעשות״, תיארו אוהביו. אהבתו לארץ הייתה הרבה מעבר לדיבורים בעלמא, כיוון שכאמור, ארי בחר מיוזמתו לעלות ארצה, לשרת בצבא, ולהמשיך ולשרת במילואים גם אחרי שחרורו הרשמי.
ארי למד באוניברסיטת טורו וקיבל תואר במינהל ושיווק, אך מעולם לא הצליח לגבור על התשוקה הגדולה שלו – לחינוך. הוא למד באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת ליפשיץ בירושלים, ובמשך שנים היה מחנך כיתה ו׳ בנים בבית ספר ״מקור חיים״ ואחר כך בבית ספר ״יהודה הלוי״ בירושלים. לימודי קודש היו לחם חוקיו. אחיו סיפר בעבר: ״הראש שלו תמיד היה בתוך ספר, הוא קרא את הגמרא כמו נובלה״.

ימים נוראים בחיק הנאצים

ימים נוראים בחיק הנאצים

היה זה יום חמישי, י"ג בתשרי תש"ו, שלושה ימים לאחר…
הצוואה של אלעזר

הצוואה של אלעזר

לפני 20 שנה אירע הפיגוע הקשה בין זיף לכרמל בדרום…
3 שנים לרצח רנה הי"ד

3 שנים לרצח רנה הי"ד

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר יום שישי בו…
כך ניצלו חיי

כך ניצלו חיי

מלחמת לבנון הראשונה, או בשמה הרשמי בתחילתה: 'מבצע שלום הגליל',…
הגשמת חלום העם במולדת

הגשמת חלום העם במולדת

אברהם (יאיר) שטרן נולד בסובאלק – עיירה בצפון מזרח פולין…
מורשת קרב

מורשת קרב

“הצלחנו להפוך את עמותת “גבעת התחמושת” לעמותה ממשלתית. עד לפני…
15 שנה אחרי

15 שנה אחרי

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפל רס״ן בנג’י הילמן ז״ל כחודש…