התישבות

אביתר. סוף?

איילת שליסל, תושבת אביתר ואשת יחסי ציבור ותקשורת ביומן תיעודי מיוחד לגילוי דעת.

הקשר שלנו לאביתר מתחיל לפני 8 שנים. לאחר הרצח של אביתר בורובסקי הי”ד נקראנו לעלות לנקודה החדשה בקרבת צומת תפוח. לקחנו אוהל ואת בנותינו ועלינו למקום. העליה היתה מרגשת, אך לצערינו היא לא צלחה ומספר ימים לאחר מכן כבר הורדנו מההר.

מאז היו לא מעט אירועים שזכינו לראות בהם שוב את הגבעה מקרוב, צעדה גדולה ביום ירושלים, תפילות מנחה ועוד שהופעלו על ידי גרעין שומרון של תנועת נחלה שחיכה לרגע המתאים לעלות שוב את ההר.
תנועת נחלה כבר במשך שנה וחצי הקימה כ 9 גרעיני התיישבות באזורים נרחבים ביו”ש. כולם חיכו ליום פקודה. והתכנון היה לעלות יחד. לפני חודשיים יהודה גואטה הי”ד נרצח בפיגוע ירי בצומת תפוח. באותו הערב של הפיגוע, התקבלה החלטה של החבר’ה בגרעין נחלה לעלות לאביתר.

צילום: עקיבא סיימון

 השמועות על העלייה התפשטו כאש בשדה קוצים, ותוך ימים ספורים עלו למקום כ 30 משפחות. מדובר באנשים שהגיעו מרחבי הארץ, החלר מרמת הגולן, בית שמש ואףהקצה שהני של ההתיישבות בגוש עציון.
לקראת שבת, פניתי לחברים בתנועת נחלה ושאלתי אותם איך אנחנו מגיעים לשבת, ‘תבואו עם האוהל, יהיו הרבה משפחות’ נענתי. ובאמת לקחנו את חמשת בנותינו, את האוהל והגענו לשבת באביתר.

ההר היה קרח לחלוטין. אוהלים היו פרוסים עליו ומבנה בית המדרש היה בית האבן היחיד במקום. במהלך צהרי השבת עם החום העז, כולנו התקבצנו צמוד לקיר הבית מדרש בכדי לתפוס מעט צל. אך תנאי השטח לא הרתיעו את הציבור, אלא ההפך. במשך השבוע החלה בנייה מאסיבית, עוד לבנים ועוד טרקטור, עוד באגר ועוד בני נוער שלא מפסיקים את מלאכת הבניה. 

בשבת השניה, בישוב היו כבר מספר מבני קבע. המשפחות שעד לפני כמה ימים היו באוהלים, הפכו כעת לבית חם (או יותר נכון, בית קריר) עבור עשרות המשפחות שהצטרפו למקום.

אחת השבתות הראשונות היו בשיאו של מבצע ‘שומר החומות’. התחושה היתה קשה, בעוד שכל עם ישראל יושב לו במקלטים, אנחנו מרגישים כל כך בטוחים בהר קירח בשומרון. ובעוד שאנחנו יושבים לשוחח עם חברים נשמעת אזעקה. לא היה באמת לאן לברוח, אבל את הבום והנפילה של הטיל שעשה דרכו מעזה ועד לשומרון ראינו כולנו. מאות מטרים הפרידו בין מיקום הנפילה אי שם בתוך אחד הכפרים, לישוב המתפתח. ושוב, התחושה ששום דבר לא יעצור את מלאכת הבניה במקום.

ראינו את הבניה המטורפת, את עשרות המשפחות ובעיקר את הרוח הציונית שהתעוררה בציבור ומיגנטה אליה את הציבור. ביקשנו גם אנחנו לעבור לאביתר ונענו – ‘יש רשימת המתנה ארוכה. אתם בפנים. כשיתפנה מבנה נעדכן’ אך לאחר כמה ימים התשובה הזו לא סיפקה, והחלטנו פשוט לעלות. הודענו שאנחנו מגיעים עם האוהל עד שיתפנה מבנה. לשמחתנו כבר באותו היום הצליחו להכניס אתנו לביתינו החדש באביתר.

השארנו מאחורינו באריאל בית גדול, כמעט 180 מטר, 2 קומות, ונכנסו לחצי קראוון של 22 מטר. חדר אחד לכל המשפחה המונה ברוך השם 7 נפשות. ללא שירותים, מקלחת וודאי ללא מטבח.

כמו שאר המשפחות, המשכנו בחיינו. את הילדים הסענו בכל בוקר למסגרות באריאל ואנחנו המשכנו לעבוד.
ימים ספורים לאחר מכן, התקיימה אחת השבתות המדהימות. שבת ‘שלח לך’ בה קראנו על פרשת המרגלים, ובה למדנו איך יש לדבר על הארץ. כמי שהתעסקה בפרסום ובתקשורת, נתבקשתי ביום חמישי בצהריים להוציא פרסום על שבת המונית. ‘אתם לא רציניים!’ טענתי, תוך יום לא ניתן להביא מאסה של ציבור. ומבחינה מקצועית הצעתי לדחות את האירוע. אך ההנהגה של המקום הודיע לי ‘שבת שלח לך זו השבת הכי מתאימה לכלל ישראל, יבאו אנשים’.

צילום: עקיבא סיימון

בין המשפחות הללו גם חמי וחמותי הגיעו אלינו, הזוג האידיאליסט שמתקרב לגיל 80 כיתת רגליו לישוב הצעיר בתנאים לא פשוטים. זו היתה שבת מרגשת שהוכיחה כי עם ישראל צמא להתיישבות. עם ישראל קורא לבנייה של ישובים חדשים לא כסיסמא, אלא ממש ברגליים, הלכה למעשה.

וכאמור, יום חמישי התחלנו בפרסום. וראיתי בהפתעה איך מספרי הנרשמים עולים מרגע לרגע ממש עד לדקות ספרות לפני הדלקת נרות. בשבת שלח לך היו באביתר 1500 איש! רובם משפחות עם ילדים שפשוט שמעו על המקום, ארזו את הילדים והאוהל ועלו לשומרון. משפחות שלא חששו להעביר שבת ללא מזגן או אפילו מאוורר, ללא מיטה נוחה ואפילו ללא שירותים צמודים. בין המשפחות הללו גם חמי וחמותי הגיעו אלינו, הזוג האידיאליסט שמתקרב לגיל 80 כיתת רגליו לישוב הצעיר בתנאים לא פשוטים. זו היתה שבת מרגשת שהוכיחה כי עם ישראל צמא להתיישבות. עם ישראל קורא לבנייה של ישובים חדשים לא כסיסמא, אלא ממש ברגליים, הלכה למעשה.
מאותה שבת, בכל שבת, ללא פרסום כלל הגיעו לאביתר כ 900 איש. שוב, רובם משפחות גדולות עם ילדים.
באותו הזמן, חיכינו להזדמנות הנכונה לחגוג לביתנו אסתר את בת המצווה שהיא פספסה בגלל שנת הקורונה. והחלטנו שאין מקום נכון יותר לחגיגת עול מצוות, מאשר במצוות יישוב הארץ. הפקנו אירוע עם קייטרינג טוב, די ג’י משמחת, צלמים שתיעדו את המאורע, וכמובן מוזמנים. כ 150 חברין ומשפחה הגיעו לאביתר. ולא מעט מהם הביעו בפני את תודתם להזמנה וטענו שחיכו להזדמנות שיוכלו להגיע לאביתר.

אחד הדברים המשמעותיים שקרו באביתר הוא שיתוף הפעולה הייחודי בין תנועת נחלה בראשותם של דניאלה וייס ונכדו של הרב לוינגר – צבי אלימלך שרבף, לבין המועצה אזורית שומרון בראשותו של יוסי דגן אשר העביר את לשכתו לישוב החדש. המציאות של חבירת שני הגופים הללו הביאו את מאסת המשפחות חדורת האידאלים להידברות מול כלל הגורמים המדיניים.

באחד הימים, הגיעה בשורה של ממש. חיברו אותנו לשירותים. כאמא לחמש בנות קטנות, שכל בוקר רצה איתן לקצה הישוב כדי לשמור על המצעים נקיים ויבשים, זה היה ממש אחד מרגעי האושר. וכמובן שמרגע זה, השירותים שלנו הפכו למעין שירותים ציבוריים לכלל האורחים באזור. 

האווירה בישוב הפכה למשהו שזעק למרחקים. בכל יום מאות אנשים מגיעים לבקר ורוצים לסייע במה שניתן. משפחות מגיעות עם אוכל חם, עסקים באים ותורמים. ובאוויר ממש קיימת תחושה של חומה ומגדל 2021. וכל זה המשיך במקביל לצו התיחום שהוטל על הישוב ובו נאסר לעלות חומרי בניה. ורעש הבאגרים שעבד ללא הרף הושתק ברגע והותיר אותנו בגעגועים.

התחושה המרוממת לא סנוורה את התושבים מהאמת המרה. הבנו כי יש גורמים ששרוצים לסלק את ההתיישבות הפורחת הזו, וכמה שיותר מהר.

באחד הערבים קיבלנו הודעה כי יש אסיפת תושבים חשובה. הבנו כי גורלו של הישוב יעמוד על הפרק ונכוחות של כל אחד חשובה ומהותית.

לאסיפה הגיעו כלל התושבים ואליהם הצטרפו הרב אליקים לבנון, הרב שמואל אליהו,  ראש המועצה אזורים יוסי דגן, הרב עוזי שרבף וראשי תנועת נחלה – דניאלה וייס וצבי אלימלך שרבף.

במהלך הישיבה פרסו בפנינו המכובדים את המצב ואת ההצעה לפי נצא מהישוב אך הבתים ישארו והישוב יוסדר.

אשים רגע בצד את תוכן ההצעה אשר ברמה האישית כמשפחה לא תמכנו בה.

הנהגת תנועת נחלה הביאה משהו שלא היה זכור לי מעולם. שקיפות מלאה. לאחר שהם פרסו בפני התושבים את המתווה שהוצע, הם איפשרו לכל אחד לומר את דעתו. זה לא היה כסיסמא. בפועל נערכה ישיבה מ 12 בלילה ועד ל 6 וחצי בבוקר! למעלה משש שעות של דיונים שבהם הקשיבו לכ-ל אחד שהיה לו מה לומר.

לאחר מכן נערכה הצבעה שתוצאותיה ידועות. רוב מתושבי אביתר בחרו במתווה שהוצע. 

יומיים לאחר מכן, הובן כי המתווה שהוצע לא יוכל להתממש, וכי נוכחות הישיבה לא תוכל להיות בא’ אלול אלא רק ברגע שיושלם הסקר על הקרקע. ושוב, הנהגת הישוב אספה את כלל התושבים לישיבה. אז כבר לא היה לילה שלם עבור הדיון, שכן נאמר לנו שאם לא נענע בחיוב, הרס המקום יקרה במיידית.

אך גם פה, ניתנה אפשרות לכל מי שהתנגד להסביר את נימוקיו.

ולבסוף, ההחלטה התקבלה. הישוב ישאר ואנו נאלץ לצאת זמנית מהמקום בכוחות עצמינו. היו אלו רגעים לא פשוטים. היתה תחושה של משפט שלמה. אף אחד לא רצה לבחור שום דבר. רצינו שהישוב ישאר ושממשלת ישראל תלך איתנו יד ביד במעשה הציוני שהובילו פה. לצערינו זה לא צלח. אבל הבשורה עודנה קיימת. 53 המשפחות שיצאו זמנית מאביתר השאירו את בתיהן עומדים. הם מחכים להם לרגע בו יסתיים סקר האדמות והמקום יוכרז כאדמות מדינה.

בימים הקרובים נציין 16 שנה לעקירה מגוש קטיף. אז כתושבת נצרים הרגשנו חורבן. ידענו שברגע שאנחנו עוזבים את בתינו, האוייבים שלנו מגיעים לחגוג. ראינו ובכינו על ההרס במקום שלא נראה כי מישהו מהנהגת המדינה מתכנן לחזור אליו.
היום, התחושה שלנו שונה, עזבנו זמנית. חיילי צה”ל נמצאים בישוב ומגנים עליו. והבתים ממתינים לרגע שנשוב.

 ואם ממשלת ישראל תעמוד בצד שלה בהתחייבות כפי שאנו עמדנו, אז לאחר עשרים שנה, יוקם ישוב חדש ביהודה ושומרון.

ולסיום, חשוב לי להבהיר, המטרה שלנו היא לא אביתר או ישוב ספציפי.  ואם מחר נקרא לעלות לנקודה נוספת, אנחנו נהיה שם. המטרה שלנו היא ישוב ארץ ישראל. לכך חונכתי מאבי ז”ל ששרד את השואה והגיע למעברות, וכך אנו משתדלים לחנך את בנותינו.

צילום: עקיבא סיימון

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…