כץ ולעניין

אהבת אם

יצחק שכאמור היה בנה היחיד של אמו, מכיר בגדלותה של אמו ועל כן כשהיא נפטרת, יצחק מאבד את העוגן היציב שהיה לו. יצחק נאלם ו"נעלם" מפסוקי התורה. יצחק מבכה את מות אימו במשך 3 שנים עד הגעתה של רבקה אל תוך חייו.

פרשת "חיי שרה" פותחת בתיאור נרחב של מות שרה וארגון הקבורה שלה ע"י אברהם.
יצחק, הבן היחיד והאוהב נפקד מכל הפרשיה הזו וכלל אינו מוזכר: "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו" ( בראשית פרק כג' פס' י"ט).
והיכן אבלותו של יצחק הבן?
גם בהמשך הפרשה אברהם פועל לבדו על מנת למצוא לבנו ליצחק שידוך. הוא קורא לעבדו אליעזר, מצווהו ללכת אל משפחתו בחרן, משביע אותו, נותן לו עשרה גמלים מלאים כל טוב ושולח אותו למשימתו.
והיכן יצחק? מדוע אין קולו נשמע?
לעומת כן, לאחר חזרתו של אליעזר עם רבקה מחרן, יצחק מוזכר ופעיל ואילו אברהם "נעלם", "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית כ"ד). מדוע פתאום מפסיק אברהם להיות דומיננטי?
נדמה לי שהתשובה ל-2 התמיהות שהעליתי הינה אחת:
חיי יצחק נחלקים ל-2 , חלק ראשון: חייו של יצחק עד בואה של רבקה, חלק שני : חייו של יצחק מרגע היכנסה של רבקה אל תוך חייו.
יצחק כידוע היה בן יחיד לאמו אשר ילדה אותו בגיל 90. שרה אמנו הלכה אחרי אברהם אל ארץ לא נודעת. לאחר שהגיעו לארץ כנען היא יורדת עם אברהם למצרים בגלל הרעב. היא נלקחת אל פרעה. שרה חוזרת לידי אברהם ועוברת עם אברהם את כל מסעותיו בארץ…. ולבסוף שרה גם מסכימה בכאב אישי גדול לתת את הגר כאישה לאברהם ובלבד שיהיה "לה" ילד.
שרה ממש הקריבה מעצמה ואת עצמה ובלבד להיות עם אברהם.
יצחק שכאמור היה בנה היחיד של אמו, מכיר בגדלותה של אמו ועל כן כשהיא נפטרת, יצחק מאבד את העוגן היציב שהיה לו. יצחק נאלם ו"נעלם" מפסוקי התורה. יצחק מבכה את מות אימו במשך 3 שנים עד הגעתה של רבקה אל תוך חייו.
אברהם רואה בצרת בנו ומבין לליבו ולא לוחץ עליו. הוא מטפל בכל לבדו.
אולם, כשרבקה נכנסת לתמונה, יצחק כביכול "מתעורר" מאבלו, הוא דבר ראשון מביא את רבקה אל אוהל שרה אמו. אמנם האוהל ריק אך זהו הדבר הקרוב ביותר לממשותה של אימו האהובה, ורק לאחר שרבקה הנכנסת לאוהל "מתקבלת" שם כמחליפתה של אמו כדברי המדרש: "כל זמן ששרה קיימת היה נר דולק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצוייה בעיסה, וענן קשור על האוהל, ומשמתה שרה פסקו ומשבאת רבקה חזרו", רק אז לוקח אותה יצחק לאישה ובכך מתנחם על מות אמו.
אברהם אשר שם לב לשינוי בבנו, מאפשר לו את המרחב שהוא זקוק לו ועל כן אברהם כעת לוקח צעד אחורה וכביכול "נעלם".
אנו עדים לסיפור אנושי הנותן מבט כל כך מרגש, כואב ומנחם ובעיקר מאפשר מבט חינוכי וערכי של אבות ואמהות האומה.
חכמתם של אברהם ,שרה ויצחק, הליכותיהם, מעשיהם ואף "היעלמותם" בשעת הצורך, מלמדת אותנו כל כך הרבה על מהי הורות בריאה ומהי זוגיות מנצחת.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…