פרשת "חיי שרה" פותחת בתיאור נרחב של מות שרה וארגון הקבורה שלה ע"י אברהם.
יצחק, הבן היחיד והאוהב נפקד מכל הפרשיה הזו וכלל אינו מוזכר: "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו" ( בראשית פרק כג' פס' י"ט).
והיכן אבלותו של יצחק הבן?
גם בהמשך הפרשה אברהם פועל לבדו על מנת למצוא לבנו ליצחק שידוך. הוא קורא לעבדו אליעזר, מצווהו ללכת אל משפחתו בחרן, משביע אותו, נותן לו עשרה גמלים מלאים כל טוב ושולח אותו למשימתו.
והיכן יצחק? מדוע אין קולו נשמע?
לעומת כן, לאחר חזרתו של אליעזר עם רבקה מחרן, יצחק מוזכר ופעיל ואילו אברהם "נעלם", "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית כ"ד). מדוע פתאום מפסיק אברהם להיות דומיננטי?
נדמה לי שהתשובה ל-2 התמיהות שהעליתי הינה אחת:
חיי יצחק נחלקים ל-2 , חלק ראשון: חייו של יצחק עד בואה של רבקה, חלק שני : חייו של יצחק מרגע היכנסה של רבקה אל תוך חייו.
יצחק כידוע היה בן יחיד לאמו אשר ילדה אותו בגיל 90. שרה אמנו הלכה אחרי אברהם אל ארץ לא נודעת. לאחר שהגיעו לארץ כנען היא יורדת עם אברהם למצרים בגלל הרעב. היא נלקחת אל פרעה. שרה חוזרת לידי אברהם ועוברת עם אברהם את כל מסעותיו בארץ…. ולבסוף שרה גם מסכימה בכאב אישי גדול לתת את הגר כאישה לאברהם ובלבד שיהיה "לה" ילד.
שרה ממש הקריבה מעצמה ואת עצמה ובלבד להיות עם אברהם.
יצחק שכאמור היה בנה היחיד של אמו, מכיר בגדלותה של אמו ועל כן כשהיא נפטרת, יצחק מאבד את העוגן היציב שהיה לו. יצחק נאלם ו"נעלם" מפסוקי התורה. יצחק מבכה את מות אימו במשך 3 שנים עד הגעתה של רבקה אל תוך חייו.
אברהם רואה בצרת בנו ומבין לליבו ולא לוחץ עליו. הוא מטפל בכל לבדו.
אולם, כשרבקה נכנסת לתמונה, יצחק כביכול "מתעורר" מאבלו, הוא דבר ראשון מביא את רבקה אל אוהל שרה אמו. אמנם האוהל ריק אך זהו הדבר הקרוב ביותר לממשותה של אימו האהובה, ורק לאחר שרבקה הנכנסת לאוהל "מתקבלת" שם כמחליפתה של אמו כדברי המדרש: "כל זמן ששרה קיימת היה נר דולק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצוייה בעיסה, וענן קשור על האוהל, ומשמתה שרה פסקו ומשבאת רבקה חזרו", רק אז לוקח אותה יצחק לאישה ובכך מתנחם על מות אמו.
אברהם אשר שם לב לשינוי בבנו, מאפשר לו את המרחב שהוא זקוק לו ועל כן אברהם כעת לוקח צעד אחורה וכביכול "נעלם".
אנו עדים לסיפור אנושי הנותן מבט כל כך מרגש, כואב ומנחם ובעיקר מאפשר מבט חינוכי וערכי של אבות ואמהות האומה.
חכמתם של אברהם ,שרה ויצחק, הליכותיהם, מעשיהם ואף "היעלמותם" בשעת הצורך, מלמדת אותנו כל כך הרבה על מהי הורות בריאה ומהי זוגיות מנצחת.
