עוד ידובר רבות אחרי המלחמה הזאת על תרומתם של אחינו החרדים האהובים למאמץ המלחמתי במיוחד בפעילות זק״א ואיחוד הצלה וגם בחקלאות ובערבי על האש ליחידות צבאיות שונות. ועוד פעולות רבות ומגוונות.
01
סיפר ערן ליטמן שבתו נרצחה בשבת הראשונה:
הערב הגיעו לשבעה שמואל וישראל המדהימים. אלה שני אנשי זק״א אשר חרפו את נפשם כדי לפנות את בתי אוריה, לזהותה ולהביאה לקבר ישראל.
הם סיפרו על חוויות מצמררות שחוו. דברים נוראיים שעין לא יכולה לראות ואף אינו יכול להריח.
אנני מבין מדוע המדינה איננה תומכת בהם נפשית כדי שלא יסבלו מטראומות לכל חייהם.
שמואל הביא את בניו הצעירים לאחר יום עבודה מתיש. ישבנו כולנו, הם, בני משפחתי והמנחמים.
לא אתאר את הפינוי ההרואי אבל זה היה מרתק, מפחיד ומעורר השראה.
שמואל היה בחור ישיבה, התנדב לטפל בילדים מוגבלים, למד עריכת דין. היום הוא בעל משרד עו״ד מצליח ומנהל עסק משפחתי גדול.
בנוסף הם מתנדבים במד״א ובזק״א.
הם סיפרו בכאב על התיסכולים הרבים שלהם מנאומי הפוליטיקאים המשמיצים אותם, משפחתם ואת קהילתם.
מסתבר שרובינו לא מכירים אותם.
ברור לי שההתנהלות קהילתם איננה מושלמת אבל חובה עלינו ללמוד עליהם ולהבינם.
לקחנו כולנו מהמפגש המרתק שניתן לשקם ולבנות יחדיו את המדינה.
מעבר לעשיה המשמעותית עצמה לא ניתן לחזות כיצד זה ישפיע על החברה החרדית עצמה.
לדוגמא לפני כשנה העברתי הרצאה לכ – 100 חיילים חרדים מעמותת נצח יהודה שהתגייסו לצה״ל בגיל מבוגר יחסית.
מעבר לכך שהמפגש היה מרגש ומשמעותי.
בסוף ההרצאה ניגש אלי אחד מהחבר'ה מהעיר ביתר ואמר לי 'את האמת אתה יודע מתי החלטתי להתגייס לצבא ? שראיתי אתכם בעיר ביתר בזמן הקרונה במשך כמעט שנה מוסרים את הנפש ועשיתים לילות כימים כדי לעזור לנו להתמודד עם המגיפה, אז החלטתי שאני צריך להתגייס לצה״ל'
המילים האלו ריגשו אותי ממש.
02
מעבר לגיוס עצמו כן או לא וכמה (כבר התגייסו כמה מאות במהלך המלחמה) יהיו עוד לא מעט השפעות של המלחמה שיחברו את אחינו החרדים היקרים והאהובים לכלל ישראל.ואסיים בסיפור מרגש שסיפר בסיפור שסיפר בחור חרדי שהיה באחד הבסיסים של הצבא.
אחים שהתחברו בחזרה…
חברה טובה שלחה לי….
אורי אתה על כך אוהב סיפורי אהבה בעם ישראל משתפת אותך בסיפור של חבר חרדי שלנו שנסע לבסיס של חיל האוויר לעשות מנגל לטייסים ולכלל החיילים הבסיס ולשמח אותם.
וכך הוא מספר: אנחנו קבוצת חרדים שהולכים לשמח חיילים מתחילת המלחמה. הערב הלכנו לאחד מבסיסי חיל האוויר המסווגים ביותר.
תוך כדי האירוע אני רואה מישהו שדומה מאד לבחור שמכר לי דירה בעבר. וכשאני מסתכל יותר לעומק אני רואה על הסרבל של חיל האוויר את אותו שם משפחה של המוכר שלי.
אני מחליט לגשת אליו ושואל אותו ״אתה קשור במקרה לליאור״? הוא היה מופתע לרגע ומיד עונה לי ״כן זה אח שלי״.
סיפרתי לו שאחיו מכר לי את הדירה ומשם ההיכרות, שוחחנו קצת והעלתי רעיון שאולי נשלח לאחיו תמונה משותפת שלנו.
או אז אני רואה שמשהו בארשת פניו משתנה והוא עונה לי שלא נעים לו אבל הוא ואחיו כבר לא מדברים קרוב לעשור, יש להם סכסוך משפחתי שפרק את המשפחה לגורמים.
הייתי בשוק לרגע ומיד התעשתתי,
״תראה איזה אחדות בעם ישראל, אולי זאת ההזדמנות לעשות סולחה״ אמרתי לו בחשש מה.
ואז הוא אומר בהפתעה ״אתה יודע מה, באת לי משמים, תשלח לו את תמונה ונראה מה יהיה״.
שלחתי לאחיו מיד תמונה וכתבתי לו שאחיו מתגעגע ואוהב אותו מאד.
הרגשתי שזה ממש נגע לליבו והחלטתי לעשות לו שיחת וידאו והראתי לו את כל מה שאנחנו עושים, כשעברתי ליד אחיו הטייס הוא חטף ממני את הטלפון והוא אומר לאחיו ״אתה לא מבין מה אני מרגיש, אני לא איזה מאמין גדול אבל אני בטוח שזה משהו שמיימי, הגיעו לכאן קבוצה גדולה של חרדים, באיזה אחדות, ועם כמות אהבה מטורפת כלפי אנשים שהם לא מכירים, אז מי אנחנו אחים מבטן ולידה שלא נדבר״
ואז הוא ממשיך ״אני עולה תיכף עכשיו לטיסה לעזה וכשאני נוחת אני מתקשר אליך, אתה אח שלי, אני אוהב אותך, אנחנו גומרים עם הכל״.
אחיו כמובן היה עם דמעות וענה לו מיד ״אני אוהב אותך גם ומחכה כל כך לטלפון ממך״.
עזבנו את הבסיס בשעות הלילה המאוחרות. מטוסי חיל האוויר מסביבנו ממריאים ונוחתים ברעש מטורף שבחיים לא שמעתי כמוהו אבל יש דבר אחד שאני בטוח שהאחדות בינינו עושה בשמים רעש גדול יותר!
״עם ישראל חי״ וזה לא קלישאה ■
