טור אורח

אין כמו נוסטלגיה

השבוע באופן ספונטני יצא לי לדבר עם כמה נשים ולהעלות בחיוך גדול כל מיני משחקים מהעבר – טמגוצ'י, אג'ואים (הנה, הסגרתי את היותי ירושלמית) וחמש אבנים, וכך עלו לי כל מיני מחשבות על העבר. לפעמים יש לנו קטע כזה, להתרפק על העבר במין ניחוח של אנשים מבוגרים, ולהגיד: "אחח… איזו ילדות הייתה לנו אז ואיזו היום". במילים אחרות: כמה טוב היה לנו בעבר וכמה התדרדרנו היום.
אני מוצאת שזה קורה המון פעמים גם בזוגיות. אנחנו נזכרים בתקופה של הדייטים או של ההיכרות, מתגעגעים לפרפרים ולהתלהבות של ההתחלה, ואומרים לעצמנו, בלחישה, בלי שאף אחד ישמע: הלוואי ואפשר היה להחזיר את הגלגל אחורה.
אם ניקח לרגע ונקצין את הסיטואציה, אני פוגשת המון זוגות אצלי בקליניקה שאומרים משפט כמו "איפשהו באמצע הדרך לקחנו פנייה לא נכונה, והלוואי והיינו יכולים לחזור חזרה ולבחור אחרת".
אני חושבת שזה בסדר להתרפק על העבר. אבל, ויש כאן אבל גדול, לזכור שגם באותו עבר שהיינו בו – היו דברים שלא אהבנו, היו דברים שכאבו לנו, היו דברים שהיו קשים לנו. העבר (שהיה באיזשהו שלב הווה) – לא היה מושלם.
אז איך אפשר להסביר את ההתרפקות הזו על העבר? יש לדבר מספר סיבות, ואני רוצה להביא כרגע רק שלוש:
1. הזמן שנותן פרספקטיבה. העבר – עבר, ועכשיו כשאנחנו במקום אחר אנחנו יכולים לראות את העבר כחלק משרשרת התרחשויות. זו לא עוד נקודה אחת שעומדת לבדה, אלא נקודה על רצף של חיים שלמים. ממש כמו במשחק "טטריס" – כשכל קוביה עומדת בפני עצמה אין לה משמעות, אבל כשהיא נוחתת מהווה אל רצף החיים (והופכת לעבר) היא חלק מתמונה מלאה ומקבלת בדיוק את המקום המדויק לה.
2. אנחנו השתנינו. כבני אדם אנחנו מתקדמים, אם נרצה ואם לא – אנחנו גדלים מיום ליום. ומה שהיה לנו קשה לפני כמה שנים או אפילו חודשים – לא תמיד קשה לנו בהווה. אני חושבת נגיד על שיעורי חשבון או הנדסה שהיו ביסודי – כמה היה לי קשה ולא אהבתי אותם, והיום כשאני יושבת עם הבת שלי בת השמונה לעשות שיעורים בחשבון (עזבו שניה שאני לא מבינה איך לא מלמדים אותם חיבור וחיסור לאורך כי זה הדבר הכי שווה ביקום), ברור שהרבה יותר קל לי מאשר כאשר הייתי בת שמונה כי גדלתי בשנה, הופ הופ טרללה.
3. אם לא העבר לא היה את ההווה. כדי להגיע למקום שאליו הגענו היום, אנחנו חייבים את העבר. אם העבר שלנו היה אחר ממה שהוא היה – גם ההווה לא היה אותו דבר. זה עובד גם כלפי דברים שלא נעים לנו להרגיש אותם כמו מריבות מתמשכות או התנהגויות שאנחנו לא שמחים בהן, ועובד גם כלפי דברים טובים שנעים לנו איתם היום כמו חכמת החיים שלנו והניסיון שרכשנו.
נוסטלגיה זה דבר מהמם וכיף לזכור את הטוב ממנה (והיי, כמה זה חשוב לדעת שבסוף אנחנו זוכרים הרבה טוב גם בתוך הקושי), אבל יכול להיות שהדרך להיות בהודיה בהווה היא לזכור שמתישהו גם ההווה יהפוך לעבר – אז לא עדיף לשמוח בו כבר מעכשיו? ■

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…