01
השמש הקיצית החמימה התעוררה לה מוקדם השבת. אט אט טיפסה מעל הגגות האדומים של שערי חסד והציפה אותם באור יקרות, כאילו רוצה להאיר את דרכי לכותל בשובלים של זהב, המעוררים את ירושלים, עיר הנצח, לשלווה של יום קדושה ומנוחה.
׳עורי עורי לבשי עזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש…׳ (הפטרת שופטים)
אי אפשר לתאר את ההתרגשות והאושר לעמוד מול שריד בית מקדשנו ולקרא בנביא ישעיהו, את שבע הפטרות הנחמה, המשמחות את חודש אלול ומלוות אותנו בהבטחה אלוקית, לתחילת שנה חדשה – ״אנוכי אנוכי הוא מנחמכם…״.
02
הקב’’ה מנחם אותנו באופן אישי -’’חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו’’.
בדרך חזרה מהכותל אני פוגש את הרב משולם האיתן, בעל התפילה הקבוע במניין חצרות קודשך, ליד ‘גן הבור’, ממש מתחת למרפסת בתינו. המניין לא פסק מאז תחילת הקורונה והוא מתעצם שוב, לצערי ולשמחתי. הרב מספר לי על שיעור מיוחד שנתן הרב איתן שנדורפי לחברים במניין שלנו על עכן בן הכרמי לבית זרחי, כשסיבך את כל עם ישראל בעיצומה של הכניסה לארץ וכיבושה, בהנהגתו של יהושע. עכן שלח ידו במעל למרות הציווי האלוקי. בצע דמים מעביר אדם על דעתו עד שהוא שופך דמים.
03
אמי מספרת לי על השעות הקשות בהן גורשו מביתם בעיירה שכמעט כולה יהודית – רוזבאדוב, שבפלך קראקוב, בפולין. ממש בתחילת השואה, היהודים רוכזו ביום אחד במרכז העיירה ואולצו לעזוב את ביתם בתוך שלוש שעות. הם נאנסו לחצות ברפסודות רעועות את הנהר אל עבר המשאיות שחיכו להם. לכל יהודי התירו לשאת מזוודה אחת בלבד. תוך כדי הבריחה רוויית האימה, אימי, שהייתה אז ילדה, הביטה לאחוריה והספיקה להבחין בבת של המשרתת, כשהיא ניצבת בפתח ביתם, בית המשפחה היהודית, מפגינה חיוך של ניצחון ולובשת את השמלה הנחשקת ביותר של אימי תוך שהיא אוחזת בידה את הבובה האהובה על אימי שתחי׳.
השלטון הפולני דאז, ימח״ש, קיבל גיבוי ועידוד מהגרמנים לבזוז את בתי היהודים ואת כל רכושם. זו אחת הסיבות שהפולנים ששו להיות שותפים לצורר הגרמני ולהיפטר מהיהודים במהירות האפשרית.
04
מאמר ישעיהו בהפטרת שופטים מלמד אותנו שיעור היסטורי שחוזר שוב ושוב, על עושק עם ישראל ללא כל סיבה׳…ואשור באפס עשקו׳!
הנה עכשיו הפולנים מחוקקים שוב חוק ניבזי, מרושע, חמסני וציני, שיפטור אותם מהשבת הרכוש הרב והעצום שגזלו ועשקו ממשפחות היהודים. זו עוד הוכחה מכרעת למזימה של הרשעים הפולנים, להתעשר מהונם של שלושת מיליון היהודים הי’’ד שהיו אזרחים פולנים מכובדים. גברים נשים וטף, שנרצחו על אדמת פולין.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בגלות פולין כשלושה מיליון יהודים. למדו תורה בכל מרכז ופינה, סחרו בכל סחורה, עמלו ופרחו. מאות שנים נמשכה גלות פולין. חלק גדול מהיהודים הרגישו שם כל כך ‘בבית’, עד ששכחו את מולדתם ובטחו לשווא באדמת פולין, עד שכינו אותה בשם החיבה ‘פה לן י-ה’…
05
עוד לא יבש הדיו על חתימת ראש ממשלת פולין על החוק החמסני והנה אני שומע בחדשות, פה בארץ, שמקבלי החלטות עושים שיקולים של חסכון כספי בהצלת יהודים מליפול קורבנות במגפת הקורונה. או הדלתא. איך שתקראו לזה.
כידוע לכולנו, כדי לעצור את המגפה צריך לנקוט בצעדים שעולים דמים רבים. חיסונים עולים כסף. תוספת מחלקות בבתי החולים עולה יותר כסף. עצירת טיסות נכנסות ויוצאות שמכניסות וריאנטים מסוכנים עולה יותר דמים.
והכי יקר – האוצר חישב שסגר כללי עולה יותר מכולם – כ- 50 מליארד שקל, מאבדן הכנסות.
יש גם תחזיות די מדויקות של משרד הבריאות כמה חולים יאבדו את חייהם אם לא ננקוט בצעדים יקרים אלו.
ויש גם הערכות כמה חיים נוכל להציל אם ננקוט בצעדים יקרים בדמים כדי להציל דמים.
גם אני מאד חושש מסגרים. סגר גורם גם נזקים נפשיים ומחליש את רוח העם. סגר משבש את חיי הפרט והכלל. סגר מסכן את הקשישים ומכניס אותם לבידוד ולבדידות קשה.
סגר גם מקשה מאד על ההגעה לתפילה בכותל…
06
החמלה היהודית שלנו כרחמנים בני רחמנים – לא מתירה לנו ׳להשלים עם עלייה בכמות הנפטרים׳. ממש לא מתאים לנו לעשות שיקולים של חסכון במשאבים בשעה שמונחת על כף המאזניים הצלת חיים של יהודים.
הרמב״ם מנחה אותנו- ‘שכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם שלם׳!
הכול בידיים ובאמונה שלנו! ההנהגה צריכה להיות נחושה אמיצה וזריזה. לא לחסוך במאמצים ובתקציבים. המהלכים של כל שר ומנכ״ל חייבים להיות נחרצים ומלאי עוז. למרות שאנו עם של גנרלים, אנו האזרחים חייבים להישמע להוראות, להישמר מזלזול במסכות, להתחסן במהירות איש איש לפי גילו ולסייע לחלשים ולקשישים שביננו.
גם מהקורונה נינצל ממש כלשון הנביא ישעיהו, שמוסיף בהפטרת שופטים לנחמנו, בהבטחת ה׳, שמכוונת לימים אלו של גאולה ומגפה: ‘הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה… לא תוסיפי לשתותה עוד..׳.
07
יהי רצון שנזכה להתאחד ולהתחזק מול המגפה ומול האויבים והשונאים שלנו מבחוץ. גם הם ייראו בקרוב את ישועת עם ה’.
אם נזכה להתעלות יחד, כאיש אחד, על כל המחלוקות, בעוז ואמונה, אז גם הגויים יראו ויכירו בתקומת ישראל ויקוים בנו מאמר הנביא בהפטרה של השבוע החולף: ״קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון״.
שבת שלום ושלווה של נחישות, בריאות ונחמה. שבת של ‘כי תצא למלחמה’. שבת של ׳ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך’.
