בדרך לכותל

אנוכי אנוכי הוא מנחמכם

 תוך כדי הבריחה רוויית האימה, אימי, שהייתה אז ילדה, הביטה לאחוריה והספיקה להבחין בבת של המשרתת, כשהיא ניצבת בפתח ביתם, בית המשפחה היהודית, מפגינה חיוך של ניצחון ולובשת את השמלה הנחשקת ביותר של אימי תוך שהיא אוחזת בידה את הבובה האהובה על אימי שתחי׳.

01
השמש הקיצית החמימה התעוררה לה מוקדם השבת. אט אט טיפסה מעל הגגות האדומים של שערי חסד והציפה אותם באור יקרות, כאילו רוצה להאיר את דרכי לכותל בשובלים של זהב, המעוררים את ירושלים, עיר הנצח, לשלווה של יום קדושה ומנוחה.
׳עורי עורי לבשי עזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש…׳ (הפטרת שופטים)
אי אפשר לתאר את ההתרגשות והאושר לעמוד מול שריד בית מקדשנו ולקרא בנביא ישעיהו, את שבע הפטרות הנחמה, המשמחות את חודש אלול ומלוות אותנו בהבטחה אלוקית, לתחילת שנה חדשה – ״אנוכי אנוכי הוא מנחמכם…״.

02
הקב’’ה מנחם אותנו באופן אישי -’’חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו’’.
בדרך חזרה מהכותל אני פוגש את הרב משולם האיתן, בעל התפילה הקבוע במניין חצרות קודשך, ליד ‘גן הבור’, ממש מתחת למרפסת בתינו. המניין לא פסק מאז תחילת הקורונה והוא מתעצם שוב, לצערי ולשמחתי. הרב מספר לי על שיעור מיוחד שנתן הרב איתן שנדורפי לחברים במניין שלנו על עכן בן הכרמי לבית זרחי, כשסיבך את כל עם ישראל בעיצומה של הכניסה לארץ וכיבושה, בהנהגתו של יהושע. עכן שלח ידו במעל למרות הציווי האלוקי. בצע דמים מעביר אדם על דעתו עד שהוא שופך דמים.

03
אמי מספרת לי על השעות הקשות בהן גורשו מביתם בעיירה שכמעט כולה יהודית – רוזבאדוב, שבפלך קראקוב, בפולין. ממש בתחילת השואה, היהודים רוכזו ביום אחד במרכז העיירה ואולצו לעזוב את ביתם בתוך שלוש שעות. הם נאנסו לחצות ברפסודות רעועות את הנהר אל עבר המשאיות שחיכו להם. לכל יהודי התירו לשאת מזוודה אחת בלבד. תוך כדי הבריחה רוויית האימה, אימי, שהייתה אז ילדה, הביטה לאחוריה והספיקה להבחין בבת של המשרתת, כשהיא ניצבת בפתח ביתם, בית המשפחה היהודית, מפגינה חיוך של ניצחון ולובשת את השמלה הנחשקת ביותר של אימי תוך שהיא אוחזת בידה את הבובה האהובה על אימי שתחי׳.
השלטון הפולני דאז, ימח״ש, קיבל גיבוי ועידוד מהגרמנים לבזוז את בתי היהודים ואת כל רכושם. זו אחת הסיבות שהפולנים ששו להיות שותפים לצורר הגרמני ולהיפטר מהיהודים במהירות האפשרית.

04
מאמר ישעיהו בהפטרת שופטים מלמד אותנו שיעור היסטורי שחוזר שוב ושוב, על עושק עם ישראל ללא כל סיבה׳…ואשור באפס עשקו׳!
הנה עכשיו הפולנים מחוקקים שוב חוק ניבזי, מרושע, חמסני וציני, שיפטור אותם מהשבת הרכוש הרב והעצום שגזלו ועשקו ממשפחות היהודים. זו עוד הוכחה מכרעת למזימה של הרשעים הפולנים, להתעשר מהונם של שלושת מיליון היהודים הי’’ד שהיו אזרחים פולנים מכובדים. גברים נשים וטף, שנרצחו על אדמת פולין.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בגלות פולין כשלושה מיליון יהודים. למדו תורה בכל מרכז ופינה, סחרו בכל סחורה, עמלו ופרחו. מאות שנים נמשכה גלות פולין. חלק גדול מהיהודים הרגישו שם כל כך ‘בבית’, עד ששכחו את מולדתם ובטחו לשווא באדמת פולין, עד שכינו אותה בשם החיבה ‘פה לן י-ה’…

05
עוד לא יבש הדיו על חתימת ראש ממשלת פולין על החוק החמסני והנה אני שומע בחדשות, פה בארץ, שמקבלי החלטות עושים שיקולים של חסכון כספי בהצלת יהודים מליפול קורבנות במגפת הקורונה. או הדלתא. איך שתקראו לזה.
כידוע לכולנו, כדי לעצור את המגפה צריך לנקוט בצעדים שעולים דמים רבים. חיסונים עולים כסף. תוספת מחלקות בבתי החולים עולה יותר כסף. עצירת טיסות נכנסות ויוצאות שמכניסות וריאנטים מסוכנים עולה יותר דמים.
והכי יקר – האוצר חישב שסגר כללי עולה יותר מכולם – כ- 50 מליארד שקל, מאבדן הכנסות.
יש גם תחזיות די מדויקות של משרד הבריאות כמה חולים יאבדו את חייהם אם לא ננקוט בצעדים יקרים אלו.
ויש גם הערכות כמה חיים נוכל להציל אם ננקוט בצעדים יקרים בדמים כדי להציל דמים.
גם אני מאד חושש מסגרים. סגר גורם גם נזקים נפשיים ומחליש את רוח העם. סגר משבש את חיי הפרט והכלל. סגר מסכן את הקשישים ומכניס אותם לבידוד ולבדידות קשה.
סגר גם מקשה מאד על ההגעה לתפילה בכותל…

06
החמלה היהודית שלנו כרחמנים בני רחמנים – לא מתירה לנו ׳להשלים עם עלייה בכמות הנפטרים׳. ממש לא מתאים לנו לעשות שיקולים של חסכון במשאבים בשעה שמונחת על כף המאזניים הצלת חיים של יהודים.
הרמב״ם מנחה אותנו- ‘שכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם שלם׳!
הכול בידיים ובאמונה שלנו! ההנהגה צריכה להיות נחושה אמיצה וזריזה. לא לחסוך במאמצים ובתקציבים. המהלכים של כל שר ומנכ״ל חייבים להיות נחרצים ומלאי עוז. למרות שאנו עם של גנרלים, אנו האזרחים חייבים להישמע להוראות, להישמר מזלזול במסכות, להתחסן במהירות איש איש לפי גילו ולסייע לחלשים ולקשישים שביננו.
גם מהקורונה נינצל ממש כלשון הנביא ישעיהו, שמוסיף בהפטרת שופטים לנחמנו, בהבטחת ה׳, שמכוונת לימים אלו של גאולה ומגפה: ‘הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה… לא תוסיפי לשתותה עוד..׳.

07
יהי רצון שנזכה להתאחד ולהתחזק מול המגפה ומול האויבים והשונאים שלנו מבחוץ. גם הם ייראו בקרוב את ישועת עם ה’.
אם נזכה להתעלות יחד, כאיש אחד, על כל המחלוקות, בעוז ואמונה, אז גם הגויים יראו ויכירו בתקומת ישראל ויקוים בנו מאמר הנביא בהפטרה של השבוע החולף: ״קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון״.
שבת שלום ושלווה של נחישות, בריאות ונחמה. שבת של ‘כי תצא למלחמה’. שבת של ׳ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך’.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…