בדרך לכותל

אנוכי אנוכי הוא מנחמכם

 תוך כדי הבריחה רוויית האימה, אימי, שהייתה אז ילדה, הביטה לאחוריה והספיקה להבחין בבת של המשרתת, כשהיא ניצבת בפתח ביתם, בית המשפחה היהודית, מפגינה חיוך של ניצחון ולובשת את השמלה הנחשקת ביותר של אימי תוך שהיא אוחזת בידה את הבובה האהובה על אימי שתחי׳.

01
השמש הקיצית החמימה התעוררה לה מוקדם השבת. אט אט טיפסה מעל הגגות האדומים של שערי חסד והציפה אותם באור יקרות, כאילו רוצה להאיר את דרכי לכותל בשובלים של זהב, המעוררים את ירושלים, עיר הנצח, לשלווה של יום קדושה ומנוחה.
׳עורי עורי לבשי עזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש…׳ (הפטרת שופטים)
אי אפשר לתאר את ההתרגשות והאושר לעמוד מול שריד בית מקדשנו ולקרא בנביא ישעיהו, את שבע הפטרות הנחמה, המשמחות את חודש אלול ומלוות אותנו בהבטחה אלוקית, לתחילת שנה חדשה – ״אנוכי אנוכי הוא מנחמכם…״.

02
הקב’’ה מנחם אותנו באופן אישי -’’חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו’’.
בדרך חזרה מהכותל אני פוגש את הרב משולם האיתן, בעל התפילה הקבוע במניין חצרות קודשך, ליד ‘גן הבור’, ממש מתחת למרפסת בתינו. המניין לא פסק מאז תחילת הקורונה והוא מתעצם שוב, לצערי ולשמחתי. הרב מספר לי על שיעור מיוחד שנתן הרב איתן שנדורפי לחברים במניין שלנו על עכן בן הכרמי לבית זרחי, כשסיבך את כל עם ישראל בעיצומה של הכניסה לארץ וכיבושה, בהנהגתו של יהושע. עכן שלח ידו במעל למרות הציווי האלוקי. בצע דמים מעביר אדם על דעתו עד שהוא שופך דמים.

03
אמי מספרת לי על השעות הקשות בהן גורשו מביתם בעיירה שכמעט כולה יהודית – רוזבאדוב, שבפלך קראקוב, בפולין. ממש בתחילת השואה, היהודים רוכזו ביום אחד במרכז העיירה ואולצו לעזוב את ביתם בתוך שלוש שעות. הם נאנסו לחצות ברפסודות רעועות את הנהר אל עבר המשאיות שחיכו להם. לכל יהודי התירו לשאת מזוודה אחת בלבד. תוך כדי הבריחה רוויית האימה, אימי, שהייתה אז ילדה, הביטה לאחוריה והספיקה להבחין בבת של המשרתת, כשהיא ניצבת בפתח ביתם, בית המשפחה היהודית, מפגינה חיוך של ניצחון ולובשת את השמלה הנחשקת ביותר של אימי תוך שהיא אוחזת בידה את הבובה האהובה על אימי שתחי׳.
השלטון הפולני דאז, ימח״ש, קיבל גיבוי ועידוד מהגרמנים לבזוז את בתי היהודים ואת כל רכושם. זו אחת הסיבות שהפולנים ששו להיות שותפים לצורר הגרמני ולהיפטר מהיהודים במהירות האפשרית.

04
מאמר ישעיהו בהפטרת שופטים מלמד אותנו שיעור היסטורי שחוזר שוב ושוב, על עושק עם ישראל ללא כל סיבה׳…ואשור באפס עשקו׳!
הנה עכשיו הפולנים מחוקקים שוב חוק ניבזי, מרושע, חמסני וציני, שיפטור אותם מהשבת הרכוש הרב והעצום שגזלו ועשקו ממשפחות היהודים. זו עוד הוכחה מכרעת למזימה של הרשעים הפולנים, להתעשר מהונם של שלושת מיליון היהודים הי’’ד שהיו אזרחים פולנים מכובדים. גברים נשים וטף, שנרצחו על אדמת פולין.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בגלות פולין כשלושה מיליון יהודים. למדו תורה בכל מרכז ופינה, סחרו בכל סחורה, עמלו ופרחו. מאות שנים נמשכה גלות פולין. חלק גדול מהיהודים הרגישו שם כל כך ‘בבית’, עד ששכחו את מולדתם ובטחו לשווא באדמת פולין, עד שכינו אותה בשם החיבה ‘פה לן י-ה’…

05
עוד לא יבש הדיו על חתימת ראש ממשלת פולין על החוק החמסני והנה אני שומע בחדשות, פה בארץ, שמקבלי החלטות עושים שיקולים של חסכון כספי בהצלת יהודים מליפול קורבנות במגפת הקורונה. או הדלתא. איך שתקראו לזה.
כידוע לכולנו, כדי לעצור את המגפה צריך לנקוט בצעדים שעולים דמים רבים. חיסונים עולים כסף. תוספת מחלקות בבתי החולים עולה יותר כסף. עצירת טיסות נכנסות ויוצאות שמכניסות וריאנטים מסוכנים עולה יותר דמים.
והכי יקר – האוצר חישב שסגר כללי עולה יותר מכולם – כ- 50 מליארד שקל, מאבדן הכנסות.
יש גם תחזיות די מדויקות של משרד הבריאות כמה חולים יאבדו את חייהם אם לא ננקוט בצעדים יקרים אלו.
ויש גם הערכות כמה חיים נוכל להציל אם ננקוט בצעדים יקרים בדמים כדי להציל דמים.
גם אני מאד חושש מסגרים. סגר גורם גם נזקים נפשיים ומחליש את רוח העם. סגר משבש את חיי הפרט והכלל. סגר מסכן את הקשישים ומכניס אותם לבידוד ולבדידות קשה.
סגר גם מקשה מאד על ההגעה לתפילה בכותל…

06
החמלה היהודית שלנו כרחמנים בני רחמנים – לא מתירה לנו ׳להשלים עם עלייה בכמות הנפטרים׳. ממש לא מתאים לנו לעשות שיקולים של חסכון במשאבים בשעה שמונחת על כף המאזניים הצלת חיים של יהודים.
הרמב״ם מנחה אותנו- ‘שכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם שלם׳!
הכול בידיים ובאמונה שלנו! ההנהגה צריכה להיות נחושה אמיצה וזריזה. לא לחסוך במאמצים ובתקציבים. המהלכים של כל שר ומנכ״ל חייבים להיות נחרצים ומלאי עוז. למרות שאנו עם של גנרלים, אנו האזרחים חייבים להישמע להוראות, להישמר מזלזול במסכות, להתחסן במהירות איש איש לפי גילו ולסייע לחלשים ולקשישים שביננו.
גם מהקורונה נינצל ממש כלשון הנביא ישעיהו, שמוסיף בהפטרת שופטים לנחמנו, בהבטחת ה׳, שמכוונת לימים אלו של גאולה ומגפה: ‘הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה… לא תוסיפי לשתותה עוד..׳.

07
יהי רצון שנזכה להתאחד ולהתחזק מול המגפה ומול האויבים והשונאים שלנו מבחוץ. גם הם ייראו בקרוב את ישועת עם ה’.
אם נזכה להתעלות יחד, כאיש אחד, על כל המחלוקות, בעוז ואמונה, אז גם הגויים יראו ויכירו בתקומת ישראל ויקוים בנו מאמר הנביא בהפטרה של השבוע החולף: ״קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון״.
שבת שלום ושלווה של נחישות, בריאות ונחמה. שבת של ‘כי תצא למלחמה’. שבת של ׳ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך’.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…