שליפות

ארנון סגל

איפה הכל התחיל?
ארנון סגל נולד לפני 38 שנים ביישוב עפרה. הוא למד בישיבה התיכונית 'מקור חיים' שבכפר עציון ובישיבת ההסדר בעתניאל, ולאחריה בישיבת תקוע. לפני 15 שנים נשא לאישה את מעיין, ונולדו להם שבעה ילדים. הם מתגוררים בעיר דוד, דקות הליכה משער המוגרבים, המוביל להר הבית, וכולם ללא יוצא מן הכלל מודעים היטב למאבק האישי והעיקש שארנון עורך כל השנים.
"בתור אחד שגדל ביישוב עפרה, שהוא אולי היישוב שהכי מזוהה עם עניין הר הבית, היה מצופה ממני שאדע מעט על העניין הזה, אבל לא", הוא חוזר לימי נעוריו. "אני הבן של חגי סגל, שכתב על הר הבית בספרו, הייתי שכן של יהודה עציון, שמקדיש את כל חייו לנושא הר הבית, ועד היום יש קבוצה קבועה של תושבים מהיישוב שעולים להר הבית. ולמרות כל זאת לא התעניינתי בנושא עד לנישואיי, כשעזבתי את בית הוריי בעפרה ועברתי לירושלים.
"כשהתחלתי לעסוק בהר הבית חשבתי שמשהו לא מסתדר אצלי: מצד אחד אני מתפלל שלוש פעמים ביום על בית המקדש, ומצד שני לא ידעתי כילד על הר הבית ואיפה עמד המקדש בהר הבית. לפני שש שנים הגיע אליי לפגישה שלמה בן צבי, אז בעליו של 'מקור ראשון', והציע לי לכתוב בעיתון דף חדשותי שלם שכל עיסוקו הוא הר הבית. לא ידעתי איך לאכול את ההצעה המרשימה הזאת.
"בלב חשבתי: מה כבר אני יכול לחדש בכל שבוע על נושא הר הבית? אבל מובן שהנחתי לספקות ולתהיות והסכמתי להצעה. בכל זאת מדובר בהתקדמות מרשימה. מאז בכל שבוע כבר שש שנים אני כותב בעיתון דף שלם שכל כולו הר הבית".
ארנון מספר שבעת כניסתו לעולם התקשורת נתן לו אחיו עמית טיפ חשוב. "עמית, שהוא בכיר ממני בתקשורת, אמר לי שאם אני רוצה להצליח במה שאני עושה, בכל חודש אני צריך לעשות פרובוקציה עיתונאית". כך אמר לו אחיו בימים ההם, "ואני משתדל ליישם", הוא אומר חצי בצחוק.
תוכל להצביע על השינוי שאירע בשנים האחרונות?
"קשר השתיקה הופר. הר הבית היה בלבבות הרבה שנים, והייתה ברית לא קדושה שנועדה להוציא את ההר מהלבבות. פתאום כולם שמו לב שאין שום מקום בהלכה שכתוב בו שאסור להיכנס להר הבית, אלא רק כתוב איך להיכנס ולאן.
"גם הרשתות החברתיות לא היו דומיננטיות עד לפני ארבע–חמש שנים, וגם לא נפוץ המרד הימני באליטות השמאל הישנות. הר הבית בעיניי הוא נושא שממצה את כל השבר שבין האליטות הישנות לאליטות החדשות, בין ההנהגה הוותיקה של המדינה להנהגה החדשה".
למה דווקא הר הבית?
"הר הבית הוא התסביך היהודי הקלסי. כולנו יודעים שגם בתש"ח וגם בתשכ"ז לא רצו לשחרר את הר הבית; הממשלה שלנו פחדה שפתאום תהיה לנו מדינה דתית, מדינה מאמינה, והמנהיגים שלנו חששו

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…