יהדות עכשיו

באנו חושך לגרש

האנטישמיות מרימה ראש.

לאף אחד אין מונופול על האנטישמיות. היא מגיעה מכל צידי הקשת הפוליטית, ודרכי התמודדות איתה משתנות מנושא לנושא.

התמונות שיצאו ממגרשה של קבוצת הכדורסל אא"ק אתונה ביום רביעי שעבר היו קשות לצפייה. במהלך משחק בין הקבוצה המקומית לבין הפועל ירושלים, במסגרת ליגת האלופות בכדורסל, שרפו אוהדים יוונים דגל ישראל והניפו דגלי חיזבאללה. הקבוצה הירושלמית פנתה לפיב"א לטיפול בנושא, אך נכון לכתיבת שורות אלו טרם פורסמה החלטת הארגון.
האירוע החמור היה רק עוד נקודה עגומה ברצף של אירועים אנטישמיים שמתחוללים בחודשים האחרונים ברחבי העולם. שיאם של האירועים התרחש לפני כשלושה שבועות: אדם חמוש פתח בירי בסביבת בית כנסת ומכולת כשרה. שניים מארבעת הנרצחים הם יהודים חסידי סאטמר המתגוררים בשכונה. המשטרה הגדירה בתחילה את האירוע כעסקת סמים שכשלה, אלא שהרשויות האחרות הודיעו שהמרכול היהודי היה מטרתם של היורים. נוסף על הירי בניו ג'רזי, גל האנטישמיות של השבועות האחרונים 

כולל השחתת בית קברות יהודי בשטרסבורג שבצרפת, ריסוס כתובות אנטישמיות בבתי ספר יהודיים בלוס אנג'לס ועוד.

"אנחנו חווים את הגל הזה כבר כמעט שנה, החל מהטבח בבית הכנסת בפיטסבורג", אומרת קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל. "מגמת התגברות ההתקפות הפיזיות כנגד יהודים החריפה בשנת 2018, ואנחנו רואים אותו דבר בשנת 2019. בפיטסבורג נרצחו 11 מתפללים בבית הכנסת, בפאווי שבקליפורניה נרצחה מתפללת בבית כנסת, בהאלה שבגרמניה ניסו לפרוץ ביום כיפור לבית כנסת, ושניים נרצחו. הם אומנם לא היו יהודים, אבל באותה מידה יכלו התוקפים להצליח להיכנס לבית הכנסת ולטבוח במתפללים. והיה כמובן האירוע בניו ג'רזי. אלו רק המקרים הקיצוניים שנגמרו במוות, וזאת תופעה מטרידה מאוד".

מה מוביל את הגל הזה? הרי היינו רגילים בעשרים השנים האחרונות שהאנטישמיות מרימה ראש בעיקר סביב סבבי מלחמה בעזה או ביהודה ושומרון. הפעם אין סבבים כאלה, אז מה הזרז העכשווי?
"חשוב לדעת שהאנטישמיות צפה לא רק בהקשרים של אירועים ישראליים אלא גם באירועים כלל-עולמיים או מקומיים שאינם קשורים לישראל. אלו יכולים להיות גלי הגירה, מצב כלכלי רעוע, פופוליזם מכל הצדדים ודברים מהסוג הזה. ועם זה אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה שסטראוטיפים אנטישמיים קלסיים הם עדיין נחלת הכלל במקומות רבים בעולם".

אחת הדוגמאות הבולטות לדבריה של נוריאל נראתה בשנה שעברה בקרנבל העתיק בעיר אאסלט שבבלגיה, שבו הוצגו מיטב הסטראוטיפים שמלווים את האנטישמיות זה מאות שנים, ובין היתר דמויות בלבוש יהודי בעלות אף ארוך ותאבות בצע. בעקבות המיצגים האנטישמיים וההבנה שגם השנה מתוכנן מופע דומה החליטה אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) להסיר את חסותה מהקרנבל.
"הקרנבל בבלגיה הוא אכן דוגמה מקוממת לעניין, אבל הוא ממש לא היחיד. יש עוד שורה ארוכה של אירועים כאלה, ובכלל של עמדות אנטישמיות. יש מקומות בעולם שסטראוטיפים אנטישמיים משמשים חלק מרכזי מתפיסת האוכלוסייה המקומית את היהודים. אחד הדברים הבולטים ביותר הוא שאנשים מאמינים שהיהודים נאמנים לישראל יותר מלמדינה שבה הם גרים. זאת טענה אנטישמית קלסית של נאמנות כפולה של היהודים. עוד טענה אנטישמית נפוצה מאוד היא שהיהודים מדברים הרבה יותר מדי על מה שקרה בשואה. עוד טענות הן שליהודים יש הרבה מאוד כוח בעולם העסקים ובתקשורת, דברים מהסוג הזה. אלו טענות אנטישמיות שמלוות את העם היהודי כבר מאות שנים בשינויים קלים ובהתאמות לימים שלנו", אומרת נוריאל.

באילו מדינות אנחנו רואים את זה בעיקר?
"אנחנו עושים סקרים כאלה כבר משנת 2014, ובכל שנה אנחנו עושים את הסקרים במדינות אחרות. בסקר של 2019 התברר שהתפיסות האלה מאוד נפוצות בפולין, ושם כנראה החוק הפולני על השואה תרם לא מעט לנושא. אבל זה לא נפוץ רק שם. זה גם באוקראינה, בהונגריה, בדרום אפריקה ובעוד הרבה מדינות".
שלא כטענה שנשמעה לא פעם, האנטישמיות אינה משתייכת כלל לצד אחד של המפה הפוליטית. את הטבח בניו ג'רזי עשה לאומן לבן עור, אבל למוחרת בריאיון קראה תושבת שחורה בשכונה להוציא את היהודים מהשכונה כי הם הביאו אירועי ירי לעיר. וזאת רק דוגמה משורה ארוכה של דוגמאות. חלק ניכר מהתקיפות האנטישמיות בצרפת הן יוזמות של מוסלמים ואנשים מהצד השמאלי של המפה, ואילו את השחתת המצבות בשטרסבורג ביצעו לאומנים נאו-נאצים. בבריטניה היהודים חווים תקיפות אנטישמיות מטעם אנשי שמאל, מוסלמים ופעילי BDS, ובגרמניה חלק לא מבוטל ממקרי האנטישמיות מובילים פעילי ימין קיצוני.
"לאף אחד אין מונופול על האנטישמיות. היא מגיעה מכל צידי הקשת הפוליטית, ודרכי התמודדות איתה משתנות מנושא לנושא. גם הסכנה הנשקפת מהאנטישמיות מימין שונה מהסכנה הנשקפת מהאנטישמיות משמאל. מימין הסכנה הרבה יותר אלימה פיזית, אבל היא בשוליים ולרוב אין לה לגיטימציה ציבורית. משמאל השיח נעשה הרבה יותר לגיטימי ונפוץ בציבור. הוא מתעטף באצטלה של שיח זכויות אדם מאוד פרוגרסיבי-ליברלי, אבל תחתיו מסתתרות הרבה מאוד פעמים עמדות אנטישמיות קלסיות. השיח הזה נפוץ מאוד באקדמיה, אבל לא רק שם. הוא נפוץ גם בקרב אקטיביסטים אזרחיים מכל מיני סוגים, וכמובן בקרב פוליטיקאים", אומרת נוריאל.
האנטישמיות במרחב הפוליטי נעשתה גורם מרכזי בשיח האנטישמי בעולם. ממשלות הונגריה ופולין מואשמות תדיר באנטישמיות. מארין לה פן, שהגיעה למקום השני במרוץ לנשיאות צרפת, התבטאה לא פעם באנטישמיות. בקונגרס האמריקני יש כיום שתי חברות קונגרס מוסלמיות מהמפלגה הדמוקרטית שפעם אחר פעם תוקפות באנטישמיות את ישראל. ומעל כולם ניצבת מפלגת הלייבור בבריטניה, שהעומד בראשה, ג'רמי קורבין, מואשם באנטישמיות קיצונית.

העובדה שאמות המידה שישראל נמדדת בהן גבוהות יותר משל כל מדינה אחרת בעולם גם היא סוג של אנטישמיות

המקרה הבריטי הוא הקיצוני ביותר, שכן לפני חצי שנה נחשף בתקשורת הבריטית ששניים מצוות החקירה נגד אנטישמיות במפלגת הלייבור התאבדו עקב תקיפות אנטישמיות שחוו. מחצית מיהודי בריטניה הצהירו כי יהגרו ממנה אם יזכה קורבין בבחירות, והרב הראשי של בריטניה כתב מאמר חריג באחד העיתונים המובילים בממלכה וטען בו שמנהיג הלייבור לא ראוי להיות ראש ממשלה. "אין ספק שהנוכחות של השיח האנטישמי במערכת הפוליטית מעמיד אותנו בסיטואציה מאוד קשה. הבעיה היא שאנטישמיות הופכת פתאום לנושא של ימין ושמאל ולא לנושא בהסכמה כללית שאינה תלויה בעמדות פוליטיות", אומרת נוריאל.
ביום שישי שעבר הודיעה התובעת של בית הדין הבין-לאומי בהאג שתחקור את ישראל על פעילותה ביהודה ושומרון ובעזה. האם גם בהתנהלות הזאת אפשר לראות אנטישמיות?
"ליו"ר הסוכנות לשעבר נתן שרנסקי יש הגדרה מדויקת מאוד לאנטישמיות. הוא אומר שהעובדה שאמות המידה שישראל נמדדת בהן גבוהות יותר משל כל מדינה אחרת בעולם גם היא סוג של אנטישמיות. כשמסתכלים על זה ככה בהחלט אפשר להגדיר את התנהלותו של בית הדין בהאג אנטישמית".
אך לא הכול שחור. בשבועות האחרונים, בעקבות התגברות האנטישמיות, החלו מדינות רבות בעולם, כדוגמת ארצות הברית, בריטניה וצרפת, להחיל את הגדרת האנטישמיות הרחבה על מדינותיהם, כך שתכלול תקיפות נגד ישראל והציונות. בכך הן מצטרפות לשורת מדינות שכבר החילו את ההגדרה הזו.
"אין ספק שזה דבר חיובי. ההגדרה הזאת נותנת כלים לרשויות ולגורמי החינוך לזהות אירועים אנטישמיים ולדעת איך להתמודד איתם. אנחנו מקווים שהפער בין מה שהממשלות עושות כדי להילחם באנטישמיות יצטמצם לעומת התפיסות המקובלות בציבור. זה צעד ראשון וחשוב, אבל השינוי הגדול לא יקרה בלי מודעות וחינוך", מסכמת נוריאל.
בעולם המערבי האנטישמיות לרוב מוקעת ציבורית. בסקרים ובראיונות שנערכו בשבועיים שעברו מאז הבחירות בבריטניה התברר שסוגיית האנטישמיות הייתה אחד הגורמים המרכזיים לקריסת מפלגת הלייבור, אך אי אפשר להסתפק בכך ולתת רק לממשלות המערב לעסוק בעניין. המלחמה באנטישמיות צריכה להיות יעד אסטרטגי של מדינת ישראל בשנים הקרובות, והמשמעות היא השקעה של תקציבים בחינוך והסברה וכן ששורה של גורמים אזרחיים ישתתפו במאבק. אחרת לא יצטמצם הפער שבין הממשלות לציבור, ונמשיך לראות תקיפות אנטישמיות ברחבי העולם.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…