באנו חושך לגרש

המקרה הבריטי הוא הקיצוני ביותר, שכן לפני חצי שנה נחשף בתקשורת הבריטית ששניים מצוות החקירה נגד אנטישמיות במפלגת הלייבור התאבדו עקב תקיפות אנטישמיות שחוו. מחצית מיהודי בריטניה הצהירו כי יהגרו ממנה אם יזכה קורבין בבחירות, והרב הראשי של בריטניה כתב מאמר חריג באחד העיתונים המובילים בממלכה וטען בו שמנהיג הלייבור לא ראוי להיות ראש ממשלה. "אין ספק שהנוכחות של השיח האנטישמי במערכת הפוליטית מעמיד אותנו בסיטואציה מאוד קשה. הבעיה היא שאנטישמיות הופכת פתאום לנושא של ימין ושמאל ולא לנושא בהסכמה כללית שאינה תלויה בעמדות פוליטיות", אומרת נוריאל.
ביום שישי שעבר הודיעה התובעת של בית הדין הבין-לאומי בהאג שתחקור את ישראל על פעילותה ביהודה ושומרון ובעזה. האם גם בהתנהלות הזאת אפשר לראות אנטישמיות?
"ליו"ר הסוכנות לשעבר נתן שרנסקי יש הגדרה מדויקת מאוד לאנטישמיות. הוא אומר שהעובדה שאמות המידה שישראל נמדדת בהן גבוהות יותר משל כל מדינה אחרת בעולם גם היא סוג של אנטישמיות. כשמסתכלים על זה ככה בהחלט אפשר להגדיר את התנהלותו של בית הדין בהאג אנטישמית".
אך לא הכול שחור. בשבועות האחרונים, בעקבות התגברות האנטישמיות, החלו מדינות רבות בעולם, כדוגמת ארצות הברית, בריטניה וצרפת, להחיל את הגדרת האנטישמיות הרחבה על מדינותיהם, כך שתכלול תקיפות נגד ישראל והציונות. בכך הן מצטרפות לשורת מדינות שכבר החילו את ההגדרה הזו.
"אין ספק שזה דבר חיובי. ההגדרה הזאת נותנת כלים לרשויות ולגורמי החינוך לזהות אירועים אנטישמיים ולדעת איך להתמודד איתם. אנחנו מקווים שהפער בין מה שהממשלות עושות כדי להילחם באנטישמיות יצטמצם לעומת התפיסות המקובלות בציבור. זה צעד ראשון וחשוב, אבל השינוי הגדול לא יקרה בלי מודעות וחינוך", מסכמת נוריאל.
בעולם המערבי האנטישמיות לרוב מוקעת ציבורית. בסקרים ובראיונות שנערכו בשבועיים שעברו מאז הבחירות בבריטניה התברר שסוגיית האנטישמיות הייתה אחד הגורמים המרכזיים לקריסת מפלגת הלייבור, אך אי אפשר להסתפק בכך ולתת רק לממשלות המערב לעסוק בעניין. המלחמה באנטישמיות צריכה להיות יעד אסטרטגי של מדינת ישראל בשנים הקרובות, והמשמעות היא השקעה של תקציבים בחינוך והסברה וכן ששורה של גורמים אזרחיים ישתתפו במאבק. אחרת לא יצטמצם הפער שבין הממשלות לציבור, ונמשיך לראות תקיפות אנטישמיות ברחבי העולם.