בדרך לכותל

בא אל פרעה, עם מסכה

אנשים מאבדים פרנסתם, עסקים נסגרים. גננות דואגות לבריאותם של הילדים הרכים, שאינם יכולים עדיין להתחסן. אנשים נפטרים, אחיהם חולים קשה. קשישים סובלים מניתוק ומבדידות. חולים בסיכון חרדים לצאת מביתם.
תודה שנתת לנו אפשרות לייצר במהירות מדהימה חיסונים די יעילים ולהתחסן בהם, וגם אפשרת לנו להמציא תרופות למגפה...
אבל די, מספיק. רחם עלנו.

01
גשמי ברכה ליוו את הצועדים בשבת לכותל. את התפילות קיימו באולמות העתיקים תחת קשת וילסון ובאוהלים שהעמידה ‘הקרן למורשת הכותל׳. הקור העז ששרר בשבת בירושלים והממטרים ‘הפזורים׳, לא עצרו את אוהבי הכותל ושוחריו מלהגיע לשריד חומת בית המקדש ולשטוח תחינתם לישועת עם ישראל. גם המתפללים במניינים ‘בחצרות קודשך׳ לא נרתעו ממזג האוויר החורפי. שוב נראו מניינים של יהודים יקרים, העומדים בסמטאות ובחצרות הבתים, כשטליתותיהם הצחורות מתבדרות ברוח, כמפרש של ספינה טרופה, בלב ים סוער.
נשאתי מבטי כלפי שמים בתפילה אישית:
ריבונו של עולם, עד מתי תנסה אותנו?
הרי המגפה הזו מטלטלת אותנו יום יום, כמו עלה ברוח.
אנשים מאבדים פרנסתם, עסקים נסגרים. גננות דואגות לבריאותם של הילדים הרכים, שאינם יכולים עדיין להתחסן. אנשים נפטרים, אחיהם חולים קשה. קשישים סובלים מניתוק ומבדידות. חולים בסיכון חרדים לצאת מביתם.
תודה שנתת לנו אפשרות לייצר במהירות מדהימה חיסונים די יעילים ולהתחסן בהם, וגם אפשרת לנו להמציא תרופות למגפה…
אבל די, מספיק. רחם עלנו.
אפילו מכות מצרים שיועדו ללמד לקח את פרעה הרשע ועמו הנכלולי, לא נמשכו יותר משבוע עד עשרה ימים גג…
ואילו אנו, עמך ישראל עומדים בניסיונות המגפה, על זניה המתחדשים, כבר שנתיים ימים…
ראה נא את בני עמך ישראל, המוסרים נפשם מתוך דבקות ואהבת ה׳, על תפילת קורונה, במניין, בכותל, ברחוב או בחצר, בגשם או בשלג, בקור או בשרב…
בניך ובנותיך מחזקים איש את רעהו, שולחים משלוחי מנות לחולים ולזקוקים בבידוד. עוטים מסכות כדי לא להדביק וכדי לא להדבק….
הנה אנו עומדים בניסיונות. כפר לנו. מחל לנו. הסר מגפה מבני עמך.
02
בשבוע שעבר הלכתי אל בית האבל. יעקב ונגרובסקי ומשפחתו תבדל״א ישבו שבעה על אביהם, האיש המופלא והיקר ר׳ זליג, יצחק, ונגרובסקי ע״ה.
זכיתי להכיר ולהוקיר את הצדיק המיוחד הזה. איש אמונה, אציל, ציוני פעיל ויוזם, אוהב תורה ובעל חסד גדול. איש עסקים מבריק, חכם מאד, חובק עולם. עניו, צנוע, מסביר פנים לכל אחד ואחת, לא מתנשא, לא מחשיב עצמו למורם מעם, בעל לב גדול ורחום. אוהב את הבריות ואהוב על המקום.
הגעתי מספר פעמים למשרדיו המרשימים בתל אביב.
נזכרתי השבוע, בתקופה של הפעילות שלנו ל׳עצירת הנסיגה מסיני׳. זכיתי בביקור משותף אצל ר׳ זליג, עם הרב יהודה חזני זצ״ל. לאחר שנים רבות שוב נפגשנו, בתקופת המלחמה נגד גירוש תושבי ‘גוש קטיף׳ – באנו להתייעץ עם ר׳ זליג ונגרובסקי ולבקש סיוע כספי למאבק הציבורי. דלתו הייתה פתוחה כתמיד. הוא קיבל אותנו בכבוד מלכים. נתן לאורחים הרגשה חמה ונעימה, תחושה של אורחים רצויים ואהובים כבני בית ממש.
ר׳ זליג ז״ל היה כל כך חם, אצילי, עדין, ישר ואמיתי עד שגרם לנו לחוש לרגע, כאילו הוא המקבל ולא הנותן.
הייתה לו חשיבה ישרה ועמוקה. נעים היה לשמוע את דעתו ואת רעיונותיו. קשה להחליט מה היה חשוב לנו יותר העצה החכמה, השיעור בהכנסת אורחים, השיעור בענווה, העידוד והחיזוק הבלתי מתפשר או התרומה הכספית… הכול נעשה על ידו בנועם ובאצילות מיוחדת.
יעקב, בנו המסור, שגם הוא איש עסקים רב פעלים ורב חסד, מספר, שבכספת של אבא המתינו במשך שנים רבות, מעטפות עם המחאות של אנשים, שקיבלו מר׳ זליג הלוואות גדולות והפקידו תמורתם המחאות, שמעולם לא נפדו…
זו עוד דוגמא קטנה, המעידה על גודל ליבו של איש החסד, המופלא והנדיר הזה, שאין מילים לתאר את פועלו, לחיזוק התורה, העם, הארץ וחיילי צה״ל – בסתר ובגלוי.
יהי זכרו ברוך.
04
טוב ללכת לבית האבל… ולאחר מכן לבית המשתה.
למחרת הניחומים, בשבוע גועש, שכולו סערות, סביב חייו ומותו של הסופר החרדי (שמזכיר לי את המקרה המטלטל המפורסם והמזעזע של – ד׳ר ג׳יקל ומיסטר הייד), זכינו להשתתף משפחתי ואני, בחתונה מיוחדת של זוג מופלא, מתוק ומקסים.
בשנים האחרונות ארחנו בביתנו לסעודות שבת שוטרת, שעלתה בגפה, מז׳נבה לארץ ישראל, שעה שמשפחתה נותרה בחו״ל.
הכירה בין השוטרת ובין משפחתי – גיסתי היקרה, שהיא ומשפחתה גורשו מ׳גוש קטיף׳ ובנו את ביתם בחולות ‘חלוצה׳. השוטרת מצאה אצלם, בחלוצה, בית חם ומכניס אורחים והייתה עבורם ממש כבת וכאחות.
מכיוון שהשוטרת עבדה והתגוררה בירושלים, היה זה טבעי שגם אנו נזמין אותה לאירועים ולשבתות בביתנו, בירושלים.
יום אחד, הודיעה לנו השוטרת, בשמחה עצומה ובחיוך רחב, שהיא מצאה את בחיר ליבה – בחור ממשפחה חרדית, שהתגייס למשטרה והמשיך בדרכו לעולם האקדמיה. מצד אחד – קיבלנו את הבשורה הנפלאה בשמחה רבה. מצד שני – גם הצטערנו, שלא נזכה לארח את בני הזוג בתדירות גבוהה, מכיוון שהם בונים את ביתם החדש בגוש עציון ובוודאי יבקשו לעצמם יותר שקט ופרטיות.
מעל לכול – זכינו להכיר את החתן המקסים, שמצטרף עתה למשפחה שלנו, לאחר שעשה דרך ארוכה של בנייה עצמית והגיע מתוך לימוד ותודעה עמוקה, לאהבת הארץ והעשייה הציונית ללא ‘הנחות׳ וללא רפיון, מתוך אמונה גדולה וקיום מצוות – קלה כבחמורה.
את החופה המרגשת ערך בירושלים, הרב של ז׳נבה.
הוא דיבר בשבח שתי המשפחות החרדיות, המיוחדות והענפות והעלה על נס את התקופה מיוחדת, בה עם ישראל מתנער מהגלות וחוזר להיות אור לגויים ומתכנס אט אט לארצו.
החתונה הייתה מפגן מרהיב ומלהיב של ‘נס קיבוץ גלויות׳ – חרדים-אשכנזיים רקדו ופזזו יחד עם חרדים-ספרדים. כיפות סרוגות ושחורות חוללו יחד במעגלי הריקודים והשמחה הרקיעה לשמים. איחוד לבבות ואיחוד גלויות, כאן בירושלים.
זכינו לראות בחתונת השוטרים הזו, את התגשמות נבואת הגאולה, של הנביא ישעיהו, המוזכרת בהגדה של פסח:
‘שומרים (שוטרים) הפקד לעירך כל היום וכל הלילה…׳
שבת שלום, מתוך בריאות טובה, קיבוץ גלויות, חסד ואהבת תורה.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…