ברל'ה קרומבי | יועץ אסטרטגי ואיש מדיה
כשנשאל על כוונותיו ענה בנט שהוא לא שולל שום אופציה וכי הוא בהחלט מתמודד גם על ראשות הממשלה. ואז החלה הדעיכה בסקרים
שלוש עצות לנפתלי בנט בדרך לכיבוש השלטון:
1) דבר על הרוח, לא על תיקים;
2) לך על יהדות. נסה, זה עובד. דבר על שבת, כשרות ובר מצווה. חבק את האגף השמרני שלך, הוא נכס;
3) הדמון שלך הוא לא נתניהו אלא מי שרוצים כאן מדינת כל אזרחיה.
1. כשנפתלי בנט קם בבוקר וראה את הסקרים שניבאו 19 מנדטים למפלגתו הוא הבין שהפעם מדובר בסיפור אחר. הפער בינו לבין הליכוד מעולם לא היה צמוד כל כך, מה שהעלה את המחשבה כי בעצם הוא כבר כמעט מאיים על כיסאו של נתניהו. צוותי טלוויזיה חיכו מחוץ לביתו כדי לראיין את הכוכב העולה של מערכת הבחירות. כשנשאל על כוונותיו ענה בנט שהוא לא שולל שום אופציה וכי הוא בהחלט מתמודד גם על ראשות הממשלה. ואז החלה הדעיכה בסקרים.
כל זה לא קרה כמובן בבחירות 2021 אלא בחירות 2015. נפתלי בנט החזיק במניות הראשון שזיהה את איום המנהרות, אבל במקום לסמן מטרה צנועה של שותפות בהנהגה הוא התחיל לדבר על ראשות הממשלה כדי לגלות שהציבור שרוצה אותו עם יד אחת על ההגה עדיין רוצה שנתניהו יהיה מי שיחזיק בו בשתי ידיים נוספות. ראשות ממשלה כעת, במקום נתניהו? זה כבר נשמע יותר מדי, והציבור נטש בהמוניו. בחירות 2015 נגמרו עם 8 מנדטים.
מאז בנט זהיר יותר, לפעמים זהיר מדי. גם קמפיין בנט לביטחון ושקד למשפטים מבחירות 2019 נכשל. הציבור אומנם רוצה את בנט כשר הביטחון אבל רוצה גם רוח גדולה. לא לדבר על האישי אלא על עם ישראל. כשהוא מציע פתרונות יצירתיים ומוביל מהלכים הוא זוכה לתשואות, אבל כשהוא מדבר על תפקיד אישי הוא נכשל.
בנט הוא בדיוק הסמנכ"ל. אם ייכשל, יפוטר. אם יצליח מדי, יאיים על המנכ"ל. כשהוא מדבר על ראשות הממשלה הוא נתפס כמי שחותר תחת נתניהו ומאבד את הציבור הימני, שעדיין רואה בנתניהו את האיש מתאים יותר לתפקיד. כשהוא מדבר על משרד הביטחון הוא נתפס כמי שמחפש לעצמו ג'וב אישי. לכן בנט צריך לדבר על הרוח, על שותפות בהנהגת המדינה, על ערכים ולא על תיקים.
2. השבוע שוב דיברו כולם על הסקרים המחמיאים לנפתלי בנט. הוא נתפס כמבוגר האחראי במשבר הקורונה וכמי שתפקד בגל הראשון כסוג של סגן ראש הממשלה. אבל בחירות 2015 הן תמרור האזהרה של בנט. באותן בחירות הוא התחיל הכי גבוה שאפשר וככל שהתקרב לגמר המשחק דימם מנדטים.
הסיפור פה הוא לא רק נתניהו. גם מפלגת יחד שהתמודדה באותן בחירות בראשות אלי ישי (גילוי נאות: הח"מ היה מצוות הקמפיין של המפלגה באותן בחירות) נגסה בכמעט ארבעה מנדטים של הציונות הדתית. ככל שנפתלי בנט הלך והציג את עצמו כליברל כדי לקרוץ לקהל הלייטי, הוא איבד מנדטים מסורתיים לאלי ישי ולליכוד.
הטעות הזו חזרה על עצמה גם בהקמת הימין החדש. במקום ליצור זהות משותפת בינו לבין סמוטריץ' ולפנות לקהל מסורתי בפריפריה – מי שמוגדרים הגרעין הקשה של הימין – בנט ניסה לקרוץ לקהל לייטי, אך שברגע האמת לא הרגיש ציבור זה שייכות למפלגה מגזרית. ובקמפיין פוליטי שם המשחק הוא שייכות.
בשבוע שעבר הצהיר ח"כ מתן כהנא כי הוא ליברל בהשקפתו הכלכלית ואורתודוקס בהשקפתו הדתית. זו התחלה טובה של תיקון לקראת הבחירות הבאות. אם נפתלי בנט רוצה להיות חלופה לליכוד הוא צריך קמפיין בעל שתי רגליים: מצד אחד ליצור בידול מהליכוד בנושא המדיני-ביטחוני ומצד שני ליצור שייכות לקהל הליכודניקי בתחום הדתי.
פעמים רבות דובר על הניסיון ליצור ש"ס דתית-לאומית. אין ספק שזה הדגם. ש"ס היא המפלגה היחידה מאז מנחם בגין שהצליחה לאתגר את הליכוד ולקחת ממנה מנדטים בפריפריה. אבל כדי שזה יקרה צריכים ללמוד לגעת בלב של הקהל המסורתי. במקום חוק צהר לדבר על סגירת מרכולים בשבת.
איך אמר פעם נתניהו לרב כדורי? "השמאל שכח מה זה להיות יהודים". וזו לא הייתה אמירה מקרית. בוויכוח שמתנהל כאן מאז קום המדינה בין היהודים לישראלים הקפיד נתניהו להציב את עצמו בצד של היהודים.
3. החיבוק של ערכי היהדות יכול לפתור לבנט בעיה נוספת. מה קרה בבחירות 2015/2019? נתניהו ניצב מול השמאל "כי רק אחד יכול מול כל השמאל", החרדים נלחמו בלפיד ובחוק הגיוס, ורק לבנט לא היה דמון להיאבק בו. כך יצא שבנט ניצב בעל כורחו מול נתניהו.
את האלקטורט שמחפש חלופה לליכוד כבר יש לבנט בכיס. עכשיו הוא צריך למצוא לעצמו דמון חדש כדי ליצור הזדהות. והם לא יכולים להיות שוב התקשורת או השמאל, הם תפוסים כבר בידי נתניהו. לכן המאבק על זהותה היהודית של המדינה יכול לפתור לבנט גם את בעיית הדמון. במקום להיאבק ביריב לוין ובישראל כץ הוא צריך להתייצב מול תמר זנדברג וניצן הורוביץ וגם מול האח מפעם יאיר לפיד.
כדי לשמור על הקהל היחידי שבאמת פוטנציאלי בעבורו, זה שבסופו של דבר מסוגל להצביע לו בקלפי ולא רק בסקרים, בנט צריך להיות אמיץ מספיק ולוותר על הדימוי הליברלי. במקום להילחם באגף השמרני במפלגתו וליצור זיגזג של עמדות בנושאי דת ומדינה, בנט יכול להשתמש בבצלאל סמוטריץ' ובאורית סטרוק כתעודת הכשר לקהל המסורתי.
עד היום ירתה מפלגת הבית של הציונות הדתית לכל הכיוונים האפשריים. היא הייתה מפלגה מגניבה (בנט זה אח), היא הייתה מפלגה כלכלית (בנט יילחם במונופולים), היא הייתה מפלגה ביטחונית-מדינית ואפילו מפלגה מגזרית. אבל היא עדיין לא הייתה המפלגה של עמך ישראל. בנט צריך למקד את המסר. חשוב שיישאר אח ושימשיך להיאבק במונופול המלט וכמובן לדאוג למגזר, אבל לפני הכול שידבר אל העם בשפתו. והעם הזה מסורתי בדיוק כפי שהוא ימני. הוא רוצה חומת מגן עטופה בטלית ובמסורת. והגיע הזמן לתת לו את זה בלי גמגום.
