יהדות עכשיו

בעוד עשור חצי מירושלים לא תהיה יהודית

במהלך העשור האחרון קטן הרוב היהודי בירושלים במידה ניכרת, והערכות הן שאם יימשך הקצב הנוכחי, בעוד עשור מחצית מתושבי העיר יהיו ערבים. בריאיון מיוחד ליום ירושלים מזהיר חבר מועצת העיר אריה קינג מהימשכות המצב וגם מצביע על שינוי מגמה חיובי.

שבועיים לפני סיום מערכת הבחירות האחרונה הבטיח ראש הממשלה נתניהו כי כבר בתחילת חודש מאי יצאו מכרזים לבנייה בשכונת גבעת המטוס. הבטחת הבחירות הזו עשתה גלים ברחבי העולם, ומדינות רבות הוציאו הודעות גינוי להצהרת נתניהו. נתניהו מצידו התעקש שהבטחה זו תקוים במלואה. אלא שתאריך היעד שקבע ראש הממשלה חלף לפני שבועיים, והמכרזים לא יצאו לדרכם.
סיפור גבעת המטוס הוא רק דוגמה להתנהלות המדינית כלפי ירושלים בנושאי בנייה וייהוד העיר. סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג מספר בריאיון מיוחד לכבוד יום ירושלים כי מצבה של העיר כיום קשה יותר ממצבה לפני עשור. “הנתון שממחיש טוב יותר מכל דבר אחר את ההידרדרות של העיר זו העובדה שהרוב היהודי המוצק שהיה לפני עשור הצטמצם משמעותית.

 לפני עשור היו בעיר 68% יהודים ו-32% מוסלמים, היום מדובר על 62% יהודים לעומת 38% מוסלמים. אם הקצב הנוכחי יימשך, בעוד עשור נגיע לכך שחצי מירושלים לא תהיה יהודית”, הוא אומר.
איך הגענו למצב הזה?
“הבעיה היא שבכל הקשור לתחום הבנייה בעיר, מי שמנהל אותה זה לא ראש העיר אלא ראש הממשלה והמל”ל (המועצה לביטחון לאומי). ההתערבות שלהם בנושאים הללו אגרסיבית במיוחד ופוגעת מאוד במאמצים לבנייה יהודית, וכפי שאנחנו רואים בפועל, פוגעת גם בשמירת הרוב היהודי המוצק בעיר”.

 ירושלים לא נמצאת בשיח הציבורי. עברנו שלוש מערכות בחירות כלליות בשנה וחצי האחרונות. חוץ מההבטחה שלא קוימה לגבי גבעת המטוס, אף אחד מהפוליטיקאים הימנים, לא מהליכוד ולא מימינה, נתן איזושהי הכרזה בנוגע לעיר. אף אחד לא דיבר על הקפאת הבנייה הבלתי נסבלת, על האי-אכיפה בחברה הערבית. כלום. איך אפשר לשמור על האינטרסים של העיר

לקינג יש שורה של דוגמאות להתערבות ראש הממשלה והמל”ל בנושאי הבנייה היהודית במזרח העיר, אך הבולטת שבהן עוסקת דווקא בהריסת מבנים לא חוקיים שבנו ערבים. שם, מתברר, יש גרירת רגליים ארוכת שנים ומספרי ענק של מבנים לא חוקיים. “בירושלים בשביל להרוס בית לא חוקי של ערבים אתה צריך להשיג אישור של המל”ל ושל ראש הממשלה, כי ‘מדובר בנושא רגיש’, כמו שהם אומרים כל הזמן. התוצאה היא שבפועל כמעט שלא הורסים מבנים לא חוקיים ערביים. אצל יהודים זה פועל כמו בכל רשות מקומית אחרת: הרשות מחליטה ומבצעת, ואין שום התערבות”.
על אילו מספרים אנחנו מדברים?
“המספרים בלתי נתפסים. בכל מזרח ירושלים יש 42 אלף יחידות דיור ערביות לא חוקיות. מדובר בסדר גודל של נתיבות ואופקים יחד. לעומת זאת אצל הציבור היהודי אנחנו מדברים על עשירית מזה בלבד, בסביבות 4,000 יחידות דיור. כל זה נוצר בגלל רשלנות פושעת של ממשלות ישראל לאורך שנים שבהן לא אכפו את חוקי המדינה. אבל אני אגיד לך יותר מזה. במזרח העיר, איפה שיש עשרות אלפי יחידות דיור לא חוקיות, יש בסך הכול שישה-שבעה פקחים לאכיפת חוקי בנייה בלתי חוקית, ובמערב העיר יש עשרים פקחים. חוץ מגזענות ואפליה כנגד היהודים אין לי דרך אחרת לתאר את זה”.
גורמים בעיריית ירושלים בתקופתו של ח"כ ניר ברקת כראש העיר, מציירים תמונה שונה מהמציאות שקינג מציג. על פי אותם גורמים, ברקת נהג באופן שווה בבנייה הלא חוקית בכלל המגזרים, אכיפה שכמעט ולא התבצעה בעבר במגזר הערבי באופן סדיר. בזמן שסיים את תפקידו, כמחצית מההריסות התרחשו במגזר הערבי. בנוסף, אומרים אותם גורמים, לאחר שהתברר שחלק ניכר מהפרות הבנייה מתרחשות בימי שישי ושבת, הוחלט להעסיק פקחים שאינם יהודיים על מנת לעצור את אותן הפרות.

גם בכל הקשור לאכיפה הבררנית כלפי בנייה לא חוקית במגזר היהודי, אומרים הגורמים שהתמונה שונה. בין היתר, מסבירים הגורמים, הפעיל ברקת השוואת מדיניות בין המגזר היהודי לערבי, הן בתכנוני הבנייה והן באכיפת הבנייה הבלתי חוקית. כדוגמא לזיקה של ברקת לירושלים המאוחדת והרצון האמיתי לשמור על כל חלקיה הם מציגים את סיפור בית יהונתן, התיישבות יהודית ובו בית בן 7 קומות בכפר השילוח (סילואן). בעקבות עתירות שהגישו עמותות שמאל קבע יועמ״ש העירייה שיש להרוס את המבנה בו גרות משפחות יהודיות. הגורמים אומרים שברקת נלחם כנגד החלטה שערורייתית זו וקבע בצורה חד משמעית שאין מקום או צורך אמיתי להרוס את המבנה. בעקבות דין ודברים בין ברקת ליועמ״ש, הוא הוחלף והוחלט על ידי מחליפו שאין צורך משפטי להרוס את המבנה והוא עומד על תילו עד היום.

 

לא פעם אנחנו צריכים להגיש את התוכניות תחת שמות ערביים, כי אם יגלו שמדובר בפרויקט יהודי, יעצרו אותו ויקפיאו את הבנייה. יש לנו לא מעט מקומות שבהם נאלצנו לעצור את הבנייה בגלל שהתגלה שמדובר בפרויקט יהודי, ובכל פעם שזה קורה אני מקבל בקבוקי תבערה ואבנים על הבית שלי

גם בכל הקשור לאכיפה הבררנית כלפי בנייה לא חוקית במגזר היהודי אומרים הגורמים שהתמונה שונה. בין היתר, הם מסבירים, הפעיל ברקת השוואת מדיניות בין המגזר היהודי לערבי הן בתכנוני הבנייה הן באכיפת חוקי הבנייה הבלתי חוקית. לדוגמה הם מציגים את סיפור שכונת בית יונתן: ברקת נלחם נגד היועמ”ש של העירייה, שטען שיש להרוס את המקום שכן הוא נבנה בצורה לא חוקית. ברקת, הם מסבירים, טען שאין מקום להרוס וגם לא נכון להרוס בתים שעומדים שנים ארוכות, בין במגזר היהודי ובין במגזר הערבי.

קינג מסביר שחלק מרכזי בבעיה טמון בעובדה שהדרג המדיני אינו נותן לירושלים את היחס הראוי לה. “הדבר הראשון שצריך זה שר שנושאי ירושלים יהיו בראש מעייניו. זה שעכשיו ירושלים תהיה התיק המרכזי של השר רפי פרץ, זה צעד בכיוון הנכון. עד היום כל השרים התייחסו לתפקיד הזה כאל נספח לא מאוד חשוב, בין שזה בנט ובין שזה אלקין. לצערי האחרון היה קשוב להרבה יועצים חיצוניים כדוגמת אנשי שב”כ, שקידמו תפיסת עולם שאלקין לא הסתיר, שצריך להוציא מירושלים חלק מהשכונות שלה. הכול כמובן בשם היערכות ביטחוניות והמחשבה איך לא לאבד את הרוב היהודי בעיר”.
קינג מצביע על המדיניות הזו כעל מעין נקודת שבר ביחס הממשלה לירושלים. “לא יכול להיות שהשר הקודם לענייני ירושלים מדבר על הוצאת שכונות מירושלים. זה משהו שאפילו מנהיגי השמאל לא היו מוכנים לומר בגלוי. כשהאשימו את פרס שהוא יחלק את ירושלים, בבחירות 1996, למעשה לא היה מאחורי זה שום ביסוס עובדתי. פרס לא נגע בירושלים ולא ניהל עליה משא ומתן. נתניהו בעשור האחרון פועל במעשיו לחלוקתה של ירושלים, כדי שחלקים ממזרח העיר יעברו לידי הרשות הפלסטינית”.
איך כל זה עובר מתחת למכ”ם של כולנו כל כך הרבה זמן?
“התשובה נורא פשוטה. ירושלים לא נמצאת בשיח הציבורי. עברנו שלוש מערכות בחירות כלליות בשנה וחצי האחרונות. חוץ מההבטחה שלא קוימה לגבי גבעת המטוס, אף אחד מהפוליטיקאים הימנים, לא מהליכוד ולא מימינה, נתן איזושהי הכרזה בנוגע לעיר. אף אחד לא דיבר על הקפאת הבנייה הבלתי נסבלת, על האי-אכיפה בחברה הערבית. כלום. איך אפשר לשמור על האינטרסים של העיר, על הרוב היהודי בה, אם נבחרי הציבור שלנו לא משקיעים בה מחשבה?”
ההתמודדות עם הקפאות הבנייה נעשית על ידי רכישת נכסים ערבים והפיכתם ליחידות דיור יהודיות, אלא שמדובר בפרויקט מורכב במיוחד. “כשהמדינה עצמה לא עושה מה שצריך ולא מתנהגת כמו בעל הבית בשטח, הפתרון הוא יוזמות פרטיות של אנשים ועמותות. זאת מציאות מעוותת, כי מדינה לא בונים אנשים פרטיים, אבל זה המצב”.
אלא שגם לאותן יוזמות פרטיות יש לא מעט בעיות. “לא פעם אנחנו צריכים להגיש את התוכניות תחת שמות ערביים, כי אם יגלו שמדובר בפרויקט יהודי, יעצרו אותו ויקפיאו את הבנייה. יש לנו לא מעט מקומות שבהם נאלצנו לעצור את הבנייה בגלל שהתגלה שמדובר בפרויקט יהודי, ובכל פעם שזה קורה אני מקבל בקבוקי תבערה ואבנים על הבית שלי”.
למרות תמונת המצב המדאיגה שקינג מציג יש בפיו גם כמה נקודות אור. “אומנם המצב בעיר טוב פחות ממה שהיה לפני עשור, אבל הוא טוב יותר גם ממה שהיה לפני שלוש שנים. אנחנו במגמת השתפרות, ואנחנו צריכים שהיא תימשך. בשנתיים האחרונות יש התייצבות מבחינה דמוגרפית בעיר. הקיטון נעצר, אבל זה משהו שצריך להתמיד בו”.
מה הוביל לכך?
“כמה דברים. קודם כול, התחלף ראש העיר, ומשה ליאון הרבה יותר קשוב לנושאים האלה. דבר שני, בגלל הבחירות הממשלה לא רצתה להקפיא בנייה בעיר או לפחות לא עסקה בזה, אז היה אפשר לבנות. הנקודה השלישית היא שגם ברקת וגם ליאון הבינו שבשביל להשאיר פה את האוכלוסייה צריך ליצור מקומות עבודה. ברקת החל בתהליך, וכיום אנחנו רואים מפעלי ענק בתחום ההיי-טק שמספקים אלפי מקומות עבודה בעיר. השילוב של הדברים האלה נותן תקווה שהעשור הבא יהיה טוב יותר מהעשור הנוכחי”.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה:
רק לפני מספר חודשים אישר רה"מ נתניהו בנייה של אלפי יחידות דיור בגבעת המטוס והר חומה. ירושלים נמצאת בתנופה אדירה. רה"מ נתניהו בנה בירושלים וימשיך לבנות בעיר.
ועדת חריגים במשרד רה"מ מאשרת את החרגתן של יחידות ארציות מחובת העברתן לירושלים. מכלל יחידות הממשלה, אחוז קטן של יחידות קיבלו החרגה מחובת המעבר מהוועדה. מלבד יחידות אלה, עמדת משרד רה"מ כי על כלל היחידות הארציות להעביר את מושבן לירושלים. 

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים את המצוקים והתבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90, הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ׳זאת חנוכה׳, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. נכחו בה רבים מעם ישראל: תלמידים, בוגרים, חברי כנסת, רבנים ועוד. ההלוויה שודרה כמובן גם בכלי התקשורת השונים לטובת אלו שלא הגיעו.
הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.
וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?", והרב ענה: "זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל".
״סימניות בכל ספר״
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ׳עטרת נחמיה׳ בתל אביב, הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים. שוחחנו עם הרב הלוי כאשר היה בדרכו ללוויית הרב זצ״ל, והרב שיתף אותנו במעט מגדולת הרב רגע לפני שנפרד ממנו במסע הלוויה.
״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.
כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״
איך זה לעבוד עם הרב דרוקמן?
״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.
ממה זה נובע?
״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.
השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.
אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.
״המשפחה הייתה שותפה מלאה״
עם הרב הלוי אנחנו משוחחים בזמן הנסיעה ללוייתו של זקן רבני הציונות הדתית, והרב הלוי אמור כי על הרב דרוקמן צריך לומר את הפסוק ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין״ (מיכה ז, ב). ״הפסוק הזה מלווה אותי בדרך. פירושו של דבר שהרב היה בתורתו חסיד גדול. כל תורתו היא חסד עִם עַם ישראל, ועל זה ׳אבד חסיד׳. בתורה הזאת הוא קירב רבים – גם קירוב ממש וגם קירוב שרבים העריכו ולא זלזלו בתורה בזכות הרב, וזה ׳וישר באדם אין׳ – בעיני בני אדם הרב היה אדם ישר״.
הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה.
״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?
״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.
האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?
״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.
״אותה החיבה״
מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?
״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה לפני כחודש בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.
לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.
באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?
״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״.

את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…