01
פעמיים כי טוב -
אין הוכחה טובה יותר לחיוניות התפילות בכותל, מאשר צרור הברכות והתודות, שבאתי לפורטן בתפילה בשבת האחרונה.
עוד בטרם הנצה החמה, להאיר את שחר שבת קודש, בניצוצות קרניים זהובות ומלטפות, יצאתי בזריזות לכיוון הכותל.
ברכתי בחופזה את אצני הבוקר ב'שבת שלום' לבבית וגלשתי במשעולי השוק להתרפק על אבני הכותל במניין הקבוע.
באתי להודות לה' על שזיכה אותנו לקיים טקס ברית קודש במאהל הגבורה לנכדנו החמוד בן לזוג האברכים, משה ושירה ברטפלד. מבשר אביחי, הי"ו, הספיק בשבוע וחצי – לזכות להיוולד במוצאי ט' באב בשערי צדק, בעיר הקודש, להשתתף ב'שלום זכר' בהר הזיתים ולהיכנס בברית קודש במאהל הגבורה.
באותם מקומות שביקשו אויבנו ליטול חיים, מבשר אביחי ברטפלד בא להוסיף חיים.
עוד אני מבקש להודות לה', שזיכה אותנו בנכד מתוק, התבשרנו שהכלה שלנו, אמונה, נכנסה לחדר לידה במח' יולדות. בכניסת השבת בשעה שתהליך הלידה של בנם הבכור של ישי ואמונה גולדברג, היה בעיצומו, נאלצנו 'לטוס' לירושלים, כדי לארח את מבשר ואת הוריו, תוך שאנו מותירים את אמונה בידיהם הנאמנות של המיילדות המקצועיות במרכז הרפואי מאיר, כ"ס, ובידיה האוהבות של קרן טייכלר אימה המסורה, מהיישוב קדומים, שבשומרון.
במניין הרובע בבוקרה של שבת ק', ביקשתי מהגבאי הוותיק, הרב ידידיה פרנקל, לעשות פעמיים 'מי שברך' לשתי יולדות אמיצות… לשירה רחל על הבן היקר, מבשר עמיחי, שנכנס במזל טוב, בבריתו של אברהם אבינו, בעיתו ובזמנו, ועוד מי שברך מרגש, ליולדת, אמונה טייכלר שילדה בן או בת, בשעה טובה, בשבת קודש, בכ"ס, אך בשבילנו זה היה עדין בחזקת – 'מה שבא ברוך הבא'…
חבריי למניין יצאו מגדרם… השמחה הרעידה את אבני הכותל… ואני ביקשתי להודות לה' על כל השפע המופלא שגמל עלי, על משפחתי ועל עמי.
כשחזרתי מהתפילה בכותל חגגנו שבת נפלאה בביתנו, עם ילדינו, בחברת הזוג המאושר, שירה ומשה, תוך שהם חובקים ומטפלים ברכות ובאהבה במבשר אביחי, הנכד מתוק. שיבשר רק טוב.
02
הראל, אוהב ארץ ישראל –
בין לבין, קפצנו למאהל הגבורה, כדי לשמוע את נגה והרב יצחק שרביט ההורים הגיבורים, מכוכב יעקב, שהתארחו במאהל הגבורה וסיפרו את סיפורו המופלא של בנם הראל, הי"ד. סרן הראל שרביט היה, כור אטומי של גבורה, ישרות ואהבה אין סופית לארץ ישראל. הראל מסר נפשו בקרבות בעזה, בי"ז טבת, תשפ"ד. חבריו מתארים אותו בהערצה מופגנת, שהוא היה לא פחות מ – 'יחיד בדורו'. לדוגמא – הראל לא הסכים בשום אופן לצאת מהארץ. חבריו מספרים, שלא היה טעם לשאול אותו אם הוא רוצה להצטרף לטיול בחו"ל. אפילו לירדן הוא לא הסכים לצאת, בטענה, שלמרות שירדן היא חלק מארץ ישראל – 'אך כל זמן שצריך להציג דרכונים במעבר הגבול, זו מסירת עדות מצערת, שמעידה כאלף עדים – שאין לנו עדיין ריבונות שם'. זו הייתה דרכו של הראל. חתר תמיד לתור אחר דרך האמת ופיתח בעקביות את חוש הצדק הטבעי והמיוחד שלו.
הראל לא יכול היה לסבול עיוותים וקיצורי דרך ב'מסלול האמת'.
כדי להנציח את פועלו נקראה על שמו נקודת היאחזות חשובה 'גבעת צור הראל' ליד בית אל שבבנימין. למרות ההרס והחורבן הגבעה ממשיכה קדימה ואף מגייסת משאבים להמשך תנופת בנייה וצמיחה. בדרכו של הראל.
בסרטון שצולם בעיצומם של הקרבות בחרבות ברזל, נראה הראל שרביט כשהוא נוטע עץ רך בשנים באדמת רצועת עזה. הראל שמר ברכבו, זמן רב, על השתיל הרך באהבה ובערגה, רק כדי שיוכל לטעת אותו בדיוק במקום בו נגדעו החיים ונעקרו יישובי גוש קטיף, כדבריו -'למען תקומתו של עם ישראל'.
הראל שמסר נפשו על ארץ ישראל, היה מוכשר מאוד במישורים רבים, מפולפל ומתוחכם.
כמפקד, חייליו העריצו אותו והלכו אחריו בעיניים בורקות.
בכל ימי חייו הקצרים. הוא הספיק המון. לסרוק את כל חבלי הארץ, לעודד התיישבות ולימוד תורה. לעודד את הבחורים בגיל גיוס לשירות צבאי איכותי ומסור. אימו מעידה על בנה: 'הראל חיפש תמיד את הלב ואת הנשמה', 'מבחוץ הוא היה תמיד חזק ועוצמתי ומבפנים עדין ומלא חמלה', – 'כל בוקר הערצתי אותו מחדש'.
מילותיו האחרונות לאביו היו – 'זה הקרב האחרון, אני מבקש ממך סליחה'…
תקצר היריעה מלספר כאן על אישיותו המופלאה.
03
כילה זעמו בעצים ואבנים -
במוצאי שבת האחרון גיליתי להפתעתי שהרכב שלי, שעמד ליד הבית במשך כל השבת, נפרץ. נגנבו מתוכו פריטי ציוד אישי ואף מצלמת הדרך נעקרה וסולקה.
חשבתי לעצמי שעדיף ככה.. כלומר שהקב"ה יכלה זעמו בעצים, ברכבים ובאבנים… רק שלא יפגע בבני אדם.
לא היה לי כל צורך להתקשר למשטרה כי ממילא אין ביטוח על תכולת רכבים ולא ראיתי צורך להתעסק בזה יותר מידי. נכנסנו לרכב ומיהרנו למחלקת יולדות במרכז הרפואי מאיר לחבק את הנכד החדש בן לישי ואמונה.
למחרת חשבתי על זה שוב. הודיתי לא-ל שהפעם לא נפגעתי מהפריצה, אך יתכן שיהודים אחרים יסבלו מאותו פורץ ויתכן שבסופו של דבר יבוא הגנב גם על עסקי נפשות, חו"ח.
החלטתי בכל זאת, אם לא למעני אז למען בטיחותם של תושבי ירושלים, להגיש תלונה במשטרה. נכנסתי בקלות לאתר המשטרה ומלאתי טופס מקוון וידידותי מאד של תלונה אינטרנטית. לא חלפה שעה קלה והנה, מתקשרת אלי, להפתעתי, חוקרת מהמשטרה. בנימוס ובסבלנות רבה החוקרת תשאלה אותי על השתלשלות האירועים, שלב אחר שלב, במטרה לדלות ממני עוד פרטים על האירוע.
למחרת בבוקר ציפתה לי הפתעה נעימה נוספת. צוות מז"פ של המשטרה התקשרו אלי וביקשו לתאם פגישה דחופה, ליד הרכב החונה, כדי לנסות ולמצוא עדויות וטביעת אצבעות של הפורץ בתוך הרכב ומסביבו.
הצוות הגיע בלי שהות, פנו אילי בנימוס רב ובכבוד, ולמרות החמסין הכבד ששרר ברחוב הלוהט, הם טיפלו ברכב המהביל בכפפות של משי, תרתי משמע. בדקו כל סמ"ר, צילמו, מדדו, חיפשו, תרו אחר סימנים מרשיעים, שיחזרו כל פרט, במקצועיות וביסודיות. שאלו, תחקרו, הסבירו. ניכר היה, שלמרות כל הדעות הקדומות, משטרת ישראל עוברת בשנה האחרונה מהפך חיובי ועמוק, בגישתה הבלתי סלחנית, לעבירות רכוש. כל זה, ברוח האסטרטגית, שמתווה בעקביות ובנחישות השר לביטחון לאומי. המשטרה מתייחסת כיום לכל אירוע פלילי של גניבה או פריצה, ברצינות, במהירות ובמקצועיות, ממש כפי שהיא מתייחסת לעבירות המסכנות גוף ונפש.
תוך כדי החקירה, בני היקר, שגר בסמוך אלינו, הצליח לחלץ בתושיה רבה, מתוך כרטיס הזיכרון של המצלמה, שנותר למזלי ברכב, כמה סרטונים מרשיעים, בו נראה הגנב, בפעולה.
הראתי את הסרטונים לצוות החוקרים. בסרטונים רואים בבירור כיצד הפורץ, שניכר בו שהוא בן מיעוטים, חובש כובע מצחיה להסוואה, עובר באישון לילה בין הרכבים החונים לאורך הרחוב ומנסה לפרוץ אותם, אחד אחד, תוך שהוא גונב מהם, מכל הבא ליד.
השוטר הסביר לי שזו שיטה ידועה למשטרה וכי אותם גנבי רכבים, שבאים ממזרח ירושלים מתפרצים גם למשרדים ולדירות מגורים. לעיתים, במהלך הפריצה, הגנבים תוקפים את דרי הבית, שמנסים להגן על רכושם.
לפני שנפרדו ממני, שוב, בנימוס רב, השוטרים הבטיחו לי שחוקר נוסף יתקשר אלי כדי להדריך אותי כיצד להעביר את הסרטונים לאתר המשטרה. וראה זה פלא, בתוך שעה קלה, התקשר החוקר מהמטה והסביר לי כיצד להעלות את הסרטונים לאתר המשטרה, תוך שהוא שולח אילי, לנוחותי, קישורית, כדי להקל עלי במשימה.
וזה עוד לא סוף הסיפור – לא עברו שעתיים ואני מקבל שיחת טלפון מ'צוות מז"פ אלקטרוני' של המשטרה, שהגיע בזריזות לזירה, כדי לאתר ולסמן לעצמם, מצלמות אבטחה נוספות, הפזורות לאורך המסלול שעשה הפורץ בדרכו לבזוז עוד ועוד רכבים. כל זה במטרה למצוא עוד סרטונים ועוד פרטים וראיות על השודד החצוף, בזירת הפשע.
אני מנצל במה זו כדי להודות לחוקרי המשטרה ולצוותי מז"פ על המסירות הזריזות והמקצועיות, לטובת הציבור ולתפארת מדינת ישראל.
שבת שלום של מציאת ושחרור עוד הרבה חטופים בחיים, של ניצחון לעם ישראל. חיזוק לפצועים ולמשפחות השכולות. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים כיתבו ישירות למייל שלי -
manager@pisrael.com
