את הרב משה ראובן אסמן רבה הראשי של אוקראינה אנו תופסים לדקות קצרות בתוך המהומה הכללית. הרב משה יחד עם הצוות שלו רכשו ב2014 חלקת אדמה בכפר אטובקה כ-7 קילומטר מקייב מחשש למהומות סביב המהפיכה שהתרחשה במדינה. הרב רכש את המקום כדי להבריח אליו יהודים מהבירה במידה ויהיה צורך. כיום, נמצאים במקום למעלה מ-700 ‘פליטים’ שנשלחים משם בדרכים לא דרכים כדי לא לפגוש כוחות צבא בדרך לעבר הגבול המולדובי ומשם לקפריסין ולישראל.
בזמן הראיון מדווחים כלי התקשורת השונים על שיירה בת 64 קילומטר של כוחות צבא רוסיה שעושה את דרכה לקייב הבירה. ידיו של הרב מלאות עבודה בתנאי מלחמה בדאגה למאות משפחות ויהודים, חלקם מבוגרים מאוד וחלקן מטופלות בילדים קטנים. הרב, שהסתובב בעצמו עם מערכת כריזה באזור מגורי היהודים וקרא לתושבים לעזוב נשאר בעצמו יחד עם פליטים ש’בדרך החוצה’ בכפר הסמוך לקייב.
“יש פה מלחמה של ממש אומר הרב אסמן, אנחנו נמצאים באטובקה כ- 7 קילומטר מקייב ורואים כל הזמן טנקים ומטוסי קרב עוברים ללא הפסקה. איתנו כ700 – 1000 יהודים שמגיעים כל הזמן לפה מכל הסביבה כשחלקם בחרדה אמיתית. הם באים מתוך מחשבה שפה יותר בטוח ויותר מאורגן ומפה אנחנו מחפשים דרכים מקוריות כדי להעלות אותם לארץ ישראל”
בשיחה עם מנהל קהילת האדיטש הרב שניאור דייטש הוא מספר לנו על מדפי החנויות ברחבי אוקראינה שריקים כמעט לחלוטין, מפעלי היצור וקווי האספקה המושבתים לגמרי והאזורים בהם מסתובב הצבא הרוסי שהפכו את הנסיעה בכבישים לסכנת נפשות של ממש. המקומיים כרגע עדיין חיים ממלאי המזון שהגיע לפני המלחמה, אבל הרעב כבר מתחיל להופיע והחשש הגדול הוא ממעשי ביזה ושוד של יהודים חסרי יש”ע. בבית חב”ד שבמקום שכרו חברת שמירה אוקראינית על מנת להגן על הרכוש וחיי האדם של יהודי המקום.
אנחנו מרגישים פה מעין מלחמת גוג ומגוג אומר הרב אסמן, אנו בתנאים כמעט בלתי אפשריים מנסים לסייע ליהודים רבים ככל האפשר ומבקשים מכל יהודי העולם להתפלל עבור יהודי אוקראינה ואנחנו ננצח”
כל הדרכים בחזקת סכנה, בזמן העוצר יורים בכל מי שנמצא ברחוב. כשכאן יש עוצר זה לא צחוק. אף אחד לא יכול לצאת מהבית ובתוך כל הדבר הזה אנשים מצליחים להגיע הנה, לברוח החוצה ולסייע לאנשים שנצורים.
הרב אסמן לא רוצה להכעיס את שלטונות אוקראינה וכמובן לא קורא לאף אחד להפר את העוצר, אבל בהתחשב במצב שנוצר בו אפשרות הבריחה מקייב ומזרחה כבר כמעט חסומה לגמרי ישנם לא מעטים שמנסים בכל זאת להפר את העוצר בחשאי ולברוח תוך סכנת חיים.
במוסדות של הקהילה ישנם 2 בתי מלון ובית ספר שבכולם יש מזרנים בכל מקום וציוד שמאפשר שהות לאנשים רבים ככל האפשר. הדילמה האכזרית שעומדים בפניה מיליוני תושבים בקייב וסביבתה כרגע היא אם השהות בבית מסוכנת יותר מהנסיעה החוצה הוא להיפך. סכנת השוד והביזה גם היא לא מוסיפה למוטיבציה של רבים לברוח וכך נשארו אלפי יהודים ברחבי המדינה בבתיהם.
קבוצת הווצאפ שמנהלת את המבצע
לשלוחי חב”ד השונים, יש רשימות מסודרות של עשרות אלפי יהודים עם כתובות ברחבי המדינה שנאספו במהלך השנים ובעיקר בתקופה האחרונה. השליחים בכל אוקראינה כ64 במספר, מאוגדים יחד בקבוצת ווצאפ מיוחדת “שלוחי אוקראינה” ומתוכה מארגנים פעילות ועזרה ליהודים המקומיים.
יש כ180 קהילות יהודיות ברחבי אוקראינה ורובם המוחלט לא שומרי תורה ומצוות מספר לנו הרב דייטש. אנחנו מצליבים רשימות, ומנסים להגיע לכל יהודי בכל מקום כדי לדרוש בשלומם, לראות אם יש בעיות מיוחדות שצריך לפתור. מצבים רפואיים שדורשים פינוי, וכמובן לספק מצרכי בסיס לכל מקום.
העוצר במקומות רבים מחייב את השלוחים למצוא דרכים יצירתיות להעברת הציוד והברחת האנשים לכיוון הגבול המערבי. עוד מספר לנו הרב דייטש "אנחנו מגלים יהודים חדשים שלא הכרנו קודם ומנסים לסייע לכולם. הבאנו שקי קמח כדי להביא לקהילה ברומני, הצלחתי בסופו של דבר למצוא ספק מהעיר הזו בסכום גבוה שסיפק לקהילה את הקמח. סמוך להאדיטש כרגע יש קרבות צמודים ממש. אחקירקה שזו עיר קרובה כבר נכבשה על ידי הרוסים. ביום ראשון בבוקר אחת העובדות של המוסדות בהאדיטש שולחת לי וידיאו של כ35 טנקים רוסיים בדרך אלינו. כרגע הם נמצאים כ10 קילומטר מהאדיטש ותקועים ללא דלק וגשר שהתפרק אבל כולם מבינים שזה רק עניין של זמן עד שהקרבות יתחוללו בתוך העיר עצמה. הפרטיזנים הרוסיים מנסים כל הזמן לפגע בהם אבל נכון לעכשיו (שלישי) אין התקדמות של הרוסים.
תחושת החירום מורגשת בכל הרחובות, הצבא פנה אלי ולקח טרקטורון שהיה בבעלותי כדי לסייע להם מול הכוחות הרוסיים שמפוזרים בשטח. אנחנו בעיירה קטנה ללא מזון ואצלנו יש כמויות גדולות של אוכל ששמרנו במחסן כדי לחלק ליהודי הסביבה. נכון לעכשיו בגלל המצור יש מחסור גדול של אוכל בהאדיטש. הדרכים מסוכנות ממש ומי שלא ברח בזמן כבר לא יכול לברוח מהאזור. שכרנו חברת שמירה ששומרת על בית הכנסת ומחסני האוכל.
רבה של קייב הצליח להימלט
גם בקייב הנצורה מטפלת הקהילה ביהודים רבים שנשארו במקום ביניהם קשישים בני למעלה מ100. רבה של העיר הרב מרקוביץ’ שנחשב מקורב לנשיא זלנסקי ואף קיבל ממנו את אות הגבורה הצליח לברוח הלילה מהמדינה לאחר שגם אנשי ביטחון ישראלים הפצירו ולחצות את הגבול למולדובה.
בערב שבת האחרון, הופצץ בניין בשכונה יהודית בקייב ומאות יהודים הנמצאים באזורי המלחמה, בניהם עשרות ניצולי שואה, נאלצו לעזוב את בתיהם, ולהגיע לבניין הקהילה של חב"ד בקייב.
הרב יהונתן מרקוביץ' בסיוע ארגון ההצלה של חב"ד, דאגו מבעוד מועד להיערך עם מזרונים, מזון ותרופות לאלפי הפליטים שאינם מסוגלים לצאת מגבולות המדינה. סיום המלחמה לא נראה באופק והמלאי אוזל.
על רקע ההפגזות הקשות בערב שבת, סיפר הרב מרקוביץ', שהדבר שהכי ריגש את משפחתו, זו הידיעה שעם ישראל מחבק אותם, בפרט היהודים מישראל, ששלחו להם סיוע מאוד גדול.
"העזרה מישראל נותנת לנו את הכח להמשיך למרות המצב הקשה והמורכב שאנו נמצאים בו. אני מודה באופן אישי לכל אחת ואחד מהתורמים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעזוב כשיש בקייב אלפי יהודים. מי שנשאר כאן הם בעיקר ניצולי שואה, משפחות עם ילדים, אנשים שאינם בקו הבריאות, שלא יכולים לעזוב – אין להם לאן ואין להם איך", מספר הרב מרקוביץ'.
עם בריחתו של הרב נשארו במקום מספר פעילים שמנהלים את הקהילה ומנסים להביא בתוך העוצר אספקה ובניסיון להבריח החוצה ללא סכנה מהר ככל האפשר כמה שיותר יהודים.
תלמידי הישיבה שהוברחו
אחד מהמבצעים הגדולים של הקבוצה היה הברחת עשרות בחורים מישיבת חב"ד בעיר דנייפרו, עיר העסקים והשלישית בגודלה באוקראינה אל מעבר לגבול. בשונה מימי הלחימה הראשונים אז היה אפשר לברוח בצורה חופשית מאוקראינה, נכון לכתיבת שורות אלו (שלישי) העוצר שהוטל על חלק גדול ממרחבי המדינה, הפרטיזנים שלוחמים, הצבא האוקראיני והרוסים בדרכים הפכו חלקים נרחבים מאוד מהמדינה לאזור מלחמה בו רוב האנשים מעדיפים להישאר בבית מלנסות לברוח.
הישיבה בעיר מונה 60 בחורים שכולם בנים למשפחות שלוחי חב"ד – רובם מאוקראינה וחלקם מרוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר והיא הוקמה לפני 9 שנים. הוריהם של הבחורים עסוקים בימים אלו בעזרה ליהודים בעריהם נוכח המלחמה והם העדיפו שהילדים יישארו בישיבה, במסגרת מוגנת ומוסדרת.
יחד עם זאת, נוכח התקרבות החזית לדנייפרו ואזעקות שנשמעו בה בימים האחרונים, החליטה ההנהלה של השלוחים במדינה, בעצה אחת עם גורמי בטחון והורי התלמידים להוציאם בהקדם מהמדינה, כדי שיוכלו להמשיך בלימודיהם ללא חשש.
בסופו של דבר כאמור יצאו הבחורים לדרך יחד עם משפחות אנשי הצוות, בנסיעה לעיר לאודסה. הנסיעה ארכה 11 שעות ובשעה זו הם הגיעו לעיר. בצהריים אמורה הקבוצה לנסוע לכיוון הגבול עם מולדובה, שם ייקלטו אותם מערך שלוחי חב"ד במדינה.
החמ”לים להברחת יהודים
נתן, בחור ישראלי בן 30 שטס במיוחד לעזור ליהודים במדינה מספר לנו כי הפחד של היהודים המקומיים להשאיר את כל חפציהם מאחור וללכת אל הלא נודע משאיר רבים באזורי סכנה. חמ”לים מיוחדים שהוקמו במולדובה הונגריה ופולין מסייעים למצוא מקום חלופי ליהודים הבורחים, לשכן אותם במקומות מיוחדים ולסייע באוכל ולינה. מרגש מאוד לראות את עשרות המתנדבים שמקבלים את המשפחות מוכות הטראומה מאזורי הלחימה ומסייעים להם אומר לנו נתן. משפחות רבות המשיכו לקפריסין ומשם לישראל ורבות נוספות ממתינות עד יעבור זעם.
גיוס נהגי אוטובוסים שיסכימו לבצע הסעות בתנאי מלחמה, ריכוז הקבוצות וההעברה שלהם נעשים בהתנדבות מלאה תוך סיכון עצמי גבוה ובידיעה שבכל יום עלול להיות מאוחר מידי. הרב אסמן עצמו, כמו הנשיא זלנסקי מסרב לכל הצעה להימלט מהמדינה. הרב נשאר נכון לעכשיו בכפר הסמוך לקייב כשהוא מוציא מידי יום שיירות לגבול. מקורביו של הרב אומרים לנו כי הרב יודע כי יתכן והוא ישלם על כך בחייו אבל כל עוד יהודים נמצאים בצרה הוא נשאר.
