לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות, להתחיל מחדש ולפתוח ׳דף נקי׳. לרגל התקדש החג שוחחנו עם אנשים שהתחילו מחדש במקום הכי קשה: אלמנים ואלמנות שאיבדו את בני זוגם, ומתוך כל הקשיים החליטו לקום, להתחיל מחדש ולהינשא בשנית.
אורטל מלכה איבדה את בעלה, הרב אוריאל מלכה, באסון הכרמל שהתרחש לפני כ-12 שנה. היא נותרה לבדה עם חמישה ילדים, כשהיא בחודש השני להריון. לאחר שבעה חודשים נולדה בתה השישית.
פיני ברגר היה נשוי לגלית במשך 23 שנה ולזוג נולדו חמישה ילדים. לפני כשש שנים אובחנה גלית כחולה בסרטן אלים במיוחד, ולאחר שנתיים מגילוי המחלה – נפטרה.
היום פיני ואורטל נשואים זה לזו, וחושפים בפנינו מה הוביל אותם למציאות הנוכחית.
מה גרם לכם לחפש משהו חדש, להחליט לקום מהשבר ולהמשיך בחיים?
אורטל מתארת: ״במהלך שמונה השנים הראשונות של האלמנות הייתי עסוקה בגידול הילדים. הייתה תינוקת חדשה, כל כולי הייתי מרוכזת בה ובשאר הילדים שהיו מאוד קטנים, הגדולה הייתה בת תשע כשאוריאל נהרג. תוך כדי בניתי בית בקרני שומרון, לבד. הייתי עסוקה ביומיום ברמה ההישרדותית. חשבתי לעצמי שאין לי עניין להיכנס לזוגיות כשקומת הבסיס שלי עם הילדים לא מספיק יציבה. רק אחרי שמונה שנים כשהרגשתי שאני במקום יחסית בטוח, החלטתי לקפוץ למים״.
״היו לי מערכות יחסים קצרות שלא היו מדויקות לי. נרשמתי לאתר שליש גן עדן, וביום הנישואים שלי ושל אוריאל עליתי לקברו באופן חריג. זה היה יום הנישואים ה-19, כשהתאריך העברי והלועזי מתחברים. ביקשתי מאוריאל ׳תשלח לי מישהו נורמלי׳, ממש באלו המילים. אחרי יום או יומיים פיני פנה אליי באתר, והכול היסטוריה״.
פיני צוחק, ״אני באמת נורמלי״, ומוסיף כי אצלו זה היה הפוך לגמרי. ״מייד אחרי שגלית נפטרה והתחילו סידורי הלוויה, מישהו שאל אותי אם להזמין לי חלקת קבר לידה. אני בן 46, הרגע איבדתי את אשתי ואני צריך להחליט איפה אני אהיה אחרי 120. היה שם רב גדול שהמשפחה קשורה אליו ושהוא ליווה אותנו לאורך התהליך. התייעצתי איתו והוא אמר לי מייד ׳בשום פנים ואופן לא, אתה צעיר, אתה עוד תתחתן׳. זו הייתה קריאת כיוון עבורי להמשך הדרך״.
״אחרי כמה שבועות הרגשתי שאני לא יכול יותר, שהחלק השני של בת הזוג נגדע בתוכי ואני חייב השלמה לזה. חודש וחצי לאחר שאשתי נפטרה נרשמתי לאתר שליש גן עדן והכרטיס של אורטל הופיע בפניי. לקח לה קצת זמן לענות, ובסוף היא ענתה״.
אורטל מלכה ופיני ברגר
לילך אסולין לאופר ובעלה מני אסולין
לא הקמנו בית יתומים
אורטל מסבירה שאומנם שניהם אלמנים, אך השוני ביניהם רב. ״גם של דרך האובדן ושל הזמן שעבר כל אחד מאיתנו. להכול יש השפעה בהרכבים המשפחתיים. היה טבעי שפיני וילדיו יעברו לגור איתנו בקרני שומרון כי יכולנו לאכלס אותם. לשתי המשפחות יש מורכבות וקושי – המשפחה האישית שלי הייתה צריכה להכניס אנשים זרים למרחב הבטוח, ובטח המשפחה של פיני שעשתה שינוי. התחתנו בחתונת קורונה ואז חיינו 13 איש בבית אחד 24/7. צחקנו שבית ׳האח הגדול׳ היה פה. היום אחרי שנתיים אפשר לראות חיבורים של הילדים, יחסים של כבוד, של חיבה, משהו נעים״.
בביתם ישנה פינת זיכרון לאוריאל ז״ל ולגלית ז״ל, ובני הזוג נותנים מקום לזיכרונות ולכאב. ״בתחילה בזהירות, לומדים מה הגבולות. היום בשולחן שבת אפשר להגיד בכיף ׳זה אימא גלית הכינה׳, אני יודעת עליה המון סיפורים וגם בדיחות. וגם בצד שלי. זה תהליך, צעדים קטנים. מתעסקים בדיני נפשות״.
פיני מחזק את דבריה של אורטל: ״אחת הסגולות של אורטל זו חוכמת חיים ואינטליגנציה רגשית להכיל מצבים שבשביל אנשים שלא עברו את מה שעברנו – זה נראה בלתי אפשרי. אחרי שגלית נפטרה ניהלתי את הבית בשלט רחוק כי הייתי בעבודה. כל היום סידרו לי את הילדים. הרגשתי שאני מחוץ למעגל. כשהכרנו אורטל התחילה לזרוע זרעים קטנים. קצת באה, ישבה איתנו, עזרה לילדים. זרעים קטנים של חיבור. אחרי החתונה עברנו אליהם לקרני שומרון. לילדים אמרנו: ׳לא הקמנו בית יתומים׳. התחתנו אחד בשביל השנייה, יום אחד כל הילדים יעזבו את הקן ולא רצינו להישאר לבד. לא באנו להיות אבא ואימא חדשים במקום אלו שנפטרו, אנחנו מקימים פה פרויקט בשבילנו. מי שרוצה להצטרף – מוזמן. ב״ה היום כל אחד מהילדים מחובר בדרכו לפרויקט הזה״.
יש משברים? מה היו נקודות הקושי בהתחלה החדשה, ומה הייתה נקודות האור?
״עשר שנים חייתי לבד״, אומרת אורטל, וחושפת כי לא היה קל להתרגל למישהו נוסף. ״קיבלתי החלטות פה אחד. פיני בא מזוגיות מאוד מחוברת ואני הייתי צריכה את השקט שלי. למדתי לעשות לעצמי איים של ׳ספייס׳, עוגנים שהם רק שלי. לא מחקתי את מה שהיה קודם, רציתי לתת לי מקום בתוך הזוגיות.
נקודת האור היא הידיעה שמולי ניצב פרטנר שבאמת מוכן לעבוד ולהתאמץ. וגם מהצד שלי – יש תנועה של שנינו. אין לנו ילדים משותפים, אין לנו מה שיחזיק את כל הדבר הזה מלבדנו. ואם לא נשקיע ביזע ובדמעות, זה לא יהיה. מתקשרים, עושים ויתורים. בשנתיים האלה עשיתי עבודת מידות כמו שבחיים לא עשיתי, אבל זו ההשקעה הכי שווה שלי״.
פיני מתאר אותו ואת אורטל ׳הפכים׳ ״עדות שונות, עירוני מול יישוב, משפחות שונות. והסוד של מה שקורה בינינו זה שבפרק ב אתה כבר יודע במה אתה צריך להשקיע. אתה מתרגל 23 שנה למשהו מסוים ומבין שיש דברים שצריך לשנות. כמו שאורטל אמרה – אתה כל הזמן עובד. המשברים בונים אותנו. הם נקודת האור – ירידה לצורך עלייה״.
ראש השנה זה זמן של התחלות, גם של הפרט וגם של כולנו ככלל. מה הטיפ שלכם להתחלות חדשות?
״להילחם על ההתחלה״ ממליץ פיני. ״אתה רוצה להתחיל ולהתקדם – עם כל האתגרים, העומסים הנפשיים, מה שאומרים מסביבך, מסתכלים עליך. אתה צריך להילחם על הטוב של עצמך״.
אורטל מוסיפה אחריו: ״התחלה צריכה להיות אחרי הבשלה. צריך בשלות ומוכנות. בשביל לעשות שינוי, צעד חדש, אפילו הקטן ביותר, מצריך רצון קודם. בזמן שהייתי שלמה עם עצמי ועברתי תהליך של עיבוד האבל, הגעתי למקום נוח ובשל, אז הייתי מוכנה לצאת להרפתקה הזו ולהתמסר לאתגרים שבה״.
מה שה׳ רוצה
לילך אסולין לאופר איבדה את בעלה, אבינועם לאופר, חודש לאחר שחגגו לו יומולדת 40. הם נישאו כשהייתה בת 20 והוא בן 24, ונולדו להם ארבעה ילדים. ״ממש כמה שבועות לפני שנפטר דיברנו על זה שאנחנו מצליחים לשמר את האהבה שלנו, ושהזוגיות עדיין מרגישה חדשה וטרייה למרות שעברו 16 שנים״.
אבינועם לקה באירוע מוחי באמצע נסיעה, שאותו אבחן בעצמו כמתנדב במד״א. הוא עצר, ביקש שיזמינו לו אמבולנס והספיק לדבר עם לילך ולהרגיע אותה. בבית החולים אבינועם עוד תיקשר ודיבר, ושגיסו אמר לו ׳אתה תצא מזה׳, השיב לו אבינועם ׳מה שה׳ רוצה׳. בעצת הרופאים הוכנס אבינועם לניתוח שממנו לא התעורר. 17 יום היה בתרדמת עד שנקבע מוות מוחי. הוא זכה לתרום איברים והציל חיים של חמישה אנשים.
לילך נותרה לבדה, עם ארבעה ילדים כשהגדולה בת 13 והקטנה בת שנה. ״פתאום אני לומדת איך לתפעל מטבח, איך לתפעל את הבית. החלטות של חינוך, גידול הילדים. תודה לא-ל זכיתי במשפחות מדהימות, גם שלי וגם של אבינועם, וגם בקהילה מדהימה. הם תמכו ועזרו מסביב לשעון, ארוחות, טיפול בילדים, צוות שסייע לי בבירוקרטיה, הכול״.
היום היא נשואה בשנית למני אסולין, גרוש ואב לשלושה ילדים.
״חשבתי שיהיה נחמד״
מה גרם לרצון לחפש משהו חדש, להחליט לקום מהשבר ולהמשיך בחיים?
״הייתי בת 36, היה לי ברור שאני אתחתן שוב. אבל גם היה לי ברור באותה נשימה שזה יהיה כזה ׳נחמד׳, את האהבה הגדולה של החיים שלי כבר חוויתי. לא ציפיתי לעוד פעם. אחרי חצי שנה, תשעה חודשים, כבר הרגשתי בשלה. הבנתי שאבינועם לא יחזור, אז ממשיכים קדימה״.
״לא הייתה נקודה שאמרתי ׳אין ברירה, צריך להתחתן׳. זה היה מהמקום של אני רוצה. אני בת 36, אני לא מתכוונת לחיות לבד עד גיל 90. לא בשבילי, לא בשביל הילדים, פשוט לא. לא רציתי להתרגל לסטטוס של לבד, של אלמנה. רציתי זוגיות, וחשבתי שזה יהיה משהו נחמד..
ההצעה להכיר את מני הגיעה דווקא ממשפחתו של אבינועם, על ידי אחיין של אבינועם ואשתו. ״חשבתי שזה יהיה נחמד. מהר הבנתי שנחמד זה לא יהיה – זה יהיה הרבה יותר. חסדי ה׳. זוגיות שניה באה על כ״כ הרבה ניסיון חיים. נתן מאיר הגדיר ׳זו זוגיות ראשונה בגלגול שני, בחיים השניים שלי׳. אני לא אותו בנאדם של לפני ארבע שנים, ובאמת יש בינינו אהבה מאוד גדולה״.
בהתחלה חשבה לילך שהדברים ייקחו זמן, עד שכל צד יכיר את ילדיו של הצד השני, את המשפחות וכו׳, אולם מהר מאוד היא התבדתה. ״שטויות במיץ. החלטנו מאוד מהר, אחרי כחודשיים. המשפחה של אבינועם קיבלה את מני באהבה ובטבעיות. אחות של אבינועם קוראת למני ׳גיסי׳, כשסיפרתי לחמותי שהחלטנו להתחתן היא פרצה בצהלולים, ובהמשך גם בכי. זה משתלב אחד בשני״.
בעצת אנשי מקצוע החליטו לילך ומני להינשא רק לאחר בר המצווה של בנה הגדול, וכן לעבור יחד לדירה חדשה. תוך פחות משבועיים חגגה המשפחה בר מצווה, חתונה ומעבר דירה. לילך מתארת: ״תקופה מטורפת. אמרתי לבת שלי – זו הפעם הראשונה שאני מתחתנת בפעם השנייה. אז טבעי שעשינו כמה טעויות בדרך״.
לילך מספרת שלמרות שילדיה רצו שתתחתן, הם חוו קשיים "היה פער בין הרצוי למצוי". בנוסף, אבינועם מאוד מדובר בבית. "זו לא פינת זיכרון, הוא פשוט נוכח. על המקרר בין התמונות של החתונה שלנו יש גם תמונות שלו. הילדים מדברים עליו המון".
בחייו הפעיל אבינועם מפעל חסד של אירוח אנשים שנתקעו בשבתות בקרבת בית חולים ללא יכולת לחזור. מדובר בד"כ באנשים שומרי מצוות שנזקקו לטיפול רפואי בשבת או בחג, ולאחר ששוחררו אינם יכולים לנסוע חזרה לביתם.
ללילך היה חשוב להמשיך את מפעלו של אבינועם גם לאחר מותו, ושבעלה החדש ייקח בזה חלק. "חיפשתי איש חסד". כיום מפעילה המשפחה את מיזם "אש"ל אבינועם" וכן יוזמות נוספות. בתה הבכורה של לילך, איילה, יוזמת בימים אלו אירוע התרמת דם לרגל יום הולדתו ה-44 של אביה ז"ל, שיתקיים בין ראש השנה ליום כיפור.
יש משברים? מהם הקשיים ומהן נקודות האור?
"אהבה מאוד גדולה וקשר חזק. משם הכול נובע. כי יש המון אתגרים, החל מהילדים ועד זה ששנינו אנשים בוגרים שעברו דברים בחיים, עם הרגלים שונים ודפוסי התנהגות שאימצנו לנו. הילדים של מני לא נמצאים איתנו כל הזמן, לפעמים זה קל ולפעמים זה קשה. אלו הקשיים – להרכיב שתי משפחות למשפחה אחת שלמה. מני היה צריך להתרגל למקום מגורים חדש, לנסיעה של מעל שעתיים לעבודה, ללחיות פתאום שוב עם ילדים בבית, ועוד ילדים שהם לא שלו".
