בואו נדבר על משפט נתניהו, אבל לא על עדות פילבר כזו או אחרת, על מצב הפרקליטות ברגעים אלו, או על הפעלת סעיף מאה שמונים ומשהו. בכל זאת, שבת מנוחה, לא צריך להעמיס עוד טור בנושא.
אפשר כן לעסוק בסיפור הגדול של המשפט. הגדול באמת – ובשביל זה צריך לדמיין בניין רם שממנו אפשר להביט מלמעלה על הכול. להביט מלמעלה ולשאול: ״מי רוצה שבמשפט הפוליטי החשוב ביותר בהיסטוריה של ישראל, נראה את הדברים מהקומה התחתונה, ולא מהקומה העליונה״. לא תמיד מתאפשר לנו לקחת את משפט נתניהו בפרופורציה – וכשאני אומר ״לקחת אותו בפרופורציה״ זה נשמע כאילו מדובר בדרישה להקטין את העיסוק בו, אבל זה כל כך הפוך: ההתבוננות במשפט בפרופורציות הנכונות היא דווקא להתייחס אליו מלמעלה, להבין מלמעלה את חומרת התקדים ואת עוצמת העוול ולהתחיל להבין שמדובר ברעידת אדמה של ממש.
המושגים 'תפירת תיקים' או 'הפיכה שלטונית' עושים לא פעם נזק לסיפור הגדול, הם משטיחים את צבר הפרטים והעובדות לכדי מושגי סיסמה שכולנו כבר שמענו וראינו אלפי פעמים, ומכיוון שלא פשוט לצלול לפרטים עצמם, כמו: לפגישת ההנחייה, לזיג זג התאריכים ולמאות העדים המתעתעים – דרך אחרת ונחוצה כל כך כרגע, היא לקבל פרופורציה ממבט על. באופן סמלי צריך להסתכל על תיק 4000 מהקומה ה- 4000 ולא מגובה הקרקע, כמו שנורא טבעי לעשות אם עוקבים אחר התקשורת: חלקים תמימים בציבור, חלקים כלל וכלל לא תמימים בתקשורת, תמיד יקטינו את הסיפור הגדול. כי אחרי משפט שצפוי להתנהל במשך חמש עד שמונה שנים עם מאות עדים, קשה באמת לעקוב. לא לחינם חלקים גדולים בציבור אימצו את הנרטיב 'נחכה לסוף, ומה שבית המשפט יחליט מקובל עלינו'. זו כמובן עמדה לגיטימית שמאפשרת לאלו המחזיקים בה להישמע הגונים, מאוזנים וסומכים על המערכת, אבל מהקומה ה- 4000 הדברים נראים אחרת לגמרי. ובהנחה שבעוד מספר שנים לא מעטות כבר אף אחד לא יתעניין במשפט ההוא שהחל פעם, יש איזו חובה לעצור, לקחת מעלית אל הקומה ה- 4000 ולהסתכל למטה.
ומה נראה משם? מתמטיקה פשוטה: קחו מאות שנות דמוקרטיה שמתנהלת על הכדור הזה שאנחנו חיים בו, הכפילו בעשרות מדינות מערביות שבחרו בצורת המשטר הזה להוביל אותן, הכפילו באלפי פוליטיקאים שניהלו את אותן מדינות – ותקבלו את התוצאה המדהימה: 0. אף לא ראש מדינה אחד שהוגש נגדו כתב אישום על 'סיקור חיובי' (שבשל הפרט הקטן כי נתניהו לא קיבל בוואלה סיקור חיובי שונה ל'היענות חריגה'), כלומר מאלפי סיטואציות שבהן יש סבירות כי פוליטיקאי יואשם בשוחד בנושא הכותרות והתמונות שיקבל בגוף תקשורת – אף לא אחת קרתה מעולם! מקרי? הסתברות הגיונית? גם המתמטיקאים הגדולים בעולם לא היו חושבים ככה. כלומר, רק נגד ראש הממשלה הפופולרי בשלושים השנה האחרונות בפער עצום מול השחקנים האחרים על המגרש, ובמקרה הוא גם מגיע מהמחנה שמתנגד למערכת המשפט והתקשורת – רק נגדו מכל ההיסטוריה האנושית מצאו לנכון להפעיל את התקדים הנדיר. תמיד אמרנו שאנחנו עם סגולה, לא ידענו עד כמה.
גם בחודש שבו כל מי שעיניו בראשו רואה ששוחד לא היה ולא נברא, גם אחרי עדים שלא הביאו שום ראיה, הטעות היא להסתכל על הסיפור בגובה העיניים ולא מאותה קומה 4000. רק מהקומה הגבוהה שבה נשאלת השאלה איך הומצא דווקא כאן, בארץ חמדת אבות, דווקא לנתניהו תיק שוחד, ולמה הוא אמור היה ע״פ ממציאי התקדים, להתנהל אחרת מכל פוליטיקאי אחר בעולם מול התקשורת – אחרת הוא יואשם בשוחד.
אחרי התקדים, אחרי הגילויים, אחרי ההסתרות, ההשחרות והפסקת חשמל מומצאת אחת – אתם כבר יודעים את התשובה.
