בעוד כמה ימים יבחרו אזרחי מדינת ישראל יבחרו את נציגיהם לכנסת.
בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) משנת 1969 כתוב כך: "לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות". במילים פשוטות, כל מי שיהיו בני 18 ביום הבחירות (ורשומים בפנקס הבוחרים ומדינת ישראל לא שללה את זכות הבחירה שלהם) זכאים לבחור לכנסת ישראל. ש במדינת ישראל יותר מ-5.5 מיליון בעלי זכות בחירה הגרים בישראל, ועוד קרוב ל-600 אלף ישראלים בעלי זכות בחירה גרים בחו"ל.
יעל פי נתוני הלמ"ס, שיעור ההצבעה לכנסת ה-20 בשנת 2015 היה 72.3% מכלל קולות המצביעים. מדינת ישראל מדורגת מעט מעל הממוצע ביחס לשיעורי ההצבעה במדינות העולם הדמוקרטי.
במהלך כהונת הכנסת והממשלה יש לאזרחים הפשוטים יכולת השפעה מינורית. הם יכולים להפגין, לארגן מחאות ולהחתים על עצומות בתקווה שיצליחו לגייס די תומכים ותהודה אשר ישפיעו על נבחרי העם ובכך יביאו לשינוי.
פעם בקדנציה ניתנת בידי האזרחים הפשוטים האפשרות להכריע במו ידיהם את גורל הבחירות. פתק ההצבעה שהם מכניסים לקלפי יכול להיות הפתק שיגרום למפלגתם לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. הפתק של האזרחים, של הפרטים, יכול להיות מה שיגרום למפלגה שבה בחרו להיות המפלגה הגדולה, ובמקרה שיהיה שוויון במספר הממליצים לפני הנשיא מי ראוי לנסות ולהרכיב את הקואליציה, הנשיא יהיה חייב להטיל את המלאכה על המפלגה הגדולה.
על פי החוק בארץ, יום הבחירות הוא יום חופשי בתשלום.
אני חושב שראוי לחוקק שרק מי שמממש את זכותו האזרחית, משתתף בבחירות ובוחר, זכאי ליום חופשי בתשלום. אני מעוניין שכל אזרחי ישראל יהיו מעורים בקורה סביבם ואכפתיים להחלטות הנוגעות אליהם. לדעתי חשוב שכולם יהיו לא רק בעלי דעה אלא גם בעלי מעשה, וישתתפו בבחירות השתתפות פעילה.
כמובן, זכותו של אדם שלא להצביע, אך יש לאי-מימוש הזכות גם מחיר: הוא לא יקבל תשלום בעבור יום החופש.
כך נוכל להגדיל מאוד את השתתפות האזרחים בהצבעה, להגביר את מעורבותם במתרחש ולהעצים את אחריותם למי שייבחר ולמה שקורה במדינה.
