המצב הפוליטי הנוכחי יכול לשמש לנו כמודל להתמודדות עם מצבי ברירת-מחדל בחיינו.
כאשר אנו מוצאים עצמנו במצב מאולץ ישנן מספר אפשרויות התמודדות: בהלה, הכחשה, הסטה. ולעומתן ישנה את דרך האמונה.
המציאות הפוליטית הנוכחית אינה אידיאלית בלשון המעטה. רוב הציבור היהודי רואה בה סוג של ברירת מחדל במקרה הטוב, ומתכון לאסון במקרה הרע. ישנם שנוקטים בדרך הבהלה וחוששים שזהו סופה של מדינת ישראל; ישנם לעומתם שמנסים להכחיש ולחפות על הבעייתיות במילים של 'אחדות' ו'ריפוי'; ויש שמנסים להסיט ולפטור את הביקורת מעליהם ב'הסתה' או בסיפורי סיירת במקום לתת דין וחשבון.
המבט האמוני אינו מתבלבל. זהו אינו סופה של מדינת ישראל; ויחד עם זאת יש כאן ביקורת שזקוקה למענה. ההסטה לשיח ה'הסתה', ו'הזדעזעות' מכך שמעיזים להטיח טענות כלפי פוליטקאים שעשו מהלך מפוקפק – לא יטשטשו את הדרך העקלקלה שבה נעשו הדברים. לא צריך להיתמם; "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה" (ברכות ס, ב), אין הכוונה שהכל טוב עכשיו, אלא שהכל יגיע בסופו של דבר לטובה.
לנשום עמוק ולהרים את הראש! השיח כעת אינו היסטריה מצד אחד, ולא החשש להיעלבות ולפגיעה בנפשם הרכה של חברי הממשלה ה(לא) נבחרת מצד שני; אלא עמידה אמיצה שמתמודדת באופן ענייני עם המציאות החדשה, והמון המון אמונה שבסוף הכל יהיה לטובה.
וזה מה שיהיה. במבט ארוך טווח עוד יתברר כיצד קידם הקדוש ברוך הוא את עולמו גם מהמצב המשונה הזה. נעבור גם את זה!
הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה'.
