אורי שכטר

הכרת הטוב

הילדים שלנו אינם מלאכים, אבל בהרבה עדינות וחוכמה אנו מובילים אותם להתרגל להגיד תודה, לא בשבילנו או בשביל הכבוד שלנו, בעיקר בשביל עצמם ובשביל בריאות נפשם

אני לא יודע מאיפה בא לי הרעיון. באחד הימים שלפני חג הפסח אמרתי לילדים שלי, שהיו אז קטנים, הגדולה הייתה בת 5 והבן שאחריה היה בן שלוש: "בואו נעשה הפתעה לאימא ונכין לה מכתב תודה. אתם תגידו על מה אתם רוצים להגיד לה תודה, ואני אכתוב את זה על נייר מכתבים. אתם תציירו על המכתב, נקנה לאימא מתנה בעשרה שקלים ונחביא לה את כל זה מתחת לכרית".

בערב שלפני חג הפסח עברתי בין כל חדרי הבית עם הנר והנוצה כדי לעשות את בדיקת חמץ, והמשפחה ליוותה אותי בשקט מוחלט. כשהגעתי לחדר השינה שלנו הילדים לא התאפקו, הדליקו את האור, קפצו על המיטה שלנו, צעקו "הפתעה!" ונתנו לאשתי את המתנה הקטנה והמכתב.

אשתי לקחה את המתנה בידה, קראה את המכתב ופרצה בבכי של התרגשות.
מאז במשך 17 שנה בכל ערב פסח מחכה מכתב תודה מכל הילדים מתחת לכרית שלי ומכתב תודה נוסף מכל הילדים מתחת לכרית של אשתי, ומתנה משותפת לי ולאשתי. חשוב לציין שהמתנות גדלות עם הגיל של הילדים (אולי בסוף נמצא שם מפתח לאוטו?). אני סתם צוחק, האמת היא שהמתנה ממש לא חשובה, מה שחשוב הוא התודה, הכרת הטוב של הילדים על השנה שחלפה ועל החג המתקרב.
ולמה אני משתף אתכם בסיפור הלכאורה קטן הזה? כי הבסיס שלנו כיהודים הוא הכרת הטוב. לא במקרה אנחנו לא נקראים 'נפתלים' על שם שבט נפתלי ולא 'אשרים' על שם שבט אשר. אנחנו נקראים יהודים, והבסיס שלנו הוא התודה והכרת הטוב.
זה מתחיל מהכרת הטוב לבורא עולם גם על כל הטוב והשפע שהוא נותן לנו, ובהמשך תודה להורינו על כל הטוב שנתנו לנו. שני הוריי נפטרו. הייתי מוכן להוריד את השמיים כדי להגיד להם תודה על כל הטוב שנתנו לי.
הילדים שלנו אינם מלאכים, אבל בהרבה עדינות וחוכמה אנו מובילים אותם להתרגל להגיד תודה, לא בשבילנו או בשביל הכבוד שלנו, בעיקר בשביל עצמם ובשביל בריאות נפשם.
היום כבר נהיה די רגיל שהילדים שלנו ביום ההולדת שלהם אומרים לנו: "תודה אבא ואימא על שגידלתם אותנו השנה" בעל פה או באמצעות מכתב ואף נותנים לנו מתנה. בוודאי שזה גדל באירועים יותר משמעותיים כגון בר/בת מצווה, שבהם ההורים משקיעים את נשמתם ואת מיטב כספם בשביל לעשות טוב לילדיהם.
אשתי כנה ואני מתנדבים כבר יותר מעשר שנים בהדרכת זוגות חילונים לחתונה במסגרת ארגון רבני צהר. אנחנו מקפידים להגיד לכל זוג בסוף ההדרכה: "תפתחו בתודה את החיים שלכם כזוג נשוי ואת הצעד הראשון שלכם כמשפחה. לפני החופה, בחופה עצמה או לאחריה, בעל פה או בכתב, פשוט תגידו להורים שלכם: 'תודה שגידלתם אותנו'”.
האמת היא שחלק קטן מהזוגות כבר חשבו על זה בעצמם, אבל רוב הזוגות מסתכלים עלינו בעיניים מלאות דמעות של התרגשות על העצה הטובה והפשוטה שקיבלו.
אני נותן לכם לסיום טיפ קטן ששווה הרבה, נסו את זה עם הילדים הקטנים שלכם: קחו אותם לפני ראש השנה לקנות מתנה לאימא (מצטער שאני קצת פרימיטיבי, אבל בדרך כלל מגיע לאימא יותר). אפשר גם הפוך, לקנות לאבא (מישהו מבני הזוג צריך להוביל את זה בפעם הראשונה לפחות), והוסיפו מכתב שבו הגיגי הכרת הטוב של הילדים. תהפכו את זה לסוד של הבית לכבוד השנה החדשה, ואני בטוח שהמעשה הקטן והפשוט הזה יכניס את משפחתכם אחרת לשנה החדשה.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…