בתחילת החודש (8.8.22 למניינם) פשטו כוחות FBI על אחוזתו הפרטית של הנשיא לשעבר דולנד ג׳ טראמפ במאר-א-לאגו, פאלם ביץ׳, פלורידה, פרצו כספות והחרימו אלפים רבים של מסמכים. החשד הוא, כי הנשיא לשעבר נטל עמו מסמכים מסווגים כשעזב את תפקידו. שופט פדרלי (שהימין הרפובליקני מנע נסיון לקדמו לבית המשפט העליון ושפסל עצמו בעבר מדיון בענין אחר הנוגע לנשיא טראמפ) חתם על צו החיפוש.
המדובר בפגיעה קשה, ללא תקדים, במעמדו של נשיא ארה״ב.
אין זה סוד, כי בעלי תפקידים רבים, בארץ ובעולם, נוטלים עמם לעיתים מסמכים שונים כשעוזבים מקום עבודה או מקום שירות. גם אם הדבר פסול, הרי מדובר בנשיא ארה״ב – שהוא גם המפקד העליון של כל כוחות הבטחון, והוא מחזיק בסיווג הגבוה ביותר האפשרי. כך שנקיטת הליכים במישור הפלילי היא חריגה ביותר.
יתר על כן, במקרה זה התברר, כי אנשי סגל הבית הלבן היו מודעים לנטילת המסמכים ואף התנהל מו״מ קודם בין פרקליטיו של הנשיא לשעבר טראמפ לבין אנשי ה-FBI בנושא זה, כך שספק רב אם היה צורך בפשיטה, כשממילא, אם היה מסמך רגיש כלשהו, בוודאי כבר לא היה במקום.
ואם לא היה די בכך, הרי בנוגע להילרי קלינטון, שהוכח, שהשתמשה בדואל פרטי להתכתבויות חסויות ביותר (שבשל כך גם נותרו ברשותה לאחר תום תפקידה) – נסגרו תיקי החקירה באופן מידי. כמובן, אצלה לא נערך חיפושים והבולשת הפדרלית פתחה בחקירה רק לאחר לחצים כבדים ורק לאחר שנחשפו עובדות כאלה, שלא אפשרו את המשך ההתעלמות ממעשיה.
להיטות גורמי החקירה לפשוט על אחוזת הנשיא לשעבר היתה כה גדולה, עד כי הפשיטה נערכה, בניגוד לדין החל בארה״ב, ללא עדים, בלא נוכחות מי מעורכי דינו של הנשיא, בלא שנתאפשרה גישה למי מאנשי הסגל של טראמפ לפקח על הנעשה, ובנסיבות אלה, יהיה קשה ליתן תוקף ראייתי – משפטי לכל ממצא שנאסף במקום, בייחוד לנוכח טענות על הטיה פוליטית של פעילות הבולשת.
פשיטה זו מצטרפת ל״עליהום״ הגדול, שממשיך עד היום, מהפגנות ה-6 לינואר 21, כשציבור רפובליקני גדול התאסף ברחבת הקפיטול וכמה בודדים מתוכו נכנסו לטרקלין האורחים (אליו ממילא זכאים אזרחים להיכנס) של הקונגרס. השמאל האמריקני, בליווי התקשורת, הפכו הפגנה זו, שהנפגעת העיקרית בה היתה דווקא נגדת לא חמושה בצבא ארה״ב, אם לילדים קטנים, שהשתתפה בהפגנה ונורתה למוות על ידי המאבטחים – ללא פחות מאשר נסיון ״פוטש״, כשאין ספור רשויות וועדות חקירה מיוחדות ״טוחנות״ נושא זה ללא הפסק, מאז ועד היום.
לכל אלה יש להוסיף מצטרפת גם חקירת הבדותות בדבר קשריו של הנשיא טראמפ עם רוסיה, שכביכול סייעה לו לנצח בבחירות, חקירה שנחשפה כקנוניה, אך במשך השנים פגעה קשות באמינותו של הנשיא טראמפ והיתה בין הגורמים למפלתו בבחירות (בנוסף לאי סדרים רבים ולשינוי חוקי ההצבעה ״תוך כדי משחק״).
התנהלות גורמי אכיפת החוק, בגיבוי התקשורת, בארה״ב – מזכירה מאוד את מה שקורה כאן עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שנרדף ללא הפסקה על ידי המנגנון המשפטי. גם כאן, נערכו חקירות חובקות עולם שהובילו לכתב אישום תקדימי העומד על כרעי תרנגולת; גם כאן – דשים בעניין שוב ושוב, ללא הפסק; גם כאן הביאו שלל החקירות וההכפשות, אט אט, לפגיעה באמון הציבור בראש הממשלה לשעבר, שבבחינה אובייקטיבית של הישגיו המדיניים, הכלכליים והבטחוניים (מבלי להתעלם מחדלונותיו בנוגע לפעילות מול המערכת המשפטית או מול שלל ארגוני ה-NGO המסוכנים, שפגעו קשות בתודעת אזרחי המדינה) – היו אמורים להביא לאחוזי תמיכה גבוהים בהרבה. אך התקשורת ומערכת המשפט הצליחו לפגוע בתדמיתו כה קשה, עד כדי כך שמכהן היום אדם חסר כל השכלה, ניסיון או כישורים בתפקיד הקשה והמורכב בעולם – ראש ממשלת ישראל.
והנה, רק היום (ה׳) התבשרנו, כי ועדת החקירה לבדיקת האירועים במירון הוציאה מכתבי אזהרה לראש הממשלה לשעבר נתניהו וכן לשר לבטחון פנים אמיר אוחנה. החלטה מגוחכת על פניה. האם מישהו סבור כי ראש ממשלה, או שר בכיר בממשלה – צריכים לעסוק בתנאי הבטיחות באירוע תרבות או אירוע דתי המוני? האם הוצאו מכתבי אזהרה לראש ממשלה או לשרים באסונות קודמים, כגון פסטיבל ערד או אסון המכביה? החקירות שנגעו לאסונות אלה הגיעו, לכל היותר, לרמת מפקדים במשטרה, בכירים ברשות המקומית הרלבנטית או מנהלים במשרדי ממשלה. אלא, שמערכת המשפט הכינה לעצמה קו הגנה אחורי, שיבטיח הליכים נוספים נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אם ייכשל ״פרויקט״ המשפט, ו״על הדרך״ אפשר גם להציב חרב מתהפכת מעל ראשו של אמיר אוחנה, אותו מזהה ה״דיפ סטייט״ כבעל כישורי מנהיגות שמבין את הצורך הדחוף בתיקון המערכת ועשוי להחליף את נתניהו בעתיד. מדוע לא לקפד ראשו כבר כעת?
מערכות ״מדינת העומק״ – ה״דיפ סטייט״, אם כן, תעשנה הכל כדי לפגוע בלגיטימיות של כל מנהיג פוטנציאלי, שייתפס אצלן כסיכון. לנו, כציבור המודע למתרחש, נותר לצפות לשלטון לאומי שמרני אמיתי, שיידע להחליף את בעלי התפקידים הרלבנטיים ויידע גם למשול. ועד אז – לקרוא קריאה מושכלת וביקורתית את הידיעות השונות בנוגע למועמדי הימין השמרני – בארץ ובחו״ל.
