גליון 511

רגעים מהחיים

הפתח הקדוש

מוריה אופיר

מוריה אופיר

אני מציעה קודם כל להבין מי אתם, מה הנקודה המיוחדת שהיא רק שלכם ושהיא פשוט – אתם – ולחזק אותה. אני מציעה לזכור שכל מהותנו בעולם היא להיות טובים יותר, וזה בסדר להסתמך על סגולות וזה מצוין לעשות השתדלות טבעית, אבל הכי חשוב אולי שנפתח לעצמנו פתחים של קדושה.

הפתח הקדוש

מוריה אופיר

מוריה אופיר

אני מציעה קודם כל להבין מי אתם, מה הנקודה המיוחדת שהיא רק שלכם ושהיא פשוט – אתם – ולחזק אותה. אני מציעה לזכור שכל מהותנו בעולם היא להיות טובים יותר, וזה בסדר להסתמך על סגולות וזה מצוין לעשות השתדלות טבעית, אבל הכי חשוב אולי שנפתח לעצמנו פתחים של קדושה.

אחרונים במדור זה

להקשיב ל׳אני׳ של ההווה

להקשיב ל׳אני׳ של ההווה

אלו שמכירים אותי יודעים שאני לא מאלו שאם יש משהו…
פרפר שנוגע לא נוגע

פרפר שנוגע לא נוגע

ישבתי מולה ואמרתי את המשפט שפתאום קפץ לי לראש. אין…
בן אנוש שותק

בן אנוש שותק

ואז הסתכלתי פתאום בפלאפון וגיליתי שבזמן שעבר התווספו הודעות. מוזר,…
המלאכיות של הקב"ה

המלאכיות של הקב"ה

גברים, אתם יכולים לעבור לאחד העמודים האחרים בעיתון, הטור הזה…
תורת המשחקים

תורת המשחקים

״את אוהבת את החיים?״, שאלתי חברה טובה מאד באופן מפתיע…
בסופר של החיים

בסופר של החיים

ואז ההבנה הכתה בי.יש הכל.יש הכל.שמעתם?יש הכל.—לפני כמה זמן הייתי…
מחבואים או תופסת

מחבואים או תופסת

״את גרה בירושלים?״אני מחייכת. ״לא״.וזה קטע. קטע שחוזר על עצמו…

“תרמו לקבר הצדיק הקדוש ותיוושעו!”, “סגולה נדירה שתשנה לכם את כל החיים!”, “קונים קמעות ורואים מופתים!”.
אני מתהלכת בעולם שמציע לי סגולות, קמעות וישועות שהן מעל לדרך הטבע. אני ממשיכה להתהלך באותו העולם והוא מציע לי הגיון קר ושכלתני, השתדלות מעשית וישועות טבעיות.
מכל עבר בני אדם שמצדדים בשביל הזה ואחרים שמצדדים בשביל ההפוך. יש מי שנכוו כבר מאחד מהשבילים ויש מי שצועדים בבטחה ובשמחה בדרך הנס או בדרך המלך.
ואני, מה יהא עליי? לאיזה שביל אפנה? היכן אשים יהבי ואבטח?

מחילה משני השבילים, אני רוצה להציע דרך אחרת, משלי. כמו הרבה דברים בעולם הזה, המורכב מגלוי ומנסתר, משכל ומרגש, משקט ומרעש, גם הדרך שלי משלבת. אין רק ניסים או רק הגיון. בעיקר אין מה נכון או מה לא נכון.
רגע, אל תתנפלו עליי. ברור שיש דברים אבסולוטיים ומוחלטים שהם נכונים ושהם אמת לאמיתה ואין עליהם עוררין, אבל לאחר שהנחנו אותם במקומם הראוי, נותר שטח רב שבו מה שטוב לאחד, לא בהכרח נכון לאחר, ומה שתורם לה, לא יגרום לסיוע עבורה.
יש לסגולות המון כוח. יש לברכות שניתנו מצדיקים יכולת גדולה לשנות את חוקי המציאות הרגילים. אבל אני חושבת שסגולות וברכות שניתנות מצדיק במיוחד לאדם העומד מולו ושוטח בפניו את חוסרו שרוצה הוא שיתמלא, שונות מסגולות וברכות שהגיעו לידי אדם בדרך לא דרך – כי הוא שמע עליהן מחבר, מסבתא או אפילו מהפוסט בפייסבוק.
תחזיקו רגע ראש, אני יודעת שהרעיון מעט מורכב: בעולם שלנו יש אנרגיות וכוחות שלא גלויים לנו. כאשר הצדיק מברך במיוחד את האדם שעומד מולו, ואפילו נותן לו קמע, הוא מכוון במילותיו באותו הרגע לאנרגיה שבה שורה אותו אדם שלמולו, ולכן אותה ברכה יכולה באמת לגרום לישועה עבור אותו אדם, עבור האנרגיה הספציפית שלו, עבור נשמתו המיוחדת. אבל (!) אותה ברכה, קמע או סגולה לא יכולים בהכרח להתאים גם לחברו, לסבתו או למי שיקרא לאחר מכן בפייסבוק את הישועה לה זכה.
לכל אחד מאיתנו יש נקודה שמחייה אותו, הנשמה, והיא שונה מאדם לאדם, ולכן גם “הפיתרון” לחסרונה ולהתעלותה שונה מאדם לאדם. יש מי שההשתדלות הארצית וההגיונית תעזור להם יותר, ויש מי שהאמונה בצדיקים וכוחות נסתרים תסייע להם יותר, ויש מי שסגולה זו תעזור לו ולאחר לא, ויש מי ש…
הבנתם.
האמונה והשלכת היהב צריכים להיות על הקב״ה.
לכל אחד הפתרון שלו, הדרך שלו שתוביל אותו לישועה הפרטית שלו. וגם אם אחר, אפילו קרוב אליי, נושע בשעה טובה, אין הדבר אומר שדרכו שלו אמורה להיות גם דרכי שלי.

אז מה את מציעה? אתם שואלים.
אני מציעה קודם כל להבין מי אתם, מה הנקודה המיוחדת שהיא רק שלכם ושהיא פשוט – אתם – ולחזק אותה. אני מציעה לזכור שכל מהותנו בעולם היא להיות טובים יותר, וזה בסדר להסתמך על סגולות וזה מצוין לעשות השתדלות טבעית, אבל הכי חשוב אולי שנפתח לעצמנו פתחים של קדושה.
הבנתי שבכל פעם שאני חשה שאני בתקופת דאון, ירידה כזו, אני צריכה לפתוח לעצמי פתח חדש של קדושה. לקבל על עצמי עוד קבלה טובה אחת קטנה שאתמיד בה. לאחרונה הקב״ה גרם לי לפתוח כמה פתחים כאלו, ובאמת ברוך ה׳ דברים השתפרו ומשתפרים ממש במהירות בזכות ההחלטות הטובות האלו.
ובואו, מוצאים זמן להתמיד בהן. תושיטו זרת, הקב״ה כבר ישלח לכם יד.
לפני שנה בדיוק נזכרתי ששנתיים לפני כתבתי לעצמי שיש לי חלום לקרוא לפחות פעם אחת את כל התנ״ך. לא הבנתי איך יכול להיות שאני בחורה יהודיה, וכל חיי יכולים לעבור בלי שאקרא את ספר הספרים שלנו אפילו פעם אחת מההתחלה ועד הסוף. אז זה היה נשמע לי מורכב מדי, אבל לפני שנה פתחתי פתח, ומאז בכל יום אני קוראת שני פרקים בתנ״ך. בקרוב בעזרת ה׳, גם אסיים את כולו. החלטה קטנה, פתח גדול, קדושה מיוחדת.

אחרונים במדור זה

להקשיב ל׳אני׳ של ההווה

להקשיב ל׳אני׳ של ההווה

אלו שמכירים אותי יודעים שאני לא מאלו שאם יש משהו…
פרפר שנוגע לא נוגע

פרפר שנוגע לא נוגע

ישבתי מולה ואמרתי את המשפט שפתאום קפץ לי לראש. אין…
בן אנוש שותק

בן אנוש שותק

ואז הסתכלתי פתאום בפלאפון וגיליתי שבזמן שעבר התווספו הודעות. מוזר,…
המלאכיות של הקב"ה

המלאכיות של הקב"ה

גברים, אתם יכולים לעבור לאחד העמודים האחרים בעיתון, הטור הזה…
תורת המשחקים

תורת המשחקים

״את אוהבת את החיים?״, שאלתי חברה טובה מאד באופן מפתיע…
בסופר של החיים

בסופר של החיים

ואז ההבנה הכתה בי.יש הכל.יש הכל.שמעתם?יש הכל.— לפני כמה זמן…
מחבואים או תופסת

מחבואים או תופסת

״את גרה בירושלים?״ אני מחייכת. ״לא״. וזה קטע. קטע שחוזר…

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה