שליפות

הרב אלי בן דהן

לאחר ששככה מעט הסערה שעוררו דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף אפשר לעסוק במהות הדברים: חלק מעולי ברית המועצות לשעבר אינם יהודים לפי ההלכה, אך הם קשרו את גורלם עם מדינת ישראל. לשם כך פנינו אל הרב אלי בן דהן מהבית היהודי, לשעבר מנהל בתי הדין הרבניים.

 

הרב אלי בן דהן

מה חשבת על דבריו של הרב הראשי?
"אני מודה שלא שמעתי את הדברים במלואם, אך ברור שיש בעולים ממדינות חבר העמים קרוב לשלוש מאות אלף איש שאינם יהודים. סבא שלהם היה יהודי, אך הם עצמם אינם יהודים. עדיין צריך להתייחס אליהם כאל זרע ישראל, וזה יחס שונה מהיחס לגוי שבא להתגייר. אנחנו מדברים כאן על עולים שיש להם קשר וזיקה ליהדות וקשרו את גורלם עם מדינת ישראל והעם היהודי".

מה זה אומר 'זרע ישראל'?
"זה אומר שצריך להתייחס אליהם בצורה חיובית יותר מלסתם גוי שדוחים בהתחלה. זו ההזדמנות לומר, כמי שניהל את בתי הדין הרבניים 21 שנה, שמה שנעשה כיום בבתי הדין לגיור הוא מתיחה של ההלכה עד לקצה האפשרי. מותחים את ההלכה בשביל כל גר או גיורת ומוודאים שיהיו להם משפחה מאמצת וסביבה תומכת וכל הנתונים שיקלו עליהם את תהליך הגיור".
מה ההבדל בין גיור אזרחי לגיור הצבאי?
"התוודעתי אל הגיור הצבאי בשנים האחרונות, שבהן הייתי סגן שר הביטחון. גיור צבאי הוא הגיור הנוח ביותר: בגיור הצבאי אין קהילה שצריכה לעבור עם המתגייר את התהליך, אין הגבלות של בני זוג ובתי ספר לילדים. בכלל, האווירה מאוד נוחה ונעימה. באמצע השירות הצבאי הקשה יושבים ולומדים על היהדות בכיתה ממוזגת ובתנאים נוחים. אבל אחרי כל זה מספר המתגיירים בגיור הצבאי קטן מאוד, בערך שבע מאות או שמונה מאות חיילים מתוך חמשת אלפים חיילים שאינם יהודים עוברים את ההליך".
למה לא מתגיירים יותר?
"רוב העולים מחבר העמים לא רוצים להתגייר. גם אם יטענו שהמסגרת האזרחית נוקשה, בצבא אין דרישות גיור נוקשות, ועדיין המספרים לא משתנים. לילדי העולים שכבר נולדו בארץ יש שכנים שאינם שומרי תורה ומצוות במלואם ונחשבים יהודים, והם שואלים מה ההבדל ביניהם".

האם אין אפשרות להקל עוד את הגיור?
"זו שאלה הלכתית שצריך לשאול את הרבנים הראשיים. ממה שאני יודע, מערכת הגיור האזרחית והצבאית עושה את המרב מבחינה הלכתית, הולכים מאוד לקראת המתגיירים. אני זוכר מהנתונים שהיו כשהייתי במערכת שמי שבאמת רצה להתגייר סיים את קורס הגיור בעשרה חודשים, מי שבאמת השקיע ולמד התגייר באפשרות הראשונה. הבעיה הגדולה היא שרוב העולים לא רואים חשיבות גדולה בגיור ולכן לא באים בכלל להתגייר".

איך אפשר להתמודד עם המצב? הרי זה משפיע אחר כך גם על חתונה ועוד.
"אנחנו לא יכולים לחייב אותם להתגייר. בסך הכול נעשה מאמץ גדול ללכת לקראתם, משתדלים להקל עליהם ככל האפשר. בסופו של דבר אם הגיור יהיה קל מדי או אם יהיה ללא תמיכה של הרבנות הראשית, נגרום עוול גדול למתגיירים. מי שמתגיירים ברבנות הראשית ובמערך הגיור יכולים להתחתן ברבנות. הממסד הדתי מקבל אותם ומאפשר להם להיות כיהודים בישראל. אם נקל מדי, נגיע למצב שבו לא ירצו להתחתן איתם, ואנחנו נעשה להם רק נזק".
אתה מתכוון לבתי הדין הפרטיים?
"התנגדתי גם לבית הדין הפרטי של הרב קרליץ זצ"ל. אני חושב שבתי הדין האלה, עם כל הכבוד, גורמים נזק למתגיירים, כי בסוף הם לא יוכלו להתחתן, הם לא מוכרים במדינת ישראל ולא נרשמים כיהודים. רימינו את המתגיירים, ובפועל אין לגיור שלהם שום נפקות הלכתית".
האם לדעתך צריך לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות?
"שאלה לא פשוטה בכלל. סעיף הנכד הוא סעיף לא פשוט, ובקהילות רבות בעולם, בפרט בארצות חבר העמים, אנחנו לא יכולים לשפוט את היהודים שחיו שם במשטר קומוניסטי קשה, במצב שבו לא נתנו להם לחיות חיים יהודים. אני לא חושב שמבחינתנו נכון לדחות אותם ולא להעלות אותם לארץ.
"מצד שני אני חושב שבכל זאת צריך לעסוק בסוגיה, ואולי לפני העלייה לארץ לטפל בנושא הגיור שלהם. יש צדדים לכאן ולכאן, וצריך לראות איך אנחנו פועלים במציאות הזאת. יש קהילות יהודיות בעולם שנאלצו לחיות חיים לא-יהודיים לא מתוך בחירה אלא בשל המציאות הקשה. איך אנחנו מקבלים אותם?"
מי צריך להידרש לסוגיה, הכנסת או הרבנות?
"קודם כול אני חושב שכולם יחד. הרבנות הראשית צריכה לבחון את עצמה ולראות אם יש מה לתקן ולשפר. זה תמיד נכון ותמיד טוב, אבל זה לא מספיק. לצערי הרב הציבוריות הישראלית לא מספיק תומכת בהליך הגיור, וההתקפות על הרבנות הראשית בנושא הגיור גורמות רק נזק, כי גם מי שחשב להיכנס למערך הגיור ורואה את יחס הציבור לסוגיה רק יתרחק מזה. אם לא תהיה תמיכה ציבורית רחבה – כמובן, גם של חברי כנסת אבל לא רק שלהם אלא בכלל, של כל הציבור בישראל – אם לא יתמכו ברבנות ויעודדו אותה, זה רק ירחיק את העוסקים במלאכה".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…