הרב אלי בן דהן
מה חשבת על דבריו של הרב הראשי?
"אני מודה שלא שמעתי את הדברים במלואם, אך ברור שיש בעולים ממדינות חבר העמים קרוב לשלוש מאות אלף איש שאינם יהודים. סבא שלהם היה יהודי, אך הם עצמם אינם יהודים. עדיין צריך להתייחס אליהם כאל זרע ישראל, וזה יחס שונה מהיחס לגוי שבא להתגייר. אנחנו מדברים כאן על עולים שיש להם קשר וזיקה ליהדות וקשרו את גורלם עם מדינת ישראל והעם היהודי".
מה זה אומר 'זרע ישראל'?
"זה אומר שצריך להתייחס אליהם בצורה חיובית יותר מלסתם גוי שדוחים בהתחלה. זו ההזדמנות לומר, כמי שניהל את בתי הדין הרבניים 21 שנה, שמה שנעשה כיום בבתי הדין לגיור הוא מתיחה של ההלכה עד לקצה האפשרי. מותחים את ההלכה בשביל כל גר או גיורת ומוודאים שיהיו להם משפחה מאמצת וסביבה תומכת וכל הנתונים שיקלו עליהם את תהליך הגיור".
מה ההבדל בין גיור אזרחי לגיור הצבאי?
"התוודעתי אל הגיור הצבאי בשנים האחרונות, שבהן הייתי סגן שר הביטחון. גיור צבאי הוא הגיור הנוח ביותר: בגיור הצבאי אין קהילה שצריכה לעבור עם המתגייר את התהליך, אין הגבלות של בני זוג ובתי ספר לילדים. בכלל, האווירה מאוד נוחה ונעימה. באמצע השירות הצבאי הקשה יושבים ולומדים על היהדות בכיתה ממוזגת ובתנאים נוחים. אבל אחרי כל זה מספר המתגיירים בגיור הצבאי קטן מאוד, בערך שבע מאות או שמונה מאות חיילים מתוך חמשת אלפים חיילים שאינם יהודים עוברים את ההליך".
למה לא מתגיירים יותר?
"רוב העולים מחבר העמים לא רוצים להתגייר. גם אם יטענו שהמסגרת האזרחית נוקשה, בצבא אין דרישות גיור נוקשות, ועדיין המספרים לא משתנים. לילדי העולים שכבר נולדו בארץ יש שכנים שאינם שומרי תורה ומצוות במלואם ונחשבים יהודים, והם שואלים מה ההבדל ביניהם".
האם אין אפשרות להקל עוד את הגיור?
"זו שאלה הלכתית שצריך לשאול את הרבנים הראשיים. ממה שאני יודע, מערכת הגיור האזרחית והצבאית עושה את המרב מבחינה הלכתית, הולכים מאוד לקראת המתגיירים. אני זוכר מהנתונים שהיו כשהייתי במערכת שמי שבאמת רצה להתגייר סיים את קורס הגיור בעשרה חודשים, מי שבאמת השקיע ולמד התגייר באפשרות הראשונה. הבעיה הגדולה היא שרוב העולים לא רואים חשיבות גדולה בגיור ולכן לא באים בכלל להתגייר".
איך אפשר להתמודד עם המצב? הרי זה משפיע אחר כך גם על חתונה ועוד.
"אנחנו לא יכולים לחייב אותם להתגייר. בסך הכול נעשה מאמץ גדול ללכת לקראתם, משתדלים להקל עליהם ככל האפשר. בסופו של דבר אם הגיור יהיה קל מדי או אם יהיה ללא תמיכה של הרבנות הראשית, נגרום עוול גדול למתגיירים. מי שמתגיירים ברבנות הראשית ובמערך הגיור יכולים להתחתן ברבנות. הממסד הדתי מקבל אותם ומאפשר להם להיות כיהודים בישראל. אם נקל מדי, נגיע למצב שבו לא ירצו להתחתן איתם, ואנחנו נעשה להם רק נזק".
אתה מתכוון לבתי הדין הפרטיים?
"התנגדתי גם לבית הדין הפרטי של הרב קרליץ זצ"ל. אני חושב שבתי הדין האלה, עם כל הכבוד, גורמים נזק למתגיירים, כי בסוף הם לא יוכלו להתחתן, הם לא מוכרים במדינת ישראל ולא נרשמים כיהודים. רימינו את המתגיירים, ובפועל אין לגיור שלהם שום נפקות הלכתית".
האם לדעתך צריך לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות?
"שאלה לא פשוטה בכלל. סעיף הנכד הוא סעיף לא פשוט, ובקהילות רבות בעולם, בפרט בארצות חבר העמים, אנחנו לא יכולים לשפוט את היהודים שחיו שם במשטר קומוניסטי קשה, במצב שבו לא נתנו להם לחיות חיים יהודים. אני לא חושב שמבחינתנו נכון לדחות אותם ולא להעלות אותם לארץ.
"מצד שני אני חושב שבכל זאת צריך לעסוק בסוגיה, ואולי לפני העלייה לארץ לטפל בנושא הגיור שלהם. יש צדדים לכאן ולכאן, וצריך לראות איך אנחנו פועלים במציאות הזאת. יש קהילות יהודיות בעולם שנאלצו לחיות חיים לא-יהודיים לא מתוך בחירה אלא בשל המציאות הקשה. איך אנחנו מקבלים אותם?"
מי צריך להידרש לסוגיה, הכנסת או הרבנות?
"קודם כול אני חושב שכולם יחד. הרבנות הראשית צריכה לבחון את עצמה ולראות אם יש מה לתקן ולשפר. זה תמיד נכון ותמיד טוב, אבל זה לא מספיק. לצערי הרב הציבוריות הישראלית לא מספיק תומכת בהליך הגיור, וההתקפות על הרבנות הראשית בנושא הגיור גורמות רק נזק, כי גם מי שחשב להיכנס למערך הגיור ורואה את יחס הציבור לסוגיה רק יתרחק מזה. אם לא תהיה תמיכה ציבורית רחבה – כמובן, גם של חברי כנסת אבל לא רק שלהם אלא בכלל, של כל הציבור בישראל – אם לא יתמכו ברבנות ויעודדו אותה, זה רק ירחיק את העוסקים במלאכה".
