שליפות

הרב ד"ר שמואל שנהב

רב ד"ר שמואל שנהב גילוי דעת
ספר על עצמך.

“אני בן 48, וזה גיל 'חם': בנקודה כזאת בחיים אני ורבים אחרים מדייקים לעצמנו את הנקודה והנושא שאנו מבקשים להביא לעולם. היום אני מבקש להתמחות בעצוב זהות ניהולית של מנהלי בתי הספר, ואת הסדנאות וההרצאות בעניין אני מעביר במסגרת שלושת תפקידיי: ראש התואר השני במכללה ירושלים ומרצה בניהול מערכות בחינוך, מנהל קורס המנהלים 'אבני ראשה' של משרד החינוך ומרכז תוכניות ההכשרה והליווי של עתודות הניהול בחמ"ד.
"עד לפני כארבע שנים שימשתי המנהל החינוכי של הישיבה התיכונית 'נעם' בירושלים, תפקיד שכיהנתי בו 17 שנה. באתי לחפש אתונות (ר"מ…) ומצאתי מלוכה (ניהול), שהיא עבדות של ממש, זאת לאחר שלוש שנים שהייתי מחנך צעיר בבית הספר ג'ינוגלי בירושלים.
"אני נשוי לטליה ואבא לנדב, נטע, לביא, איל, נעם וישי וסבא צעיר למעיין. גדלתי ב'קסבה' של קריית משה בירושלים וזכיתי להימנות עם חברי השבט הראשון של תנועת אריאל ועם ראשוני תלמידי רשת בתי הספר 'נעם'".

הרב ד"ר שמואל שנהב

איך אתה רואה את תחום הניהול בציבור הדתי-לאומי?

'הנני', תחושת שליחות, 'מנהיגי חינוך' הם כותרות פופולריות בציבור שלנו, ועם זאת חסרים מנהלים. אם יורשה לי, גם בתחומים אחרים חסרים אותם אנשים שיכולים, שיודעים ובאמת מתאימים וגם ירצו להירתם לתפקידי הניהול והמנהיגות. למה? נדמה כי תופעת 'מה לי ולצרה זו' היא מהגורמים המונעים את הקפיצה למי המנהיגות".
כמי שלימד נוער ומלמד מורים ומנהלים, היכן אבן הראשה בדרכי החינוך בימינו?
“'אם אני אני מפני שאני אני ואתה אתה מפני שאתה אתה, אני אני ואתה אתה!' בעיניי, היכולת להביא את זהותך אל שולחן המנהל, את יכולותיך לשולחן המורה ואת עצמך לשולחן התלמיד הן שצריכות להיות בבסיס מלאכת החינוך. זה אולי נשמע סיסמתי או מנוסח בכלליות, אך זוהי מעין תמצית חינוכית המתאימה לדורנו".

מהן תוכניות הלימוד לתואר השני במכללה ירושלים? ומיהו קהל היעד שלכם?

"בראיונות הקבלה לתואר השני אני נוהג לשאול שאלה משולשת: למה תואר שני? למה במכללה ירושלים? למה עכשיו? כל אחד ותשובותיו, אך הרצון להתקדם, להיפתח לשינוי, ללמוד באווירה של אתגר ותמיכה והמוטיבציה להיות שליחים בעלי השפעה מקצועית ומדויקת יותר הם מהמרכיבים בבחירה הנבונה ללמוד תואר שני במכללה ירושלים.
"במסגרת התואר השני במכללה ירושלים פועלות כרגע שלוש תוכניות: ניהול מערכות בחינוך, מחשבת ישראל ותושב"ע (בין-תחומי) והוראת המדעים ומתמטיקה. בעז"ה בעתיד הקרוב בכוונתנו לפרוץ לתחומים נוספים.
"כיף ללמוד וללמד בקבוצה המכילה מגזרים שונים כגון דתיים-לאומיים, חרדים וחרד"לים. ההפריה ההדדית של כולנו מעשירה את השיח, מגביהה ומגוונת אותו".

מהם המחקרים או תחומי העניין שאתה עוסק בהם בימים אלה?

“אני מאמין שלכל אדם יש הזהות הניהולית שלו, אך רובנו לא יודעים לזהותה, לראותה, לעסוק בה ולנסח אותה. אני מבקש בעזרת כלי מחקר וסדנאות להוביל את האנשים לזהות את זהותם, לדייק אותה ולהתבונן בה מבחינה מקצועית ואישית. אך לא די בזה… יש גם להציג לפניהם את הנתיבים הנכונים להם ולהביא את זהותם אל שולחן המנהל או המורה".

למה חינוך?

"כי חינוך הוא דם הנפש הנשאב מהלב, עובר דרך הראש, מגיע לאיברים ולמקומות פנימיים ומשמעותיים וזורם בחום אנושי למעשה שבא לידי ביטוי בידיים וברגליים: בונים אנשים ומאפשרים להם לגדול!"

שתף אותנו באירוע מכונן.

"לפני כשלושה חודשים ערכתי תרגיל ובו לקחתי איתי סטודנטים לתחנה של הרכבת הקלה להר הרצל. כל אחד קנה כרטיס לשעה וחצי, ובכל תחנה ירדו הסטודנטים והיו צריכים לצלם סגנון ניהול שנפגשו איתו, פרסום או התנהלות בין אנשים המבטאים סגנון ניהול מסוים. הם אספו תמונות מהשוק ומכיכר ספרא, ולאחר מכן התכנסנו במכללה והקרנו את התמונות. כל אחד, במקום לדבר על האנשים שצילם, גילה מהי הזהות הניהולית של עצמו".

מה החזון שלך לעתיד?

"היום כבר לא מדברים במונחים של 'תחנך או תעשה את… תקבל…' אלא יותר במונחי 'תאפשר או תכיל את… ותיפגש או תתחבר אל…'. ההוראה והלמידה עוברות למצב של הזמנה והנגשת האפשרויות. עם זאת אנחנו כציבור דתי צריכים להלך על החבל הדק של מחויבותנו המוחלטת לדרך ה' ושל לקיטת ההזדמנויות שהקב"ה מכוון אותנו לתקן עולם באמצעותן ולהוסיף במלכות שדי".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…